צריך לדאוג גם מ"צבא סוריה חופשי"
צריך לדאוג גם מ"צבא סוריה חופשי"
אריה אגוזי -תגובה מהירה
| 19/05/2011
פתאום, כך עושה רושם שכולם שכחו את ההרג של אזרחים בסוריה, את ההרס של ערים וכפרים וכולם מרוכזים רק בדבר אחד - הנשק הכימי של אסד. סוריה, שהבינה לפני שנים כי לא תוכל להיות מדינה עם צבא יעיל של ממש ריכזה מאמצים באגירה של שני אמצעים - טילים בליסטיים וכמויות גדולות של חומרי לחימה כימיים. המאמץ כעת הוא למנוע את העברתם של המיכלים האטומים לידי "ידיים לא אחראיות".
כאשר משתמשים במושג הזה הכוונה המיידית היא לחיזבאללה. אני בכלל לא בטוח שהארגון רוצה את המיכלים האלה כי הוא מבין שזה יביא עליו הנחתה של מכה צבאית מיידית וקשה. אבל נשאלת השאלה אם גם העברת המיכלים למה שמכונה "צבא סוריה החופשית" יכול להרגיע אותנו? התשובה שלילית בהחלט.
מה שמוגדר כ"צבא" הוא לא יותר מאוסף של כנופיות שלא הייתי רוצה שהן תשלוטנה על מאגרי הנשק הכימי. האיום בנשק כימי גם הפך כלי לנסות ולהשפיע על מהלכים. אין כמעט ספק שהודעות על תזוזה של מיכלי נשק כימי לא מדויקות, שכן הרבה "עיניים" בולשות אחר הנעשה בתחום הזה בסוריה. נראה כי מי שמפיץ את הידיעות הם אלה שמצפים שאולי כך תשוכנע, למשל ארה"ב, לפעול נגד משטרו של אסד ולתת לו את מכת המוות.
האם אסד עצמו ינסה לעשות שימוש בנשק הכימי כאשר ירגיש ששעותיו ספורות? זו אפשרות קלושה שצריך לקחת בחשבון. אבל מה שצריך להעסיק יותר לא רק את ישראל הוא המעקב הצמוד, לא דרך מידע מוטה שמופץ על ידי גורמים שנים, אחר תנועת המיכלים. ברור לכולם כי אם הם יועלו על משאיות ויתחילו לנוע הם ישמשו מטרות לגיטימיות ומיידיות של חיל האוויר הישראלי ואולי גם של חילות אוויר אחרים.
אז ככה - הנשק הכימי בסוריה מהווה בעיה גדולה. כרגע צריך להמשיך ולעקוב. צריך גם להבהיר לאסד, אם הטלפונים בלשכתו עדיין עובדים, כי זה קו אדום של ישראל וכי כל ניסיון לעשות העברה של חומרים כאלה או כל ניסיון השתלטות על בסיסי האחסון שלהם, יגרמו למכת נגד קשה ביותר.
פתאום, כך עושה רושם שכולם שכחו את ההרג של אזרחים בסוריה, את ההרס של ערים וכפרים וכולם מרוכזים רק בדבר אחד - הנשק הכימי של אסד. סוריה, שהבינה לפני שנים כי לא תוכל להיות מדינה עם צבא יעיל של ממש ריכזה מאמצים באגירה של שני אמצעים - טילים בליסטיים וכמויות גדולות של חומרי לחימה כימיים. המאמץ כעת הוא למנוע את העברתם של המיכלים האטומים לידי "ידיים לא אחראיות".
כאשר משתמשים במושג הזה הכוונה המיידית היא לחיזבאללה. אני בכלל לא בטוח שהארגון רוצה את המיכלים האלה כי הוא מבין שזה יביא עליו הנחתה של מכה צבאית מיידית וקשה. אבל נשאלת השאלה אם גם העברת המיכלים למה שמכונה "צבא סוריה החופשית" יכול להרגיע אותנו? התשובה שלילית בהחלט.
מה שמוגדר כ"צבא" הוא לא יותר מאוסף של כנופיות שלא הייתי רוצה שהן תשלוטנה על מאגרי הנשק הכימי. האיום בנשק כימי גם הפך כלי לנסות ולהשפיע על מהלכים. אין כמעט ספק שהודעות על תזוזה של מיכלי נשק כימי לא מדויקות, שכן הרבה "עיניים" בולשות אחר הנעשה בתחום הזה בסוריה. נראה כי מי שמפיץ את הידיעות הם אלה שמצפים שאולי כך תשוכנע, למשל ארה"ב, לפעול נגד משטרו של אסד ולתת לו את מכת המוות.
האם אסד עצמו ינסה לעשות שימוש בנשק הכימי כאשר ירגיש ששעותיו ספורות? זו אפשרות קלושה שצריך לקחת בחשבון. אבל מה שצריך להעסיק יותר לא רק את ישראל הוא המעקב הצמוד, לא דרך מידע מוטה שמופץ על ידי גורמים שנים, אחר תנועת המיכלים. ברור לכולם כי אם הם יועלו על משאיות ויתחילו לנוע הם ישמשו מטרות לגיטימיות ומיידיות של חיל האוויר הישראלי ואולי גם של חילות אוויר אחרים.
אז ככה - הנשק הכימי בסוריה מהווה בעיה גדולה. כרגע צריך להמשיך ולעקוב. צריך גם להבהיר לאסד, אם הטלפונים בלשכתו עדיין עובדים, כי זה קו אדום של ישראל וכי כל ניסיון לעשות העברה של חומרים כאלה או כל ניסיון השתלטות על בסיסי האחסון שלהם, יגרמו למכת נגד קשה ביותר.
