איומים קיומיים אינם רק הטילים של איראן
טהרן ממשיכה להתעלם מהעולם; נתניהו אינו מתערב במחול השדים של פרשת הרפז; הגבול עם מצרים הוא פרצה למחבלים רדומים; ומהו העצם הזוהר שנצפה בשמי ישראל בשבוע שעבר? פותחים שבוע עם אריה אגוזי. ימי ראשון ב- 12:00
אריה אגוזי
| 19/05/2011
אנשי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה גרעינית הודו בסוף השבוע כי אין כל התקדמות במגעים עם איראן. בוקר טוב. יש שתי אפשרויות: או שיש בסוכנות הזו מטומטמים גמורים או שהיא מעסיקה אנשים שירדו זה עתה מהמאדים. רק פתי מדופלם או חוצן ירוק וקטן היה מסוגל להאמין למילה אחת של נציגי איראן גם לפני פתיחת ה"שיחות".
טהרן ממשיכה בתכנית הגרעין הצבאית שלה תוך ניצול חוסר הרצון של העולם להתמודד באמת עם הבעיה. זה קרה עם צפון קוריאה וזה קורה עכשיו עם איראן. העולם לא רוצה בעיות נוספות על המשבר הכלכלי ועל בעיות אחרות. הגרעין האיראני נראה לו משהו ערטילאי. איפה זה שם את ישראל? בדיוק באותו מקום בו הייתה לפני שלוש או ארבע שנים - לבדה. אף אחד לא יעשה את העבודה בשבילנו. טהרן כבר לא מצפצפת על העולם היא פשוט מתעלמת ממנו, לועגת לו, לא סופרת אותו כי אין עולם. יש אוסף של מדינות אדישות שדבר לא מעניין אותן, לא הגרעין האיראני, לא הטבח בסוריה, לא המצב במצרים. כלום.
דרושה התערבות של ראש הממשלה
כמויות אדירות של מלים נכתבו על מה שקרוי פרשת הרפז וספיחיה. בשבועיים האחרונים אלו היו בעיקר הדלפות על חילופי האשמות בין דוברי שר הביטחון ברק והרמטכ"ל לשעבר אשכנזי. זה מטורף , זה מזיק, זה לא טוב אפילו במדינה ללא איומים קיומיים. אבל בישראל זה ממש ירייה בראש. מישהו חייב להפסיק את מחול השדים הזה והמישהו הזה הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. אבל זה לא רוצה ללכלכך את ידיו ולא מבין את הנזק שמחול השדים הזה גורם, לא למעורבים אלא לצה"ל. תארו לעצמכם מה חושבים בליבם אבא או אמא של מתגייס חדש שמגיע לבקו"ם ורואים בדרך לשם את הכותרות על ההשמצות ההדדיות. במי הם יכולים להאמין? על מי הם יכולים לסמוך כאשר הרפש הזה מהרמות הכי בכירות במערכת הביטחון נשפך החוצה בדליים? ניתן היה לצפות שנתניהו ינצל את סמכותו וינסה לפחות להפסיק את הטרוף. עד כה לא נראה שהוא השתמש בסמכות זו. איומים קיומיים הם לא רק טילים של איראן חמושים בראשי קרב גרעיניים. איומים הם גם אירועים מכוערים כאלה שמערערים את אחד מהבסיסים עליו ניצבת המדינה. ניתן היה לצפות שהמעורבים עצמם יבינו זאת אבל זה לא קורה.
אין תקציב
לחשוב מחוץ לקופסה. זה המוטו שצריך ללוות את מערכת הרכש הצבאית בשנים הקרובות. למה הכוונה? תקציב הביטחון הישיר לא מאפשר למלא אחר מאווייהם המבצעיים של החילות. חיל הים צריך ספינות חדשות, חיל האוויר צריך מחליף למסוקי הכבדים שלו והרשימה עוד ארוכה. כיום כל המערכות הללו נרכשות בעיקר בכספי הסיוע הביטחוני האמריקאי אך גם זה מוגבל.
בהקשר של מחליף למסוק היסעור נבחנת אפשרות שהמסוק המחליף שהוא כפי שפורסם בישראל דיפנס הch-47 יגיע לבסיסי חיל האוויר באמצעות סידור שלפיו החברה המייצרת, במקרה הזו בואינג תעמיד אותו לרשות חיל האוויר וזה ישלם עבור שעות טיסה. זה לא פשוט אבל זה נעשה עם מטוסי אימון בחיל האוויר, שנרכשו על ידי חברה ישראלית המספקת שעות טיסה לחיל.
זה נראה תלוש מהמציאות, אבל זו משתנה וצריך להתאים את הפתרונות למציאות זו. אני לא בטוח שבמערכת הביטחון מקדישים לעניין מספיק מחשבה אבל זה קורה שם בהקשרים אחרים כמו בניית הגדר על גבול מצרים שיכלה להיות כבר מושלמת לולא עבדו במשרד לפי השיטות הישנות והרעות במקום לנקוט בשיטה של "פרויקט חרום לאומי".
מחבלים רדומים מגבול מצרים
כאשר נוחתות טיסות בנתב"ג ניצבים אנשי בטחון ליד נקודות הכניסה לטרמינל ולשולפים מדי פעם נוסע או נוסעת שנראים להם חשודים. תחקור מהיר במקום שבדרך כלל מסתכם בעיכוב של כמה דקות בדרכו של הנוסע לקחת את מזוודותיו. אבל יש סינון. מה קורה בגבול עם מצרים? שם יש זרם של אלפי "פליטים" שאיש אינו יודע בדיוק את מקורם. האם מישהו נתן את דעתו לאפשרות שבין אלה מצויים גם כאלה שנשלחים לישראל כדי להיות מחבלים "רדומים"? האם מישהו מבין את הסכנה הפוטנציאלית? אז ככה, גם אם יש מישהו כזה הוא חסר אונים מול השטף האנושי שמגיע בכל יום מסיני האזור הכי טרוריסטי בעולם בימים אלה.
כל זה ב"זכות" העובדה שהגדר על הגבול אינה מושלמת. העבודות שם ממשיכות לספק "פוטו אופס" לכל מיני פוליטיקאים בכירים שבאים לבושים בג'ינס, משפריצים הצהרות וחוזרים למרכז הארץ להמשיך בשגרת הלא כלום שלהם.
הצביעות של הקהילה הבינלאומית
גם על הנושא הזה נכתב ים של מלים שמתחרה רק בים הדם ששוטף את סוריה מאז החלה שם מלחמת האזרחים. אבל בכל פעם מחדש מוכיחה מה שמכנים "הקהילה הבינלאומית" שמה שקורה בערי סוריה מעניין לה את "קצה הז...."מה זה שייך אלינו? אלו אותם פוליטיקאים שעוטים על פניהם ארשת רצינית כאשר הם מגנים את ישראל על כל בניה בשטחים או חסימה של שיירת אספקה ל"עזה הרעבה". זה שילוב של צביעות, חוסר אכפתיות וחוסר אונים. דיבורים זה זול.
מה המסקנה? ישראל חייבת לעשות רק מה שטוב עבורה בלי להתחשב ב"דאגות" שמביעים נציגי הקוורטט שמרטט או שרי חוץ למיניהם. אלו הם רק דיבורים ותו לאו. אין מאחרי הדברים אפילו שמץ של כוונה, אין שם אפילו שמץ של רצינות. יש שם הרבה צביעות מהסוג המשובח ולכן כך צריך להתייחס אליהם. אפילו במסגרת החוקים הלא כתובים של דיפלומטיה בינלאומית, החברה האלה שברו כל שיא וההוכחה הטובה ביותר היא התוצאה של מה שקופי ענאן משיג בנושא הסורי בשליחותן של אותן מדינות שנובחות עלינו מדי יומיים.
טיל רוסי מעל שמי ישראל?
הרבה ספקולציות הושמעו אחרי שעצם זוהר נצפה בשבוע שעבר בישראל ובכמה מדינות סמוכות. אף אחד לא יודע בוודאות מה היה החפץ. חלק מאלה שהשמיעו ספקולציות כלל לא הבינו בדיוק מה קרה בשמים.
אבל משיחות עם מומחים נראה כי הניחוש הקרוב ביותר הוא שיגור של טיל בליסטי רוסי במסלול תלול ולא שיגרתי כך שהוא הגיע לגובה כזה שאפשר לראות אותו מעבר לאופק גם בטווחים הארוכים האלה מכוון רוסיה. מדובר בתנאים האלה על גובה של כ-1000 ק"מ. יתכן גם כי מדובר במשגר לוויינים חדיש, אבל כאמור איש אינו יודע בוודאות.
האם הרוסים ניסו מערכת צבאית חדשה? כרגע זו הנחה מאוד סבירה והיא מתיישבת היטב עם המאמצים שעושה רוסיה לחזור ולהיות מעצמה צבאית עם מערכות מתקדמות ולא רק עם הרבה גייסות מצוידים בציוד ישן יחסית.
ולסיכום, באזורנו אבל לא רק, נעים מדי פעם בשמיים ממעל, גופים גדולים וקטנים שהם חלק מפעילויות שונות של מדינות שרואות בחלל את המימד החדש והחשוב של כל עימות עתידי. הרימו מדי פעם את ראשיכם למעלה. יש שם הרבה מאוד פעילות.
אנשי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה גרעינית הודו בסוף השבוע כי אין כל התקדמות במגעים עם איראן. בוקר טוב. יש שתי אפשרויות: או שיש בסוכנות הזו מטומטמים גמורים או שהיא מעסיקה אנשים שירדו זה עתה מהמאדים. רק פתי מדופלם או חוצן ירוק וקטן היה מסוגל להאמין למילה אחת של נציגי איראן גם לפני פתיחת ה"שיחות".
טהרן ממשיכה בתכנית הגרעין הצבאית שלה תוך ניצול חוסר הרצון של העולם להתמודד באמת עם הבעיה. זה קרה עם צפון קוריאה וזה קורה עכשיו עם איראן. העולם לא רוצה בעיות נוספות על המשבר הכלכלי ועל בעיות אחרות. הגרעין האיראני נראה לו משהו ערטילאי. איפה זה שם את ישראל? בדיוק באותו מקום בו הייתה לפני שלוש או ארבע שנים - לבדה. אף אחד לא יעשה את העבודה בשבילנו. טהרן כבר לא מצפצפת על העולם היא פשוט מתעלמת ממנו, לועגת לו, לא סופרת אותו כי אין עולם. יש אוסף של מדינות אדישות שדבר לא מעניין אותן, לא הגרעין האיראני, לא הטבח בסוריה, לא המצב במצרים. כלום.
דרושה התערבות של ראש הממשלה
כמויות אדירות של מלים נכתבו על מה שקרוי פרשת הרפז וספיחיה. בשבועיים האחרונים אלו היו בעיקר הדלפות על חילופי האשמות בין דוברי שר הביטחון ברק והרמטכ"ל לשעבר אשכנזי. זה מטורף , זה מזיק, זה לא טוב אפילו במדינה ללא איומים קיומיים. אבל בישראל זה ממש ירייה בראש. מישהו חייב להפסיק את מחול השדים הזה והמישהו הזה הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. אבל זה לא רוצה ללכלכך את ידיו ולא מבין את הנזק שמחול השדים הזה גורם, לא למעורבים אלא לצה"ל. תארו לעצמכם מה חושבים בליבם אבא או אמא של מתגייס חדש שמגיע לבקו"ם ורואים בדרך לשם את הכותרות על ההשמצות ההדדיות. במי הם יכולים להאמין? על מי הם יכולים לסמוך כאשר הרפש הזה מהרמות הכי בכירות במערכת הביטחון נשפך החוצה בדליים? ניתן היה לצפות שנתניהו ינצל את סמכותו וינסה לפחות להפסיק את הטרוף. עד כה לא נראה שהוא השתמש בסמכות זו. איומים קיומיים הם לא רק טילים של איראן חמושים בראשי קרב גרעיניים. איומים הם גם אירועים מכוערים כאלה שמערערים את אחד מהבסיסים עליו ניצבת המדינה. ניתן היה לצפות שהמעורבים עצמם יבינו זאת אבל זה לא קורה.
אין תקציב
לחשוב מחוץ לקופסה. זה המוטו שצריך ללוות את מערכת הרכש הצבאית בשנים הקרובות. למה הכוונה? תקציב הביטחון הישיר לא מאפשר למלא אחר מאווייהם המבצעיים של החילות. חיל הים צריך ספינות חדשות, חיל האוויר צריך מחליף למסוקי הכבדים שלו והרשימה עוד ארוכה. כיום כל המערכות הללו נרכשות בעיקר בכספי הסיוע הביטחוני האמריקאי אך גם זה מוגבל.
בהקשר של מחליף למסוק היסעור נבחנת אפשרות שהמסוק המחליף שהוא כפי שפורסם בישראל דיפנס הch-47 יגיע לבסיסי חיל האוויר באמצעות סידור שלפיו החברה המייצרת, במקרה הזו בואינג תעמיד אותו לרשות חיל האוויר וזה ישלם עבור שעות טיסה. זה לא פשוט אבל זה נעשה עם מטוסי אימון בחיל האוויר, שנרכשו על ידי חברה ישראלית המספקת שעות טיסה לחיל.
זה נראה תלוש מהמציאות, אבל זו משתנה וצריך להתאים את הפתרונות למציאות זו. אני לא בטוח שבמערכת הביטחון מקדישים לעניין מספיק מחשבה אבל זה קורה שם בהקשרים אחרים כמו בניית הגדר על גבול מצרים שיכלה להיות כבר מושלמת לולא עבדו במשרד לפי השיטות הישנות והרעות במקום לנקוט בשיטה של "פרויקט חרום לאומי".
מחבלים רדומים מגבול מצרים
כאשר נוחתות טיסות בנתב"ג ניצבים אנשי בטחון ליד נקודות הכניסה לטרמינל ולשולפים מדי פעם נוסע או נוסעת שנראים להם חשודים. תחקור מהיר במקום שבדרך כלל מסתכם בעיכוב של כמה דקות בדרכו של הנוסע לקחת את מזוודותיו. אבל יש סינון. מה קורה בגבול עם מצרים? שם יש זרם של אלפי "פליטים" שאיש אינו יודע בדיוק את מקורם. האם מישהו נתן את דעתו לאפשרות שבין אלה מצויים גם כאלה שנשלחים לישראל כדי להיות מחבלים "רדומים"? האם מישהו מבין את הסכנה הפוטנציאלית? אז ככה, גם אם יש מישהו כזה הוא חסר אונים מול השטף האנושי שמגיע בכל יום מסיני האזור הכי טרוריסטי בעולם בימים אלה.
כל זה ב"זכות" העובדה שהגדר על הגבול אינה מושלמת. העבודות שם ממשיכות לספק "פוטו אופס" לכל מיני פוליטיקאים בכירים שבאים לבושים בג'ינס, משפריצים הצהרות וחוזרים למרכז הארץ להמשיך בשגרת הלא כלום שלהם.
הצביעות של הקהילה הבינלאומית
גם על הנושא הזה נכתב ים של מלים שמתחרה רק בים הדם ששוטף את סוריה מאז החלה שם מלחמת האזרחים. אבל בכל פעם מחדש מוכיחה מה שמכנים "הקהילה הבינלאומית" שמה שקורה בערי סוריה מעניין לה את "קצה הז...."מה זה שייך אלינו? אלו אותם פוליטיקאים שעוטים על פניהם ארשת רצינית כאשר הם מגנים את ישראל על כל בניה בשטחים או חסימה של שיירת אספקה ל"עזה הרעבה". זה שילוב של צביעות, חוסר אכפתיות וחוסר אונים. דיבורים זה זול.
מה המסקנה? ישראל חייבת לעשות רק מה שטוב עבורה בלי להתחשב ב"דאגות" שמביעים נציגי הקוורטט שמרטט או שרי חוץ למיניהם. אלו הם רק דיבורים ותו לאו. אין מאחרי הדברים אפילו שמץ של כוונה, אין שם אפילו שמץ של רצינות. יש שם הרבה צביעות מהסוג המשובח ולכן כך צריך להתייחס אליהם. אפילו במסגרת החוקים הלא כתובים של דיפלומטיה בינלאומית, החברה האלה שברו כל שיא וההוכחה הטובה ביותר היא התוצאה של מה שקופי ענאן משיג בנושא הסורי בשליחותן של אותן מדינות שנובחות עלינו מדי יומיים.
טיל רוסי מעל שמי ישראל?
הרבה ספקולציות הושמעו אחרי שעצם זוהר נצפה בשבוע שעבר בישראל ובכמה מדינות סמוכות. אף אחד לא יודע בוודאות מה היה החפץ. חלק מאלה שהשמיעו ספקולציות כלל לא הבינו בדיוק מה קרה בשמים.
אבל משיחות עם מומחים נראה כי הניחוש הקרוב ביותר הוא שיגור של טיל בליסטי רוסי במסלול תלול ולא שיגרתי כך שהוא הגיע לגובה כזה שאפשר לראות אותו מעבר לאופק גם בטווחים הארוכים האלה מכוון רוסיה. מדובר בתנאים האלה על גובה של כ-1000 ק"מ. יתכן גם כי מדובר במשגר לוויינים חדיש, אבל כאמור איש אינו יודע בוודאות.
האם הרוסים ניסו מערכת צבאית חדשה? כרגע זו הנחה מאוד סבירה והיא מתיישבת היטב עם המאמצים שעושה רוסיה לחזור ולהיות מעצמה צבאית עם מערכות מתקדמות ולא רק עם הרבה גייסות מצוידים בציוד ישן יחסית.
ולסיכום, באזורנו אבל לא רק, נעים מדי פעם בשמיים ממעל, גופים גדולים וקטנים שהם חלק מפעילויות שונות של מדינות שרואות בחלל את המימד החדש והחשוב של כל עימות עתידי. הרימו מדי פעם את ראשיכם למעלה. יש שם הרבה מאוד פעילות.
