הפעלת הכטב"מים אינה נעשית פשוטה יותר

בניגוד לדעה הרווחת, מערכות הכטב"מים הן מן המאויישות ביותר. על מפעילי הכלים להיות מיומנים בתחומים רבים. בנובמבר הקרוב יקיים המגזין ישראל דיפנס כנס מיוחד בנושא הכלים בלתי מאוישים. יו"ר הכנס, אלון אונגר, על עתידו של התחוםהפעלת הכטב"מים אינה נעשית פשוטה יותר

ההנחה הרווחת אצל מרבית הגורמים בעולם היא, שיותר פשוט כיום מבעבר להפעיל מערכות כטב"מ, בעיקר בשל ההתקדמות הטכנולוגית בעשורים האחרונים.

הנחה זו באה לידי ביטוי בצורה נרחבת, ברידוד דרישות איכות כח האדם וכישוריו ובקיצור משכי ההכשרה. השפעתה ניכרת לעיתים אפילו במכרזים בהם "כל הממעיט בדרישות כח אדם ומשכי הכשרה, הרי זה משובח".

אך האם באמת יותר פשוט כיום מבעבר להפעיל מערכות כטב"מ?

על אף השם – כלי טיס בלתי מאויש (כטב"מ) - הרי שמערכות אלו הן מהמאוישות ביותר בעולם התוכן האווירי.

הפעלת מערכת כטב"מ כוללת שלושה מרכיבי מיומנות בסיסיים: הטסת פלטפורמה אווירית והפעלת מטע"דים מתחנת משימה, באמצעות מערכת תקשורת, מיומנות פענוח ומודיעין ומיומנות משימתית. תהיה זו טעות לייחס את נושא ההפעלה של כטב"מים כהטסה בלבד.

האתגר המבצעי העומד בפני מפעיל כטב"מים כיום הוא נגזרת של שדה הקרב המודרני, שמאופיין בהתמודדות מול מטרות בעלות זמן חיות קצר, תוך ניצול כלל יכולות המערכת לביצוע תהליך שלם - מגילוי המטרה ועד להשמדתה.

בנוס, נדרשים המפעילים למקצוענות במגוון משימות עצום, הכולל סיוע לכוחות קרקעיים, איסוף מודיעיני, ממסור אווירי, משימות ימיות ועוד. לעיתים, יידרש צוות לשנות משימה וגזרה תוך כדי משמרתו.

אתגרים אלה מכתיבים את דרישות איכות התוצר המבצעי מהמפעיל ומיומנותו, ומבהירים את מורכבות הסביבה במסגרתה הוא פועל.

גם הסביבה הטכנולוגית של המפעילים מתאפיינת בשינויים תכופים ובאי וודאות גבוהה. ההתקדמות הטכנולוגית שבאה לידי ביטוי במערכות ניווט והנעה, מיזעור, חומרים מרוכבים, תקשורת, מחשוב ועוד, מובילה בעיקר להרחבת היכולת המבצעית של המערכות.

יכולות אלה מקנות כיום וורסטיליות גבוהה במרחבי הפעולה, המשימה והזמן, ומעניקות גמישות מבצעית עצומה ויכולת קבלת החלטות בזמן אמת.

ואולם, עבור מפעיל הכטב"מ, משמעות הדבר הנה צורך לשלוט בהפעלת מספר סוגי מטע"דים (EO-IR, SAR-GMTI, EW, SIGINT ועוד...), בסביבות שונות (טווח קרוב ורחוק/לווייני, אורבני ופתוח, יום ולילה, מז"א וכולי) ללקוחות מבצעיים – החל מדרג החייל בשדה ועד לדרג הבכיר ביותר (למשל, הנשיא אובמה במבצע לחיסול בן לאדן). דבר זה מהווה עבור המפעיל אתגר גדול מאוד ברמת היקפי הידע הנדרש, בקיאותו ויכולותיו.

בתחום ההטסה והפעלת המערכות, אוטונומיות ואוטומציה הנם שני מושגים שנועדו לתאר יכולות עצמאיות המקלות על התפעול (בפועל המונח הרלוונטי היחיד כיום הוא אוטומציה). דוגמאות ליכולות שכאלה הן מערכות להמראה ונחיתה אוטומטית, אופני טיסה ויעפים המתבצעים על ידי הטייס האוטומטי וכולי.

יכולות טכנולוגיות מבורכות אלה, מעבר להשפעתן החיובית על פשטות ההטסה והעלאת רמת הבטיחות למרכיבי המערכת, עלולות לשחוק את המיומנות הבסיסית של המפעילים, דבר שיכול לבוא לידי ביטוי, למשל, בהתמודדות עם מצבי חירום.

אחד היעדים הטכנולוגיים בשנים האחרונות היה צמצום כמות המפעילים בתחנה עד כדי הקניית יכולת הפעלה מלאה ממחשב נייד על ידי מפעיל יחיד. תהליך זה, שמטרתו העיקרית היא יעילות, אינו משפר בהכרח את ביצועי המשימה ומוביל להעלאת העומס התפעולי. משתנים אלה מגדירים את מגוון היכולות והתכונות הנדרשות כיום ממפעיל כטב"מ. רב משימתיות (Multitasking), עבודה בתנאי לחץ וקבלת החלטות בזמן אמת, שיטתיות, תפיסה מרחבית, עבודת צוות, אסרטיביות, דבקות במטרה, סבלנות, מודעות שירות, אתיקה ובגרות, יצירתיות ויכולת למידה מהירה.

בשורה התחתונה, יכולת ההטסה, ואפילו יכולת ביצוע המשימה בלב המעטפת המבצעית, הפכו על פי רוב פשוטים יותר, אולם, המשתנים הסביבתיים, המשימתיים והטכנולוגיים הפכו את הפעלת מערכת הכטב"מ למורכבת יותר.

למסקנה זו משמעויות מרחיקות לכת על האופן שבו נדרש לבנות את הכוח.

img
פרשנות | כוח צבאי משמעותי של נאט״ו יכול להקטין הסתברות למלחמה גרעינית באירופה
דעה | אופציה צבאית ישראלית תוכל לרסן את איראן 
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית