הבחירות הקרבות בארה"ב עושות לנו טוב, בינתיים
ישראל בינתיים מחוזרת על ידי המתמודדים לנשיאות ארה"ב, במטרה כמובן להבטיח את הקול היהודי; אם כבר מדברים על טנק עתידי, כדאי שיחשבו "מחוץ לקופסא"; ופרסום סרטון חטיפת רגב וגולדווסר. פותחים שבוע עם אריה אגוזי, ראשון ב-12:00
אריה אגוזי
| 19/05/2011
הנשיא האמריקאי, ברק אובמה, הודיע ביום שישי כי 70 מיליון דולר נוספים יועברו מארה"ב לישראל לצורך סיוע צבאי. העיתוי לא מקרי - ממש לפני הביקור של מיט רומני בירושלים.
גם האישור להתקנת כמה מערכות ישראליות במטוס החמקן מדגם אפ-35 קשורות לבחירות הקרובות בארה"ב. אבל אסור לנו להתבלבל. כל זה הוא חלק מהניסיון להשפיע על הקול היהודי בארה"ב וגם לסייע במאמצי השכנוע האדירים שעושה ארה"ב כדי שישראל לא תפעל באיראן לפני שאובמה מתחרה עם רומני על המקום בחדר הסגלגל.
מה שיקרה אחרי הבחירות זה דבר אחר לגמרי. אז יש כרגע קצת שמחה על שני הישגים קטנים אבל צריך תמיד לראות מה מצפה במורד הדרך. שם אני לא בטוח שיש מקום להרבה שמחה.
סרטון החטיפה
פרסום הסרטון על חטיפת רגב וגולדווסר על גבול לבנון לפני כשש שנים יכול להתפרש בשתי דרכים - חולשה של ארגון החיזבאללה מה שמחייב אותו לשלוף סרטים מהארכיון כדי לעודד את עצמו ואולי להראות לכוחות קיצוניים אחרים באזור שהוא עשה את עבודתו בזמן שהם רק איימו.
האפשרות השנייה היא שהארגון פשוט מתריס כלפי ישראל בסגנון של טהרן - אנחנו לא חוששים מכם. אסור לטעות, זה שנסראללה יושב בבונקר, לא מעיד על היכולות של הארגון. זה שהוא נואם מאחרי קיר זכוכית חסינה לכדורים גם זה לא יכול להרגיע אותנו. בגלל טעויות עבר יכול היה ארגון הטרור הזה להשתלט על לבנון ולהפוך את עוצמתו הצבאית למשהו מאוד מאיים.
מי שלא טיפל באיום הזה כשהיה קטן יחסית מקבל כיום ארגון גדול, מצויד ומאומן היטב שיכול לגרום לישראל פגיעות קשות לא פחות מצבא סדיר.
אז תחליטו אתם מה הסיבה לשליפת הסרטון. הבעיה קשה בכל מקרה.
לובשי מדים
בין אם אלה קציני משטרה או צבא, לובשי המדים מחויבים בקוד התנהגות חמור אפילו מזה שלנו האזרחים הפשוטים. מה שקרה השבוע במשטרה (לפי החשד) הוא הוכחה שזה כנראה לא הופנם עדיין.
אבל מה הפלא. נשיא ושר אוצר בכלא. חקירות נגד עשרות אנשי ציבור. אוירה של הכל מותר. למה זה קשור לנושא הביטחוני? אז אני אגיד לכם. אנחנו מצפים מלובשי המדים לעסוק רק בנושא של ביטחון המדינה. הצבא אמור לשמור על הגבולות והמשטרה על האזרחים החיים בתוכם.
מקרים כאלה מחלישים את האמון של כולנו במה שקרוי "המערכת". זה ממש לא כינוי ערטילאי. אלו אנשים שקיבלו דרגות ותפקידים כדי לדאוג שנוכל לחיות בארץ הזו בביטחון יחסי גם מפני אויבים עם טילים וגם פני סתם אנשים אלימים.
משהו התקלקל והחמור מכך הוא שאנשים אלה לא לומדים. יש משהו במדינה הזו שמונע הפקת לקחים, מבצעיים ואישיים. מי שנתפס משלם את המחיר. אבל גם אנחנו וכאן מתחילה הבעיה הגדולה.
חשדנות זה טוב
עמיתי עמיר רפפורט חשף כאן כי במערכת הביטחון החליטו להתחיל בתכנון טנק ישראלי עתידי. חדשנות היא תמיד דבר טוב, אבל החשש שלי הוא מפני מצב בו המתכננים שבויים בקונספציה, מושג שכבר גרם לישראל צרות צרורות בעבר.
אם מדובר בדגם מתקדם של טנק המרכבה, הרי שחבל על המאמץ ועל הכסף. אם מדובר במשהו שונה לגמרי שהגדרתו כטנק נעשית רק בגלל שכרגע אין הגדרה אחרת, זה מעולה. טנקים הפכו לכלים יקרים ולא כל כך יעילים. כלי הנשק האנטי טנקי בעולם הכריחו לצייד את מפלצות הפלדה האלה במיגונים כבדים או במערכות הגנה יקרות ומסובכות.
בשביל מה בכלל צריך טנקים כיום? זה נושא לוויכוח עולמי. ישראל היא מדינה עם חדשנות טכנולוגית, לעתים פורצת דרך (מל"טים למשל). אני מצפה שהצוות שיעסוק בתכנון "המחליף למרכבה" יחשוב ממש מחוץ לקופסה, אבל ממש מחוץ לה, כאילו בהתפרעות גדולה. רק כך ניתן יהיה לצייד את כוחות הקרקע של צה"ל בעוד כחמש עשרה שנים, במשהו שישנה את יחסי הכוחות בשדה הקרב.
האבטחה בצה"ל
שוב חדירה לבסיס צה"ל והפעם לא במרכז הארץ, אלא על הגבול בו יש גם גדר מערכת בבקעת הירדן. הפלשתיני הצליח לחדור ביום שישי לפנות בוקר למוצב צה"ל אחרי שחתך את גדר המערכת. הוא פרץ למחסן תחמושת והצליח לצאת מהמוצב.
כוחות גדולים של צבא הגיעו למקום לאחר שזוהתה חדירה ופתחו בסריקות באזור, על מנת לשלול אפשרות שמדובר בחדירה למטרות פיגוע. במהלך הסריקות הצליחו הכוחות לאתר החשוד שהועבר לחקירת שב"כ. לא צריך להסביר את חומרת המעשה. מה שמישהו אחר, לא אני, אלא בפיקוד צה"ל חייב להסביר איך בכל פעם מחדש גורמים שונים עבריינים או עוינים מצליחים להיכנס לבסיסי צה"ל, לגנוב כלי רכב ותחמושת ולצאת.
אני מתריע כבר הרבה זמן על ההפקרות שקשורה לאבטחה של בסיסי צה"ל אבל איש לא מתרגש. בטח מישהו במטכ"ל אומר לעצמו "מה העיתונאי הזה מבין". אז אני מודיע לאותו חסר הבנה ואני בטוח שיש יותר מאחד כזה, שהמצב חמור בהרבה.
שגרת הטפטוף בדרום
טפטוף הרקטות בדרום נמשך. הרקטות כמו נשק סטטיסטי, פעם פוגעות ופעם לא. כאן סומכים על המזל. כל מי ממנהיגינו שהכריז בעבר כי "אחרי הרקטה הראשונה נגיב בעצמה", צריך להסתכל בראי ולראות פנים של שקרן. אף אחת מההצהרות הללו לא נאמרה ברצינות.
אין מדינה בעולם שהייתה מוכנה לסבול ישיר כזה לעבר ישובים. כאשר באירופה מסרבים להכיר בעובדה שחיזבאללה הוא ארגון טרור, כאשר בסיני מתארגנות קבוצות טרור של אל קעידה, כאשר כל זה קורה סביבנו ואנחנו חיים לפי השקרים של מנהיגינו מצבנו עגום לגמרי.
במזרח התיכון מבינים רק כוח. מי שיש לו את הנבוט הכי כבד שמוחזק ביד בלתי מהססת זוכה לכבוד. אצלנו יש נבוט כבד אבל היד שמחזיקה בו פוזלת לעולם ומקבלת פיק ברכים מעצם המחשבה מה יאמרו באו"ם או בבירות אירופה.
הנשיא האמריקאי, ברק אובמה, הודיע ביום שישי כי 70 מיליון דולר נוספים יועברו מארה"ב לישראל לצורך סיוע צבאי. העיתוי לא מקרי - ממש לפני הביקור של מיט רומני בירושלים.
גם האישור להתקנת כמה מערכות ישראליות במטוס החמקן מדגם אפ-35 קשורות לבחירות הקרובות בארה"ב. אבל אסור לנו להתבלבל. כל זה הוא חלק מהניסיון להשפיע על הקול היהודי בארה"ב וגם לסייע במאמצי השכנוע האדירים שעושה ארה"ב כדי שישראל לא תפעל באיראן לפני שאובמה מתחרה עם רומני על המקום בחדר הסגלגל.
מה שיקרה אחרי הבחירות זה דבר אחר לגמרי. אז יש כרגע קצת שמחה על שני הישגים קטנים אבל צריך תמיד לראות מה מצפה במורד הדרך. שם אני לא בטוח שיש מקום להרבה שמחה.
סרטון החטיפה
פרסום הסרטון על חטיפת רגב וגולדווסר על גבול לבנון לפני כשש שנים יכול להתפרש בשתי דרכים - חולשה של ארגון החיזבאללה מה שמחייב אותו לשלוף סרטים מהארכיון כדי לעודד את עצמו ואולי להראות לכוחות קיצוניים אחרים באזור שהוא עשה את עבודתו בזמן שהם רק איימו.
האפשרות השנייה היא שהארגון פשוט מתריס כלפי ישראל בסגנון של טהרן - אנחנו לא חוששים מכם. אסור לטעות, זה שנסראללה יושב בבונקר, לא מעיד על היכולות של הארגון. זה שהוא נואם מאחרי קיר זכוכית חסינה לכדורים גם זה לא יכול להרגיע אותנו. בגלל טעויות עבר יכול היה ארגון הטרור הזה להשתלט על לבנון ולהפוך את עוצמתו הצבאית למשהו מאוד מאיים.
מי שלא טיפל באיום הזה כשהיה קטן יחסית מקבל כיום ארגון גדול, מצויד ומאומן היטב שיכול לגרום לישראל פגיעות קשות לא פחות מצבא סדיר.
אז תחליטו אתם מה הסיבה לשליפת הסרטון. הבעיה קשה בכל מקרה.
לובשי מדים
בין אם אלה קציני משטרה או צבא, לובשי המדים מחויבים בקוד התנהגות חמור אפילו מזה שלנו האזרחים הפשוטים. מה שקרה השבוע במשטרה (לפי החשד) הוא הוכחה שזה כנראה לא הופנם עדיין.
אבל מה הפלא. נשיא ושר אוצר בכלא. חקירות נגד עשרות אנשי ציבור. אוירה של הכל מותר. למה זה קשור לנושא הביטחוני? אז אני אגיד לכם. אנחנו מצפים מלובשי המדים לעסוק רק בנושא של ביטחון המדינה. הצבא אמור לשמור על הגבולות והמשטרה על האזרחים החיים בתוכם.
מקרים כאלה מחלישים את האמון של כולנו במה שקרוי "המערכת". זה ממש לא כינוי ערטילאי. אלו אנשים שקיבלו דרגות ותפקידים כדי לדאוג שנוכל לחיות בארץ הזו בביטחון יחסי גם מפני אויבים עם טילים וגם פני סתם אנשים אלימים.
משהו התקלקל והחמור מכך הוא שאנשים אלה לא לומדים. יש משהו במדינה הזו שמונע הפקת לקחים, מבצעיים ואישיים. מי שנתפס משלם את המחיר. אבל גם אנחנו וכאן מתחילה הבעיה הגדולה.
חשדנות זה טוב
עמיתי עמיר רפפורט חשף כאן כי במערכת הביטחון החליטו להתחיל בתכנון טנק ישראלי עתידי. חדשנות היא תמיד דבר טוב, אבל החשש שלי הוא מפני מצב בו המתכננים שבויים בקונספציה, מושג שכבר גרם לישראל צרות צרורות בעבר.
אם מדובר בדגם מתקדם של טנק המרכבה, הרי שחבל על המאמץ ועל הכסף. אם מדובר במשהו שונה לגמרי שהגדרתו כטנק נעשית רק בגלל שכרגע אין הגדרה אחרת, זה מעולה. טנקים הפכו לכלים יקרים ולא כל כך יעילים. כלי הנשק האנטי טנקי בעולם הכריחו לצייד את מפלצות הפלדה האלה במיגונים כבדים או במערכות הגנה יקרות ומסובכות.
בשביל מה בכלל צריך טנקים כיום? זה נושא לוויכוח עולמי. ישראל היא מדינה עם חדשנות טכנולוגית, לעתים פורצת דרך (מל"טים למשל). אני מצפה שהצוות שיעסוק בתכנון "המחליף למרכבה" יחשוב ממש מחוץ לקופסה, אבל ממש מחוץ לה, כאילו בהתפרעות גדולה. רק כך ניתן יהיה לצייד את כוחות הקרקע של צה"ל בעוד כחמש עשרה שנים, במשהו שישנה את יחסי הכוחות בשדה הקרב.
האבטחה בצה"ל
שוב חדירה לבסיס צה"ל והפעם לא במרכז הארץ, אלא על הגבול בו יש גם גדר מערכת בבקעת הירדן. הפלשתיני הצליח לחדור ביום שישי לפנות בוקר למוצב צה"ל אחרי שחתך את גדר המערכת. הוא פרץ למחסן תחמושת והצליח לצאת מהמוצב.
כוחות גדולים של צבא הגיעו למקום לאחר שזוהתה חדירה ופתחו בסריקות באזור, על מנת לשלול אפשרות שמדובר בחדירה למטרות פיגוע. במהלך הסריקות הצליחו הכוחות לאתר החשוד שהועבר לחקירת שב"כ. לא צריך להסביר את חומרת המעשה. מה שמישהו אחר, לא אני, אלא בפיקוד צה"ל חייב להסביר איך בכל פעם מחדש גורמים שונים עבריינים או עוינים מצליחים להיכנס לבסיסי צה"ל, לגנוב כלי רכב ותחמושת ולצאת.
אני מתריע כבר הרבה זמן על ההפקרות שקשורה לאבטחה של בסיסי צה"ל אבל איש לא מתרגש. בטח מישהו במטכ"ל אומר לעצמו "מה העיתונאי הזה מבין". אז אני מודיע לאותו חסר הבנה ואני בטוח שיש יותר מאחד כזה, שהמצב חמור בהרבה.
שגרת הטפטוף בדרום
טפטוף הרקטות בדרום נמשך. הרקטות כמו נשק סטטיסטי, פעם פוגעות ופעם לא. כאן סומכים על המזל. כל מי ממנהיגינו שהכריז בעבר כי "אחרי הרקטה הראשונה נגיב בעצמה", צריך להסתכל בראי ולראות פנים של שקרן. אף אחת מההצהרות הללו לא נאמרה ברצינות.
אין מדינה בעולם שהייתה מוכנה לסבול ישיר כזה לעבר ישובים. כאשר באירופה מסרבים להכיר בעובדה שחיזבאללה הוא ארגון טרור, כאשר בסיני מתארגנות קבוצות טרור של אל קעידה, כאשר כל זה קורה סביבנו ואנחנו חיים לפי השקרים של מנהיגינו מצבנו עגום לגמרי.
במזרח התיכון מבינים רק כוח. מי שיש לו את הנבוט הכי כבד שמוחזק ביד בלתי מהססת זוכה לכבוד. אצלנו יש נבוט כבד אבל היד שמחזיקה בו פוזלת לעולם ומקבלת פיק ברכים מעצם המחשבה מה יאמרו באו"ם או בבירות אירופה.
