‏"חדרי מחשב לא תוכננו לרעידת אדמה"‏

בראיון לאתר ישראל דיפנס טק, מתריע יגאל שניידר, מנכ"ל חברת אלכסנדר שניידר, כי ברעידת האדמה המשק הישראלי עלול להישאר ללא תשתיות מחשוב

(shutterstock.com)

"חדרי מחשב לא תוכננו לרעידת אדמה", אומר יגאל שניידר, מנכ"ל חברת אלכסנדר שניידר/>. "אין מודעות לנושא, גם לא בקרב המנהלים של חדרי המחשוב וחוות השרתים. בפתרון פשוט ולא יקר, אפשר להגן על התוכן של חדר המחשב".  

שניידר מסביר כי אין בישראל גוף שמפקח על מוכנות תשתיות המחשוב הקריטיות למצב של רעידת אדמה. גם הרגולטורים של הבנקים או תחום התקשורת לא הוציאו תקנות מחייבות בנושא. אמנם קיים בתחום חוות השרתים תקן Tier בין רמות 1 עד 4, אבל הוא מגדיר את רמת היתירות, ולא את המוכנות לרעידת אדמה.

למה לא פתרונות התאוששות מאסון? בגלל שהמדינה קטנה. "בגלל הריחוק הגיאוגרפי הקטן במדינה, גם פתרונות כמו DR לא יספיקו. אם יש אתר מרכזי בתל אביב ואתר גיבוי בפתח תקוה, זו לא הגנה מספיקה", אומר שניידר. "הפתרון צריך להתחיל בהתאמת הבניין לתקנים של רעידות אדמה, כמו שקורה בבניינים חדשים שבונים היום. לעומת זאת, ההגנה על התוכן של חדר המחשב שונה. במקרה של ארונות שרתים, הם מותקנים לרוב על רצפות צפות ובעת רעידת אדמה צפויים להתמוטט.

"הסיכון הוא פונקציה של הסתברות לאירוע רעידת אדמה ושל הנזק העתידי הצפוי. אם יש חברה קטנה ויקח שבועיים לתקן את חדר המחשבים שלה, זה לא סיכון גדול . אבל אם מדובר על בנק, חברת תקשורת או על הצבא, רמת המוכנות צריכה להיות גבוהה.

"באסון שארע ביפן בשנת 2011, התרחשה רעידת אדמה בעוצמה של 9.1 בסולם ריכטר, ולא שמענו על התמוטטות של חוות שרתים במדינה. הם מודעים לנושא ומשתמשים בפתרונות מסוג זה. הפתרון הוא קל לישום ולא יקר יחסית לעלות של חוות שרתים. מדובר על אלמנט המשמש כמו בולם זעזועים שמתקינים מתחת לארונות השרתים. משתמשים בזה במקומות שמועדים לפורענות כמו ארה"ב, יפן או טורקיה".

על פי שניידר, אחת המשוכות בהקצאת תקציבים ודרישות בנושא קשורה לכך שגם ההנהלה של החברה במרבית המקרים לא דורשת מוכנות של חדרי המחשב. "בחוגים המקצועיים בדרך כלל אנשים מדמיינים את הבניין נופל, ושואלים למה לטרוח. במציאות הבניינים ישרדו אבל התוכן לא ישרוד".

דוגמה לנזקים שיכולים להיגרם לחוות שרתים כתוצאה מרעידת אדמה, היא המקרה של חברת בואינג. בשנת 2001 התרחשה בוושינגטון שבארה"ב רעידת אדמה חזקה בעוצמה של 6.8 בסולם ריכטר (Nisqually earthquake ), ואחת מחוות השרתים של החברה אמנם נשארה על תילה, אבל כל ארונות השרתים נפלו זה על זה כמו קוביות דומינו.

"במקרה של שדרוג חדר מחשב קטן מדובר על עשרות אלפי שקלים ובחדרי מחשב גדולים, השדרוג יכול להגיע לסכום של כמה מאות אלפים. יחסית להשקעה שבוצעה בחוות השרתים, זה כלום. יתרה מכך, אם ארון שרתים או אחסון נפגע, מדובר על תוכן בשווי של 50-200 אלף דולר. המיגון הוא גם מפני בעיה שתגרום לנזקים יותר גדולים בקרות רעידת אדמה. מה קורה אם בנק מושבת לשלושה חודשים? מה יקרה למניה שלו וללקוחות שלו?

"ארגונים גדולים משקיעים היום בפתרונות של רציפות עסקית, אבל רעידות אדמה היא לא חלק מזה. עוד אפשרות היא לשים נכסי IT מעבר לים. זו אסטרטגיה לגיטימית, אבל פתרון של שיכוך הוא יותר פשוט ומהיר ומי שאחראי על משק לשעת חירום חייב לקחת את הנושא לידיים. היום בתרגיל פיקוד העורף תירגלו את הכוחות על חילוץ נפגעים ושלחו מסרונים למליוני אזרחים. אבל אם השרתים של חברות הסלולאר לא יתפקדו, איך זה יעבוד?".

צריך לזכור כי בשעת רעידת אדמה, אם יקרסו חוות שרתים קריטיות בארץ, המצב יהיה בעייתי. לא יהיו טלפונים, לא אינטרנט, לא יהיו כספומטים להוציא כסף מזומן וגם הרמזורים לא יעבדו היות והמחשבים השולטים עליהם יצאו מפעולה. גם בבתי החולים תהיה בעיה אם מערכת המחשוב לא יעבדו.

"השאלה היא איך מביאים את המשק להתאושש כמה שיותר מהר. לחדרי מחשב יש חשיבות רבה, והחשש הוא שהחזרה לשגרה של המשק והתעשייה תהיה איטית. כמה חברות יש בארץ שיכולות לשקם חדרי שרתים? זה יקח חודשים. האינטרס של המשק הוא להגן על תשתית המחשוב של הארגונים הקריטיים כמו בנקים ובתי חולים".

ומה קורה אם נגמר החשמל והגנרטור מפסיק לעבוד?

"אי אפשר לפתור את כל הבעיות עם פתרון אחד", מסביר שניידר. "הרעיון במקרה הזה הוא להגן על תוכן חדרי המחשוב בעת רעידת אדמה. בדרך כלל חוות שרתים יכולה לפעול עד 48 שעות בלי תדלוק על בסיס גנרטור. גם אם יגמר הדלק, לפחות התשתית תישאר ותאפשר התאוששות מהירה בעתיד".  

 

You might be interested also

M1117 armored vehicles in Kosovo. Photo: U.S. Embassy Pristina

US donates M1117 armored vehicles to Kosovo's Army

According to the defense minister of Kosovo, it was not the last delivery of the vehicles. The Southeastern European country reportedly intends to purchase weapons from the U.S. under the American military sales program