מצעד האיוולת

המשך טפטוף הרקטות בדרום; המערכות הסיניות שייתכן וניפגוש בעתיד; הסערה שעורר עמוס גלעד במשרד הביטחון והאישור הביטחוני שקיבל המשת"פ של המאס. פותחים שבוע עם אריה אגוזי, ימי ראשון

מצעד האיוולת

משה כחלון. מה בסך הכל צריך שר לעשות? לבצע את המוטל עליו. כחלון ביצע, נלחם בענקיות התקשורת וניצח לטובת כולנו. הוא פשוט עשה את תפקידו. לו אהוד ברק שר הביטחון היה פשוט מחקה אותו, הוא היה יכול היום להקים רשימה ולקבל המון מנדטים.

אבל ברק, שר הביטחון, לא נותן את הביטחון הדרוש לאלה שזקוקים לו וחיים באימה מתמדת. תושבי הדרום לא מקבלים ביטחון ואפילו לא רמז של ביטחון. להילחם בחמאס בעזה קל הרבה יותר מאשר להילחם בענקיות תקשורת. כחלון הצליח. ברק לא מנסה מספיק. לא ניתן להבין את הרפיסות מול החמאס שעושה את חיי מאות אלפים לבלתי אפשריים. אפילו רק מסיבות אנוכיות של השר, זה היה צריך להיות אחרת לגמרי אבל זה לא קרה.

כחלון לביטחון. הוא פשוט עושה את המוטל עליו.

תראו מי מדבר

עמוס גלעד, ראש האגף המדיני - ביטחוני במשרד הביטחון אמר את דעתו על המצב במצרים. התגובה של לשכת שר הביטחון צריכה להיכנס לספר השיאים של גינס כתגובה "הכי הזויה בעולם".

התגובה אמרה כי דבריו של גלעד אינם משקפים את מערכת הביטחון. עד כאן בסדר. אבל התגובה המשיכה ואמרה כי דבריו של גלעד "אינם משקפים את עמדת האלוף במילואים גלעד". אני ואחרים מבולבלים. האם גלעד דיבר מתוך שינה? או האם מי שדיבר היה כפיל או מתחזה.

חופשיים בשטח 

לא אופתע אם מחר תיחשף רשת סמים במחנה מטכ"ל או בבסיס של חיל המודיעין. המשמעת בצה"ל הגיעה לשפל של כל הזמנים והחיילים מרשים לעצמם לעשות דברים שבעבר נראו פשוט בלתי אפשריים.

בשבוע שעבר נעצר חייל המשרת כטכנאי בטייסת מסוקי קרב בחשד לשימוש בסמים, במהלך כוננות שבת בבסיס חיל האוויר "רמון" שבדרום. בחקירתו התברר כי נהג לעשן סמים יחד עם ארבעה טכנאי מסוקי קרב נוספים במהלך שירותם בבסיס, שעה שהם מצויים בכוננות ובדריכות לאירוע אמת. כמה לא מפתיע. כמה אפילו צפוי.

כאשר בסיסי צה"ל פרוצים, זורמים אליהם סמים ואלמנטים שליליים. ננראה כי בצה"ל שכחו שצבא חי לא רק על קיבתו אלא גם על משמעת. כולנו נשלם על כך ביוקר.

פארסת ה"שנור"

מישהו סופסוף קיבל אומץ והפסיק את הביזיון ששמו "שירותרום". אירוע שנור זה ביזה את צה"ל במשך שנים. נוצר הרושם שללא תרומות צה"ל, לא מסוגל לדאוג לחייליו. נוצר הרושם שרק בזכות נדיבות ליבם של אזרחים, צה"ל ממשיך לפעול ולדאוג לחייליו. אז סופסוף החליט מישהו לסיים את הפארסה הזו.

יש עוד "פרה קדושה" שלא מעזים לגעת בה - גלי צה"ל. אין בעולם צבא שישי לו תחנת רדיו שעוסקת גם בנושאים פוליטיים. זה נוגד כל נורמה של הפרדה מוחלטת בין צה"ל לפוליטיקה. אבל בישראל כמו בישראל הגבולות היטשטשו כבר מזמן. גלי צה"ל יכולה להיות תחנה שמשדרת מוסיקה ומערכונים. ברגע שהיא עוסקת בפוליטיקה היא הופכת לא לגיטימית במדינה דמוקרטית. אבל אצלנו הכל הולך.

אז את השירותרום ביטלו. עכשיו מישהו צריך להפסיק גם את המעורבות של תחנת רדיו צבאית בסיקור מהלכים פוליטיים. התמונה של חיילים במדים דוחפים מיקרופונים לעבר פוליטיקאים היא מביישת. מישהו לא עושה את עבודתו.

החידושים והמלחמות

כנס הכלים הבלתי מאוישים שמארגן "ישראל דיפנס" השבוע הוא הזדמנות טובה להתעדכן בכל החידושים שיש ושניתן לדבר עליהם בתחום המל"טים, הכשב"מים והכרב"מים. כלים לא מאוישים באוויר, בים ועל הקרקע הם עובדה. עוד עובדה היא שישראל היא מעצמה בתחום זה.

מה שלא ברור לכולם ועל זה מדברים פחות הוא שהעולם הדביק את ישראל והוא סוגר פערים. כאשר ישראל הובילה, היה היגיון שבישראל תפעלנה לפחות שש חברות שמייצרות מל"טים. אבל זה נגמר. כולם כמעט מייצרים היום בעיקר מל"טים והתחרות נהייתה מטורפת. מול מציאות חדשה זו לא נעשה בישראל דבר.

כל היצרניות גדולות, בינוניות וקטנות ממשיכות לנסות למכור בישראל ובעיקר בעולם וזה תוך מלחמה שלעתים קרובות הופכת למלוכלכת ממש. אבל כמה לא מפתיע. ממשלה שלא מצליחה להציל את התעשייה הצבאית שלה לא מבינה אפילו מה לא בסדר בתחרות המטורפת בתחום המל"טים ולא מנסה אפילו רק לצמצמה.

יש שרים בירושלים ויש עולם חיצוני. הקשר בין השניים מקרי בהחלט.

הישגיות בסין

הסינים מפתחים מערכות נשק, מעתיקים, משפרים אבל יש להם בשנים האחרונות שורה של הישגים מרשימים. עד כאן הכל בסדר וגם ברור מול החריצות הסינית המדהימה. אבל סין היא חברה של מדינות שעוינות אותנו ובעיקר איראן.

בשבוע שעבר נחשף כי מטוס קרב סיני חמקן ביצע את טיסת הבכורה. זה מטוס הקרב החמקן השני שסין מפתחת. בשנה שעברה בוצע ניסוי של המטוס החמקן הראשון של הסינים, אולם עדיין לא ברור מתי כלי הטיס יהיו מבצעיים. שני המטוסים עדיין רחוקים מלהיות מבצעיים אבל הם יהיו וסין תרצה לייצא אותם ויש לה כמה לקוחות טבעיים.

זו סיבה לדאגה רבה בישראל.

מחלקה סגורה

יש "סבב" ויש "טפטוף" ויש "מיגוניות" ויש " צבע אדום" ויש ויש. הרקטות בדרום הפכו בלתי נפרד מחיי תושבי הדרום ובמקביל נוצרה שפה חדשה. מדינה מפקירה מאות אלפי תושבים לחסדי ארגון טרור ויש לנו שפה חדשה. שפה שמבוססת על מחדל נמשך, עלו חוסר אונים של מדינה שיש לה צבא אדיר עם יכולות מדהימות אבל מנהיגות ברמה נמוכה שמה שמענין אותה זה ההישרדות שלה בכיסאות המרופדים.

אז יש שפה ויש הווי של "צבע אדום" ויש המתנה ל"סבב " הבא ובינתיים יש "טיפטוף". אם העולם משוגע ישראל זו המחלקה הסגורה. ראשי הרשויות באזור של ה"טפטוף" כבר איבדו מזמן את אמונם בשלטון שמפקיר אותם. לעיתים קרובות הם מחליטים על השבתת לימודים בישוביהם כאשר צה"ל מחליט ההיפך. במקום לעצור את ה"טפטוף" קמו במערכת הביטחונית כמה חכמים שרוצים להיות חזקים לפחות מול ראשי הרשויות אם לא מול החמאס.

משרד הביטחון פרסם להערות הציבור טיוטת הצעת חוק ממשלתית, המבקשת להבהיר כי הסמכות הבלעדית על ביטול לימודים מסיבות ביטחונית נתונה בידי צה"ל. התגובה הממוקדת באה מפיו של ראש העיר שדרות דוד בוסקילה שאמר כי לדעתו שר הביטחון צריך להתעסק בענייניו, ולא בענייני הרשויות המקומיות. "ראשי הרשויות מספיק אחראיים לדעת מה טוב לתושבים שלהם. אני מתנגד ליוזמה להפקיע את הסמכות מידם של ראשי הרשויות".

כשאין אמון בשלטון המרכזי קל מאוד לתמצת אותו. כמה מלים והכל ברור.

ניתוק הכרחי

החלטה פשוטה אחת הייתה מסבירה לחמאס בעזה כי עדיף לו להתחיל לנהל את חיי הרצועה בצורה נורמלית. זה היה קורה לו ישראל הייתה מתנתקת מהרצועה לגמרי. לא אספקת חשמל, לא אספקת סחורות, כלום. יש כיום מעברים פתוחים בין הרצועה ומצרים. אבל בישראל יש גורמים שמתעשרים מהסחר עם עזה וזה מה שמביא למקרה כמו זה שנחשף בשבוע שעבר. השב"כ הביא לחשיפתו ולמעצרו של סוחר מתכות מרצועת עזה, שהעביר מיליוני דולרים לידי הזרוע הצבאית של חמאס וזאת בנוסף לכמויות אדירות של ברזל בניין.

בכך, סייע להם בבניית בונקרים, מנהרות ומוצבים העשויים לשמשם בלחימה עתידית מול צה"ל. הסוחר מחזיק באישור סחר ישראלי, שניתן לו אחרי בדיקות ביטחוניות. הוא הודה כי בשל הקושי של חמאס להעביר כספים ממצרים לרצועת עזה למימון פעולות הטרור, הוא הפך לסייען בתחום העברת כספים וברזל לרצועה, מתוך ידיעה כי הפעולות הללו הן בניגוד לאישור הסחר שניתן לו. אבו גבה נעצר במעבר ארז בראשית חודש ספטמבר, כשברשותו 114 אלף שקלים. הוא הועבר לחקירת שב"כ, במהלכה סיפר כי במשך שנים הצליח להערים על מערכת הביטחון והעביר כספים וכמויות ברזל גדולות לזרוע הצבאית של החמאס למטרות צבאיות.

הבנתם את זה? בדקו, נתנו לו אישור והוא סייע לחמאס. כל זה היה נמנע לו היה ניתוק מוחלט מעזה שיש לה כיום גישה מלאה למצרים. אבל בישראל לא מקבלים החלטות כולנו או שאוכלים אותה כיום כמו תושבי הדרום או שנאכל אותה בעתיד. על טיפשות משלמים.

על טיפשות ממלכתית משלמים בענק.

עוינות ומציאות

העוינות לישראל, דמיון וחוסר בדיקה של עובדות, גרמו לכך שבעיתונות הטורקית התפרסמו בשבוע שעבר ידיעות על כך שמל"ט מדגם הרון של התעשייה האווירית התרסק בטורקיה. אז לא היה ולא נברא. גם כאשר האווירה היא אנטי ישראלית יש עובדות.

המל"טים שסופקו לטורקיה בשנת 2009 בעסקה משולבת של התעשייה האווירית ואלביט מערכות, משרתים את צבא טורקיה והם מקבלים את כל הסיוע הלוגיסטי משתי החברות הישראליות. הפרסום תלוש מכל מציאות ומוכיח שוב כמה העוינות לישראל מבלבלת גם עיתונאים.