פרס ביטחון ישראל
מדובר בשמונת המהנדסים הבכירים שלקחו חלק בפיתוח "כיפת ברזל". ד"ר טוביה רונן, סמנכ"ל רפאל התייחס, בראיון שיתפרסם החודש בגיליון ה-10 של ישראל דיפנס, למהירות הפיתוח ואמר כי "כשיורים רקטות על הדרום, המדענים יודעים שהם חייבים לעבוד לפעמים שלא 'לפי הספר' היות והאיום אינו תיאורטי אלא ממשי"
הגנה לישראל
| 19/05/2011
כיפת ברזל (ארכיון: דובר צה"ל)
שמונה מבכירי המהנדסים שפיתחו את מערכת יירוט הרקטות "כיפת ברזל" יקבלו אחר הצהריים את פרס ביטחון ישראל לשנת 2012. מדובר במהנדסי מפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון), מהנדסי חברת רפאל (הקבלן הראשי בפרויקט), מהנדסי התע"א (שהיו אחראים על פיתוח המכ"ם של המערכת) וחברת אמפרסט (מפתחת מערכת השליטה והבקרה של כיפת ברזל ומערך ההגנה האווירית בחיל האוויר)
פיתוחה המהיר של המערכת הוא סיפור ידוע ברחבי העולם. מערכת "כיפת ברזל" נולדה בקיץ 2004, אז פנו במשרד הביטחון לתעשיות הצבאיות וביקשו פתרונות לסיכול הירי מרצועת עזה. הפתרון הכי קרוב לדרישות הוועדה המקצועית שהוקמה במשרד היה של חברת רפא"ל, בדמות של טיל מיירט. שר הביטחון דאז עמיר פרץ דרש ב-2006 כי התכנית תהפוך למבצעית בזמן הקצר ביותר האפשרי. מפתחי המערכת, מכל הקצוות, עבדו סביב השעון, ובאפריל 2011 נרשם היירוט הראשון של המערכת.
מאז הפיכתה למבצעית ועד היום יירטה המערכת למעלה מ-100 רקטות שנורו מרצועת עזה לעבר ישראל. מפא"ת ורפאל סיפקו עד כה לצה"ל ארבע סוללות מבצעיות, הפרוסות באזורים שונים בהתאם להערכות מצב ביטחוניות ובעתיד יגדל המערך ליותר מ-10 סוללות.
ד"ר טוביה רונן, סמנכ"ל רפאל וראש המו"פ בחטיבת הטילים, אומר בראיון מיוחד שיתפרסם במלואו בגיליון ה-10 של ישראל דיפנס, שייצא לאור החודש, כי הפיתוח המהיר של המערכת נעשה מתוך צורך ממשי בשל האיום מעזה. "כשיורים רקטות על הדרום, תהליכי פיתוח מתקצרים. המדענים יודעים שהם חייבים לעבוד לפעמים שלא 'לפי הספר' היות והאיום אינו תיאורטי אלא ממשי, גורם למוות, לפציעות ולנזקים.
"במקרה הזה, לא היו לנו אבני בניין בהן יכולנו לעשות שימוש כדי לקצר תהליכים. כאן, הכל פותח מהבסיס, אבל המגוון של מהנדסים וטכנאים נתן לנו את האפשרות לעמוד במשימה", רונן מוסיף. הוא מגלה כי בצוות הפיתוח של המערכת ליירוט רקטות עבדו בין 100 ל-200 איש, שלדבריו "התנתקו מהעולם וחיו רק את הפרויקט", החיוני לביטחון תושבי הדרום.
פרס ביטחון ישראל ע"ש אליהו גולומב ניתן מדי שנה מאז 1958, ליחידים או לגופים עבור פעילות שתרמה להגברת הביטחון של מדינת ישראל ולרוב ניתן על פיתוח טכנולוגי. זוכי הפרס נקבעים על ידי שר הביטחון והחלטתו מתבססת על המלצות ועדת שופטים חיצונית, המתמנה כל שנה על ידו.
שמונה מבכירי המהנדסים שפיתחו את מערכת יירוט הרקטות "כיפת ברזל" יקבלו אחר הצהריים את פרס ביטחון ישראל לשנת 2012. מדובר במהנדסי מפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון), מהנדסי חברת רפאל (הקבלן הראשי בפרויקט), מהנדסי התע"א (שהיו אחראים על פיתוח המכ"ם של המערכת) וחברת אמפרסט (מפתחת מערכת השליטה והבקרה של כיפת ברזל ומערך ההגנה האווירית בחיל האוויר)
פיתוחה המהיר של המערכת הוא סיפור ידוע ברחבי העולם. מערכת "כיפת ברזל" נולדה בקיץ 2004, אז פנו במשרד הביטחון לתעשיות הצבאיות וביקשו פתרונות לסיכול הירי מרצועת עזה. הפתרון הכי קרוב לדרישות הוועדה המקצועית שהוקמה במשרד היה של חברת רפא"ל, בדמות של טיל מיירט. שר הביטחון דאז עמיר פרץ דרש ב-2006 כי התכנית תהפוך למבצעית בזמן הקצר ביותר האפשרי. מפתחי המערכת, מכל הקצוות, עבדו סביב השעון, ובאפריל 2011 נרשם היירוט הראשון של המערכת.
מאז הפיכתה למבצעית ועד היום יירטה המערכת למעלה מ-100 רקטות שנורו מרצועת עזה לעבר ישראל. מפא"ת ורפאל סיפקו עד כה לצה"ל ארבע סוללות מבצעיות, הפרוסות באזורים שונים בהתאם להערכות מצב ביטחוניות ובעתיד יגדל המערך ליותר מ-10 סוללות.
ד"ר טוביה רונן, סמנכ"ל רפאל וראש המו"פ בחטיבת הטילים, אומר בראיון מיוחד שיתפרסם במלואו בגיליון ה-10 של ישראל דיפנס, שייצא לאור החודש, כי הפיתוח המהיר של המערכת נעשה מתוך צורך ממשי בשל האיום מעזה. "כשיורים רקטות על הדרום, תהליכי פיתוח מתקצרים. המדענים יודעים שהם חייבים לעבוד לפעמים שלא 'לפי הספר' היות והאיום אינו תיאורטי אלא ממשי, גורם למוות, לפציעות ולנזקים.
"במקרה הזה, לא היו לנו אבני בניין בהן יכולנו לעשות שימוש כדי לקצר תהליכים. כאן, הכל פותח מהבסיס, אבל המגוון של מהנדסים וטכנאים נתן לנו את האפשרות לעמוד במשימה", רונן מוסיף. הוא מגלה כי בצוות הפיתוח של המערכת ליירוט רקטות עבדו בין 100 ל-200 איש, שלדבריו "התנתקו מהעולם וחיו רק את הפרויקט", החיוני לביטחון תושבי הדרום.
פרס ביטחון ישראל ע"ש אליהו גולומב ניתן מדי שנה מאז 1958, ליחידים או לגופים עבור פעילות שתרמה להגברת הביטחון של מדינת ישראל ולרוב ניתן על פיתוח טכנולוגי. זוכי הפרס נקבעים על ידי שר הביטחון והחלטתו מתבססת על המלצות ועדת שופטים חיצונית, המתמנה כל שנה על ידו.
