משמר ‘קדמי‘ של רובוטים
ערב כנס הכלים הבלתי מאוישים של ישראל דיפנס (8 בנובמבר) מדבר ראש מחלקת אמצעי הלחימה בזרוע היבשה של צה”ל, על התכניות שמייעדים בצה”ל לרובוטים, ועל פיתוחים חדשים שעומדים בפני פריצת דרך גדולה
עמיר רפפורט
| 19/05/2011
רכב ה"גארדיום" (צילום: זיו קורן)
"אני חושב ש-2013 תהיה השנה שבה תהליכים של 10 שנים יגיעו לסיומם”, אומר אל”מ ניר חלמיש, ראש מחלקת אמצעי הלחימה (אמל”ח) בזרוע היבשה של צה”ל, בראיון מיוחד לישראל דיפנס. חלמיש מצביע על כיוונים שבהם יתמקד בניין הכוח של זרוע היבשה מעתה והלאה, ומסמן את התחומים שבהם צפויה פריצת דרך חדשה (למשל, ניצול יעיל יותר של אנרגיה על ידי לוחמי חי”ר וכוחות מיוחדים, הפועלים במקומות מרוחקים בשדה הקרב).
אל”מ חלמיש צמח בחיל השריון, וממלא תפקידים שונים במחלקת האמל”ח כבר למעלה מעשור. הראיון אתו נערך סמוך למועד שבו אושרה על ידי המטה הכללי של צה”ל תכנית רב שנתית (תר”ש) חדשה (תכנית “עוז” לשנים 2013-2017). התכנית, שמגדירה את כיווני ההתעצמות של כלל הזרועות, ובכלל זה היבשה, מחליפה את תר”ש “תפן” שיצא לדרך בשנת 2007, לאחר מלחמת לבנון השנייה, והגיע לסיומו בתום 2011.
השנה הנוכחית, 2012, מוגדרת בצה”ל כ”שנה בדידה”, שאינה חלק מ”תפן” או מ”עוז” (התכנית הרב שנתית החדשה נדחתה בשנה, עקב השינויים הדרמטיים במזרח התיכון והוויכוחים בין משרד הביטחון לאוצר על גובה תקציב הביטחון הנדרש).
“הייחוד של תר”ש ‘תפן’ היה כפול”, אומר אל”מ חלמיש. “ראשית, זהו אחד הוא התר”שים הבודדים בתולדות צה”ל, שמיצה את כל חמש השנים שלו, וזה מהלך מאוד טוב ובריא לצבא. שנית, הוא בא מיד אחרי מלחמת לבנון השנייה, תכנונו נבע מלקחי לבנון השנייה, ובעצם הוא יישם את כל הדברים שהבנו מהמלחמה, ונועד לעשות קפיצת יכולות משמעותית, כמו שהבנו שצריך ב-2007.
“התר”ש עצמו הביא כמה יכולות מאוד משמעותיות, כמו הקישוריות בין כל גורמי הכוח ביבשה, באמצעות פרויקט צי”ד (צבא יבשה דיגיטאלי), שהפך כבר מבצעי בחצי מן המערך. בשנים הבאות נרחיב אותו לכלל הצבא, כולל המילואים, ונקדם את החיבוריות של היבשה לגופים כמו אמ”ן וחיל האוויר ולאגפים במטה הכללי”.
תמרון והגנה מרחבית
אחד הלקחים המשמעותיים ממלחמת לבנון השנייה היה ההחלטה לחדש את יכולות התמרון המערכתי – כלומר לבצע “תמרון מהיר וקטלני”, כפי שמגדיר זאת מפקד זרוע היבשה, אלוף סמי תורג’מן. לצורך שיפור יכולות התמרון החליט צה”ל להצטייד במאות טנקי מרכבה סימן 4 חדישים ובנגמ”שי מרכבה (נמ”רים) שייוצרו על אדמת ארצות הברית, ולהצטייד במערכות הגנה אקטיבית נגד טילי נ”ט (טילים נגד טנקים).
האם צה”ל ימשיך להשקיע בטנקים ובנגמ”שים ובמערכות הגנה אקטיבית גם בשנים של תכנית “עוז”? דובר באחרונה במטה הכללי של צה”ל על כוונה לצמצם את כמות הטנקים והנגמ”שים שייוצרו
“היו הרבה דיונים, אבל יש את המרכבה סימן 4 שאנחנו ממשיכים לפתח ולייצר, וגם את ה’הנמ”ר’ (נגמ”ש מרכבה) שיצא לדרך כנגמ”ש כבד, בערך ב-2007, כשהכיוון הכלל-עולמי שהאמריקאים הכתיבו אותו היה דווקא של כלים פחות ממוגנים – מהירות על חשבון שרידות. אנחנו החלטנו על כלי תמרון כבד כשהשרידות של הצוות הוא במקום הראשון על חשבון משקל. יש לו יכולות תמרון טובות, אבל הוא לא יגיע למהירויות גבוהות כמו רק”מ קל. יש לנו כיום חטיבה מבצעית שלמה עם נגמ”שי מרכבה (חטיבת “גולני”), וכעת העברנו את הייצור לחברת ג’נרל דינמיקס בארה”ב, כדי לממן את המשך ההצטיידות בכספי סיוע. אנחנו מתקדמים במלוא הקיטור. זה שיש דיונים בתר”ש על השאלה האם נמשיך לייצר נמ”רים וכמה – לא משפיע על מה שקורה בשנתיים-שלוש הקרובות. בסופו של דבר, יש את ג’נרל דיינמיקס, שיש לה חוזה לייצר כמות מכובדת של נמ”רים, והיא עומדת להעביר אלינו כמה דגמים של הנגמ”ש החדש, כדי שנבחן אותם בקרוב.
“עם הגעת הנגמ”שים מארצות הברית, נחדש גם את קו הייצור של הנמ”רים בישראל (על חלקי התובה שיגיעו מארצות הברית יורכבו מערכות ישראליות). יש מחשבות גם על חטיבת נמ”רים סדירה שנייה, לאחר מכן”, חושף חלמיש .
”אנחנו בודקים את העניין. מצד אחד חשוב שהסד”כ הסדיר יהיה עם המערכות המתקדמות ביותר, מצד שני לפלטפורמות האלה יש להן עלויות אחזקה משמעותיות, ועכשיו צריך למצוא את האיזון בין הרצון להיות חזק בשפיץ לבין היכולת לקיים את הדבר הזה. זה עדיין לא הוכרע – יש מחשבות משמעותיות על איך להרחיב את היכולות של הנמ”ר וגם של המרכבה סימן 4 לחטיבה נוספת בסדיר. תוך כמה חודשים הנושא יגיע למפקד הזרוע ואולי יועלה לאחר מכן גם לאישור המטה הכללי”.
מה לגבי מערכות ההגנה האקטיבית? עד עכשיו הותקנו מערכות “מעיל רוח” (תוצרת רפאל) רק על חלק מטנקי המרכבה סימן 4. תמשיכו בהתקנת “מעיל רוח” על טנקים ותציידו גם את הנמ”רים החדשים במערכת הזו?
“בסך הכל, אנו חושבים שהגענו למצב שהכלי הזה נותן מענה מעולה לאתגרים שיש – גם לאתגרים מסורתיים כגון טנקים שיש בסביבה, וגם לאתגרים המתפתחים – של חוליות נ”ט, של אויב קטן ודל חתימה שקשה מאוד למצוא אותו. “כבר כיום לטנק המרכבה 4 יש יכולת שלמה להתגונן מפני איום נ”ט, גם להתמודד עם האויב וגם לסגור מעגל אש במהירות מרשימה של כמה שניות, על אותו כלי. ואני חושב שבעימות הבא שיהיה, כשנצטרך לנסות את היכולות האלה במלחמה או בעימות יותר משמעותי ממה שקורה היום בעזה, או עם מה שקורה היום בעזה, ככל שנשכיל להפעיל את המערכות האלה יותר ויותר בצורה טובה, נגיע למצב שחוליית נ”ט שתירה RPG 29 או כל נשק נ”ט אחר תמצא את עצמה בתוך שניות במצב שהיא תחת סכנה ברורה ומיידית. זה מהלך מאוד יפה שעשינו עם הטנקים – פרי פיתוח של הרבה שנים, אבל המיצוי של יכולות אלו בוצע אחרי מלחמת לבנון השנייה”.
אתה מתכוון שיש גם מערכות “הגנה רכה” SOFT KILL?
“מה שאני יכול להגיד זה, שמעבר ל’מעיל רוח’ בודקים טכנולוגיות נוספות. מפתחים מערכות נוספות ואני חושב שבתחום המבצעי של התמודדות עם איום הנ”ט, שמנו לנו למטרה, תחת תכנית שנקראית ‘דף ירוק’, לשפר את יכולת צוות הקרב הגדודי. אנחנו לא מדברים עוד על רמת הכלי הבודד, כיצד מתמודד כל טנק או כל נמ”ר עם איום הנ”ט - אלא איך הגדוד המשולב – עם חי”ר, טנקים, הנדסה, ואיסוף, והאש שלו יתמודד בצורה טובה עם איום שאנחנו מבינים, מלבנון השנייה וגם מהמשך הדרך, שהאויב מבין שהוא כיוון מבחינתו שכדאי לו להשקיע בו, ואנחנו מהצד שלנו משקיעים לא מעט כדי להכין את הכוחות, בבניין הכוח להתמודדות משופרות – אני מדבר על תחום האמל”ח וההתעצמות אבל כמובן שיש כיוונים אחרים כגון אימונים ותורות לחימה”.
זה אומר שמכלי אחד אפשר להגן על כלי אחר?
“זה אומר שאמרתי את כל מה שיכולתי להגיד. אחד הדברים המשמעותיים ששמנו לעצמנו זה נושא של התמודדות עם איום הנ”ט. לא עוד יכולות ‘בוטיקיות’ של כוחות בודדים, אלא יכולת משמעותית לסד”כ משמעותי, כדי שבשעת מלחמה או עימות יותר גדול, תהיה לנו היכולת להתמודד עם אתגר משמעותי ולנצח אותו. אגב, הטנק עצמו, חוץ מזה שיש לו ‘מעיל רוח’, שהיא מערכת המגבירה מאוד את שרידותו, הוספנו לו פגז שנקרא ‘כלנית’, פגז נ”א, ראשון וייחודי מסוגו בעולם (תוצרת התעשייה הצבאית- תעש)”.
כטב”מ טקטי
אל”מ ניר חלמיש מספר עוד כי “לפני שש-שבע שנים קיבלנו החלטה אסטרטגית, במונחים הצה”ליים, לפתח מערכי כטב”מ (כלי טיס בלתי אוישים) טקטיים, אוטונומיים שעובדים בצמידות לכוח המתמרן, גדוד או חטיבה. כל ההחלטות לגביהם מתקבלות בדרג מג”ד או מח”ט, הזמינות שלהם מאוד גבוהה, ההתנייות שלהם מאוד נמוכות – ממריאים בשטח, נוחתים בשטח, והכי חשוב: שומרים על ביצועים חוזי – ביום ובלילה בצורה שמתקרבת למזל”טים הגדולים שיש לצה”ל.
“הסנונית הראשונה נקראת ‘רוכב שמיים’ (סקיילארק 1 – על פי השם המסחרי של היצרנית, אלביט מערכות), זה מערך שאנחנו פחות או יותר באמצע המבצוע שלו – יש כבר כמה עשרות צוותים המשתמשים בו. המערכת עובדת בצורה אינטנסיבית – הולכת ומעמיקה בכל גזרות הבט”ש – עזה, מצרים, גבול לבנון, איו”ש, וגם בכל האימונים. כל מג”ד שקיבל את הצוות והמערכת אומר כי הדבר הראשון שהוא רוצה זה להשאיר אותם. לדברי ניר חלמיש באחרונה הוחלט בזרוע היבשה על פרויקט חדש של מל”ט לדרג החטיבות בזרוע היבשה שייקרא “דוהר שמיים”. המל”ט הזה יהיה גדול פי 1.5 מה”רוכב שמיים”, וכמוהו – ייוצר על ידי אלביט מערכות.
מרגמה מדויקת בשריון
לדברי אל”מ ניר חלמיש, תחום התפתחות משמעותי נוסף של זרוע היבשה בחומש הקרוב קשור למרגמות. לאחר שצה”ל הצטייד במרגמה מהירה היורה מתוך נגמ”ש (“קשת” מתוצרת סולתם), הוחלט לצאת בפרויקט חדש של פיתוח פצצות מרגמה מדויקות עד כדי מטרים בודדים. הפצמ”רים יכוונו למטרתם באמצעות ציון קרן לייזר או אמצעי הנחיה נוספים. כעת שוקלים בצה”ל מהלך מהפכני: להקנות יכולות של ירי מרגמות מדויק גם לגדודי השריון, כדי לאפשר להם דרך נוספת להתמודד מהר ובצורה יעילה מול חוליות נ”ט שאורבות להם בשטחי התמרון. “זה משהו שנבדק”, אומר חלמיש.
“ההערכה שלי היא שאנחנו נכניס בשלב מסוים את המרגמות גם לגדודי שיריון, מתוך הבנה שה’קשת’ באמת מכפיל כוח ועליו אנחנו רוצים להוסיף את כל מה שאנחנו מגדירים פצמ”ר מדויק. ה’קשת’ עושה הכל מהר בצורה אוטומטית וממזערת שגיאות של אנשים למינימום. כל מה שנותר לנו היום זה לקחת את הפצמ”ר ולדייק אותו. היום הפצמ”ר עדיין “טיפש”, סטטיסטי וכזה שנופל בטווח של 100 מטר. אנחנו רוצים לקחת את הטווח הזה ולדייק אותם לפחות מ-10 מטר. הדיוק שלו יהפוך את הכלי הזה לכלי אולטימטיבי – גם מהר, גם מינימום שגיאות וגם מדויק. זה המהלך המרכזי שאנחנו עובדים עליו”.
רקטות מדויקות
לא רק פצמ”רים, בזרוע היבשה מתכוונים להקים גם גדודים שישגרו רקטות מדויקות לטווחים של כ- 40 ק”מ, כפי שחשף מפקד הזרוע, בכנס הפעלת האש הבינלאומי, שאורגן על ידי ישראל דיפנס ועמותת חיל התותחנים בחודש מאי 2012.
הרקטות המדויקות יהיו מבוססות על הפיתוח “כידון קסום” של תעש, שלקח רקטות מיושנות והוסיף להן מערכות ניהוג והנחיה. כבר התחלתם בהקמת גדוד הרקטות המדויקות הראשון?
“כן אנחנו כבר עובדים על זה עכשיו באופן מיידי. המערך לא בהקמה, אבל באישורים מתקדמים. מפקד הזרוע מתווה לנו את הכיוון. כיום, כדי לפגוע במבנה או במטרה אחרת באופן מדויק, צריך את חיל האוויר. אנחנו רוצים להגיע למצב שבכל מתאר, ביום ובלילה, בכל מזג אוויר הרקטה או הפצמ”ר יגיע למטרה, וזה אתגר משמעותי. אנחנו רואים את עצמנו נלחמים 24/7 גם בחורף וגם בקיץ”.
חלמיש מספר כי בנוסף לגדודי הרקטות, צה”ל יתחיל במהלך החומש הקרוב בהסבה של מערך התותחים המתנייעים שלו לתותח חדש – מהלך שייקח כ-30 שנה, כלומר ארבעה תר”שים.
**
המאמר המלא התפרסם בגיליון מספר 10 של המגזין ישראל דיפנס
"אני חושב ש-2013 תהיה השנה שבה תהליכים של 10 שנים יגיעו לסיומם”, אומר אל”מ ניר חלמיש, ראש מחלקת אמצעי הלחימה (אמל”ח) בזרוע היבשה של צה”ל, בראיון מיוחד לישראל דיפנס. חלמיש מצביע על כיוונים שבהם יתמקד בניין הכוח של זרוע היבשה מעתה והלאה, ומסמן את התחומים שבהם צפויה פריצת דרך חדשה (למשל, ניצול יעיל יותר של אנרגיה על ידי לוחמי חי”ר וכוחות מיוחדים, הפועלים במקומות מרוחקים בשדה הקרב).
אל”מ חלמיש צמח בחיל השריון, וממלא תפקידים שונים במחלקת האמל”ח כבר למעלה מעשור. הראיון אתו נערך סמוך למועד שבו אושרה על ידי המטה הכללי של צה”ל תכנית רב שנתית (תר”ש) חדשה (תכנית “עוז” לשנים 2013-2017). התכנית, שמגדירה את כיווני ההתעצמות של כלל הזרועות, ובכלל זה היבשה, מחליפה את תר”ש “תפן” שיצא לדרך בשנת 2007, לאחר מלחמת לבנון השנייה, והגיע לסיומו בתום 2011.
השנה הנוכחית, 2012, מוגדרת בצה”ל כ”שנה בדידה”, שאינה חלק מ”תפן” או מ”עוז” (התכנית הרב שנתית החדשה נדחתה בשנה, עקב השינויים הדרמטיים במזרח התיכון והוויכוחים בין משרד הביטחון לאוצר על גובה תקציב הביטחון הנדרש).
“הייחוד של תר”ש ‘תפן’ היה כפול”, אומר אל”מ חלמיש. “ראשית, זהו אחד הוא התר”שים הבודדים בתולדות צה”ל, שמיצה את כל חמש השנים שלו, וזה מהלך מאוד טוב ובריא לצבא. שנית, הוא בא מיד אחרי מלחמת לבנון השנייה, תכנונו נבע מלקחי לבנון השנייה, ובעצם הוא יישם את כל הדברים שהבנו מהמלחמה, ונועד לעשות קפיצת יכולות משמעותית, כמו שהבנו שצריך ב-2007.
“התר”ש עצמו הביא כמה יכולות מאוד משמעותיות, כמו הקישוריות בין כל גורמי הכוח ביבשה, באמצעות פרויקט צי”ד (צבא יבשה דיגיטאלי), שהפך כבר מבצעי בחצי מן המערך. בשנים הבאות נרחיב אותו לכלל הצבא, כולל המילואים, ונקדם את החיבוריות של היבשה לגופים כמו אמ”ן וחיל האוויר ולאגפים במטה הכללי”.
תמרון והגנה מרחבית
אחד הלקחים המשמעותיים ממלחמת לבנון השנייה היה ההחלטה לחדש את יכולות התמרון המערכתי – כלומר לבצע “תמרון מהיר וקטלני”, כפי שמגדיר זאת מפקד זרוע היבשה, אלוף סמי תורג’מן. לצורך שיפור יכולות התמרון החליט צה”ל להצטייד במאות טנקי מרכבה סימן 4 חדישים ובנגמ”שי מרכבה (נמ”רים) שייוצרו על אדמת ארצות הברית, ולהצטייד במערכות הגנה אקטיבית נגד טילי נ”ט (טילים נגד טנקים).
האם צה”ל ימשיך להשקיע בטנקים ובנגמ”שים ובמערכות הגנה אקטיבית גם בשנים של תכנית “עוז”? דובר באחרונה במטה הכללי של צה”ל על כוונה לצמצם את כמות הטנקים והנגמ”שים שייוצרו
“היו הרבה דיונים, אבל יש את המרכבה סימן 4 שאנחנו ממשיכים לפתח ולייצר, וגם את ה’הנמ”ר’ (נגמ”ש מרכבה) שיצא לדרך כנגמ”ש כבד, בערך ב-2007, כשהכיוון הכלל-עולמי שהאמריקאים הכתיבו אותו היה דווקא של כלים פחות ממוגנים – מהירות על חשבון שרידות. אנחנו החלטנו על כלי תמרון כבד כשהשרידות של הצוות הוא במקום הראשון על חשבון משקל. יש לו יכולות תמרון טובות, אבל הוא לא יגיע למהירויות גבוהות כמו רק”מ קל. יש לנו כיום חטיבה מבצעית שלמה עם נגמ”שי מרכבה (חטיבת “גולני”), וכעת העברנו את הייצור לחברת ג’נרל דינמיקס בארה”ב, כדי לממן את המשך ההצטיידות בכספי סיוע. אנחנו מתקדמים במלוא הקיטור. זה שיש דיונים בתר”ש על השאלה האם נמשיך לייצר נמ”רים וכמה – לא משפיע על מה שקורה בשנתיים-שלוש הקרובות. בסופו של דבר, יש את ג’נרל דיינמיקס, שיש לה חוזה לייצר כמות מכובדת של נמ”רים, והיא עומדת להעביר אלינו כמה דגמים של הנגמ”ש החדש, כדי שנבחן אותם בקרוב.
“עם הגעת הנגמ”שים מארצות הברית, נחדש גם את קו הייצור של הנמ”רים בישראל (על חלקי התובה שיגיעו מארצות הברית יורכבו מערכות ישראליות). יש מחשבות גם על חטיבת נמ”רים סדירה שנייה, לאחר מכן”, חושף חלמיש .
”אנחנו בודקים את העניין. מצד אחד חשוב שהסד”כ הסדיר יהיה עם המערכות המתקדמות ביותר, מצד שני לפלטפורמות האלה יש להן עלויות אחזקה משמעותיות, ועכשיו צריך למצוא את האיזון בין הרצון להיות חזק בשפיץ לבין היכולת לקיים את הדבר הזה. זה עדיין לא הוכרע – יש מחשבות משמעותיות על איך להרחיב את היכולות של הנמ”ר וגם של המרכבה סימן 4 לחטיבה נוספת בסדיר. תוך כמה חודשים הנושא יגיע למפקד הזרוע ואולי יועלה לאחר מכן גם לאישור המטה הכללי”.
מה לגבי מערכות ההגנה האקטיבית? עד עכשיו הותקנו מערכות “מעיל רוח” (תוצרת רפאל) רק על חלק מטנקי המרכבה סימן 4. תמשיכו בהתקנת “מעיל רוח” על טנקים ותציידו גם את הנמ”רים החדשים במערכת הזו?
“בסך הכל, אנו חושבים שהגענו למצב שהכלי הזה נותן מענה מעולה לאתגרים שיש – גם לאתגרים מסורתיים כגון טנקים שיש בסביבה, וגם לאתגרים המתפתחים – של חוליות נ”ט, של אויב קטן ודל חתימה שקשה מאוד למצוא אותו. “כבר כיום לטנק המרכבה 4 יש יכולת שלמה להתגונן מפני איום נ”ט, גם להתמודד עם האויב וגם לסגור מעגל אש במהירות מרשימה של כמה שניות, על אותו כלי. ואני חושב שבעימות הבא שיהיה, כשנצטרך לנסות את היכולות האלה במלחמה או בעימות יותר משמעותי ממה שקורה היום בעזה, או עם מה שקורה היום בעזה, ככל שנשכיל להפעיל את המערכות האלה יותר ויותר בצורה טובה, נגיע למצב שחוליית נ”ט שתירה RPG 29 או כל נשק נ”ט אחר תמצא את עצמה בתוך שניות במצב שהיא תחת סכנה ברורה ומיידית. זה מהלך מאוד יפה שעשינו עם הטנקים – פרי פיתוח של הרבה שנים, אבל המיצוי של יכולות אלו בוצע אחרי מלחמת לבנון השנייה”.
אתה מתכוון שיש גם מערכות “הגנה רכה” SOFT KILL?
“מה שאני יכול להגיד זה, שמעבר ל’מעיל רוח’ בודקים טכנולוגיות נוספות. מפתחים מערכות נוספות ואני חושב שבתחום המבצעי של התמודדות עם איום הנ”ט, שמנו לנו למטרה, תחת תכנית שנקראית ‘דף ירוק’, לשפר את יכולת צוות הקרב הגדודי. אנחנו לא מדברים עוד על רמת הכלי הבודד, כיצד מתמודד כל טנק או כל נמ”ר עם איום הנ”ט - אלא איך הגדוד המשולב – עם חי”ר, טנקים, הנדסה, ואיסוף, והאש שלו יתמודד בצורה טובה עם איום שאנחנו מבינים, מלבנון השנייה וגם מהמשך הדרך, שהאויב מבין שהוא כיוון מבחינתו שכדאי לו להשקיע בו, ואנחנו מהצד שלנו משקיעים לא מעט כדי להכין את הכוחות, בבניין הכוח להתמודדות משופרות – אני מדבר על תחום האמל”ח וההתעצמות אבל כמובן שיש כיוונים אחרים כגון אימונים ותורות לחימה”.
זה אומר שמכלי אחד אפשר להגן על כלי אחר?
“זה אומר שאמרתי את כל מה שיכולתי להגיד. אחד הדברים המשמעותיים ששמנו לעצמנו זה נושא של התמודדות עם איום הנ”ט. לא עוד יכולות ‘בוטיקיות’ של כוחות בודדים, אלא יכולת משמעותית לסד”כ משמעותי, כדי שבשעת מלחמה או עימות יותר גדול, תהיה לנו היכולת להתמודד עם אתגר משמעותי ולנצח אותו. אגב, הטנק עצמו, חוץ מזה שיש לו ‘מעיל רוח’, שהיא מערכת המגבירה מאוד את שרידותו, הוספנו לו פגז שנקרא ‘כלנית’, פגז נ”א, ראשון וייחודי מסוגו בעולם (תוצרת התעשייה הצבאית- תעש)”.
כטב”מ טקטי
אל”מ ניר חלמיש מספר עוד כי “לפני שש-שבע שנים קיבלנו החלטה אסטרטגית, במונחים הצה”ליים, לפתח מערכי כטב”מ (כלי טיס בלתי אוישים) טקטיים, אוטונומיים שעובדים בצמידות לכוח המתמרן, גדוד או חטיבה. כל ההחלטות לגביהם מתקבלות בדרג מג”ד או מח”ט, הזמינות שלהם מאוד גבוהה, ההתנייות שלהם מאוד נמוכות – ממריאים בשטח, נוחתים בשטח, והכי חשוב: שומרים על ביצועים חוזי – ביום ובלילה בצורה שמתקרבת למזל”טים הגדולים שיש לצה”ל.
“הסנונית הראשונה נקראת ‘רוכב שמיים’ (סקיילארק 1 – על פי השם המסחרי של היצרנית, אלביט מערכות), זה מערך שאנחנו פחות או יותר באמצע המבצוע שלו – יש כבר כמה עשרות צוותים המשתמשים בו. המערכת עובדת בצורה אינטנסיבית – הולכת ומעמיקה בכל גזרות הבט”ש – עזה, מצרים, גבול לבנון, איו”ש, וגם בכל האימונים. כל מג”ד שקיבל את הצוות והמערכת אומר כי הדבר הראשון שהוא רוצה זה להשאיר אותם. לדברי ניר חלמיש באחרונה הוחלט בזרוע היבשה על פרויקט חדש של מל”ט לדרג החטיבות בזרוע היבשה שייקרא “דוהר שמיים”. המל”ט הזה יהיה גדול פי 1.5 מה”רוכב שמיים”, וכמוהו – ייוצר על ידי אלביט מערכות.
מרגמה מדויקת בשריון
לדברי אל”מ ניר חלמיש, תחום התפתחות משמעותי נוסף של זרוע היבשה בחומש הקרוב קשור למרגמות. לאחר שצה”ל הצטייד במרגמה מהירה היורה מתוך נגמ”ש (“קשת” מתוצרת סולתם), הוחלט לצאת בפרויקט חדש של פיתוח פצצות מרגמה מדויקות עד כדי מטרים בודדים. הפצמ”רים יכוונו למטרתם באמצעות ציון קרן לייזר או אמצעי הנחיה נוספים. כעת שוקלים בצה”ל מהלך מהפכני: להקנות יכולות של ירי מרגמות מדויק גם לגדודי השריון, כדי לאפשר להם דרך נוספת להתמודד מהר ובצורה יעילה מול חוליות נ”ט שאורבות להם בשטחי התמרון. “זה משהו שנבדק”, אומר חלמיש.
“ההערכה שלי היא שאנחנו נכניס בשלב מסוים את המרגמות גם לגדודי שיריון, מתוך הבנה שה’קשת’ באמת מכפיל כוח ועליו אנחנו רוצים להוסיף את כל מה שאנחנו מגדירים פצמ”ר מדויק. ה’קשת’ עושה הכל מהר בצורה אוטומטית וממזערת שגיאות של אנשים למינימום. כל מה שנותר לנו היום זה לקחת את הפצמ”ר ולדייק אותו. היום הפצמ”ר עדיין “טיפש”, סטטיסטי וכזה שנופל בטווח של 100 מטר. אנחנו רוצים לקחת את הטווח הזה ולדייק אותם לפחות מ-10 מטר. הדיוק שלו יהפוך את הכלי הזה לכלי אולטימטיבי – גם מהר, גם מינימום שגיאות וגם מדויק. זה המהלך המרכזי שאנחנו עובדים עליו”.
רקטות מדויקות
לא רק פצמ”רים, בזרוע היבשה מתכוונים להקים גם גדודים שישגרו רקטות מדויקות לטווחים של כ- 40 ק”מ, כפי שחשף מפקד הזרוע, בכנס הפעלת האש הבינלאומי, שאורגן על ידי ישראל דיפנס ועמותת חיל התותחנים בחודש מאי 2012.
הרקטות המדויקות יהיו מבוססות על הפיתוח “כידון קסום” של תעש, שלקח רקטות מיושנות והוסיף להן מערכות ניהוג והנחיה. כבר התחלתם בהקמת גדוד הרקטות המדויקות הראשון?
“כן אנחנו כבר עובדים על זה עכשיו באופן מיידי. המערך לא בהקמה, אבל באישורים מתקדמים. מפקד הזרוע מתווה לנו את הכיוון. כיום, כדי לפגוע במבנה או במטרה אחרת באופן מדויק, צריך את חיל האוויר. אנחנו רוצים להגיע למצב שבכל מתאר, ביום ובלילה, בכל מזג אוויר הרקטה או הפצמ”ר יגיע למטרה, וזה אתגר משמעותי. אנחנו רואים את עצמנו נלחמים 24/7 גם בחורף וגם בקיץ”.
חלמיש מספר כי בנוסף לגדודי הרקטות, צה”ל יתחיל במהלך החומש הקרוב בהסבה של מערך התותחים המתנייעים שלו לתותח חדש – מהלך שייקח כ-30 שנה, כלומר ארבעה תר”שים.
**
המאמר המלא התפרסם בגיליון מספר 10 של המגזין ישראל דיפנס
