“הלוחמים הם החובשים הכי חשובים"
84 אחוז מההרוגים בשדה הקרב נפגעים מדימומים שניתן לעצור. קצין רפואה ראשי, תא”ל ד”ר איציק קרייס, מציג את תכנית צה”ל לצמצום התמותה בקרב הנפגעים בלחימה, גם באמצעות לוחמים מן השורה, ואת הפיתוחים החדשים בתחום
הגנה לישראל
| 19/05/2011
(צילום: m-tacs)
"היעד לעשור הקרוב, שמשותף לצבאות מערביים רבים, הוא למנוע מקרי מוות של חיילים, שניתנים להצלה", אומר קצין רפואה ראשי בצה”ל, הקרפ”ר, תא”ל ד”ר איציק קרייס. קרייס אמר את הדברים לאחר שבחודש מאי אירחה ישראל, לראשונה, את הכנס השנתי של קציני רפואה ממדינות נאט”ו, שעד כה לא נערך מעולם במדינות שאינן חברות מן המניין בברית.
בכנס לקחו חלק קציני רפואה ראשיים מכ-30 מדינות, שהגיעו, בין היתר, במטרה ללמוד מישראל על הפיתוחים ועל הכיוונים העתידיים בתחומי הרפואה במלחמה.
“מי שחוטף טיל בפגיעה ישירה סביר להניח שימות במקום, אולם אנחנו יודעים שכ-84 אחוזים מהפצועים שמתים בשדה הקרב נפגעים מדימומים, לכן דבר ראשון צריך לעצור את הדימום. אנחנו פועלים כיום בכמה כיוונים בתחום זה, ובעיקר דואגים לפתח אמצעים זולים ופשוטים להפעלה, שניתן יהיה לפזר בהיקפים גדולים בין הכוחות הלוחמים”, מוסיף הקרפ”ר. קרייס מונה לתפקיד הקרפ”ר לפני כ-10 חודשים. הוא נחשב מומחה ברפואה פנימית ובעברו שימש בין היתר כרופא חטיבת הצנחנים, מפקד קורס קציני רפואה, קצין רפואה באוגדת הגולן, ראש מחלקת התכנון באגף התכנון ובתפקידים נוספים. קרייס אף פיקד על משלחת רפואית שיצאה לסייע לפליטים במלחמת קוסבו שהתחוללה בסוף ה-90 של המאה הקודמת, ולפני כשנתיים שימש גם סגן מפקד משלחת צה”ל שסייעה לנפגעי רעידת האדמה בהאיטי.
“לצה”ל יש ניסיון רב בשנים האחרונות, בטיפול בנפגעים בזמן אמת - מלחמת לבנון השנייה ב-2006, מבצע ‘עופרת יצוקה’ ב-2009, וגם הלחימה היום יומית בטרור - יש לכך השפעה רבה על הכיוונים שאליהם אנחנו פונים ברפואה הצבאית. בכנס של נאט”ו התמקדנו בשלושה תחומים מרכזיים: טיפול בנפגעים בשדה הקרב כחלק מתוכנית ‘רפואה 2020’, מתאר לחימה בלתי קונבנציונלית עם דגש על סביבה אזרחית, וסיוע הומניטרי לאזורי אסון.
“עיקר המאמץ כרגע הוא בניסיונות לצמצם את אחוזי התמותה בקרב החיילים בשטח. בין השאר, אנחנו שואפים להחליף את התחבושות הישנות הפשוטות, ולצייד כל חייל בתחבושת חכמה המוסטטית שמסייעת בקרישת דם באזור מדמם. כרגע, יש כבר שימוש חלקי בתחבושות האלה בצה”ל. גם תרופות שמסייעות לעצור דימום יכולות לסייע, ולפני כשנה הכנסנו לשימוש תרופות כאלה שהחובשים יכולים להזריק בשלב הראשון של הפציעה”.
לדברי תא”ל קרייס, בנוסף לתכנון לתגבר את החובשים ואת הרופאים הצבאיים ולהרחיב את ההכשרה, הכוונה היא שמגישי העזרה הראשונה ללוחם יהיו חבריו לכוח. “הם אלה שנמצאים שם בדקות הראשונות של הפגיעה, ואפשר להפוך אותם למצילי חיים בקרב. כמו כן, אנחנו משקיעים גם הרבה מאוד בבניית התורה ובתכניות ההכשרה, שלוקחות בחשבון את השיקולים הטקטיים בצד השיקולים הרפואיים. צריך להבדיל בין רפואת הטראומה והרפואה הטקטית – הרופאים והחובשים חייבים להבין את האילוצים בשטח ולעבוד במסגרתם על מנת לתת את הטיפול הטוב ביותר לפצוע. צריך לפעול על בסיס הציוד שיש בנמצא, לדעת מתי ניתן לבצע פינוי, את מי לפנות ראשון ועוד”, אומר קרייס.
במסגרת כנס נאט”ו, התקיימה גם סימולציה גדולה שדימתה נפילת טיל כימי בסביבה אזרחית, משלבי הנפילה המוקדמים, דרך האיתור, הזיהוי והפינוי המהיר, ועד טיהור האזור ותפקוד הרשויות המקומיות ובתי החולים. “באירוע חל”כ ניתן להציל הרבה אנשים כל עוד פועלים מהר וביעילות במיון הפצועים. התרגול זכה להצלחה רבה בקרב הקרפ”רים הזרים ויכול לשמש כתרגול גנרי ולהכינם לאירועי חל”כ גם אצלם”, אומר קרייס.
בחיל הרפואה עובדים בשנים האחרונות גם על פרויקט משותף עם צבא ארצות הברית – של פיתוח דם מיובש, שהחייל יוכל לשאת איתו לשדה הקרב, כך שניתן יהיה להשתמש בו לאחר מהילתו במים - במקרה הצורך. אבל לא רק רפואת חירום מעסיקה את חיל הרפואה: “החלטנו לצעוד צעד קדימה בנושא הבריאות הכוללת של המשרתים בצה”ל”, אומר תא”ל קרייס.
“הכוונה היא לא רק לתת טיפול נקודתי בזמן שחייל חולה או נפצע, אלא אחריות על הבריאות במובן הרחב - אימוץ אורחות חיים בתחום הכושר, המשקל והתזונה. מדובר על מניעה מוקדמת וזה תהליך שיקח זמן רב, אך כבר גיבשנו הנחיות שלפיהן יפעלו חיילים, וכיום ישנה גם מודעות גבוהה של המפקדים ומעורבות של הפרט, בנוסף לחינוך ולתמיכה של קציני הבריאות ביחידות השונות”.
"היעד לעשור הקרוב, שמשותף לצבאות מערביים רבים, הוא למנוע מקרי מוות של חיילים, שניתנים להצלה", אומר קצין רפואה ראשי בצה”ל, הקרפ”ר, תא”ל ד”ר איציק קרייס. קרייס אמר את הדברים לאחר שבחודש מאי אירחה ישראל, לראשונה, את הכנס השנתי של קציני רפואה ממדינות נאט”ו, שעד כה לא נערך מעולם במדינות שאינן חברות מן המניין בברית.
בכנס לקחו חלק קציני רפואה ראשיים מכ-30 מדינות, שהגיעו, בין היתר, במטרה ללמוד מישראל על הפיתוחים ועל הכיוונים העתידיים בתחומי הרפואה במלחמה.
“מי שחוטף טיל בפגיעה ישירה סביר להניח שימות במקום, אולם אנחנו יודעים שכ-84 אחוזים מהפצועים שמתים בשדה הקרב נפגעים מדימומים, לכן דבר ראשון צריך לעצור את הדימום. אנחנו פועלים כיום בכמה כיוונים בתחום זה, ובעיקר דואגים לפתח אמצעים זולים ופשוטים להפעלה, שניתן יהיה לפזר בהיקפים גדולים בין הכוחות הלוחמים”, מוסיף הקרפ”ר. קרייס מונה לתפקיד הקרפ”ר לפני כ-10 חודשים. הוא נחשב מומחה ברפואה פנימית ובעברו שימש בין היתר כרופא חטיבת הצנחנים, מפקד קורס קציני רפואה, קצין רפואה באוגדת הגולן, ראש מחלקת התכנון באגף התכנון ובתפקידים נוספים. קרייס אף פיקד על משלחת רפואית שיצאה לסייע לפליטים במלחמת קוסבו שהתחוללה בסוף ה-90 של המאה הקודמת, ולפני כשנתיים שימש גם סגן מפקד משלחת צה”ל שסייעה לנפגעי רעידת האדמה בהאיטי.
“לצה”ל יש ניסיון רב בשנים האחרונות, בטיפול בנפגעים בזמן אמת - מלחמת לבנון השנייה ב-2006, מבצע ‘עופרת יצוקה’ ב-2009, וגם הלחימה היום יומית בטרור - יש לכך השפעה רבה על הכיוונים שאליהם אנחנו פונים ברפואה הצבאית. בכנס של נאט”ו התמקדנו בשלושה תחומים מרכזיים: טיפול בנפגעים בשדה הקרב כחלק מתוכנית ‘רפואה 2020’, מתאר לחימה בלתי קונבנציונלית עם דגש על סביבה אזרחית, וסיוע הומניטרי לאזורי אסון.
“עיקר המאמץ כרגע הוא בניסיונות לצמצם את אחוזי התמותה בקרב החיילים בשטח. בין השאר, אנחנו שואפים להחליף את התחבושות הישנות הפשוטות, ולצייד כל חייל בתחבושת חכמה המוסטטית שמסייעת בקרישת דם באזור מדמם. כרגע, יש כבר שימוש חלקי בתחבושות האלה בצה”ל. גם תרופות שמסייעות לעצור דימום יכולות לסייע, ולפני כשנה הכנסנו לשימוש תרופות כאלה שהחובשים יכולים להזריק בשלב הראשון של הפציעה”.
לדברי תא”ל קרייס, בנוסף לתכנון לתגבר את החובשים ואת הרופאים הצבאיים ולהרחיב את ההכשרה, הכוונה היא שמגישי העזרה הראשונה ללוחם יהיו חבריו לכוח. “הם אלה שנמצאים שם בדקות הראשונות של הפגיעה, ואפשר להפוך אותם למצילי חיים בקרב. כמו כן, אנחנו משקיעים גם הרבה מאוד בבניית התורה ובתכניות ההכשרה, שלוקחות בחשבון את השיקולים הטקטיים בצד השיקולים הרפואיים. צריך להבדיל בין רפואת הטראומה והרפואה הטקטית – הרופאים והחובשים חייבים להבין את האילוצים בשטח ולעבוד במסגרתם על מנת לתת את הטיפול הטוב ביותר לפצוע. צריך לפעול על בסיס הציוד שיש בנמצא, לדעת מתי ניתן לבצע פינוי, את מי לפנות ראשון ועוד”, אומר קרייס.
במסגרת כנס נאט”ו, התקיימה גם סימולציה גדולה שדימתה נפילת טיל כימי בסביבה אזרחית, משלבי הנפילה המוקדמים, דרך האיתור, הזיהוי והפינוי המהיר, ועד טיהור האזור ותפקוד הרשויות המקומיות ובתי החולים. “באירוע חל”כ ניתן להציל הרבה אנשים כל עוד פועלים מהר וביעילות במיון הפצועים. התרגול זכה להצלחה רבה בקרב הקרפ”רים הזרים ויכול לשמש כתרגול גנרי ולהכינם לאירועי חל”כ גם אצלם”, אומר קרייס.
בחיל הרפואה עובדים בשנים האחרונות גם על פרויקט משותף עם צבא ארצות הברית – של פיתוח דם מיובש, שהחייל יוכל לשאת איתו לשדה הקרב, כך שניתן יהיה להשתמש בו לאחר מהילתו במים - במקרה הצורך. אבל לא רק רפואת חירום מעסיקה את חיל הרפואה: “החלטנו לצעוד צעד קדימה בנושא הבריאות הכוללת של המשרתים בצה”ל”, אומר תא”ל קרייס.
“הכוונה היא לא רק לתת טיפול נקודתי בזמן שחייל חולה או נפצע, אלא אחריות על הבריאות במובן הרחב - אימוץ אורחות חיים בתחום הכושר, המשקל והתזונה. מדובר על מניעה מוקדמת וזה תהליך שיקח זמן רב, אך כבר גיבשנו הנחיות שלפיהן יפעלו חיילים, וכיום ישנה גם מודעות גבוהה של המפקדים ומעורבות של הפרט, בנוסף לחינוך ולתמיכה של קציני הבריאות ביחידות השונות”.
