הרקטות המדויקות מול חיה"א

הוויכוח בנושא הסיוע האווירי לכוחות הקרקע יוכרע, כנראה, רק בשדה הקרב; התקציב מארה"ב יסייע לייצר עוד מערכות של כיפת ברזל, והפיתוח של שרביט קסמים תופס תאוצה; הבכירים לשעבר לא מפסיקים לפטפט, למרות הכל; וחייבים לקחת ברצינות את טענות המג"דים במילואים. פותחים שבוע עם אריה אגוזי, כל ראשון

הרקטות המדויקות מול חיה"א

התקרית ביום שישי על גבול רצועת עזה, מוכיחה שוב כי היוזמה באזור בידי חמאס, שלא מתרשם מהתגובות הרפות של צה"ל על כל פעולה התקפית שלו. היה נוח לחמאס לשבת בשקט יחסי כמה חודשים כדי להתארגן, להתחפר, להציב רקטות במקומות מוסתרים.

אף אחד לא הפריע לאיום הזה לגדול מתחת לאפנו כי ככה זה אצלנו. טומנים את הראש בחול ומקוים לטוב שלא מגיע. לו צה"ל היה מגיב על ההפרה הראשונה, של מה שקרוי הסכם הפסקת האש, בצורה קשה התמונה הייתה שונה. רק לדוגמא - לו צה"ל, אחרי שיגור רקטת קאסם לפני מספר שבועות, היה משתק את אחת מתחנות הכוח בעזה, זה היה איתות ברור לחמאס. אבל זה לא נעשה כי בממשלה שלנו יושבות בלרינות שיודעות לדבר הרבה ולעשות מעט.

ביום שישי זה נגמר רע מאוד וזה עוד לא הסוף. גם התגובה על הרג החיל הייתה מגומגמת. מקסימום נהרסו כמה פחונים וכמה ערוגות של ירק. כך זה יהיה גם בעתיד כי אצלנו רבים לא מבינים שאת השפה היחידה שמבינים במזרח התיכון אנחנו לא למדנו. גם את המעט שלמדנו שכחנו. כוח ורק כוח ימנע את התקריות הבאות ואת המתקפה הגדולה שתמטיר על ישראל אלפי רקטות רק מעזה.

גם הבוקר חיל האוויר תקף "מנהרות טרור" ומתקני ייצור בעזה. הסכנה היחידה לחמאס היא שמישהו שם ימות מצחוק. חבל על התחמושת שחיל האוויר מבזבז על תקיפות "קוסמטיות" אלה.

ארה"ב לא מבינה את תפקידה

כתבי האישום שהוגשו בטורקיה נגד קצינים בכירים בצה"ל לשעבר מוכיחים את מה שהיה ידוע לרבים כבר קודם - טורקיה בניהול ארדואן, היא מדינה עוינת. כל הדיבורים על שליחים סודיים שמנסים להגיע לסוג של הרגעה עם ישראל נראים לא רציניים.

אבל השאלה המתחייבת מהמצב היא איך יתכן שטורקיה, חברה בכירה בברית נאט"ו, פועלת נגד ישראל בכל המישורים כאשר ארה"ב ניצבת בצד ולא מתערבת? זו עוד שאלה מטרידה מאוד שמצטרפת לתמיהה על חוסר התגובה להודעה של אנקרה כי לא תעביר לישראל מידע אמריקני למעקב אחר שיגורים טילים בליסטיים ממכ"ם אמריקני מיוחד שיוצב בשטחה.

משהו לא תקין בהבנה של תפקיד ארה"ב בברית הצפון אטלנטית וישראל חייבת לבקש הסברים ברורים. רק להשוואה. אם מדינה בברית ורשה הייתה נוהגת כך, פוטין היה מזמן את ראשיה אליו לקרמלין נותן להם לחכות ליד פתח לשכתו לפחות חצי שעה ומסביר לו בצורה ברורה את עובדות החיים.

בלי לעשות משאל, ברור כיום כי פוטין הוא המנהיג היחידי בעולם ששווה את התואר שלו. 

הדור הבא?

האם הרקטות המדויקות אכן יחליפו את חיל האוויר במשימות סיוע לכוחות הקרקע בטווחים של עד כ-150 ק"מ? יש סימנים שהוויכוח הזה עומד להיות מוכרע, אבל בישראל כמו בישראל לך תדע.

התעשיות הביטחוניות הישראליות מספקות לצה"ל רקטות מדויקות ביותר שמסוגלות, לדעת הרבה מומחים, לבצע את המשימות של סיוע לכוחות הקרקע גם מבלי שהמפקדים ימתינו לסיוע אווירי. מולם יש כמובן דעות הפוכו. רק הניסיון בשטח יוכיח מי צדק.

נראה שיש תזוזה בעניין וכי בקרוב נראה יותר ויותר מערכות של רקטות מדויקות בצה"ל. זו בשורה גם לתעשיות הביטחוניות שמזה עשר שנים ויותר נתקלות בשאלות מצד לקוחות פוטנציאליות בחו"ל בסגנון של - "הצבא שלכם כבר קנה?". הוויכוח הזה יוכרע רק בשדה הקרב. פשוטו כמשמעו.

רק אחרי שרקטות מדויקות יחליפו את חיל האוויר במשימות של סיוע לכוחות הקרקע ניתן יהיה לדעת מי צדק. אלה שתמכו בהכנסת הרקטות לסד"כ של צה"ל או אלה שהתנגדו ומתנגדים עד היום בתוקף. 

שכבות הגנה 

התקציב האמריקני הנוסף לרכש של מערכות "כיפת ברזל" נוספות יאפשר לרפאל להיערך תוך זמן קצר לייצור. נראה כי תיוצרנה בשלב ראשון עוד חמש מערכות מה שיגדיל את השטח המוגן. נראה כי כמה מהמערכות החדשות יוקצו להגנה על בסיסי חיל האוויר שיהיו מטרות מועדפות בעיקר של החיזבאללה בכל עימות נוסף.

במקביל ממשיכה רפאל לפתח את מערכת "שרביט קסמים" המיועדת ליירוט רקטות ארוכות טווח. בכמה ניסויים שנערכו, הוכחה התפיסה הטכנולוגית של המערכת ונראה כי לוח הזמנים יוכל להיות אפילו קצר יותר מכפי שחשבו תחילה. "שרביט קסמים" תספק את שכבת ההגנה מעל לזו של "כיפת ברזל". מעל שתי אלה יהיו טילי ה"חץ" וה"חץ- 3" שכבות ההגנה הגבוהות מול איומים של טילים בליסטיים.

לישראל אין ברירה אלא להקים מעל שטחה מערכת של שכבות הגנה. האיום הרקטי והטילי הפך ממשהו מרוחק, למשהו מאוד מוחשי שעלול להושיב את כולנו במקלטים לחודשים רבים. אבל זה יכול להימנע בחלקו, אם ישראל תגיב כמו שצפוי ממדינה להגיב על מלחמה נגד העורף. האם תהיה תגובה כזו? אני חושש שלא.

העיניים של מנהיגינו תמיד פוזלת לעצרת האו"ם ולמועצת הביטחון מתוך חשש איך כל החלטה שלהם תיתפס שם. כך לא מגנים על מדינה בעיקר כשיש לך עוצמה צבאית אדירה.

העולם רוצה שקט

דבריו של המשנה לראש הממשלה בוגי יעלון על כמויות האורניום המועשר שבידי איראן הם הוכחה מיותרת נוספת לדעתי שהעולם משחק מלוכלך בכל הנושא. לעולם ממש לא איכפת אם איראן תהיה גרעינית. העולם רוצה שקט, בלי תקיפות ישראליות, בלי בלגן שירים את מחיר הנפט ויגרום למשבר הכלכלי העולמי להחריף.

מול האדישות הזו, המוצאת ביטוי גם בכל הקשור לעמדת העולם מול הנעשה בסוריה, ישראל עומדת לבדה. המצב הזה מחדד את העובדה שרק אנחנו יכולים לדאוג לעצמנו. מה עושים? ברור ולא ברמזים. אומרים לאיראנים משהו בסגנון הבא "יש לנו לפי פרסומים זרים מאות ראשי נפץ גרעיניים. אתם רוצים עימות גרעיני? בבקשה, גם אתם תמחקו מהמפה".

אבל, בשביל זה צריך להפסיק עם ה"עמימות הגרעינית" המטופשת שכל מי שמעיין באתרי מחקר באינטרנט מבין שאין עמימות ואין נעליים. הכל המצאות שאבד עליהן הכלח. בעולם הזה צריך לא רק להחזיק בנבוט כבד אלא גם להראות אותו מונף באוויר מחובר ליד שרירית.

כאן יש יד של פסנתרן ונבוט מפלסטיק.

טוחנים מילים

דוחפים להם מיקרופון מול הפרצוף והם טוחנים מילים. בסוף השבוע, בפעם המי יודע כמה ישבו על במה אחת כמה מבכירי מערכת הביטחון ודיברו על הנושא האיראני. הם חזרו על דברים שנאמרו, אמרו דברים מעט שונים אבל בעיקר דיברו הרבה במסווה של דיון אקדמי.

לחשוב שרק אתמול או שלשום אלה היו אנשי הדממה. מה קרה להם? האם שנים של שתיקה גרמו להם לדבר בלי הרף אחרי שפשוט מדים או סיימו תפקיד ממלכתי? אני לא יודע, אבל הדברים שלהם לא מסייעים לא לדיון האקדמי בנושא איראן אם יש כזה ובטח לא לדיון המבצעי.

הם בחוץ עכשיו, שיכתבו עבודות מחקר ולא יקשקשו לנו בשכל.

היגיון הפוך

כולם רוצים לגייס את החרדים לצה"ל. זה הפך למעין סיסמא לאומית אבל לא כולם מבינים במה זה בדיוק כרוך. אז ככה. יש חרדים שבר התגייסו לצה"ל ועובדים במסגרת פרויקטים שונים. אחד מהם, בחיל האוויר, מעסיק אותם בהרכבות של חלקי אלקטרוניקה. אבל אחרי שמסיימים להכין חלק כזה צריך מבקר איכות לתת את חותמת הכשירות ואז מתחילה הבעיה.

מבקרות האיכות הן בדרך כלל נגדיות עם ידע רב, שמוסמכות לבחון את החלקים הגמורים. אבל הן לא יכולות להיכנס לחדר בו עובדים החרדים אז נאלצו להחליפן בגברים. זה עולה יותר, זה כאב ראש בקיצור מיותר לגמרי. נשאלת השאלה האם רק כדי שהחרדים ישרתו, צריך להפוך את צה"ל? לדעתי התשובה שלילית.

אבל בישראל וגם בצה"ל, כל נעשה לפי לחצים ואת ההיגיון משאירים מאחור.

לקחת אותם ברצינות

הביקורת של מג"דים במילואים על הכשירות של היחידות למלחמה הפתיעה רק את אנשי המטה הכללי. כל מי שמכיר איש מילואים בדרגה זו או אחרת ,יודע איזה ברדק קיים במערך המילואים. בנוסף לאי קיום ההבטחות לחיילי המערך, בנוסף למחסור באימונים, בנוסף לכל אלה מתחילים לשמוע שוב סיפורם שחשבנו כי נעלמו מהנוף שלנו, על מחסני חרום שאינם מתפקדים כמו שצריך ועל תקלות אחרות שלא כאן המקום לדון בהם.

האם לא צריך לתקן את התקלות בעת של רגיעה יחסית? נדמה לי שהתשובה ברורה. מי שיבוא ויטען שהכל בעיה של תקציבים שיפסיק בבקשה לבלבל את המוח. מישהו צריך לקחת את מערך המילואים ברצינות ולתת לו עדיפות עליונה. מדובר בחיילים מעולים עם מוטיבציה גבוהה ולעתים נדמה שדווקא בקריה שכחו את זה.

***
לכל הטורים של אריה אגוזי

You might be interested also