מי מפחד מהמאגר הביומטרי?
למרות שחוק המאגר הביומטרי נחקק, הוא עדיין לא הוקם. תא"ל (מיל') ניצן נוריאל, ראש המטה ללוט"ר לשעבר, מאמין שטוב תעשה הממשלה אם תקבל החלטה למנוע עיכובים נוספים בהקמתומי מפחד מהמאגר הביומטרי?
ניצן נוריאל
| 19/05/2011
אחסוך מכם את תיאור הסאגה הבלתי נגמרת של "התיעוד החכם" - צורך שזוהה והוכר לפני כעשור ומאז חרף שפע שנות עבודה, אינספור מומחים וכמה וכמה עשרות מיליוני שקלים, מעשית שום דבר לא התקדם. אין בי ולו מילה אחת רעה כלפי רשות ההגירה, המעברים והאוכלוסין במשרד הפנים שקיבלה את המשימה ועשתה את כל שנדרש להתחיל את תהליך ההנפקה במסגרת הפיילוט כפי שקבעה החלטת הממשלה וכפי שמופיע בחוק!
כדי להבהיר עצמי – יש חוק, שלמרות הזמן שחלף מאז נחקק טרם החלו במימושו. כאן המקום להסביר שכנראה, אם היינו מוותרים על הדרישה לנהל מאגר ביומטרי לאומי, תהליך הנפקת התיעוד החכם כבר היה בעיצומו, אם כך מה מעכב את מימוש ההחלטה?
על מנת להבהיר את התמונה אין מנוס מלגעת בכמה נקודות רגישות:
הראשונה - מסע הפחדה, לכאורה בשם הפגיעה בפרטיות המבוסס על מומחים (אין חולק על כך) שזורעים אימה באותו חלק קטן בציבור אבל בעיקר בקרב מקבלי ההחלטות (מייד אתייחס לנושא הפגיעה בפרטיות).
השנייה -"הכרמליזציה" של דו"ח המבקר, קרי על מנת שוועדת חקירה עתידית (אם תקום) לא תוכל למצוא בי אשם אני אוודא בכל דרך אפשרית שלא אשא לבדי באחריות. זהו כמובן מהלך משתק שמזמין עוד ועוד בדיקות חוות דעת ,סייגים ושאר מרעין בישין.
השלישית - אף אחד לא משלם את מחיר העיכוב, הן במשמעות הכלכלית שלו (נחתמו חוזים,גויסו אנשים,נרכשו מכונות וכו') והן בשאלה "כמה עולה לנו העיכוב בהמשך "גנבת הזהויות" הקיימת היום משום הקלות הבלתי נסבלת לייצר תעודת זהות ישראלית מזויפת.
מצרף שלוש הסיבות לעיל מייצר את גרירת הרגליים המביכה בנושא.
הפגיעה בפרטיות כגורם מעכב
הפרטיות שלנו בעולם המודרני מבוססת על ארבעה רבדים, הפרטיות הפיננסית (איפה אנחנו קונים, מה וכמה) הפרטיות האינטרנטית שלנו (באיזה אתרים אנחנו גולשים, מי החברים שלנו) הפרטיות הסלולארית שלנו ("היכן אנחנו", עם מי אנחנו מדברים) והפרטיות הביומטרית שלנו (אותה כבר השארנו בנתב"ג ,נתנו לאמריקאים, העברנו לצה"ל, השארנו במקום העבודה וכו').
בכול אחד מן הפרמטרים לעיל כבר מזמן ויתרנו על הפרטיות, אנו ערומים ועריה אל מול כלל המערכות הממוכנות המנהלות את חיינו (כנראה שאי אפשר אחרת) ורק כאשר מתבקש הציבור לוותר על עוד פרומיל מפרטיותו לטובת ביטחונו, נזעקים כל המתנגדים (בכלל מסיבות אחרות) להעלות את הפרטיות על ראש שמחתנו. למען הסר ספק אני שייך לאלו שמאמינים שהזכות לחיות גוברת על הזכות לפרטיות, ודאי שאתה חי במזרח התיכון.
אינני טוען שהמאגר הביומטרי הוא חזות הכול, אולם כלל האמצעים שננקטו עד כה ואלו שאמורים להיבנות כחלק" מהפיילוט" כפי שמופיע בחוק,לצד תפיסות חדשות של הגנה וזיהוי הרי צריכים לתת מענה לבעיה הפוטנציאלית של גניבת זיהוי ביומטרית (שלמען האמת מאיימת הרבה פחות מתאונות דרכים או סתם עבריינות רחוב) המאגר הביומטרי הוא מרכיב משמעותי ביכולת החברה הישראלית להגן על עצמה הן ממבקשי רעתה מחוץ והן ממבקשי רעתה מפנים.
מאגר, לכשיקום, אם נצליח להתגבר על שלושת "מעכבי ההחלטה", יספק ביטחון ציבורי, משמעותית טוב יותר מהיום. הכנסת גורמים נוספים לתהליך קבלת ההחלטות היא נכונה אולם עליה להיעשות במסגרת "הפיילוט" ולא כמעכבת אותו.
טוב תעשה הממשלה, במסגרת ועדת שרים לביומטריה שתקבל החלטת מימוש ללא עיכובים נוספים.
אחסוך מכם את תיאור הסאגה הבלתי נגמרת של "התיעוד החכם" - צורך שזוהה והוכר לפני כעשור ומאז חרף שפע שנות עבודה, אינספור מומחים וכמה וכמה עשרות מיליוני שקלים, מעשית שום דבר לא התקדם. אין בי ולו מילה אחת רעה כלפי רשות ההגירה, המעברים והאוכלוסין במשרד הפנים שקיבלה את המשימה ועשתה את כל שנדרש להתחיל את תהליך ההנפקה במסגרת הפיילוט כפי שקבעה החלטת הממשלה וכפי שמופיע בחוק!
כדי להבהיר עצמי – יש חוק, שלמרות הזמן שחלף מאז נחקק טרם החלו במימושו. כאן המקום להסביר שכנראה, אם היינו מוותרים על הדרישה לנהל מאגר ביומטרי לאומי, תהליך הנפקת התיעוד החכם כבר היה בעיצומו, אם כך מה מעכב את מימוש ההחלטה?
על מנת להבהיר את התמונה אין מנוס מלגעת בכמה נקודות רגישות:
הראשונה - מסע הפחדה, לכאורה בשם הפגיעה בפרטיות המבוסס על מומחים (אין חולק על כך) שזורעים אימה באותו חלק קטן בציבור אבל בעיקר בקרב מקבלי ההחלטות (מייד אתייחס לנושא הפגיעה בפרטיות).
השנייה -"הכרמליזציה" של דו"ח המבקר, קרי על מנת שוועדת חקירה עתידית (אם תקום) לא תוכל למצוא בי אשם אני אוודא בכל דרך אפשרית שלא אשא לבדי באחריות. זהו כמובן מהלך משתק שמזמין עוד ועוד בדיקות חוות דעת ,סייגים ושאר מרעין בישין.
השלישית - אף אחד לא משלם את מחיר העיכוב, הן במשמעות הכלכלית שלו (נחתמו חוזים,גויסו אנשים,נרכשו מכונות וכו') והן בשאלה "כמה עולה לנו העיכוב בהמשך "גנבת הזהויות" הקיימת היום משום הקלות הבלתי נסבלת לייצר תעודת זהות ישראלית מזויפת.
מצרף שלוש הסיבות לעיל מייצר את גרירת הרגליים המביכה בנושא.
הפגיעה בפרטיות כגורם מעכב
הפרטיות שלנו בעולם המודרני מבוססת על ארבעה רבדים, הפרטיות הפיננסית (איפה אנחנו קונים, מה וכמה) הפרטיות האינטרנטית שלנו (באיזה אתרים אנחנו גולשים, מי החברים שלנו) הפרטיות הסלולארית שלנו ("היכן אנחנו", עם מי אנחנו מדברים) והפרטיות הביומטרית שלנו (אותה כבר השארנו בנתב"ג ,נתנו לאמריקאים, העברנו לצה"ל, השארנו במקום העבודה וכו').
בכול אחד מן הפרמטרים לעיל כבר מזמן ויתרנו על הפרטיות, אנו ערומים ועריה אל מול כלל המערכות הממוכנות המנהלות את חיינו (כנראה שאי אפשר אחרת) ורק כאשר מתבקש הציבור לוותר על עוד פרומיל מפרטיותו לטובת ביטחונו, נזעקים כל המתנגדים (בכלל מסיבות אחרות) להעלות את הפרטיות על ראש שמחתנו. למען הסר ספק אני שייך לאלו שמאמינים שהזכות לחיות גוברת על הזכות לפרטיות, ודאי שאתה חי במזרח התיכון.
אינני טוען שהמאגר הביומטרי הוא חזות הכול, אולם כלל האמצעים שננקטו עד כה ואלו שאמורים להיבנות כחלק" מהפיילוט" כפי שמופיע בחוק,לצד תפיסות חדשות של הגנה וזיהוי הרי צריכים לתת מענה לבעיה הפוטנציאלית של גניבת זיהוי ביומטרית (שלמען האמת מאיימת הרבה פחות מתאונות דרכים או סתם עבריינות רחוב) המאגר הביומטרי הוא מרכיב משמעותי ביכולת החברה הישראלית להגן על עצמה הן ממבקשי רעתה מחוץ והן ממבקשי רעתה מפנים.
מאגר, לכשיקום, אם נצליח להתגבר על שלושת "מעכבי ההחלטה", יספק ביטחון ציבורי, משמעותית טוב יותר מהיום. הכנסת גורמים נוספים לתהליך קבלת ההחלטות היא נכונה אולם עליה להיעשות במסגרת "הפיילוט" ולא כמעכבת אותו.
טוב תעשה הממשלה, במסגרת ועדת שרים לביומטריה שתקבל החלטת מימוש ללא עיכובים נוספים.
