כאילו לא בכל רגע עלולים טילים בליסטיים לפגוע במרכז האוכלוסייה
אריה אגוזי -תגובה מהירה
| 19/05/2011
מה שכתוב בדוח המבקר על השריפה בכרמל הוא היסטוריה. גם לא מעניינת מלחמת השרים במבקר. כל זה הוא הרפש הרגיל בו מתעסקים אלה שמנהלים את המדינה. מה שמעניין או יותר נכון מדאיג מאוד הוא שכמעט דבר לא השתנה.
אם היום תפרוץ שרפה כזו או יקרה אסון טבע כמו רעידת אדמה, תופעת "מגדל הבבל" תגדיל את האסון לממדים ענקיים . על מה אני מדבר? מי מטפל כיום באסון גדול. המשטרה? מכבי האש? מד"א? פיקוד העורף? אין תשובה.
יש אמנם רשות חרום לאומית אבל זה על הנייר. יש אמנם משרד לביטחון פנים אבל זה רק בעיקר לתת משרות. במדינה בגודל של ישראל, הגיוני היה שיהיה גוף אחד שיטפל במקרי אסון גדולים. אז לא רק שאין גוף כזה, הגופים הקיימים לא יכולים לתאם ביניהם בגלל מערכות קשר נפרדות.
אז רכשו כמה מכוניות כיבוי. הקימו טייסת של מטוסי כיבוי קטנים מדי. כל זה נעשה כדי לרצות את האזרחים. "סופר טנקר" אחד מיותר ויקר לא הספיק אז הביאו עוד כמה.
מכבי האש בישראל פועלים במסגרת של איגודי ערים. כל תחנה ובעל הבית שלה. זה מצב אדיוטי לגמרי אבל איש לא עומד לשנות אותו. כמו שניסו לאחד רשויות קטנות ולא הצליחו כך גם כאן, נותן מקום עבודה למקורבים. נציב הכבאות החדש מנסה לעשות שינוי במצב אבל זו משימה שגדולה גם על איש מוכשר כמוהו.
כפי שאמרתי, אותי לא מעניין לשמוע את חילופי ההאשמות על המחדל הענק של השריפה בכרמל. המחדל הזה קרה כי ישראל לא הייתה מוכנה. הכל התנהל כאילו אין כאן שרפות יער וחורש, כאילו לא משוגרות לעברנו רקטות שמציתות דליקות וכאילו לא בכל רגע עלולים טילים בליסטיים לפגוע במרכז האוכלוסייה.
האם מדובר כאן בטיפשות? גם. מה שקורה כאן זה בעיקר חוסר מחשבה, זלזול וחוסר מנהיגות. כפי שראש הממשלה בנימין נתניהו הביא לכך את ה"סופר טנקר" בהחלטה של רגע הוא היה צריך מזמן לתת הוראה להקים גוף לאומי לטיפול במצבי חרום. אני לא מדבר על עוד גוף למתן משרות, אני מדבר על גוף בעל מתכונת צבאית, עם היררכיה פיקודית אבל בעיקר עם כלים לטיפול במקרי אסון. בכסף שעלה ההסכם בגבעת האולפנה ניתן לרכוש את מכוניות הכיבוי הטובות בעולם, את מטוסי הכיבוי הטובים בעולם ואת מערכות הקשר היעילות בעולם.
אז יומיים ידברו על דוח המבקר. יהיו כאלה שירצו לראות ראשים מתגלגלים אך בעיקר לא מטפלים ולא יטפלו.
מה שכתוב בדוח המבקר על השריפה בכרמל הוא היסטוריה. גם לא מעניינת מלחמת השרים במבקר. כל זה הוא הרפש הרגיל בו מתעסקים אלה שמנהלים את המדינה. מה שמעניין או יותר נכון מדאיג מאוד הוא שכמעט דבר לא השתנה.
אם היום תפרוץ שרפה כזו או יקרה אסון טבע כמו רעידת אדמה, תופעת "מגדל הבבל" תגדיל את האסון לממדים ענקיים . על מה אני מדבר? מי מטפל כיום באסון גדול. המשטרה? מכבי האש? מד"א? פיקוד העורף? אין תשובה.
יש אמנם רשות חרום לאומית אבל זה על הנייר. יש אמנם משרד לביטחון פנים אבל זה רק בעיקר לתת משרות. במדינה בגודל של ישראל, הגיוני היה שיהיה גוף אחד שיטפל במקרי אסון גדולים. אז לא רק שאין גוף כזה, הגופים הקיימים לא יכולים לתאם ביניהם בגלל מערכות קשר נפרדות.
אז רכשו כמה מכוניות כיבוי. הקימו טייסת של מטוסי כיבוי קטנים מדי. כל זה נעשה כדי לרצות את האזרחים. "סופר טנקר" אחד מיותר ויקר לא הספיק אז הביאו עוד כמה.
מכבי האש בישראל פועלים במסגרת של איגודי ערים. כל תחנה ובעל הבית שלה. זה מצב אדיוטי לגמרי אבל איש לא עומד לשנות אותו. כמו שניסו לאחד רשויות קטנות ולא הצליחו כך גם כאן, נותן מקום עבודה למקורבים. נציב הכבאות החדש מנסה לעשות שינוי במצב אבל זו משימה שגדולה גם על איש מוכשר כמוהו.
כפי שאמרתי, אותי לא מעניין לשמוע את חילופי ההאשמות על המחדל הענק של השריפה בכרמל. המחדל הזה קרה כי ישראל לא הייתה מוכנה. הכל התנהל כאילו אין כאן שרפות יער וחורש, כאילו לא משוגרות לעברנו רקטות שמציתות דליקות וכאילו לא בכל רגע עלולים טילים בליסטיים לפגוע במרכז האוכלוסייה.
האם מדובר כאן בטיפשות? גם. מה שקורה כאן זה בעיקר חוסר מחשבה, זלזול וחוסר מנהיגות. כפי שראש הממשלה בנימין נתניהו הביא לכך את ה"סופר טנקר" בהחלטה של רגע הוא היה צריך מזמן לתת הוראה להקים גוף לאומי לטיפול במצבי חרום. אני לא מדבר על עוד גוף למתן משרות, אני מדבר על גוף בעל מתכונת צבאית, עם היררכיה פיקודית אבל בעיקר עם כלים לטיפול במקרי אסון. בכסף שעלה ההסכם בגבעת האולפנה ניתן לרכוש את מכוניות הכיבוי הטובות בעולם, את מטוסי הכיבוי הטובים בעולם ואת מערכות הקשר היעילות בעולם.
אז יומיים ידברו על דוח המבקר. יהיו כאלה שירצו לראות ראשים מתגלגלים אך בעיקר לא מטפלים ולא יטפלו.
