"כיפת ברזל" בדרך ל-10 סוללות
על פי תכניות מעודכנות, שש סוללות חדשות יופעלו על ידי חיילי מילואים
הגנה לישראל
| 19/05/2011
כיפת ברזל (צילום: אתר חיל האוויר)
חיל האוויר עומד להתחיל בקרוב תהליך הסבה של כוחות מילואים כדי לאייש סוללות חדשות של מערכת היירוט "כיפת ברזל". על פי תכניות מעודכנות, שש מתוך עשר סוללות מתוכננות ייתבססו על צבא המילואים, ורק ארבע - על הסדיר.
מערכת היירוט, שפותחה על ידי רפאל והפכה למבצעית בשנת 2011, הספיקה ליירט מאז עשרות רקטות שנורו מרצועת עזה לעבר ישובי דרום הארץ (אחוזי היירוט עומדים עד כה על כ-90 אחוז).
המערכת מורכבת ממכ"מ חיפוש והנחיה (מתוצרת אלתא של התעשייה האווירית), ממרכז בקרה ומטילי יירוט. טילי היירוט משוגרים רק אם, על פי חישובי המערכת, רקטות אויב צפויות לנחות באזור שהוחלט מראש להגן עליו. על פי הפרסומים, הטווח היעיל של המערכת הוא נגד רקטות המשוגרות ממרחק שבין 4-70 ק"מ.
סוללות "כיפת ברזל" שייכות למערך ההגנה האווירית של חיל האוויר. המערך הצטייד בתחילה בשתי סוללות במימון תקציב הביטחון הישראלי, שאליהן נוספו שתי סוללות שמומנו על ידי ארצות הברית. בשנה הקרובה יגדל מספר הסוללות לשש.
בסך הכל מימנה ארצות הברית לישראל עד כה בנייה של ארבע סוללות "כיפת ברזל" ובאחרונה החלו תהליכים בקונגרס לאישור מענק נוסף של 600 מיליון דולרים, למימון ארבע סוללות נוספות וכמות גדולה של טילי יירוט.
בהנחה שהתקציב המיוחד יאושר, נערכים בצה"ל להפעלה של כעשר סוללות "כיפת ברזל". עקב מחסור בכוח אדם סדיר, ארבע סוללות (אחת מהן סוללת הדרכה שתועבר לאזורי ההגנה בעיתות חירום) יהיו מבוססות על כוח אדם סדיר, ושש נוספות על חיילי המילואים. על מנת לאייש סוללות אלה, יחל חיל האוויר בקרוב לערוך הסבות ואימונים ללוחמים שיועברו ל"כיפת ברזל" ממערכים אחרים.
יצוין, כי על פי התרחישים בצה"ל, על מנת להגן על בסיסים של חיל האוויר, וכן על אתרי תשתית אסטרטגיים ועל ערים מרכזיות בדרום ובצפון, זקוק צה"ל ל-13 עד 14 סוללות "כיפת ברזל", ואולם בשלב זה אין תכנית להצטייד בכמות כזו של סוללות, בשל בעיות מימון וכוח אדם.
חיל האוויר עומד להתחיל בקרוב תהליך הסבה של כוחות מילואים כדי לאייש סוללות חדשות של מערכת היירוט "כיפת ברזל". על פי תכניות מעודכנות, שש מתוך עשר סוללות מתוכננות ייתבססו על צבא המילואים, ורק ארבע - על הסדיר.
מערכת היירוט, שפותחה על ידי רפאל והפכה למבצעית בשנת 2011, הספיקה ליירט מאז עשרות רקטות שנורו מרצועת עזה לעבר ישובי דרום הארץ (אחוזי היירוט עומדים עד כה על כ-90 אחוז).
המערכת מורכבת ממכ"מ חיפוש והנחיה (מתוצרת אלתא של התעשייה האווירית), ממרכז בקרה ומטילי יירוט. טילי היירוט משוגרים רק אם, על פי חישובי המערכת, רקטות אויב צפויות לנחות באזור שהוחלט מראש להגן עליו. על פי הפרסומים, הטווח היעיל של המערכת הוא נגד רקטות המשוגרות ממרחק שבין 4-70 ק"מ.
סוללות "כיפת ברזל" שייכות למערך ההגנה האווירית של חיל האוויר. המערך הצטייד בתחילה בשתי סוללות במימון תקציב הביטחון הישראלי, שאליהן נוספו שתי סוללות שמומנו על ידי ארצות הברית. בשנה הקרובה יגדל מספר הסוללות לשש.
בסך הכל מימנה ארצות הברית לישראל עד כה בנייה של ארבע סוללות "כיפת ברזל" ובאחרונה החלו תהליכים בקונגרס לאישור מענק נוסף של 600 מיליון דולרים, למימון ארבע סוללות נוספות וכמות גדולה של טילי יירוט.
בהנחה שהתקציב המיוחד יאושר, נערכים בצה"ל להפעלה של כעשר סוללות "כיפת ברזל". עקב מחסור בכוח אדם סדיר, ארבע סוללות (אחת מהן סוללת הדרכה שתועבר לאזורי ההגנה בעיתות חירום) יהיו מבוססות על כוח אדם סדיר, ושש נוספות על חיילי המילואים. על מנת לאייש סוללות אלה, יחל חיל האוויר בקרוב לערוך הסבות ואימונים ללוחמים שיועברו ל"כיפת ברזל" ממערכים אחרים.
יצוין, כי על פי התרחישים בצה"ל, על מנת להגן על בסיסים של חיל האוויר, וכן על אתרי תשתית אסטרטגיים ועל ערים מרכזיות בדרום ובצפון, זקוק צה"ל ל-13 עד 14 סוללות "כיפת ברזל", ואולם בשלב זה אין תכנית להצטייד בכמות כזו של סוללות, בשל בעיות מימון וכוח אדם.
