רפאל תפתח חימוש שיתאים למטוס החמקן האפ-35
ד"ר טוביה רונן, סמנכ"ל רפאל וראש המו"פ בחטיבת הטילים, מספר על התכניות העתידיות, ומסביר מדוע המדענים לא תמיד עובדים "לפי הספר". מיוחד
אריה אגוזי
| 19/05/2011
סיפור פיתוחה של מערכת "כיפת ברזל" כבר הפך למיתוס בקרב התעשיות הביטחוניות בארץ ובחו"ל. בתוך שנתיים וחצי פיתחה רפאל את מערכת יירוט הרקטות, שהפכה למבצעית במהירות שיא, והשיגה בשטח אחוזי יירוט מדהימים.
ד"ר טוביה רונן, סמנכ"ל רפאל וראש מינהל מחקר ופיתוח והנדסה בחטיבת הטילים והלוחמה ברשת של החברה, הוא שעמד בראש הפירמידה שחלקים ממנה ביצעו את פרויקט "כיפת ברזל" בצורה שתלמד בבתי ספר לניהול ופיתוח מערכות נשק. לטענתו, "כיפת ברזל" פותחה כדי לענות על איום קיים, אולם החברה תמיד מנסה לדעת מה יהיו האיומים העתידיים מולם יעמוד צה"ל ולספק להם מענה. "משפחת טילי הספייק שלנו היא דוגמא", אומר רונן. "משפחה זו של טילים מורכבת מכמה דגמים, החל מטיל קטן ואישי שמשוגר על ידי חייל בודד ועד לגרסה ארוכת טווח שמשוגרת גם ממסוקים. בכל עימות עתידי, הטילים האלה יהיו בשימוש מסיבי".
רונן אומר כי רפאל היא "כמו בוטיק. אנו מפתחים מערכות נשק שחלקן מיוצר רק עבור צה"ל במספרים קטנים. אצל האמריקנים זה יותר כמו סופרמרקט. הכל מיוצר במספרים גדולים גם עבור הצבא האמריקני וגם עבור בנות בריתה של ארה"ב בעולם".
מאיפה באים הרעיונות לאנשי מינהל המו"פ של חטיבת הטילים?
"מדובר באינטראקציה מתמדת בין אנשי רפאל ובין המפקדים בצה"ל. אלו היתרונות של מדינה קטנה. הקצינים באים לרפאל, ורפאל באה אליהם, ובסופו של תהליך נבחר רעיון למימוש. מערכת 'צבע אדום' למשל, המתריעה על שיגור רקטות, נולדה כתוצאה מרעיון של כמה עובדים. אנחנו מעודדים את החשיבה העצמאית הקריאטיבית. זה נותן לנו יתרון עצום".
פרויקטים חסויים
אחד הפרויקטים המרכזיים ברפאל הוא פיתוחו של טיל אוויר-אוויר מדור שישי כנגזרת של הטיל נגד טילים לטווחים בינוניים "שרביט קסמים", כך חשף מנכ"ל יו"ר דירקטוריון החברה, אלוף (מיל') אילן בירן, בראיון לישראל דיפנס שהתפרסם בגיליון 8. ד"ר רונן אינו חושף פרטים נוספים, אבל ניתן היה להבין כי הפעילות בתחום האוויר-אוויר גדולה מאוד, וכי יש פיתוחים שהם בבחינת מהפיכה של ממש בתחום הזה.
בעוד שברחבי העולם מתפרסמים פרטים חדשים על השימוש והפיתוח של מל"טים חמושים המבצעים תקיפות על מטרות קרקע, בישראל, הנחשבת למעצמת מל"טים, לא נמסר עד כה כל פרט על פיתוח מערכות מסוג זה, על אף הפרסומים הזרים בעניין. ד"ר רונן העדיף לדבר באופן כללי על "התאמה של מערכות אלקטרו-אופטיות שתוכננו לשימוש על מטוסים, ולשימוש על מל"טים".
התאמה נוספת שעל הפרק, היא זו של מערכות נשק ישראליות לחימוש מטוס הקרב החמקן מדגם F-35 בו יצויד חיל האוויר בעוד מספר שנים. את כלי הנשק במשימה חמקנית נושא הF-35 בתוך גופו כדי לא לפגוע בתכונות החמקנות. "אנחנו לומדים את הנושא", סיכם טוביה רונן וגם כאן אין כמעט ספק שנראה התאמות של מערכות נשק קיימות למטוס החדש.
"הקוד הגנטי"
ד"ר רונן חולש על גוף פיתוח ענקי. 1,600 מהנדסים וטכנאים תחת ניהולו. "רובם גדלו בתוך רפאל והגיעו אלינו מהאקדמיה אחרי שסיימו את לימודיהם בתחומים השונים", הוא מספר. "הריכוז הגדול הזה של ידע טכני, הוא שאיפשר לבצע את פרויקט 'כיפת ברזל' בזמן שיא", אומר רונן.
"במקרה הזה, לא היו לנו אבני בניין בהן יכולנו לעשות שימוש כדי לקצר תהליכים. כאן, הכל פותח מהבסיס, אבל המגוון של מהנדסים וטכנאים נתן לנו את האפשרות לעמוד במשימה", רונן מוסיף. הוא מגלה כי בצוות הפיתוח של המערכת ליירוט רקטות עבדו בין 100 ל-200 איש, שלדבריו "התנתקו מהעולם וחיו רק את הפרויקט", החיוני לביטחון תושבי הדרום.
כמה זמן היה לוקח פרויקט פיתוח כזה בארה"ב?
"לפחות 10 שנים", אומר רונן. "רפאל לוקחת יותר סיכונים במהלך הפיתוח. כשיורים רקטות על הדרום, תהליכי פיתוח מתקצרים. המדענים יודעים שהם חייבים לעבוד לפעמים שלא 'לפי הספר' היות והאיום אינו תיאורטי אלא ממשי, גורם למוות, לפציעות ולנזקים". ד"ר טוביה רונן אומר עוד כי הוא דואג תמיד לשים בכל צוות פיתוח לפחות "אס" רציני, מהנדס בעל כישורים מוכחים. "לעתים, אני מעביר כאלה מפרויקט לפרויקט, לפי הדחיפות. זה תמיד עובד". לעתים, ההברקות באות דווקא מהניסיון. "באחד המקרים האנשים שלי שברו את הראש על פיתרון מסוים. פתאום נזכר אחד מהם שהוא נתקל בפתרון במסגרת עבודת הגמר שלו. מה שהיה כתוב בה הפך מהר מאוד לפתרון מעשי. יש כאן הפריה הדדית ברמה הכי גבוהה וכולם לוקחים חלק בתהליך הזה".
ד"ר רונן מדבר הרבה על ה"קוד הגנטי" של רפאל, אותן תכונות שבלעדיהן לא ניתן לבצע פרויקטים פורצי גבולות שכאלה. "אני תמיד שם ליד הוותיקים מישהו צעיר שילמד, יקלוט את הידע. זה חלק מה'קוד הגנטי' שלנו. העברת ידע ושימורו, היות והאתגרים שיעמדו בפנינו בעתיד רק יהיו גדולים יותר".
בכניסה לבניין חטיבת הטילים של רפאל בצפון הארץ, מוצגים טילים שפותחו בחברה. שדרת הטילים הזו, שמקדמת כל אורח, מרשימה למרות שברור שחסרים בה אותם טילים עליהם מודבקת הכתובת "סודי ביותר". "אין בעולם שדרת טילים כזו", אומר ד"ר טוביה רונן. ואכן, מדובר בטילים מכל הסוגים והגדלים רובם "הוכחו בקרב". זה הישג שאין רבים כמוהו. כיום, עוסקים אנשיו של טוביה רונן בשיפור שיטות לפיתוח מהיר של מערכות נשק. עם כל המוטיבציה והניסיון צריך גם שיטה שתביא לחסכון בזמן.
אבל, למרות כל המודלים המתמטיים, למרות האינטראקציה עם צה"ל, למרות כל אלה כאשר היה צריך לתת לצוות הפיתוח של "כיפת ברזל" עוד דחיפה אחת לקראת סיום, רונן דאג לקחת את אנשיו לסיור בשדרות. המפגש עם הצורך בשטח עשה מיד את שלו.
סיפור פיתוחה של מערכת "כיפת ברזל" כבר הפך למיתוס בקרב התעשיות הביטחוניות בארץ ובחו"ל. בתוך שנתיים וחצי פיתחה רפאל את מערכת יירוט הרקטות, שהפכה למבצעית במהירות שיא, והשיגה בשטח אחוזי יירוט מדהימים.
ד"ר טוביה רונן, סמנכ"ל רפאל וראש מינהל מחקר ופיתוח והנדסה בחטיבת הטילים והלוחמה ברשת של החברה, הוא שעמד בראש הפירמידה שחלקים ממנה ביצעו את פרויקט "כיפת ברזל" בצורה שתלמד בבתי ספר לניהול ופיתוח מערכות נשק. לטענתו, "כיפת ברזל" פותחה כדי לענות על איום קיים, אולם החברה תמיד מנסה לדעת מה יהיו האיומים העתידיים מולם יעמוד צה"ל ולספק להם מענה. "משפחת טילי הספייק שלנו היא דוגמא", אומר רונן. "משפחה זו של טילים מורכבת מכמה דגמים, החל מטיל קטן ואישי שמשוגר על ידי חייל בודד ועד לגרסה ארוכת טווח שמשוגרת גם ממסוקים. בכל עימות עתידי, הטילים האלה יהיו בשימוש מסיבי".
רונן אומר כי רפאל היא "כמו בוטיק. אנו מפתחים מערכות נשק שחלקן מיוצר רק עבור צה"ל במספרים קטנים. אצל האמריקנים זה יותר כמו סופרמרקט. הכל מיוצר במספרים גדולים גם עבור הצבא האמריקני וגם עבור בנות בריתה של ארה"ב בעולם".
מאיפה באים הרעיונות לאנשי מינהל המו"פ של חטיבת הטילים?
"מדובר באינטראקציה מתמדת בין אנשי רפאל ובין המפקדים בצה"ל. אלו היתרונות של מדינה קטנה. הקצינים באים לרפאל, ורפאל באה אליהם, ובסופו של תהליך נבחר רעיון למימוש. מערכת 'צבע אדום' למשל, המתריעה על שיגור רקטות, נולדה כתוצאה מרעיון של כמה עובדים. אנחנו מעודדים את החשיבה העצמאית הקריאטיבית. זה נותן לנו יתרון עצום".
פרויקטים חסויים
אחד הפרויקטים המרכזיים ברפאל הוא פיתוחו של טיל אוויר-אוויר מדור שישי כנגזרת של הטיל נגד טילים לטווחים בינוניים "שרביט קסמים", כך חשף מנכ"ל יו"ר דירקטוריון החברה, אלוף (מיל') אילן בירן, בראיון לישראל דיפנס שהתפרסם בגיליון 8. ד"ר רונן אינו חושף פרטים נוספים, אבל ניתן היה להבין כי הפעילות בתחום האוויר-אוויר גדולה מאוד, וכי יש פיתוחים שהם בבחינת מהפיכה של ממש בתחום הזה.
בעוד שברחבי העולם מתפרסמים פרטים חדשים על השימוש והפיתוח של מל"טים חמושים המבצעים תקיפות על מטרות קרקע, בישראל, הנחשבת למעצמת מל"טים, לא נמסר עד כה כל פרט על פיתוח מערכות מסוג זה, על אף הפרסומים הזרים בעניין. ד"ר רונן העדיף לדבר באופן כללי על "התאמה של מערכות אלקטרו-אופטיות שתוכננו לשימוש על מטוסים, ולשימוש על מל"טים".
התאמה נוספת שעל הפרק, היא זו של מערכות נשק ישראליות לחימוש מטוס הקרב החמקן מדגם F-35 בו יצויד חיל האוויר בעוד מספר שנים. את כלי הנשק במשימה חמקנית נושא הF-35 בתוך גופו כדי לא לפגוע בתכונות החמקנות. "אנחנו לומדים את הנושא", סיכם טוביה רונן וגם כאן אין כמעט ספק שנראה התאמות של מערכות נשק קיימות למטוס החדש.
"הקוד הגנטי"
ד"ר רונן חולש על גוף פיתוח ענקי. 1,600 מהנדסים וטכנאים תחת ניהולו. "רובם גדלו בתוך רפאל והגיעו אלינו מהאקדמיה אחרי שסיימו את לימודיהם בתחומים השונים", הוא מספר. "הריכוז הגדול הזה של ידע טכני, הוא שאיפשר לבצע את פרויקט 'כיפת ברזל' בזמן שיא", אומר רונן.
"במקרה הזה, לא היו לנו אבני בניין בהן יכולנו לעשות שימוש כדי לקצר תהליכים. כאן, הכל פותח מהבסיס, אבל המגוון של מהנדסים וטכנאים נתן לנו את האפשרות לעמוד במשימה", רונן מוסיף. הוא מגלה כי בצוות הפיתוח של המערכת ליירוט רקטות עבדו בין 100 ל-200 איש, שלדבריו "התנתקו מהעולם וחיו רק את הפרויקט", החיוני לביטחון תושבי הדרום.
כמה זמן היה לוקח פרויקט פיתוח כזה בארה"ב?
"לפחות 10 שנים", אומר רונן. "רפאל לוקחת יותר סיכונים במהלך הפיתוח. כשיורים רקטות על הדרום, תהליכי פיתוח מתקצרים. המדענים יודעים שהם חייבים לעבוד לפעמים שלא 'לפי הספר' היות והאיום אינו תיאורטי אלא ממשי, גורם למוות, לפציעות ולנזקים". ד"ר טוביה רונן אומר עוד כי הוא דואג תמיד לשים בכל צוות פיתוח לפחות "אס" רציני, מהנדס בעל כישורים מוכחים. "לעתים, אני מעביר כאלה מפרויקט לפרויקט, לפי הדחיפות. זה תמיד עובד". לעתים, ההברקות באות דווקא מהניסיון. "באחד המקרים האנשים שלי שברו את הראש על פיתרון מסוים. פתאום נזכר אחד מהם שהוא נתקל בפתרון במסגרת עבודת הגמר שלו. מה שהיה כתוב בה הפך מהר מאוד לפתרון מעשי. יש כאן הפריה הדדית ברמה הכי גבוהה וכולם לוקחים חלק בתהליך הזה".
ד"ר רונן מדבר הרבה על ה"קוד הגנטי" של רפאל, אותן תכונות שבלעדיהן לא ניתן לבצע פרויקטים פורצי גבולות שכאלה. "אני תמיד שם ליד הוותיקים מישהו צעיר שילמד, יקלוט את הידע. זה חלק מה'קוד הגנטי' שלנו. העברת ידע ושימורו, היות והאתגרים שיעמדו בפנינו בעתיד רק יהיו גדולים יותר".
בכניסה לבניין חטיבת הטילים של רפאל בצפון הארץ, מוצגים טילים שפותחו בחברה. שדרת הטילים הזו, שמקדמת כל אורח, מרשימה למרות שברור שחסרים בה אותם טילים עליהם מודבקת הכתובת "סודי ביותר". "אין בעולם שדרת טילים כזו", אומר ד"ר טוביה רונן. ואכן, מדובר בטילים מכל הסוגים והגדלים רובם "הוכחו בקרב". זה הישג שאין רבים כמוהו. כיום, עוסקים אנשיו של טוביה רונן בשיפור שיטות לפיתוח מהיר של מערכות נשק. עם כל המוטיבציה והניסיון צריך גם שיטה שתביא לחסכון בזמן.
אבל, למרות כל המודלים המתמטיים, למרות האינטראקציה עם צה"ל, למרות כל אלה כאשר היה צריך לתת לצוות הפיתוח של "כיפת ברזל" עוד דחיפה אחת לקראת סיום, רונן דאג לקחת את אנשיו לסיור בשדרות. המפגש עם הצורך בשטח עשה מיד את שלו.
