"פחות מערכות לטנקים"
דו"חות 2011 חושפים את ההתאוששות הגדולה של עשות אשקלון, חברת הבת של תעש. המנכ"ל, דן כץ, מציב יעד: "מכירות של מאה מיליון דולר"
אריה אגוזי
| 19/05/2011
מפעל עשות אשקלון (צילום: תעש)
לפני כמה שנים, כאשר מפעל עשות אשקלון של תעש היה במשבר כלכלי חמור ועמד להימכר תמורת סכום זעום, איש לא העריך כי יבוא יום והוא יהפוך להיות אחת מנקודות האור של תעש. אבל זה מה שקרה: על פי דו"חות אחרונים לבורסה, המפעל הפך למרוויח ומשגשג. אחת הסיבות המרכזיות למהפך קשורה לכך שהמפעל פרץ לתחומים חדשים. לצד העיסוק המסורתי במערכות לטנקים ולנגמ"שים, הוא מייצר כיום גם מערכות עבור כמה ממטוסי הנוסעים המובילים בעולם.
ההתחלה של המפעל הייתה בכלל בתחום האזרחי: מפעל עשות אשקלון הוקם בשנת 1967 על ידי אילין תעשיות כדי לייצר ממסרות למכוניות. בשנת 1970 נרכש המפעל על ידי הממשלה ובשנת 1990, כאשר התעשייה הצבאית הפכה מיחידת סמך של משרד הביטחון לחברה ממשלתית, היא קיבלה לידיה את מניות המפעל.
בשנת 1992 החל תהליך הפרטה של המפעל. בתחילה נמכרו לציבור 12.5 אחוז ובהמשך גדלו אחזקות הציבור ל-15 אחוז.
בשנת 2003 הוחלט להפריט את המפעל בצורה מלאה וכשלוש שנים לאחר מכן פורסם המכרז. אחרי בדיקה נבחר רוכש פוטנציאלי, קבוצה בראשות אברום בורג, לשעבר יו"ר הכנסת. קמו הרבה מתנגדים לעסקה ואחרי התערבות כמה גורמים, ובהם מבקר המדינה, היא בוטלה.
בעת שתהליך ההפרטה עוד היה על הפרק, המפעל סבל משני אירועים שפגעו בו קשה. האחד היה סיום הייצור של טנק המרכבה סימן 3 שהוריד את תכולת העבודה בצורה דרמטית וגם ארועי 11 בספטמבר, שגרמו אז למשבר בשוק התעופה ולירידה במכירות מוצרי התעופה של המפעל, שהיו אז בהיקף נמוך יותר מאשר כיום.
בשנים הקשות נכנס לתמונה אבי פלדר, מנכ"ל תעש, שעומד בראש הדירקטוריון של החברה הבת. הוא הצליח לגייס את הכספים שנדרשו כדי להציל את קווי הייצור של עשות אשקלון, ולהעביר את החברה לרווחיות. כעשור אחרי המשבר הגדול, בשלושת הרבעונים הראשונים של 2011, הרוויח המפעל 18 מליון שקלים.
בסיור במפעל ניתן לראות ציוד חדיש וקווי ייצור, אותם מאיישים 410 פועלים, רובם תושבי אזור הדרום.
לכאורה, זהו מפעל של "ברזלים", ואכן הרבה ברזל רואים בסיור. ממסרות של טנקים ונגמ"שים, מערכות להפעלת חלקים בכנף מטוסים ומשקולות מטונגסטן המשמשות לאיזון מטוסים באוויר.
לא פשוט לייצר "ברזל" שמשמש לבלימת הזעזועים של טנק מרכבה או יחידה המחברת את המנוע האדיר של הטנק בהספק של 1500 כוחות סוס, לשרשרות שלו. "אנחנו מיצבנו את עצמנו בחלק העליון של העיבוד השבבי", אומר דן כץ, המנכ"ל. ואכן, כאשר רואים את החלקים המיועדים לטנקים וגם למטוסים, מתברר מהר מאוד שמדובר בחלקים המיוצרים ברמות דיוק אדירות ותוך בקרת ייצור קפדנית. מכונות כרסום חדשות מפארות את אולמות הייצור. המפעל משנה פניו.
כץ מספר כי עם השנים הידע שנולד תוך כדי עבודה על חלקי טנקים, נוצל לייצור חלקים למטוסים. כך, בכמה ממטוסי הנוסעים המתקדמים בעולם ,יש חלקים שיוצרו באשקלון. על קופסאות בהן נארז כל חלק כזה יש תווית בכחול לבן עם שם המפעל והכתובת "אשקלון - ישראל". כמה מגורמי הביטחון דרשו להימנע מזיהוי מקום הייצור. כץ לא נעתר לבקשתם, והוא גאה בכל קופסת קרטון שיוצאת מכאן לאחד ממפעלי המטוסים בעולם.
שוק הטנקים בעולם קטן. פעם היו אלפי טנקים רק באירופה, כדי לקדם הסתערות של צבאות ברית ורשה לשעבר. העידן הזה חלף. "הטנקים שעדיין מבצעיים עוברים כיום השבחות על ידי התקנת מערכות. לנו יש פחות עבודה", אומר מנהל המפעל, ומסביר את המאמץ להגדיל את הייצור התעופתי.
אבל, כץ רוצה לרוץ קדימה ואפילו מהר יותר. כיום, כל החלקים מיוצרים על ידי מפרטים שהוכנו על ידי יצרניות המטוסים או קבלני המשנה שלהם. עכשיו, המאמץ הוא גם לתכנן חלקים במפעל. "בשנה הקרובה נעשה מאמץ מואץ להגדיל את הפעילות של המפעל בתחום התעופתי. יש לנו מה לתרום ואנחנו נעשה את זה".
כץ מגלה כי בימים אלה ממש יש מאמץ לשלב מערכת שתוכננה במפעל בתוך מטוס מנהלים חדש. "המשא ומתן הוא עם חברה שרוצה לסכם איתנו. אם נקבל את תכנון וייצור החלק, זה יהיה במסגרת חוזה ל-30 שנים".
לדברי כץ, העובדה שעשות אשקלון רכשה בשנת 2011 חברה לייצור גלגלי שיניים בשיקגו (שווי: ארבעה מיליון דולר) תקל על החברה לפעול בשוק האמריקאי. בכל הקשור לאספקה של מערכות צבאיות, האמריקאים מעדיפים עסקים עם חברה מקומית, גם אם הבעלות היא זרה.
"עכשיו, אנחנו מחפשים באירופה חברה עם מוצר כדי לרכוש אותה" אומר כץ.
המכירות של עשות אשקלון מסתכמות כיום בכ-70 מיליון דולר בשנה. "אנחנו יכולים לעבור את רף ה-100 מיליון דולר תוך שנתיים-שלוש", אומר כץ, ומציב בכך יעד.
לפני כמה שנים, כאשר מפעל עשות אשקלון של תעש היה במשבר כלכלי חמור ועמד להימכר תמורת סכום זעום, איש לא העריך כי יבוא יום והוא יהפוך להיות אחת מנקודות האור של תעש. אבל זה מה שקרה: על פי דו"חות אחרונים לבורסה, המפעל הפך למרוויח ומשגשג. אחת הסיבות המרכזיות למהפך קשורה לכך שהמפעל פרץ לתחומים חדשים. לצד העיסוק המסורתי במערכות לטנקים ולנגמ"שים, הוא מייצר כיום גם מערכות עבור כמה ממטוסי הנוסעים המובילים בעולם.
ההתחלה של המפעל הייתה בכלל בתחום האזרחי: מפעל עשות אשקלון הוקם בשנת 1967 על ידי אילין תעשיות כדי לייצר ממסרות למכוניות. בשנת 1970 נרכש המפעל על ידי הממשלה ובשנת 1990, כאשר התעשייה הצבאית הפכה מיחידת סמך של משרד הביטחון לחברה ממשלתית, היא קיבלה לידיה את מניות המפעל.
בשנת 1992 החל תהליך הפרטה של המפעל. בתחילה נמכרו לציבור 12.5 אחוז ובהמשך גדלו אחזקות הציבור ל-15 אחוז.
בשנת 2003 הוחלט להפריט את המפעל בצורה מלאה וכשלוש שנים לאחר מכן פורסם המכרז. אחרי בדיקה נבחר רוכש פוטנציאלי, קבוצה בראשות אברום בורג, לשעבר יו"ר הכנסת. קמו הרבה מתנגדים לעסקה ואחרי התערבות כמה גורמים, ובהם מבקר המדינה, היא בוטלה.
בעת שתהליך ההפרטה עוד היה על הפרק, המפעל סבל משני אירועים שפגעו בו קשה. האחד היה סיום הייצור של טנק המרכבה סימן 3 שהוריד את תכולת העבודה בצורה דרמטית וגם ארועי 11 בספטמבר, שגרמו אז למשבר בשוק התעופה ולירידה במכירות מוצרי התעופה של המפעל, שהיו אז בהיקף נמוך יותר מאשר כיום.
בשנים הקשות נכנס לתמונה אבי פלדר, מנכ"ל תעש, שעומד בראש הדירקטוריון של החברה הבת. הוא הצליח לגייס את הכספים שנדרשו כדי להציל את קווי הייצור של עשות אשקלון, ולהעביר את החברה לרווחיות. כעשור אחרי המשבר הגדול, בשלושת הרבעונים הראשונים של 2011, הרוויח המפעל 18 מליון שקלים.
בסיור במפעל ניתן לראות ציוד חדיש וקווי ייצור, אותם מאיישים 410 פועלים, רובם תושבי אזור הדרום.
לכאורה, זהו מפעל של "ברזלים", ואכן הרבה ברזל רואים בסיור. ממסרות של טנקים ונגמ"שים, מערכות להפעלת חלקים בכנף מטוסים ומשקולות מטונגסטן המשמשות לאיזון מטוסים באוויר.
לא פשוט לייצר "ברזל" שמשמש לבלימת הזעזועים של טנק מרכבה או יחידה המחברת את המנוע האדיר של הטנק בהספק של 1500 כוחות סוס, לשרשרות שלו. "אנחנו מיצבנו את עצמנו בחלק העליון של העיבוד השבבי", אומר דן כץ, המנכ"ל. ואכן, כאשר רואים את החלקים המיועדים לטנקים וגם למטוסים, מתברר מהר מאוד שמדובר בחלקים המיוצרים ברמות דיוק אדירות ותוך בקרת ייצור קפדנית. מכונות כרסום חדשות מפארות את אולמות הייצור. המפעל משנה פניו.
כץ מספר כי עם השנים הידע שנולד תוך כדי עבודה על חלקי טנקים, נוצל לייצור חלקים למטוסים. כך, בכמה ממטוסי הנוסעים המתקדמים בעולם ,יש חלקים שיוצרו באשקלון. על קופסאות בהן נארז כל חלק כזה יש תווית בכחול לבן עם שם המפעל והכתובת "אשקלון - ישראל". כמה מגורמי הביטחון דרשו להימנע מזיהוי מקום הייצור. כץ לא נעתר לבקשתם, והוא גאה בכל קופסת קרטון שיוצאת מכאן לאחד ממפעלי המטוסים בעולם.
שוק הטנקים בעולם קטן. פעם היו אלפי טנקים רק באירופה, כדי לקדם הסתערות של צבאות ברית ורשה לשעבר. העידן הזה חלף. "הטנקים שעדיין מבצעיים עוברים כיום השבחות על ידי התקנת מערכות. לנו יש פחות עבודה", אומר מנהל המפעל, ומסביר את המאמץ להגדיל את הייצור התעופתי.
אבל, כץ רוצה לרוץ קדימה ואפילו מהר יותר. כיום, כל החלקים מיוצרים על ידי מפרטים שהוכנו על ידי יצרניות המטוסים או קבלני המשנה שלהם. עכשיו, המאמץ הוא גם לתכנן חלקים במפעל. "בשנה הקרובה נעשה מאמץ מואץ להגדיל את הפעילות של המפעל בתחום התעופתי. יש לנו מה לתרום ואנחנו נעשה את זה".
כץ מגלה כי בימים אלה ממש יש מאמץ לשלב מערכת שתוכננה במפעל בתוך מטוס מנהלים חדש. "המשא ומתן הוא עם חברה שרוצה לסכם איתנו. אם נקבל את תכנון וייצור החלק, זה יהיה במסגרת חוזה ל-30 שנים".
לדברי כץ, העובדה שעשות אשקלון רכשה בשנת 2011 חברה לייצור גלגלי שיניים בשיקגו (שווי: ארבעה מיליון דולר) תקל על החברה לפעול בשוק האמריקאי. בכל הקשור לאספקה של מערכות צבאיות, האמריקאים מעדיפים עסקים עם חברה מקומית, גם אם הבעלות היא זרה.
"עכשיו, אנחנו מחפשים באירופה חברה עם מוצר כדי לרכוש אותה" אומר כץ.
המכירות של עשות אשקלון מסתכמות כיום בכ-70 מיליון דולר בשנה. "אנחנו יכולים לעבור את רף ה-100 מיליון דולר תוך שנתיים-שלוש", אומר כץ, ומציב בכך יעד.
