התיכוניסטים יכולים לתרום למערך החירום
התיכוניסטים יכולים לתרום למערך החירום
ניצן נוריאל
| 19/05/2011
אבא שלי שלמה נוריאל ז"ל התגייס לפלמ"ח כשהיה בן 16 וחצי (ואף זייף את גילו לשם כך), אינני מתרפק על ימי הקמת המדינה אם כי לו זה היה ניתן ודאי שאת חלק מן הדברים היינו בונים אחרת...
בימים בהם הערכות לחירום היא במרכז העשייה וכלל לא חשוב אם זו הערכות לרעידות אדמה או היערכות ל"גשם" של רקטות וטילים כחלק מסבב או מלחמה רחבה יותר, עולה ביתר שאת השאלה מה אנו מצפים ומה אנו מתכוונים שיעשו השביעיסטים והשמיניסטים, הנערים בני ה-17 וה-18 שאך לפני 64 שנים הקימו את המדינה במו ידיהם?
במדינה כמו מדינת ישראל אין לנו את האפשרות לוותר על בני נוער אלה, שהינם חלק מובנה בהיערכות לחירום. בטרם אכנס למתווה המוצע אקדים ואומר שגם במקרה הזה אין שום סיבה לאבחנה מגדרית או אחרת - כל אחד באזור בו הוא חיי וכל אחד בחברה בה הוא חי, בני המיעוטים (די עם נזכור את היקף הנזק במגזר בערבי ישראלי במלחמת לבנון השנייה) כמו גם החרדים, לכולם יהיה לצערי הרבה מה לעשות בזמן חירום.
יש לנו הזדמנות בחופשת הקיץ (בלי פאניקה) לארגן את תלמידי י"א וי"ב בשנת הלימודים הקרובה, כך שישמשו מערך מסייע ויעמדו לרשות הגורמים המקצועיים בעת חירום. זו יכולה להיות המסגרת הכיתתית או השכבתית והם יכולים אפילו להיות מלווים במורים או הורים שכבר אינם עושים מילואים, כך ניתן גם לייצר מסגרות בעלות מחויבות (ואפילו אולי לזכות התלמידים על מעורבות חברתית).
אז למה זה לא קרה עד עכשיו? מדובר בצירוף בין כאלה שאלופים בלהסביר מדוע זה לא יעבוד ועסוקים בלהערים קשיים בירוקרטים, ובין ריבוי גורמים שלכאורה עוסקים בהתכוננות לחרום. ויכוח בין פיקוד העורף לרח"ל ומשרד החינוך, מונע מפעולה יחסית פשוטה להבשיל.
תיכוניסטים יכולים לסיוע בפינוי הריסות, לחלק מזון, לסייע בבתי אבות ובגני ילדים וגם לתרום אפילו בפעילות השוטפת בתי חולים.
כן, ישנה אולי בעיה של הביטוח, כמו גם השאלה מה עושים עם מי שלא רוצה (הרי גם לצבא לא כולם הולכים?) אבל אני משוכנע שאת הבירוקרטיה ניתן לפתור ואילו את המוטיבציה אפשר וצריך לתעל כך שכבר בגיל התיכון מי שמשתמט יזכה בגינוי הראוי לו, אולי בכך נוכל להשפיע לטובה על הגיוס בעתיד (כי הרי חוק טל חדש שבאמת יענה על תחושת הפראייריות ואי חלוקת הנטל לא נראה בקרוב).
היתרונות בתהליך המוצע ברורים: צירוף של מיצוי יכולות ומסגרות קיימות שיתנו לרשויות בחירום חופש פעולה ללא צורך "להתבכיין", עשייה משמעותית של תיכוניסטים המשוועים לקצת משמעות, השתייכות ודרך מעבר לתפקיד שיש להם ב"תעשיית הציונים", והזדמנות לחידוש תרומת התיכוניסטים למאמץ בחרום. כל זה כמעט ללא עלות.
כדאי לנצל את חופשת הקיץ הקרובה להטיל על המל"ל לרכז עבודת מטה קצרה שתתווה את הדרך ותאפשר לבתי הספר ולשאר המערכות לפעול ב"עונת המלפפונים" משהחלה חופשת הקיץ ועד החגים. ימים שממילא קשה להתניע בהם את המערכת.
אבא שלי שלמה נוריאל ז"ל התגייס לפלמ"ח כשהיה בן 16 וחצי (ואף זייף את גילו לשם כך), אינני מתרפק על ימי הקמת המדינה אם כי לו זה היה ניתן ודאי שאת חלק מן הדברים היינו בונים אחרת...
בימים בהם הערכות לחירום היא במרכז העשייה וכלל לא חשוב אם זו הערכות לרעידות אדמה או היערכות ל"גשם" של רקטות וטילים כחלק מסבב או מלחמה רחבה יותר, עולה ביתר שאת השאלה מה אנו מצפים ומה אנו מתכוונים שיעשו השביעיסטים והשמיניסטים, הנערים בני ה-17 וה-18 שאך לפני 64 שנים הקימו את המדינה במו ידיהם?
במדינה כמו מדינת ישראל אין לנו את האפשרות לוותר על בני נוער אלה, שהינם חלק מובנה בהיערכות לחירום. בטרם אכנס למתווה המוצע אקדים ואומר שגם במקרה הזה אין שום סיבה לאבחנה מגדרית או אחרת - כל אחד באזור בו הוא חיי וכל אחד בחברה בה הוא חי, בני המיעוטים (די עם נזכור את היקף הנזק במגזר בערבי ישראלי במלחמת לבנון השנייה) כמו גם החרדים, לכולם יהיה לצערי הרבה מה לעשות בזמן חירום.
יש לנו הזדמנות בחופשת הקיץ (בלי פאניקה) לארגן את תלמידי י"א וי"ב בשנת הלימודים הקרובה, כך שישמשו מערך מסייע ויעמדו לרשות הגורמים המקצועיים בעת חירום. זו יכולה להיות המסגרת הכיתתית או השכבתית והם יכולים אפילו להיות מלווים במורים או הורים שכבר אינם עושים מילואים, כך ניתן גם לייצר מסגרות בעלות מחויבות (ואפילו אולי לזכות התלמידים על מעורבות חברתית).
אז למה זה לא קרה עד עכשיו? מדובר בצירוף בין כאלה שאלופים בלהסביר מדוע זה לא יעבוד ועסוקים בלהערים קשיים בירוקרטים, ובין ריבוי גורמים שלכאורה עוסקים בהתכוננות לחרום. ויכוח בין פיקוד העורף לרח"ל ומשרד החינוך, מונע מפעולה יחסית פשוטה להבשיל.
תיכוניסטים יכולים לסיוע בפינוי הריסות, לחלק מזון, לסייע בבתי אבות ובגני ילדים וגם לתרום אפילו בפעילות השוטפת בתי חולים.
כן, ישנה אולי בעיה של הביטוח, כמו גם השאלה מה עושים עם מי שלא רוצה (הרי גם לצבא לא כולם הולכים?) אבל אני משוכנע שאת הבירוקרטיה ניתן לפתור ואילו את המוטיבציה אפשר וצריך לתעל כך שכבר בגיל התיכון מי שמשתמט יזכה בגינוי הראוי לו, אולי בכך נוכל להשפיע לטובה על הגיוס בעתיד (כי הרי חוק טל חדש שבאמת יענה על תחושת הפראייריות ואי חלוקת הנטל לא נראה בקרוב).
היתרונות בתהליך המוצע ברורים: צירוף של מיצוי יכולות ומסגרות קיימות שיתנו לרשויות בחירום חופש פעולה ללא צורך "להתבכיין", עשייה משמעותית של תיכוניסטים המשוועים לקצת משמעות, השתייכות ודרך מעבר לתפקיד שיש להם ב"תעשיית הציונים", והזדמנות לחידוש תרומת התיכוניסטים למאמץ בחרום. כל זה כמעט ללא עלות.
כדאי לנצל את חופשת הקיץ הקרובה להטיל על המל"ל לרכז עבודת מטה קצרה שתתווה את הדרך ותאפשר לבתי הספר ולשאר המערכות לפעול ב"עונת המלפפונים" משהחלה חופשת הקיץ ועד החגים. ימים שממילא קשה להתניע בהם את המערכת.
