ג'רני 2012
בכנס הטכנולוגיה שמארגנת חברת ארנסט אנד יאנג בארץ, נכחו בכירי ההיי-טק הישראלי ודנו בעתיד תעשיית הטכנולוגיה הישראלית. וכן, עלו גם שאלות מהותיות
עמי רוחקס דומבה
| 19/05/2011
פרופסור פלדה הרדימון בכנס ג'רני 2012 (צילום: עמי רוחקס דומבה)
"חייבים לצור אווירה שמתירה לשאול שאלות ולהטיל ספק", אמר יורם טיץ, שותף מנהל בארנסט אנד יאנג, בכנס הטכנולוגיה השנתי שמארגנת החברה, ג'רני 2012. את הדברים אמר טיץ בהתייחס להצלחה המסחררת של ישראל כבית ייצור חברות סטארט-אפ בשנים האחרונות, אשר אווירת ה"חוצפה" הישראלית משמשת לה כר נוח להתפתחות. הכנס, שנערך ביום חמישי האחרון במלון הילטון בתל אביב, ריכז סביבו את בכירי שוק ההיי-טק המקומי, וכן אורחים רבים מחו"ל אשר הגיעו ארצה מתוך עניין בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית.
"המצב היום הוא כזה, שיש הרבה חברות ענק בעולם בתחום הטכנולוגיה שיש להן יתרות אדירות של מזומנים והן מחפשות כל הזמן הזדמנויות קניה. לוקח היום לחברת הזנק כחמש שנים בממוצע, מהרגע שהיא קמה עד שקונים אותה. מדובר על מהירות שיא שמגבירה את הרעב של המשקיעים ויוצרת ביקוש גדול יותר לחדשנות ויצירתיות"' הוסיף טיץ.
על אף שמהות הכנס היא בעיקר היכרות ויצירת קשרים עיסקיים, מארגני הכנס בארנסט אנד יאנג לא ויתרו גם על דיון במספר נקודות מהותיות לתעשייה הישראלית. אחת מהן היא ההשכלה. ג'וש קירנן, ממשרד עורכי הדין White & Case, עלה לפודיום ואמר שאסור לקחת את ההצלחה עד כה כמובנית מאליו. "תעשיית הטכנולוגיה הופכת להיות תחרותית יותר, ואם ישראל רוצה להמשיך ולהוביל את התחום היום, וגם בדורות הבאים, היא חייבת להשקיע בהשכלה גבוהה. זהו הרוטב הסודי של הצלחת ישראל. אני מעודד את כל הנוכחים שהם חלק מתעשיית הטכנולוגיה, להפוך את שנת 2013 לשנת ההשכלה".
בהמשך הכנס עלה לבמה פרופסור פלדה הרדימון (Felda Hardymon) מאוניברסיטת הרווארד בארה"ב שנחשב לאחד המומחים בתחום ההשקעות בתעשיית ההיי-טק. הרדימון התחיל את דרכו כמשקיע אי שם בשנות השבעים המאוחרות של המאה הקודמת ויש לו ניסיון של למעלה מ-30 שנים בענף. על פיו, אחת הבעיות העיקריות של תחום ההשקעות בחברות הזנק היא הניסיון. אין הרבה משקיעים שיודעים איך להשקיע נכון, ובמציאות רק חלק קטן מאד מכלל קרנות ההשקעה מייצר רווחים. על ציר הזמן, רוב הקרנות מפסידות.
עוד הוסיף הרדימון לגבי המבנה ההיררכי של קרנות ההשקעה בעולם. אם פעם היו קצת קרנות גדולות, קצת קרנות קטנות ובעיקר קרנות "אמצע" ללא התמקצעות וללא הרבה כסף באופן יחסי, היום המצב שונה. כיום יש בעולם מספר מצומצם של קרנות בינלאומיות שגדלו לממדי ענק, ואילו את קרנות האמצע החליפו קרנות ממוקדות תחום. אלו קרנות אשר המשקיעים המנהלים אותן מחזיקים בהתמקצעות בתחום טכנולוגי מסויים, ולכן היכולת שלהם לחזות את ההצלחה של חברה מסויימת באותו תחום – גדלה.
בנוסף, לאותה פירמידה המאפיינת את מבנה שוק ההשקעות העולמי בטכנולוגיה, נוספה שכבה חדשה המורכבת מאנג'לים (משקיעים פרטיים) שמספקים מימון לחברות בשלב ההתחלתי שלהן (SEED). לאחר מכן, נכנסות קרנות ההשקעה המקצועיות של אותו תחום, או במקרים היותר טובים, אחת מהקרנות הגדולות.
אם הזכרנו קודם לכן את הנקודות הרגישות למשק הישראלי, אז בנוסף לצורך בהשכלה גבוהה, הרדימון נוגע בנקודה נוספת שמסבירה מדוע אין בישראל חברות ענק כמו אפל או נוקיה. אמנם צמחו כאן צ'ק פוינט ומלאנוקס שמהוות הוכחה לכך שניתן לעשות זאת, אבל הן עדיין לא מייצגות את תחום ההיי-טק בישראל שלרוב מתכנן על "אקזיט" מהיר. "השאלה היא למה אין חברות כמו אינטל בישראל. אני לא יודע. הסיכון לא למכור בישראל הוא גדול", אומר הרדימון ומסביר כי בחיי חברת הזנק יש בתחילת הדרך מקפצה אסטרטגית בשווי החברה, שלאחריה יש נפילה חדה וארוכה. אלו השנים שבהן החברה בונה את עצמה בשוק הבינלאומי והן אלו המאפשרות לה להפוך לחברת ענק.
"זה קורה בכל מקום בעולם, אבל בישראל המקפצה והנפילה גדולות יותר. הסיכון לא למכור כאן הוא גדול. אם אתה עומד בשיא המקפצה הזו עם המוצר שלך, ואתה מסתכל קדימה, אתה רואה 40 שנים במדבר. אין בישראל את חדות הראייה הזו קדימה". יחד עם זאת, מונה הרדימון מספר נקודות חשובות שיכולות לשנות את התמונה בשנים הקרובות. "תעשו את הדברים הנכונים. תשכרו אנשים חכמים מכם. תתכננו ותחשבו איך אתם עוברים את השנים הקשות. תהיו בינלאומיים מהיום הראשון. תכשירו את כוח האדם שלכם. תמדדו הכל וכמנהלים, תאמצו גישה שמעודדת בקרה, גם עליכם. מנהלים טובים לא מתרגשים מהעובדה שמודדים אותם. תשכרו מנהלים מקצוענים.
"אני חושב שישראל היא המקום האחרון היום של חדשנות אמיתית ואני מקווה לחזור לכאן בעוד עשר שנים ולדבר על חמשת האינטלים שבניתם פה", סיכם הרדימון.
"חייבים לצור אווירה שמתירה לשאול שאלות ולהטיל ספק", אמר יורם טיץ, שותף מנהל בארנסט אנד יאנג, בכנס הטכנולוגיה השנתי שמארגנת החברה, ג'רני 2012. את הדברים אמר טיץ בהתייחס להצלחה המסחררת של ישראל כבית ייצור חברות סטארט-אפ בשנים האחרונות, אשר אווירת ה"חוצפה" הישראלית משמשת לה כר נוח להתפתחות. הכנס, שנערך ביום חמישי האחרון במלון הילטון בתל אביב, ריכז סביבו את בכירי שוק ההיי-טק המקומי, וכן אורחים רבים מחו"ל אשר הגיעו ארצה מתוך עניין בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית.
"המצב היום הוא כזה, שיש הרבה חברות ענק בעולם בתחום הטכנולוגיה שיש להן יתרות אדירות של מזומנים והן מחפשות כל הזמן הזדמנויות קניה. לוקח היום לחברת הזנק כחמש שנים בממוצע, מהרגע שהיא קמה עד שקונים אותה. מדובר על מהירות שיא שמגבירה את הרעב של המשקיעים ויוצרת ביקוש גדול יותר לחדשנות ויצירתיות"' הוסיף טיץ.
על אף שמהות הכנס היא בעיקר היכרות ויצירת קשרים עיסקיים, מארגני הכנס בארנסט אנד יאנג לא ויתרו גם על דיון במספר נקודות מהותיות לתעשייה הישראלית. אחת מהן היא ההשכלה. ג'וש קירנן, ממשרד עורכי הדין White & Case, עלה לפודיום ואמר שאסור לקחת את ההצלחה עד כה כמובנית מאליו. "תעשיית הטכנולוגיה הופכת להיות תחרותית יותר, ואם ישראל רוצה להמשיך ולהוביל את התחום היום, וגם בדורות הבאים, היא חייבת להשקיע בהשכלה גבוהה. זהו הרוטב הסודי של הצלחת ישראל. אני מעודד את כל הנוכחים שהם חלק מתעשיית הטכנולוגיה, להפוך את שנת 2013 לשנת ההשכלה".
בהמשך הכנס עלה לבמה פרופסור פלדה הרדימון (Felda Hardymon) מאוניברסיטת הרווארד בארה"ב שנחשב לאחד המומחים בתחום ההשקעות בתעשיית ההיי-טק. הרדימון התחיל את דרכו כמשקיע אי שם בשנות השבעים המאוחרות של המאה הקודמת ויש לו ניסיון של למעלה מ-30 שנים בענף. על פיו, אחת הבעיות העיקריות של תחום ההשקעות בחברות הזנק היא הניסיון. אין הרבה משקיעים שיודעים איך להשקיע נכון, ובמציאות רק חלק קטן מאד מכלל קרנות ההשקעה מייצר רווחים. על ציר הזמן, רוב הקרנות מפסידות.
עוד הוסיף הרדימון לגבי המבנה ההיררכי של קרנות ההשקעה בעולם. אם פעם היו קצת קרנות גדולות, קצת קרנות קטנות ובעיקר קרנות "אמצע" ללא התמקצעות וללא הרבה כסף באופן יחסי, היום המצב שונה. כיום יש בעולם מספר מצומצם של קרנות בינלאומיות שגדלו לממדי ענק, ואילו את קרנות האמצע החליפו קרנות ממוקדות תחום. אלו קרנות אשר המשקיעים המנהלים אותן מחזיקים בהתמקצעות בתחום טכנולוגי מסויים, ולכן היכולת שלהם לחזות את ההצלחה של חברה מסויימת באותו תחום – גדלה.
בנוסף, לאותה פירמידה המאפיינת את מבנה שוק ההשקעות העולמי בטכנולוגיה, נוספה שכבה חדשה המורכבת מאנג'לים (משקיעים פרטיים) שמספקים מימון לחברות בשלב ההתחלתי שלהן (SEED). לאחר מכן, נכנסות קרנות ההשקעה המקצועיות של אותו תחום, או במקרים היותר טובים, אחת מהקרנות הגדולות.
אם הזכרנו קודם לכן את הנקודות הרגישות למשק הישראלי, אז בנוסף לצורך בהשכלה גבוהה, הרדימון נוגע בנקודה נוספת שמסבירה מדוע אין בישראל חברות ענק כמו אפל או נוקיה. אמנם צמחו כאן צ'ק פוינט ומלאנוקס שמהוות הוכחה לכך שניתן לעשות זאת, אבל הן עדיין לא מייצגות את תחום ההיי-טק בישראל שלרוב מתכנן על "אקזיט" מהיר. "השאלה היא למה אין חברות כמו אינטל בישראל. אני לא יודע. הסיכון לא למכור בישראל הוא גדול", אומר הרדימון ומסביר כי בחיי חברת הזנק יש בתחילת הדרך מקפצה אסטרטגית בשווי החברה, שלאחריה יש נפילה חדה וארוכה. אלו השנים שבהן החברה בונה את עצמה בשוק הבינלאומי והן אלו המאפשרות לה להפוך לחברת ענק.
"זה קורה בכל מקום בעולם, אבל בישראל המקפצה והנפילה גדולות יותר. הסיכון לא למכור כאן הוא גדול. אם אתה עומד בשיא המקפצה הזו עם המוצר שלך, ואתה מסתכל קדימה, אתה רואה 40 שנים במדבר. אין בישראל את חדות הראייה הזו קדימה". יחד עם זאת, מונה הרדימון מספר נקודות חשובות שיכולות לשנות את התמונה בשנים הקרובות. "תעשו את הדברים הנכונים. תשכרו אנשים חכמים מכם. תתכננו ותחשבו איך אתם עוברים את השנים הקשות. תהיו בינלאומיים מהיום הראשון. תכשירו את כוח האדם שלכם. תמדדו הכל וכמנהלים, תאמצו גישה שמעודדת בקרה, גם עליכם. מנהלים טובים לא מתרגשים מהעובדה שמודדים אותם. תשכרו מנהלים מקצוענים.
"אני חושב שישראל היא המקום האחרון היום של חדשנות אמיתית ואני מקווה לחזור לכאן בעוד עשר שנים ולדבר על חמשת האינטלים שבניתם פה", סיכם הרדימון.
