זרוע יבשה דיגיטלית
אל"מ חיים חביב, ראש מנהלת תוכנית הצי"ד בצה"ל, מסביר איך מיישמים פרוייקט System Of Systems אמיתי
עמי רוחקס דומבה
| 19/05/2011
אל"מ חיים חביב (תמונה: דובר צה"ל)
זרוע היבשה של צה"ל עברה בשנים האחרונות דיגיטציה עם מערכת תקשורת חדשה הידועה גם כפרוייקט הצי"ד (צבא יבשה דיגיטלי). המערכת החדשה מאפשרת תיאום בין הכוחות בדרגים השונים, מתן תמונת מצב עדכנית אינטגרטיבית, יכולת מבצעית מערכתית כוללת, הגדלת שרידות הכוחות ושיפור הדיוקים תוך שימוש יעיל בכח אדם ואמצעים. בהיבט הטכנולוגי מדובר באחד מהיישומים הגדולים ביותר שנעשו בארץ בתחום שנקרא System Of Systems.
כדי להבין טוב יותר על מה מדובר, נפגשתי עם אל"מ חיים חביב המכהן כראש המנהלת הטכנית של תוכנית צי"ד, בתוך החטיבה הטכנולוגית של זרוע היבשה (חט"ל). "המנהלת עובדת מול התעשיות כאשר חברת אלביט היא האינטגרטור הראשי אבל יש עוד חברות", מסביר אל"מ חביב. "אני אישית מלווה את תוכנית צי"ד במספר תפקידים כבר חמש או שש שנים".
"מערכת צי"ד התחילה מחזון מבצעי ולא טכנולוגי. המטרה הייתה לקחת את כל שדה הקרב היבשתי ולשים אותו על פלטפורמה משותפת של שפה מבצעית ותהליכים מבצעיים משותפים. זה דבר שלא היה בזרוע היבשה. בחיל אוויר למשל, יש מערכת כזו שכבר עובדת ויש שיתוף תהליכים מבצעיים בין כלי הטיס ואת זה לא היה ביבשה", אומר אל"מ חביב. "אם מסתכלים על צה"ל בטרום עידן צי"ד, רוב הזמן בזרוע היבשה עסקו בקבלה ושליחה של מידע. 'תחנות כאן קודקוד מה מיקומכן', הוא משפט נפוץ ורוב החמ"לים עסקו באיסוף הנ"צ או הסברי המיקום שהיו מגיעים מהשטח והיו רושמים את כולם על מפות עם ניילונים וטושים ולקח הרבה מאד זמן להבין מה קורה. וגם אחרי שהיו מבינים את התמונה הכוללת, לא היה נשאר זמן לתכנן קדימה ולהגיב בצורה מיטבית היות ובשטח כבר הייתה מציאות אחרת".
"היית מגיב למצב שהוא לא אמיתי וזה גרם לפערים מבצעיים. המפקדים לא קיבלו תמונה בזמן אמת ולא לכולם הייתה את אותה תמונה, גם אם היא לא נכונה. זה היה תלוי ביכולת האיסוף של כל מפקדה והתמונות היו שונות. כמו כן, עיקר התעסוקה של המפקדים היה באיסוף המידע ולא בתכנון או תגובה למה שקורה או במילים אחרות, ליישם את נוהל הקרב. החזון של הצי"ד היה לשנות את המצב ולממש את חזון התמונה בזמן אמת לכולם".
הראיון המלא עם אל"מ חיים חביב יפורסם במגזין מספר 3 של ישראל דיפנס טק
הרשמו לכנס מערכות משובצות מחשב במגזר העסקי והביטחוני
זרוע היבשה של צה"ל עברה בשנים האחרונות דיגיטציה עם מערכת תקשורת חדשה הידועה גם כפרוייקט הצי"ד (צבא יבשה דיגיטלי). המערכת החדשה מאפשרת תיאום בין הכוחות בדרגים השונים, מתן תמונת מצב עדכנית אינטגרטיבית, יכולת מבצעית מערכתית כוללת, הגדלת שרידות הכוחות ושיפור הדיוקים תוך שימוש יעיל בכח אדם ואמצעים. בהיבט הטכנולוגי מדובר באחד מהיישומים הגדולים ביותר שנעשו בארץ בתחום שנקרא System Of Systems.
כדי להבין טוב יותר על מה מדובר, נפגשתי עם אל"מ חיים חביב המכהן כראש המנהלת הטכנית של תוכנית צי"ד, בתוך החטיבה הטכנולוגית של זרוע היבשה (חט"ל). "המנהלת עובדת מול התעשיות כאשר חברת אלביט היא האינטגרטור הראשי אבל יש עוד חברות", מסביר אל"מ חביב. "אני אישית מלווה את תוכנית צי"ד במספר תפקידים כבר חמש או שש שנים".
"מערכת צי"ד התחילה מחזון מבצעי ולא טכנולוגי. המטרה הייתה לקחת את כל שדה הקרב היבשתי ולשים אותו על פלטפורמה משותפת של שפה מבצעית ותהליכים מבצעיים משותפים. זה דבר שלא היה בזרוע היבשה. בחיל אוויר למשל, יש מערכת כזו שכבר עובדת ויש שיתוף תהליכים מבצעיים בין כלי הטיס ואת זה לא היה ביבשה", אומר אל"מ חביב. "אם מסתכלים על צה"ל בטרום עידן צי"ד, רוב הזמן בזרוע היבשה עסקו בקבלה ושליחה של מידע. 'תחנות כאן קודקוד מה מיקומכן', הוא משפט נפוץ ורוב החמ"לים עסקו באיסוף הנ"צ או הסברי המיקום שהיו מגיעים מהשטח והיו רושמים את כולם על מפות עם ניילונים וטושים ולקח הרבה מאד זמן להבין מה קורה. וגם אחרי שהיו מבינים את התמונה הכוללת, לא היה נשאר זמן לתכנן קדימה ולהגיב בצורה מיטבית היות ובשטח כבר הייתה מציאות אחרת".
"היית מגיב למצב שהוא לא אמיתי וזה גרם לפערים מבצעיים. המפקדים לא קיבלו תמונה בזמן אמת ולא לכולם הייתה את אותה תמונה, גם אם היא לא נכונה. זה היה תלוי ביכולת האיסוף של כל מפקדה והתמונות היו שונות. כמו כן, עיקר התעסוקה של המפקדים היה באיסוף המידע ולא בתכנון או תגובה למה שקורה או במילים אחרות, ליישם את נוהל הקרב. החזון של הצי"ד היה לשנות את המצב ולממש את חזון התמונה בזמן אמת לכולם".
הראיון המלא עם אל"מ חיים חביב יפורסם במגזין מספר 3 של ישראל דיפנס טק
הרשמו לכנס מערכות משובצות מחשב במגזר העסקי והביטחוני
