עסקי סייבר
"יש הרבה חברות טכנולוגיה שפועלות בתחום שהגיעו להישגים מרשימים ויש הרבה חברות שנקנו. בישראל יש הרבה ידע וטכנולוגיה בתחום הסייבר", אומר יהודה זיסאפל בראיון לישראל דיפנס טק
הגנה לישראל
| 19/05/2011
יהודה זיסאפל, מייסד ונשיא קבוצת "רד בינת”
תמונת המצב היא שהפעילות העיקרית בתחום הסייבר הייתה בצבא בצורה לא גלויה ובשוק ההיי-טק. יש הרבה חברות טכנולוגיה שפועלות בתחום שהגיעו להישגים מרשימים ויש הרבה חברות שנקנו. בישראל יש הרבה ידע וטכנולוגיה בתחום הסייבר. כל הפיתוחים וההמצאות בתחום הסייבר עד היום התרחשו בלי הכשרה אקדמאית לתחום הסייבר. חברות כמו אימפרבה, צ'קפוינט ורדוור מראות כי צמחה פעילות מרשימה בלי האקדמיה וגם המחקר באוניברסיטאות בתחום זה היה והוא עדיין מצומצם מאד.
נדרש לשפר את תשתית המחקר וההוראה באוניברסיטאות בתחום כדי שהוא יהיה ממוסד. מחקר והוראה באוניברסיטאות הוא נדבך חשוב בכל תחום שישראל שואפת להיות בחזית. יחד עם זאת, ניכר כי מדינת ישראל עושה היום הרבה כדי לקדם את תחום הסייבר, הן בחלק הביטחוני והן בזה הממשלתי והמסחרי ואין ספק שהוא יגדל. קיימת התמקדות של הממשלה בתחום והקמתו של מטה הסייבר היא לדוגמא לכך. יש גם הרבה כנסים בנושא וקיים חיבור בין השוק הביטחוני לשוק ההיי-טק.
כמו כן, המדען הראשי מקצה גם תקציבים לפיתוח פרוייקטים בתחום באמצעות תוכניות כמו מגנט. אין ספק כי חיזוק האקדמיה, ביחד עם הפעילות בחברות ביטחוניות כמו רפאל ואלביט והפעילות בשוק ההיי-טק הישראלי יכולה לקחת את התחום קדימה. אני בהחלט חושב שיש היערכות בכיוון הנכון. בסייבר טמון פוטנציאל גדול להיי-טק הישראלי בגלל האתגרים הרבים בפיתוח פתרונות. יש מקום לפיתוח חומרה ותוכנה, אינטגרציה ושירותים. זה שוק גדול שיצמח בשנים הקרובות ותהיה בו דרישה. גם כאן, כמו במהפכות טכנולוגיות דוגמת האייפון, הטאבלטים או המחשבים האישיים, יוביל השוק הצרכני.
בסייבר, חלק גדול מההתקפות והאיומים יבואו מהאקרים שינסו לפגוע ביישומים אזרחיים וכך גם הפתרונות. הם אולי לא מאורגנים ודלי תקציב במרבית המקרים, אבל אסור לזלזל בהם. הגנה על האפליקציות לסלולאר, התמודדות עם נושא הפרטיות,ריגול תעשייתי, הגנה על התשלום המקוון ואבטחת שידורי וידאו בזמן אמת, הן רק חלק מהדוגמאות לאתגרים הטכנולוגיים העכשווים. בעולם השטוח, העולם החברתי כפי שהוא מכונה היום, יהיו איומים חדשים שיצטרכו מענה בדמות פתרונות הגנה מצד תעשיית ההיי-טק האזרחית ולכן חשוב שיהיה שיתוף פעולה בין התעשיות הביטחוניות והאזרחיות בתחום הסייבר.
האם יותר חברות יפנו תקציבים להגנה בסייבר? התשובה לכך כנראה חיובית. בעולם הסייבר יש איומים כמו מודיעין עסקי ואחרים שממש יכולים למוטט עסקים וההאקרים הופכים להיות מתוחכמים יותר. גם תשתיות המדינה כמו החשמל, המים והבנקים יהפכו למטרות. היום להתקפה בסייבר יש יתרון על ההגנה, כל הזמן יהיו איומים חדשים ופתרונות חדשים להגנה. אני לא חושב שזה יפגע ביכולת העסקים לנהל את הפעילות שלהם, אבל יהיה מקום לשיתוף פעולה גדול יותר בין העסקים וגם בין מדינות בזירה הבינלאומית בכל הקשור לאיומי סייבר.
אם היום בארה"ב מישהו זורק פצצה על מפעל זה ברור שארה"ב תגיב - ראינו באסון התאומים מה קרה. אבל אם היום יתקפו מפעל בארה"ב וישביתו את מערכות המחשוב שלו, לא בטוח אם ארה"ב תגיב ואיך היא תעשה זאת. עדיין לא קיימים חוקים ומדיניות ברורה לגבי הסייבר כמו אלו הקיימים בעולם הפיזי. יש עוד הרבה מה לעשות בתחום רגולצייה, שיתוף פעולה בינלאומי ופיתוח טכנולוגיות הגנה, אבל אני בטוח שימצאו את התשובות.
הכותב הוא מייסד ונשיא קבוצת "רד בינת”, והיו"ר היוצא של איגוד התעשיות האלקטרוניות והתכנה בישראל.
תמונת המצב היא שהפעילות העיקרית בתחום הסייבר הייתה בצבא בצורה לא גלויה ובשוק ההיי-טק. יש הרבה חברות טכנולוגיה שפועלות בתחום שהגיעו להישגים מרשימים ויש הרבה חברות שנקנו. בישראל יש הרבה ידע וטכנולוגיה בתחום הסייבר. כל הפיתוחים וההמצאות בתחום הסייבר עד היום התרחשו בלי הכשרה אקדמאית לתחום הסייבר. חברות כמו אימפרבה, צ'קפוינט ורדוור מראות כי צמחה פעילות מרשימה בלי האקדמיה וגם המחקר באוניברסיטאות בתחום זה היה והוא עדיין מצומצם מאד.
נדרש לשפר את תשתית המחקר וההוראה באוניברסיטאות בתחום כדי שהוא יהיה ממוסד. מחקר והוראה באוניברסיטאות הוא נדבך חשוב בכל תחום שישראל שואפת להיות בחזית. יחד עם זאת, ניכר כי מדינת ישראל עושה היום הרבה כדי לקדם את תחום הסייבר, הן בחלק הביטחוני והן בזה הממשלתי והמסחרי ואין ספק שהוא יגדל. קיימת התמקדות של הממשלה בתחום והקמתו של מטה הסייבר היא לדוגמא לכך. יש גם הרבה כנסים בנושא וקיים חיבור בין השוק הביטחוני לשוק ההיי-טק.
כמו כן, המדען הראשי מקצה גם תקציבים לפיתוח פרוייקטים בתחום באמצעות תוכניות כמו מגנט. אין ספק כי חיזוק האקדמיה, ביחד עם הפעילות בחברות ביטחוניות כמו רפאל ואלביט והפעילות בשוק ההיי-טק הישראלי יכולה לקחת את התחום קדימה. אני בהחלט חושב שיש היערכות בכיוון הנכון. בסייבר טמון פוטנציאל גדול להיי-טק הישראלי בגלל האתגרים הרבים בפיתוח פתרונות. יש מקום לפיתוח חומרה ותוכנה, אינטגרציה ושירותים. זה שוק גדול שיצמח בשנים הקרובות ותהיה בו דרישה. גם כאן, כמו במהפכות טכנולוגיות דוגמת האייפון, הטאבלטים או המחשבים האישיים, יוביל השוק הצרכני.
בסייבר, חלק גדול מההתקפות והאיומים יבואו מהאקרים שינסו לפגוע ביישומים אזרחיים וכך גם הפתרונות. הם אולי לא מאורגנים ודלי תקציב במרבית המקרים, אבל אסור לזלזל בהם. הגנה על האפליקציות לסלולאר, התמודדות עם נושא הפרטיות,ריגול תעשייתי, הגנה על התשלום המקוון ואבטחת שידורי וידאו בזמן אמת, הן רק חלק מהדוגמאות לאתגרים הטכנולוגיים העכשווים. בעולם השטוח, העולם החברתי כפי שהוא מכונה היום, יהיו איומים חדשים שיצטרכו מענה בדמות פתרונות הגנה מצד תעשיית ההיי-טק האזרחית ולכן חשוב שיהיה שיתוף פעולה בין התעשיות הביטחוניות והאזרחיות בתחום הסייבר.
האם יותר חברות יפנו תקציבים להגנה בסייבר? התשובה לכך כנראה חיובית. בעולם הסייבר יש איומים כמו מודיעין עסקי ואחרים שממש יכולים למוטט עסקים וההאקרים הופכים להיות מתוחכמים יותר. גם תשתיות המדינה כמו החשמל, המים והבנקים יהפכו למטרות. היום להתקפה בסייבר יש יתרון על ההגנה, כל הזמן יהיו איומים חדשים ופתרונות חדשים להגנה. אני לא חושב שזה יפגע ביכולת העסקים לנהל את הפעילות שלהם, אבל יהיה מקום לשיתוף פעולה גדול יותר בין העסקים וגם בין מדינות בזירה הבינלאומית בכל הקשור לאיומי סייבר.
אם היום בארה"ב מישהו זורק פצצה על מפעל זה ברור שארה"ב תגיב - ראינו באסון התאומים מה קרה. אבל אם היום יתקפו מפעל בארה"ב וישביתו את מערכות המחשוב שלו, לא בטוח אם ארה"ב תגיב ואיך היא תעשה זאת. עדיין לא קיימים חוקים ומדיניות ברורה לגבי הסייבר כמו אלו הקיימים בעולם הפיזי. יש עוד הרבה מה לעשות בתחום רגולצייה, שיתוף פעולה בינלאומי ופיתוח טכנולוגיות הגנה, אבל אני בטוח שימצאו את התשובות.
הכותב הוא מייסד ונשיא קבוצת "רד בינת”, והיו"ר היוצא של איגוד התעשיות האלקטרוניות והתכנה בישראל.
