כלים בלתי מאוישים: ממערכות למערך

יו"ר "כנס ישראל דיפנס לכלים בלתי מאוישים 2012" אלון אונגר, בטור על השינוי התפיסתי שחייב לקרות בתחום הכלים הבלתי מאוישים

כלים בלתי מאוישים: ממערכות למערך

מערכות בלתי מאוישות הפכו בשנים האחרונות למרכיב מרכזי בשדה הקרב המודרני. עד לפני כעשור, היה התחום מורכב בעיקרו מכלי טיס בלתי מאוישים, בכמויות ספורות בעולם. כיום, עשרות אלפי מערכות בלתי מאוישות - אוויריות, יבשתיות וגם ימיות - מופעלות כעניין שבשגרה במשימות שונות מסביב לגלובוס.

כלים בלתי מאוישים ניתן למצוא בשלושת המימדים: אוויר – ים – יבשה, ולמעשה גם בתווך התת ימי, בתת הקרקע ובחלל. התועלת המושגת ממערכות אלה מגיעה מעצם כך שהאדם אינו מאייש פיזית את המקום בו הן נמצאות, אלא שולט בהן מרחוק. עקרון זה מוביל לדמיון, עד כדי זהות ממש פעמים רבות, במרכיבים השונים של מערכות אלה ובמשמעויותיהם, באשר הן – באוויר (כטב״מ- כלי טיס בלתי מאויש), ביבשה (כרב״מ- כלי רכב בתי מאויש) ובים (כשב״מ – כלי שיט בלתי מאויש).

כל המערכות תלויות בתקשורות, ועליהן לחלוק את הספקטרום ביעילות מבלי להפריע אחת לשנייה. כולן נדרשות ללוגיקות התמודדות עם בעיות תקשורת, להתמודדות עם היבטי השהיות, יעילות רוחבי פס ועוד משתנים זהים מעולם תוכן זה. כולן נדרשות לטכנולוגיות שליטה מרחוק במערכת, יכולות ניטור ובקרה, סיוע במערכות ניווט והתמודדות עם חסימתן ועוד משתנים טכנולוגיים משותפים – דומים עד כדי זהים. גם מרכיב המטע״דים (מטען ייעודי) משותף, וניתן למצוא בו משתנים רבים שמבדלים אותו ממטע״דים למערכות מאוישות. בכל סוגי המערכות הבלתי מאוישות קיימים היבטי “אדם בחוג״ והמרכיב האנושי. במרב המערכות, עדיין רחוק היום (אם בכלל) בו הן יהיו “רובוטיות״ (למעשה, מאוישות מרחוק) ואוטונומיות לחלוטין. בהתאם, בכל המערכות הבלתי מאוישות (המאוישות מרחוק) ישנם משתנים אנושיים הקשורים להכשרה ולכשירות, להנדסת אנוש – עם מכנה משותף רחב של שליטה על מערכת מרוחקת, קבלת החלטות בזמן אמת, ריבוי תתי מערכות, התמודדות עם סביבה משתנה, תפעול וידיאו חי ועוד.

גם היבטים נוספים משותפים לכלל המערכות, לדוגמא, היבטים ביטוחיים וחוקיים (כטב"מ המתנגש במטוס נוסעים דומה לכרב״מ שנתקע על פסי רכבת), היבטים אתיים (החימוש על מערכת בלתי מאוישת - דיון רחב בנושא מתקיים בארה״ב), רישיון מערכות בלתי מאוישות וכדומה.

אולם, יותר מכל המשתנים, המרכיב החופף המרכזי, אשר הופך כטב״מ-כרב״מ-כשב״מ מאוסף מערכות בלתי מאוישות לכדי מערך אחוד, הנו סוג ומהות המשימות להן הוא מיועד ואותן הוא מבצע. לכך ניתן להוסיף גם את הייחודיות המשימתית והמימד הנוסף של העברת נתונים בזמן אמת למקבלי ההחלטות ולדרגים הרלוונטיים, ונקבל מערך כלים בלתי מאוישים בעל קונספט משימתי ותפיסת עולם משותפת.

בשני העשורים האחרונים אנו עדים בכל העולם, לתהליכי ביגור טכנולוגיים, ריגולטוריים, קונספטואלים הנובעים מהבנת הערך המוסף במערכות שכאלה. סוגי המשימות הניתנות לביצוע באיכות וביעלות גבוהה יותר, אם לא בצורה בלעדית. סטנדרטיזציה נקבעת להיבטים השונים (בטיחות, ארכיטקטורה, הכשרה וכולי), קטגוריזציה ומשמעותה לבטיחות, תכן והכשרה (משקלים, גדלים), תובנות בדבר משמעות כיטבו״מ מטוס מאויש מול בניית מערכת ייעודית, הבנת התלות בתקשורות והטיפול במשאב זה הנמצא תמיד במחסור, הבנת חשיבות “האדם שבחוג״ והשפעותיה על הנדסת האנוש, הכשרת האנשים ומקורותיהם, הבנת משמעויות מורכבות המערכות על היבטים ארגוניים שונים ובניית יחידות ייעודיות למערכות שכאלה ועוד תובנות רבות, הנלמדות לאורך שנים.

בהיבטים רבים, מובילה מדינת ישראל בתחום הכטב״מ ונגזרותיו הנרחבות. בנוסף לתחום הכטב״מ, תחום הכלים הבלתי מאוישים בתווך הקרקעי (והתת קרקעי), הימי (והתת ימי), צומח בשנים האחרונות בקצב מסחרר במדינת ישראל.

פרט לארצות הברית, שהנה כיום מעצמת המערכות הבלתי מאוישות, אשר השכילה להבין כי איננה מתמודדות עוד עם מערכות בודדות והגדירה תהליך לאיחודן הקונספטואלי והטכנולוגי, נשאר שאר העולם מאחור ולא שינה את תפיסתו “ממערכות למערך". הלקחים אשר נלמדו בתחום האווירי, אינם נלמדים דיים בשאר המימדים.

=

אלון אונגר הוא מנכ"ל חברת Op-Team-UM ויו"ר "כנס ישראל דיפנס לכלים בלתי מאוישים 2012" שיערך ב-8 בנובמבר בקריית שדה התעופה

You might be interested also