התמרון הוא במרכז

בראיון מיוחד אומר ראש מטה זרוע היבשה כי צה”ל נערך ל”תמרון חזק ועוצמתי אל לב המערכים של האויב”. תא”ל איל זמיר חושף כיצד זרוע היבשה בונה את כוחה כדי לממש את התפיסה (כולל תכנית להקים גדוד רקטות חדש)

(צילום: עופר צידון)

"תמרון חזק ועוצמתי אל לב המערכים של האויב, הוא שיבטל את איום הטילים על העורף הישראלי”, כך אומר תא”ל איל זמיר, ראש מטה זרוע היבשה של צה”ל בראיון מיוחד לישראל דיפנס.

דבריו של תא”ל זמיר מבטאים את ההכנות שנערכות בצה”ל לקראת העימות הבא. משתמע מהם, כי ככל שהדבר תלוי בצה”ל, המלחמה הבאה לא תהיה דומה במאומה למלחמת לבנון השנייה ב-2006. אז, ניהל צה”ל מערכה שעיקרה הפעלת אש מרחוק במשך לא פחות מחודש ימים (במהלכם נורו רקטות לעבר ישובי הצפון), ורק בשלושת הימים האחרונים של המלחמה, בוצע תמרון קרקעי הססני למדי.

כעת צה”ל, כך נראה, נערך לתמרון מהיר, חד וקטלני לעבר לב האזורים שמהם ישוגרו טילים ורקטות לעבר ישראל - בין אם יהיה מדובר שוב בלבנון, ובין אם האויב יהיה החמאס שברצועת עזה. “באזור כמו עזה התמרון הוא די מוגבל, אבל בכל מבצע רחב היקף אנו רואים רואים את התמרון כגורם הכרעה מרכזי”, אומר זמיר.

“האויב שינה את התפיסה שלו בעשור האחרון. אנחנו לא מעריכים שהוא בונה על פלטפורמות שילחמו נגדנו או ינסו לבצע תמרון לעומק ישראל. האויב עבר לשיטה של לחימה מנגד. הוא בנה איום טילים שבא לבידי ביטוי בכל הרמות – גם טילים לעבר ריכוזי האוכלוסייה שלנו וגם כמות גדולה של טילים כנגד הפלטפורמות שלנו, כלומר טילים נגד טנקים או אוניות.

“הרצון של האויב הוא להוביל אותנו לקרב של אש נגד אש, וכדאי לנו לא להיגרר למצב שהוא יורה עלינו ואנחנו יורים עליו במשך שבועות, כך שבסופה של המערכה כל צד יוכל לטעון שהוא ניצח. “התשובה שלנו היא התמרון המשמעותי, שיוביל להכרעה. האויב נערך לתמרון שלנו ובנה קליפות הגנה מאוד חזקות כנגדן, ולכן אנחנו צריכים להכין תמרון שיידע לעבור דרך מכשולים, לחדור לעומק המערכים של האויב ולא להסתפק בקליפת ההגנה הראשונה”.

מה זה אומר מבחינת בניין הכוח? 

“אנחנו בונים את החטיבות, את האוגדות, את האגדים הארטילריים וכוחות נוספים, כך שידעו לחדור ולהכריע את המערכה. אנחנו רוצים לראות אוגדות עוצמתיות, שיכולות לבצע את התמרון המשמעותי - גם תמרון ממוכן ומשוריין וגם תמרון רגלי. הכל, עם אש מאוד חזקה”.

אש משולבת 

איך מגבירים את עוצמת האש?

“אנחנו עושים הבחנה בין אש סטטיסית שנופלת על המערכים של האויב ובין אש מדויקת. אנחנו מבינים שהאויב משתמש במרחב האורבאני כמגן אנושי והוא הולך ומבצר את עצמו בתוכו, לכן בתוך מערך התמרון שלנו אנחנו בונים יכולת אש, שתדע לפגוע במטרות מדויקות מאוד.

“כחלק מהכיוונים שלנו, אנחנו רוצים להביא לדיוק נקודתי יותר מאשר כיום, ובנוסף לספק לרמת האוגדה רקטות מדוייקות לטווחים של 40-50 ק”מ. אנחנו מדברים על רקטות שיהיו זולות יחסית ובתפוצה רחבה ולא על טילים יקרים מאוד, שמיועדים למשימות מיוחדות”.

ככל הידוע, צה”ל עדיין לא החליט באיזה רקטות מדויקות להצטייד, במקרה שהפרויקט יתוקצב, אבל האם הכוונה היא להקים גדוד רקטות חדש? 

“לפי התכניות, תהיה סוללת רקטות לכל חטיבה באוגדה. האוגדה תוכל להפעיל את הסוללות השונות ביחד או בנפרד”.

ומה לגבי התותחים המתנעיים של צה”ל? התומ”ת הנוכחי, ה”דוהר” (M-109), כבר נמצא בעשור הרביעי לשירותו בצה”ל 

“אנחנו בוחנים תותח חדש. זה אחד מהדיונים שיהיו על הפרק אחרי שנדע את המתאר התקציבי של התכנית הרב שנתית (תר”ש “חלמיש” לחומש שבין 2013-2017), יחד עם תכנית ההצטיידות ברקטות לאוגדות”.

מה עם האופציה לרכוש גם רקטות לטווח של 150 ק”מ? פורסם שתעש מפתחת את הרקטה “אקסטרא” בעלת הטווח הזה

“אני לא רוצה להיכנס לעניין הזה”.

איסוף מטרות

“מרכיב נוסף בהפעלת האש הוא מודיעיני”, אומר תא”ל איל זמיר. “היכולת להביא מודיעין איכותי, שיאפשר לבצע אש ותמרון ביחסי שחיקה טובים יותר וגם לשחוק את האויב בצורה משמעותית, תלוי באיסוף המטרות ובמערכות השו”ב. המרכיב הרביעי בהפעלת האש קשור לשיתוף הפעולה הבינזרועי, עם חיל האוויר, והוא מאוד משמעותי.

“יש עבודה על שילוביות בין זרועית מאוד משמעותית, גם מבחינת המטרות וגם מבחינת תצפיות, בין חיל האוויר ובין זרוע היבשה, גם בהקשרים של הפעלת אש מהאוויר על ידי מסק”ר או מטוסי קרב. יש בעיות בתחום הזה, אבל יש גם התקדמות.

“למשל, הוקם בית ספר לשילוביות בין זרועית בבסיס חיל האוויר בפלמחים. נערכות שם השתלמויות משותפות לאנשי יבשה ואוויר, מתוך מטרה לחזק את שיתוף הפעולה בכמה רמות. “עוד נקודה חשובה היא שמערך כלי הטיס הבלתי מאוישים נמצא בגידול מאוד משמעותי”.

מה לגבי התכנית של זרוע היבשה וחיל האוויר לפתח ביחד כלי טיס בלתי מאויש לשכבה הנמוכה היבשתית, שייקרא “שנ”י” (שני כלים ראשונים מסוג “סקיילאראק 2”, שפותחו על ידי אלביט מערכות במסגרת פרויקט זה, נמצאים כיום בהדגמה מבצעית בגבול מצרים)?

“כרגע, אין תקציב לתכנית הזאת והוחלט להקפיא אותה. אנחנו ממשיכים בהצטיידות ב”רוכב שמיים” (“סקיילארק 1” מתוצרת אלביט מערכות גם כן). בסוף, לכל גדוד חי”ר ושריון יהיה ‘רוכב שמיים’. זה מאוד אפקטיבי, ומאפשר למג”ד לראות את כל מה שקורה במרחב ההתעניינות שלו, כך שהוא לא צריך לחכות למידע מודיעיני מרמת האוגדה”.

הפיקוד הנוכחי בצה”ל “שלם” עם ההחלטה שהתקבלה במסגרת התר”ש הקודם להצטייד בכמות גדולה של נגמש”י מרכבה (נמ”רים) שייבנו במשותף בישראל ובארצות הברית עד שנת 2020? מדובר בפרויקט זולל תקציבים

“’גולני’ היא כבר כיום חטיבת נמ”ר מלאה, ובתפיסה שלנו הנמ”ר הוא קריטי וחיוני. סוף סוף, אחרי עשרות שנים, הבאנו פלטפורמה איכותית לחי”ר. לוחם החי”ר לא יכול ללכת ברגל לאורך כל המלחמה. צוותי הקרב שמורכבים מחי”ר ושריון צריכים חי”ר איכותי שיודע שיודע לבצע פעולות משוריינות, להיכנס לעומק המערכים, ושם לבצע משימות בלוחות זמנים קצרים.

“האויב מצטייד בכמויות גדולות של אש שיכולה ‘לעשות שמות’ במי שיילך ברגל. לכן, כאשר אנחנו מדברים על תמרון עוצמתי ועל קרב משולב, צריך מבחינתנו פלטפורמות של כוחות חי”ר שנעים ביחד ומבצעים פריקה ביחד. מדובר בפרויקט משמעותי, אם כי על המספרים (כמות הנגמ”שים שייוצרו לאורך העשור) אנחנו לא מדברים”.

שח”ר חדש

“מעבר לנמ”ר, שידרגנו בשנים האחרונות את החי”ר בצורה מאוד משמעותית”, אומר תא”ל איל זמיר. “אנחנו מדברים כיום על חי”ר שיש לו מערכת ’קשת’ של מרגמות מדויקות קטלניות (120 מ”מ), ומכניסים מערכת שוב לחי”ר (מכונה על פי ראשי התיבות - שח”ר) לכל מג”ד, כחלק מפרויקט צבא היבשה הדיגיטאלי (צי”ד). כדי להגביר את הקטלניות של החי”ר הוספנו לו אמצעי תצפית, ומערכות רבות נוספות. אנחנו בעידן שבו זמן חיות מטרה קצר. מערכות השו”ב המתקדמות הן כמו מסילת רכבת שיודעת לנייד מידע ממקום למקום ובין כוח לכוח, כדי לסגור מעגלי אש מהירים, ואנחנו עושים את כל הדברים תחת תפיסה שהתמרון הוא במרכז”.

You might be interested also