מותר להמר באינטרנט
בית המשפט המחוזי: למשטרה אין סמכות על פי חוק לחסום אתרי הימורים והיא פגעה בצורה בלתי מידתית בחופש הביטוי .
הגנה לישראל
| 19/05/2011
(shutterstock.com)
בית המשפט העליון יערוך מחר (31/10) דיון ראשון בערעור של משטרת ישראל נגד איגוד האינטרנט הישראלי בפסיקת בית המשפט המחוזי מחודש אפריל השנה שקבעה כי למשטרה אין סמכות על פי חוק לחסום אתרי הימורים וכי היא פגעה בצורה בלתי מידתית בחופש הביטוי .
בית המשפט המחוזי בתל אביב לעניינים מנהליים קיבל את עתירת איגוד האינטרנט הישראלי נגד משטרת ישראל בנושא חסימת אתרי אינטרנט וקבע כי הצווים שהורו לספקיות האינטרנט לחסום את האתרים אינם חוקיים. במסגרת החלטתה בחנה השופטת מיכל רובינשטיין 3 היבטים עיקריים: האם נתונה לעותרת זכות העמידה, האם חסימת הגישה לאתרים נשואי הצווים פוגעת בחופש הביטוי והאם חוק העונשין מקנה למשטרה את הסמכות להורות לספקיות לחסום גישה לאתרים הנ"ל.
בפסיקה הנ"ל קבעה השופטת בין היתר, כי יש מקום ליתן זכות העמידה. האיגוד מייצג את הגולש הישראלי כבעל עניין ישיר ומדובר בנושא בעל חשיבות ציבורית כללית. לגבי השאלה השנייה, קבעה השופטת כי מניעת הגישה לאתרים, בכלל זה אפילו אתרי הימורים, היא אכן פגיעה בחופש הביטוי. לגבי השאלה השלישית, בנושא סמכות המשטרה עפ"י חוק העונשין, קבעה השופטת כי על פי פרשנות לשונית ותכליתית של חוק העונשין למשטרה לא הייתה סמכות להוציא את הצווים.
לאור קביעות אלה, הוחלט לקבל את העתירה ולבטל את הצווים שניתנו לספקיות האינטרנט לחסום את אתרי האינטרנט. כמו כן, חויבה המשטרה לשאת בהוצאות איגוד האינטרנט ולשלם סכום כולל של 20 אלף ₪.
בית המשפט העליון יערוך מחר (31/10) דיון ראשון בערעור של משטרת ישראל נגד איגוד האינטרנט הישראלי בפסיקת בית המשפט המחוזי מחודש אפריל השנה שקבעה כי למשטרה אין סמכות על פי חוק לחסום אתרי הימורים וכי היא פגעה בצורה בלתי מידתית בחופש הביטוי .
בית המשפט המחוזי בתל אביב לעניינים מנהליים קיבל את עתירת איגוד האינטרנט הישראלי נגד משטרת ישראל בנושא חסימת אתרי אינטרנט וקבע כי הצווים שהורו לספקיות האינטרנט לחסום את האתרים אינם חוקיים. במסגרת החלטתה בחנה השופטת מיכל רובינשטיין 3 היבטים עיקריים: האם נתונה לעותרת זכות העמידה, האם חסימת הגישה לאתרים נשואי הצווים פוגעת בחופש הביטוי והאם חוק העונשין מקנה למשטרה את הסמכות להורות לספקיות לחסום גישה לאתרים הנ"ל.
בפסיקה הנ"ל קבעה השופטת בין היתר, כי יש מקום ליתן זכות העמידה. האיגוד מייצג את הגולש הישראלי כבעל עניין ישיר ומדובר בנושא בעל חשיבות ציבורית כללית. לגבי השאלה השנייה, קבעה השופטת כי מניעת הגישה לאתרים, בכלל זה אפילו אתרי הימורים, היא אכן פגיעה בחופש הביטוי. לגבי השאלה השלישית, בנושא סמכות המשטרה עפ"י חוק העונשין, קבעה השופטת כי על פי פרשנות לשונית ותכליתית של חוק העונשין למשטרה לא הייתה סמכות להוציא את הצווים.
לאור קביעות אלה, הוחלט לקבל את העתירה ולבטל את הצווים שניתנו לספקיות האינטרנט לחסום את אתרי האינטרנט. כמו כן, חויבה המשטרה לשאת בהוצאות איגוד האינטרנט ולשלם סכום כולל של 20 אלף ₪.
