ביטחון, בחירות, ופלשתין

מדוע המפלגות בימין, במרכז, ובשמאל, אינן מעמידות בראש האג'נדה את החיוניות והדחיפות של הסדר עם הפלשתינים. זוהי הסוגיה המרכזית לעתיד המדינה הזאתביטחון, בחירות, ופלשתין

עונת הבחירות החלה זה עתה והמפלגות הגדולות מציגות בראש חוצות את האג'נדה שלהן. הן נושאות דגלים חברתיים חשובים כמו דיור לכל, ויסות מחירים לצרכן, והורדת מסים; הן עוסקות בסוגיה האיראנית, והן נלחמות זו בזו בשצף קצף.

יש כמה פלוסים במערכת הבחירות; היא מעכבת גזרות על הציבור לכמה חודשים, היא דוחה סכנת תקיפה ישראלית מוקדמת מדי באיראן, והיא דוחה (אולי לא) "מבצעים" בגזרת ההתנחלות בשטחים. עד כאן הכל טוב, המפלגות שרוממות אל בגרונן יודעות, שלא ישנו כמעט דבר בניהול סוגיות אלו ופתרונן; הלוואי שמערכת הבחירות תימשך ואתה הקיפאון. אבל, משום מה, הסוגייה המרכזית בביטחונה הלאומי של ישראל מבחינה חברתית, כלכלית, ביטחונית, ומוסרית אינה עולה כלל לדיון והיא השאלה הפלשתינית; הנושא העיקרי שבו כל עיכוב מחמיר את המצב, וכל הקפאה רק מחממת את סיר הלחץ.

אפשר להבין את התעלמותן של המפלגות שמרכיבות את הממשלה הנוכחית; עונת הבחירות מאפשרת להן להמשיך מדיניות קיימת בלי לחפש נימוקים לחוסר ההגיון והסכנות הכרוכות בה. לעומת זאת אי אפשר להבין מדוע המפלגות במרכז ובשמאל המפה הפוליטית אינן מעמידות בראש הרשימה את החיוניות והדחיפות של הסדר עם הפלשתינים. לכאורה, הגזרה הפלשתינית שקטה; הרשות רדומה ועם חמאס לא מדברים, ולמי יש ראש להציג עמדה ברורה וחדה שעלולה להרחיק בוחרים?

אבל השקט – כמאמר חכמים – מבשר את הסערה. שתי האינתיפאדות התפרצו בלי שהדרג המדיני התכונן לקראתן וגם האירועים סביב פתיחת מנהרת הכותל היוו הפתעה גדולה. מותר להרחיב את היריעה ולהזכיר גם את התפרצות האוכלוסיה הערבית בישראל שיש קשר בינה לבין הסוגיה הפלשתינית. אז למה אנו מחכים?

קהילת המודיעין מזהירה פעם אחר פעם מפני תסיסה גדלה והולכת; הלחצים הכלכליים תורמים את שלהם, וכמו רעידת אדמה שמבשרת מראש את בואה ואנחנו עדיין איננו יודעים לקרוא את הסימנים, כך יהיה בינינו לפלשתינים. המפלגות שקוראות תגר על מדיניות הממשלה בתחומי הכלכלה והחברה חייבות להרים את דגל ההסדר עם הפלשתינים. על הדגל תשורטט מפה פשוטה ובה הגבול העתידי בין ישראל לפלשתין.

עם הדגל הזה אפשר לצאת להפגנות; וכמו שליד כל אישיות רשמית תלוי דגל מדינתו, כך בכל אספת בחירות, בכל נאום, בכל ראיון טלוויזיוני יוצב הדגל לצד הנואם והמרואיין. ברור לי שמבט אישי זה הוא קול קורא במדבר ובכל זאת, השאלה הפלשתינית היא המרכזית לעתידה של ישראל, לא רק לביטחונה אלא גם לאופי החברה, הכלכלה והמוסריות של חיינו.

כולי תקווה שיקומו אנשים בעלי השפעה וימחו בכל תוקף נגד מפלגות המרכז והשמאל אם לא תכלולנה במסע הבחירות את תכניתן להסדר עם הפלשתינים, ובא לציון גואל.