ג'רני 2012

בכנס הטכנולוגיה שמארגנת חברת ארנסט אנד יאנג בארץ, נכחו בכירי ההיי-טק הישראלי ודנו בעתיד תעשיית הטכנולוגיה הישראלית. וכן, עלו גם שאלות מהותיות

פרופסור פלדה הרדימון בכנס ג'רני 2012 (צילום: עמי רוחקס דומבה)

‏"חייבים לצור אווירה שמתירה לשאול שאלות ולהטיל ספק", אמר יורם טיץ, שותף מנהל בארנסט אנד יאנג, ‏בכנס הטכנולוגיה השנתי שמארגנת החברה, ג'רני 2012. את הדברים אמר טיץ בהתייחס להצלחה המסחררת ‏של ישראל כבית ייצור חברות סטארט-אפ בשנים ‏האחרונות, אשר אווירת ה"חוצפה" הישראלית משמשת לה ‏כר נוח להתפתחות. הכנס, שנערך ביום חמישי האחרון במלון הילטון בתל אביב, ריכז סביבו את בכירי שוק ‏ההיי-טק המקומי, וכן אורחים רבים מחו"ל אשר הגיעו ארצה מתוך עניין בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית. ‏ ‏

"המצב היום הוא כזה, שיש הרבה חברות ענק בעולם בתחום הטכנולוגיה שיש להן יתרות אדירות של מזומנים ‏והן מחפשות כל הזמן הזדמנויות קניה. לוקח היום לחברת הזנק כחמש שנים בממוצע, מהרגע שהיא קמה עד ‏שקונים אותה. מדובר על מהירות שיא שמגבירה את הרעב של המשקיעים ויוצרת ביקוש גדול יותר לחדשנות ‏ויצירתיות"' הוסיף טיץ. ‏

על אף שמהות הכנס היא בעיקר היכרות ויצירת קשרים עיסקיים, מארגני הכנס בארנסט אנד יאנג לא ויתרו גם ‏על דיון במספר נקודות מהותיות לתעשייה הישראלית. אחת מהן היא ההשכלה. ג'וש קירנן, ממשרד עורכי הדין ‏White & Case‏, עלה לפודיום ואמר שאסור לקחת את ההצלחה עד כה כמובנית מאליו. "תעשיית הטכנולוגיה ‏הופכת להיות תחרותית יותר, ואם ישראל רוצה להמשיך ולהוביל את התחום היום, וגם בדורות הבאים, היא ‏חייבת להשקיע בהשכלה גבוהה. זהו הרוטב הסודי של הצלחת ישראל. אני מעודד את כל הנוכחים שהם חלק ‏מתעשיית הטכנולוגיה, להפוך את שנת 2013 לשנת ההשכלה". ‏

בהמשך הכנס עלה לבמה פרופסור פלדה הרדימון (‏Felda Hardymon‏) מאוניברסיטת הרווארד בארה"ב ‏שנחשב לאחד המומחים בתחום ההשקעות בתעשיית ההיי-טק. הרדימון התחיל את דרכו כמשקיע אי שם ‏בשנות השבעים המאוחרות של המאה הקודמת ויש לו ניסיון של למעלה מ-30 שנים בענף. על פיו, אחת ‏הבעיות העיקריות של תחום ההשקעות בחברות הזנק היא הניסיון. אין הרבה משקיעים שיודעים איך להשקיע ‏נכון, ובמציאות רק חלק קטן מאד מכלל קרנות ההשקעה מייצר רווחים. על ציר הזמן, רוב הקרנות מפסידות. ‏

עוד הוסיף הרדימון לגבי המבנה ההיררכי של קרנות ההשקעה בעולם. אם פעם היו קצת קרנות גדולות, קצת ‏קרנות קטנות ובעיקר קרנות "אמצע" ללא התמקצעות וללא הרבה כסף באופן יחסי, היום המצב שונה. כיום יש ‏בעולם מספר מצומצם של קרנות בינלאומיות שגדלו לממדי ענק, ואילו את קרנות האמצע החליפו קרנות ‏ממוקדות תחום. אלו קרנות אשר המשקיעים המנהלים אותן מחזיקים בהתמקצעות בתחום טכנולוגי מסויים, ‏ולכן היכולת שלהם לחזות את ההצלחה של חברה מסויימת באותו תחום – גדלה. ‏

בנוסף, לאותה פירמידה המאפיינת את מבנה שוק ההשקעות העולמי בטכנולוגיה, נוספה שכבה חדשה ‏המורכבת מאנג'לים (משקיעים פרטיים) שמספקים מימון לחברות בשלב ההתחלתי שלהן (‏SEED‏). לאחר מכן, ‏נכנסות קרנות ההשקעה המקצועיות של אותו תחום, או במקרים היותר טובים, אחת מהקרנות הגדולות. ‏

אם הזכרנו קודם לכן את הנקודות הרגישות למשק הישראלי, אז בנוסף לצורך בהשכלה גבוהה, הרדימון נוגע ‏בנקודה נוספת שמסבירה מדוע אין בישראל חברות ענק כמו אפל או נוקיה. אמנם צמחו כאן צ'ק פוינט ומלאנוקס ‏שמהוות הוכחה לכך שניתן לעשות זאת, אבל הן עדיין לא מייצגות את תחום ההיי-טק בישראל שלרוב מתכנן ‏על "אקזיט" מהיר. ‏ ‏"השאלה היא למה אין חברות כמו אינטל בישראל. אני לא יודע. הסיכון לא למכור בישראל הוא גדול", אומר ‏הרדימון ומסביר כי בחיי חברת הזנק יש בתחילת הדרך מקפצה אסטרטגית בשווי החברה, שלאחריה יש ‏נפילה חדה וארוכה. אלו השנים שבהן החברה בונה את עצמה בשוק הבינלאומי והן אלו המאפשרות לה להפוך ‏לחברת ענק.

"זה קורה בכל מקום בעולם, אבל בישראל המקפצה והנפילה גדולות יותר. הסיכון לא למכור כאן ‏הוא גדול. אם אתה עומד בשיא המקפצה הזו עם המוצר שלך, ואתה מסתכל קדימה, אתה רואה 40 שנים ‏במדבר. אין בישראל את חדות הראייה הזו קדימה". ‏ יחד עם זאת, מונה הרדימון מספר נקודות חשובות שיכולות לשנות את התמונה בשנים הקרובות. "תעשו את ‏הדברים הנכונים. תשכרו אנשים חכמים מכם. תתכננו ותחשבו איך אתם עוברים את השנים הקשות. תהיו ‏בינלאומיים מהיום הראשון. תכשירו את כוח האדם שלכם. תמדדו הכל וכמנהלים, תאמצו גישה שמעודדת ‏בקרה, גם עליכם. מנהלים טובים לא מתרגשים מהעובדה שמודדים אותם. תשכרו מנהלים מקצוענים. ‏ ‏

"אני חושב שישראל היא המקום האחרון היום של חדשנות אמיתית ואני מקווה לחזור לכאן בעוד עשר שנים ‏ולדבר על חמשת האינטלים שבניתם פה", סיכם הרדימון. ‏

You might be interested also