זה הנפט (הסעודי) טיפש!
המאבק מול איראן אינו מתמקד רק בסנקציות המערביות, אלא גם בניסיונות של סעודיה להביא לירידת מחיר הנפט האיראניזה הנפט (הסעודי) טיפש!
יואל גוזנסקי
| 19/05/2011
מפיקת הנפט הגדולה בעולם ובעלת עתודות הנפט המוכחות הגדולות בעולם, סעודיה, משנסת מותניים ופועלת, יותר מבעבר, בצורה גלויה נגד איראן. בית המלוכה הסעודי לוקח על עצמו כעת את האחריות לצמצם את הנזק שיגרם לכללה העולמית לאור החרפת הסנקציות על איראן ואף לצמצם במידה רבה את ההשלכות של תגובה איראנית אפשרית בראשן פגיעה בייצוא הנפט מהמפרץ דרך מייצרי הורמוז.
איראן, ש-80 אחוזים מרווחי הייצוא שלה מגיעים מייצוא נפט, ציפתה כי הסנקציות המוטלות עליה יביאו לעליית מחירי הנפט בשל גריעת הנפט האיראני מהשווקים. אלא שמחיר הנפט נמצא בשפל חדש: מ-125$ לחבית במרץ לקצת מעל 80$ כעת. זאת, הודות לירידה מסוימת בביקוש עקב המיתון העולמי אך בעיקר בשל עלייה בתפוקה מצד סעודיה ועמה כווית ואיחוד האמירויות הערביות יצואניות הנפט הגדולות ביותר במפרץ.
סעודיה עושה זאת בשל סירובן של איראן, עיראק וונצואלה להגדיל את מכסת התפוקות של אופ"ק. פעולותיה של הממלכה תרמו לרמת מחירים שאפשרה לאמברגו האירופי להיכנס לפעולה ולהוריד את החשש מעליות מחירים ניכרות בחודשי הקיץ. הסנקציות פגעו בייצוא הנפט האיראני עד כדי כך שאיראן איבדה חלק ניכר מההכנסות מייצוא הנפט בשנה האחרונה – מייצוא של 2.5 מיליון חביות ביום ל-1.5 מיליון חביות ביום בלבד. מנגד, תפוקת הנפט בסעודיה נמצאת בשיא של שלשה עשורים עם למעלה מ- 10 מיליון חביות נפט ביום והיא מאפשרת, לפחות בטווח הקצר, להכביד את הלחץ על איראן ולצמצם הפגיעה בכלכלות המערב. זאת, בפרט אם מחיר הנפט יעלה עם הטלת אמברגו הנפט האירופי. סעודיה היא היחידה עם כושר תפוקה עודף (Swing Capacity) משמעותי. כושר זה עומד כעת על 2.5 מיליון חביות נפט ביום, יכולת העולה על סך כל ייצוא הנפט האיראני.
בנוסף להגברת קצב הפקת הנפט הממלכה פועלת במקביל להשמיש צינורות נפט ישנים העוברים בתחומה כך שניתן יהיה לשנע מכסה גדולה יותר של נפט למסופים בים האדום ולעקוף בכך את מייצרי הורמוז. סעודיה השמישה בחודשים האחרונים, בחשאי, את צינור הנפט העיראקי העובר בשטחה (IPSA) שלא היה בשימוש מאז פלש סדאם לכווית באוגוסט 1990. סעודיה החרימה ב-2001 את הצינור, שיכול להעביר לפחות 1.7 מיליון חביות נפט ביום, והשתמשה בו להזרמת גז למפעלים במזרח הממלכה.
יתכן וצעדה זה מעיד כי סעודיה מעריכה כי הסיכויים לפגיעה בחופש השיט במייצרים גבוהים מבעבר ועליה לנסות ולמנוע מחסור בשווקים. ישנו צינור נוסף העוקף את המצָרים, בתוך שטח איחוד האמירויות, שאמור להתחיל להזרים נפט כבר החודש. הצינור יוכל להזרים בשלב ראשוני 1.7 מליון חביות נפט ביום מחוץ למפרץ. בנוסף, חברת הנפט הלאומית הסעודית, ערמק"ו, הודיעה כי היא מבקשת, בפעם הראשונה, להפיק נפט וגז גם מאזור הים האדום.
הסבת נזקים לתעשיית האנרגיה המקרטעת של איראן עשויה לא רק לשנות את מדיניותה של איראן אלא אף לאיים על יציבות המשטר, לאור תלותו בהכנסות מנפט. אלא שהיכולת ליצור "מאסה קריטית" שתביא את איראן לשנות את מדיניותה בנושא הגרעין תלויה גם ביכולת לגייס מדינות מפתח דוגמת סין, הודו ויפן למעגל הסנקציות (ארה"ב העניקה "פטורים" זמניים למדינות אלו לאחר שהפחיתו את ייבוא הנפט מאיראן).
הבעיה היא שאם הנשק האולטימטיבי, נשק הנפט, לא יועיל, לא יוותרו מנופים משמעותיים שאינם צבאיים ללחוץ על איראן.
מפיקת הנפט הגדולה בעולם ובעלת עתודות הנפט המוכחות הגדולות בעולם, סעודיה, משנסת מותניים ופועלת, יותר מבעבר, בצורה גלויה נגד איראן. בית המלוכה הסעודי לוקח על עצמו כעת את האחריות לצמצם את הנזק שיגרם לכללה העולמית לאור החרפת הסנקציות על איראן ואף לצמצם במידה רבה את ההשלכות של תגובה איראנית אפשרית בראשן פגיעה בייצוא הנפט מהמפרץ דרך מייצרי הורמוז.
איראן, ש-80 אחוזים מרווחי הייצוא שלה מגיעים מייצוא נפט, ציפתה כי הסנקציות המוטלות עליה יביאו לעליית מחירי הנפט בשל גריעת הנפט האיראני מהשווקים. אלא שמחיר הנפט נמצא בשפל חדש: מ-125$ לחבית במרץ לקצת מעל 80$ כעת. זאת, הודות לירידה מסוימת בביקוש עקב המיתון העולמי אך בעיקר בשל עלייה בתפוקה מצד סעודיה ועמה כווית ואיחוד האמירויות הערביות יצואניות הנפט הגדולות ביותר במפרץ.
סעודיה עושה זאת בשל סירובן של איראן, עיראק וונצואלה להגדיל את מכסת התפוקות של אופ"ק. פעולותיה של הממלכה תרמו לרמת מחירים שאפשרה לאמברגו האירופי להיכנס לפעולה ולהוריד את החשש מעליות מחירים ניכרות בחודשי הקיץ. הסנקציות פגעו בייצוא הנפט האיראני עד כדי כך שאיראן איבדה חלק ניכר מההכנסות מייצוא הנפט בשנה האחרונה – מייצוא של 2.5 מיליון חביות ביום ל-1.5 מיליון חביות ביום בלבד. מנגד, תפוקת הנפט בסעודיה נמצאת בשיא של שלשה עשורים עם למעלה מ- 10 מיליון חביות נפט ביום והיא מאפשרת, לפחות בטווח הקצר, להכביד את הלחץ על איראן ולצמצם הפגיעה בכלכלות המערב. זאת, בפרט אם מחיר הנפט יעלה עם הטלת אמברגו הנפט האירופי. סעודיה היא היחידה עם כושר תפוקה עודף (Swing Capacity) משמעותי. כושר זה עומד כעת על 2.5 מיליון חביות נפט ביום, יכולת העולה על סך כל ייצוא הנפט האיראני.
בנוסף להגברת קצב הפקת הנפט הממלכה פועלת במקביל להשמיש צינורות נפט ישנים העוברים בתחומה כך שניתן יהיה לשנע מכסה גדולה יותר של נפט למסופים בים האדום ולעקוף בכך את מייצרי הורמוז. סעודיה השמישה בחודשים האחרונים, בחשאי, את צינור הנפט העיראקי העובר בשטחה (IPSA) שלא היה בשימוש מאז פלש סדאם לכווית באוגוסט 1990. סעודיה החרימה ב-2001 את הצינור, שיכול להעביר לפחות 1.7 מיליון חביות נפט ביום, והשתמשה בו להזרמת גז למפעלים במזרח הממלכה.
יתכן וצעדה זה מעיד כי סעודיה מעריכה כי הסיכויים לפגיעה בחופש השיט במייצרים גבוהים מבעבר ועליה לנסות ולמנוע מחסור בשווקים. ישנו צינור נוסף העוקף את המצָרים, בתוך שטח איחוד האמירויות, שאמור להתחיל להזרים נפט כבר החודש. הצינור יוכל להזרים בשלב ראשוני 1.7 מליון חביות נפט ביום מחוץ למפרץ. בנוסף, חברת הנפט הלאומית הסעודית, ערמק"ו, הודיעה כי היא מבקשת, בפעם הראשונה, להפיק נפט וגז גם מאזור הים האדום.
הסבת נזקים לתעשיית האנרגיה המקרטעת של איראן עשויה לא רק לשנות את מדיניותה של איראן אלא אף לאיים על יציבות המשטר, לאור תלותו בהכנסות מנפט. אלא שהיכולת ליצור "מאסה קריטית" שתביא את איראן לשנות את מדיניותה בנושא הגרעין תלויה גם ביכולת לגייס מדינות מפתח דוגמת סין, הודו ויפן למעגל הסנקציות (ארה"ב העניקה "פטורים" זמניים למדינות אלו לאחר שהפחיתו את ייבוא הנפט מאיראן).
הבעיה היא שאם הנשק האולטימטיבי, נשק הנפט, לא יועיל, לא יוותרו מנופים משמעותיים שאינם צבאיים ללחוץ על איראן.
