שבוע ביומד ישראל 2012
הכנס הבינלאומי בתחומי הביומד הנחשב לשני בגודלו בעולם מחוץ לתחומי ארה"ב, ייערך השנה בתל אביב בין 21 ל-23 במאי 2012
עמי רוחקס דומבה
| 19/05/2011
הכנס הבינלאומי בתחומי הביומד הנחשב לשני בגודלו בעולם מחוץ לתחומי ארה"ב, ייערך השנה בתל אביב, בין ה21 ל-23 במאי 2012. בכנס המלווה בתערוכה, יקחו חלק השמות הגדולים (והחמים) ביותר בעולם מענפי הביוטכנולוגיה, התרופות והמכשור הרפואי. למעלה מ-70 חברות ישראליות יציגו בכנס, אליו יגיעו למעלה מ-6000 אורחים מארבעים מדינות בעולם.
בראיון לישראל דיפנס טק אומרים רותי אלון, שותפה בכירה בקרן ההון סיכון פיטנגו וד"ר בני זאבי, שותף מנהל, DFJ תל אביב ונצ'ר פרטנרס, היו"רים המשותפים של הכנס, כי המטרה היא להביא לשיתוף פעולה בין חברות ישראליות לחברות מחו"ל. במסגרת ימי הכנס יתקיימו יותר מ3500 פגישות במודל אחד-על-אחד בין יזמים ישראלים לאורחים מחו"ל.
מה הקשר של התעשיות הצבאיות לחברות ביומד?
הרבה אנשים שבאו מיחידות צבאיות למדו לעבוד בצוותים עם חומרים חדשים, תקציבים גדולים, תוכנה וחומרה, פיתוח מערכות, מוליכים למחצה ותחומים טכנולוגיים נוספים. לאנשים הללו יש ניסיון יישומי (Hands On) וכאשר הם נכנסים לעולם האזרחי, הניסיון הזה מהווה יתרון לעומת מדען או מהנדס שסיים אוניברסיטה בלי ניסיון. יתרון נוסף הוא ביכולת של בוגרי מערכות צבאיות לנהל פרוייקטים מורכבים עם תקציבים גדולים ולעשות את המעבר ממחקר לפיתוח במהירות. מדובר על אנשים שבגיל צעיר רכשו ניסיון ניהולי רב בצבא וזה בא לידי ביטוי בתעשיית הביומד הישראלית.
עוד היבט הוא בהבשלה של טכנולוגיות צבאיות לאזרחיות כמו למשל הPillcam של חברת Given Imaging שיצאה מ-RDC או מוצרים של חברות כמו Sensible. אם בודקים למשל תחומים כמו ניווט, ניטור מרחוק או ניתוח מידע, אלו טכנולוגיות שצמחו בצבא ואחר כך עושים להן המרה לטכנולוגיות רפואיות.
מה המגמות בתחום הביומד בשנים הקרובות?
הרפואה יוצאת מבית החולים למרפאות קטנות או לבית של החולה. המגמה היא להשאיר את החולה בבית ככל הניתן היות וזה גם יותר זול למדינה וגם יותר נוח לחולה. לשם כך, יש צורך בטכנולוגיות כמו מכשירי ניטור, תקשורת רחבת פס למרכז, יכולות ניתוח כמויות גדולות של מידע בזמן אמת וטיפול באגירת המידע ושיתוף שלו. לישראל יש הרבה ניסיון בתחומים האלו היות ויש תעשיות ותיקות בתחומי התקשורת, המידע וההיי-טק. הידע בתחומים אלו נותן לתעשיית הביומד הישראלית דחיפה משמעותית בעולם. ישראל היא מקום 12 בעולם בפטנטים על מכשירים רפואיים ומספר 2 אם מסתכלים על פטנטים/לנפש.
אם מסתכלים על טכנולוגיות מתפתחות ניתן לציין מערכות של תפקוד מרחוק , ניטור מרחוק, אנליזה של מידע. אחת הדוגמאות למשל היא מכשירי ניטור לחולה לתקופות קצרות או ארוכות כמו א.ק.ג. אלו מכשירים שמייצרים המון מידע. אתה יודע כמה פעימות לב יש בחודש שלם? מישהו צריך לאגור את המידע, לנתח אותו ולספק לרופא נתונים ייחודיים לאותו חולה להמשך טיפול. מגמה נוספת שנמצאת בעלייה היא מתן תרופות על בסיס פרופיל אישי של החולה. אם יש אלף חולי סכרת, כל חולה הוא אחר והטיפול צריך להיות אחר. המידע הרפואי צריך לעבור התאמה אישית לחולה כדי לתת לו את הטיפול המתאים. בזה ישראל חזקה, היות ויש בארץ טכנולוגיה מאד מתקדמת לניתוח מידע.
על אילו טכנולוגיות עובדים היום בעולם הרפואה?
תחומים נוספים כוללים רובוטיקה, אוטומציה, וסימולציות. היום מאמנים רופאים באמצעות סימולטורים, בדיוק כמו טייסים ויש חברות ישראליות שמתחמות בזה. גם בשיקום יש בארץ כמה טכנולוגיות מתקדמות של שלד חיצוני המחזיק את המשותקים ושיקום של אברים שנפגעו מתאונות או מקרים של אירוע לבבי.
עוד טרנד מתפתח הוא הזיהוי הביומטרי באמצעות סמנים ביולוגיים כמו מגע וחברת EarlySense למשל היא דוגמא לכך. גם ניתוחים של ביג דאטה הופכים להיות טרנד חשוב בתחום הרפואה בהיבט של רפואה אישית. טכנולוגיה נוספת היא ניווט. אלו יכולים להיות קטטרים בלב, ניווט במוח או מערכות כמו אלו של superDimension המשתמשות ב-GPS תוך גופני לזיהוי מחלות ריאה. הטכנולוגיה הזו משמשת לאבחון מחלות ריאה והיא מאפשרת ניווט בין הסימפונות של הריאה לזיהוי גידולים או בעיות אחרות.
דוגמא נוספת היא חברת Biosense שנמכרה לג'ונסון אנד ג'ונסון לפני עשור התחילה בארץ עם טכנולוגיה לניווט ומיפוי מערכות ההולכה החשמליות בלב לזיהוי בעיות קצב והיום הם מספקים מיפוי גם למחלות אחרות. יש לחברה יותר מ-500 עובדים במרכז פיתוח בארץ.
מה היתרונות של תעשיית הביומד בארץ?
בישראל יודעים לעבור מהר מאד לפיתוח של מערכות הדורשות אינטגרציה של תחומים. היתרון הוא בחיבור כל מרכיבי המערכת. אנחנו חיים במדינה קטנה, השירות הרפואי ברמה גבוהה מאד, הרופאים למדו בארץ, נסעו לחו"ל להתמחות וחזרו עם הידע. הדינמיקה הזו עוזרת לכל מי שמתחיל חברה רפואית בישראל לקבל ועדה מייעצת של שלושה או ארבעה חברים עם המון ידע בתחומים שונים.
הגודל הקטן והקשרים האישיים, הם יתרונות לתעשייה. צריך לזכור כי בישראל אין שוק ולכן כל חברה היא חברה גלובלית מיום היווסדה. זה גם החסרון שלנו והוא מתבטא בכך ששיווק ומכירות אנחנו צריכים ללמוד מחברות גלובליות. אנחנו טובים בלעבוד ולפתור בעיות מהר, אבל בשיווק אין לנו יתרון יחסי. יחד עם זאת, הרכישות של חברות ביומד בשנים האחרונות על ידי חברות גלובליות מראות כי בדרך כלל מרכזי הפיתוח נשארים בארץ והופכים להיות מרכזי ידע שמהם מתחילות חברות חדשות. מדובר על תהליך דומה שהתחיל בהיי-טק לפני עשרים שנה ועכשיו מתרחש בתעשיית הביומד.
יתרון נוסף של תעשיית הביומד הישראלית הוא בהשכלה של מדעי החיים. 35 אחוזים מהפירסומים המדעיים בעולם מגיעים מישראל. אם משלבים את הנתון הזה עם יכולת האילתור והחשיבה המיוחדת של היזמים הישראלים, מקבלים סט של יתרונות מהותיים מול לעומת תעשיית ביומד במקומות אחרים בעולם. אם נחזור לנושא השיווק, חייבים לומר כי אפשר גם כאן להצליח. אם אתה מסתכל על חברת טבע, היא התחילה את דרכה בשיתוף פעולה עם חברות גדולות בעולם וככה היא למדה איך עושים שיווק. חברות ישראליות היום שיש להם אישורים למכור בשווקי אירופה וארה"ב גם הן יוכלו להגיע לאט לאט להיות חברות גלובליות.
מה צפוי לבאי הכנס?
הרפואה משתנה ואנשים צריכים לחשוב אחרת. נוצרים מודלים עסקיים חדשים למערכת הרפואה שידברו עליהם בכנס. מסלול נוסף ידבר על שווקי המזרח הרחוק. מדובר על שוק יותר גדול בהיקפו מזה של ארה"ב. אנחנו מבקשים מהמרצים לדבר על החברות שלהם כדוגמאות להתמודדות עם שינויים בעולם כמו עליית השווקים המתפתחים, שינויים רגולטוריים ושינויים כלכליים. אחת המטרות היא לתת הזדמנות לחברות ישראליות ללמוד מאנשים בתעשייה הגלובלית.
נושא נוסף שיעלה בכנס הוא הצורך בהתמודדות עם הוצאות רפואיות גדלות. היום בארה"ב מדובר על 17 אחוזים מהתל"ג, אם זה ימשיך בקצב הזה ההוצאות לרפואה יגיעו ל-48 אחוזים בעוד חמישים שנה. מדינה לא יכולה לעמוד בזה. אחת הסיבות קשורה לירידה בילודה לעומת עליה בתוחלת חיים. יש פחות צעירים שיתמכו במבוגרים שחיים יותר. 80 אחוזים מהוצאות הרפואה הם על 20 אחוזים מהחולים הכרוניים.
הרפואה הולכת לטכנולוגיות שישמרו את הבריאים. רפואה מונעת, תזונה ושינויי התנהגות. מדינות יתחילו להשקיע בזה. עדיין יהיו תרופות ומכשירים לחולים כרוניים, אבל תתחיל מגמה של שימור הבריאים. צריך לזכור כי היום מתוך כל ההוצאות לרפואה רק 10 אחוז על תרופות, 5-6 אחוז על מכשור רפואי וכל השאר זה על תפעול בתי חולים וכו'. בישראל קיימות 26 חממות טכנולוגיות ו-50 אחוזים מהפרוייקטים הם במדעי החיים ורפואה. כל זאת הודות למדען הראשי שמקצה שליש מהתקציב שלו לנושא.
חשוב להבין כי פיתוח מוצר רפואי לוקח יותר מתוכנה לסלולארי וזה משליך על היבט גיוס הכספים. קרנות ההשקעה המסורתיות אינן מסוגלות לתמוך בתהליך הבשלה ארוך ולכן התרומה של המדען היא קריטית לתעשייה. הכנס מהווה נקודת מפגש הן לתעשייה והן לאקדמיה מישראל ומהעולם כולו, כאשר האורחים הבינלאומיים מגיעים במיוחד כדי לשמוע ולחזות מקרוב בחדשנות של תעשיית מדעי החיים הישראלית.
הכנס הבינלאומי בתחומי הביומד הנחשב לשני בגודלו בעולם מחוץ לתחומי ארה"ב, ייערך השנה בתל אביב, בין ה21 ל-23 במאי 2012. בכנס המלווה בתערוכה, יקחו חלק השמות הגדולים (והחמים) ביותר בעולם מענפי הביוטכנולוגיה, התרופות והמכשור הרפואי. למעלה מ-70 חברות ישראליות יציגו בכנס, אליו יגיעו למעלה מ-6000 אורחים מארבעים מדינות בעולם.
בראיון לישראל דיפנס טק אומרים רותי אלון, שותפה בכירה בקרן ההון סיכון פיטנגו וד"ר בני זאבי, שותף מנהל, DFJ תל אביב ונצ'ר פרטנרס, היו"רים המשותפים של הכנס, כי המטרה היא להביא לשיתוף פעולה בין חברות ישראליות לחברות מחו"ל. במסגרת ימי הכנס יתקיימו יותר מ3500 פגישות במודל אחד-על-אחד בין יזמים ישראלים לאורחים מחו"ל.
מה הקשר של התעשיות הצבאיות לחברות ביומד?
הרבה אנשים שבאו מיחידות צבאיות למדו לעבוד בצוותים עם חומרים חדשים, תקציבים גדולים, תוכנה וחומרה, פיתוח מערכות, מוליכים למחצה ותחומים טכנולוגיים נוספים. לאנשים הללו יש ניסיון יישומי (Hands On) וכאשר הם נכנסים לעולם האזרחי, הניסיון הזה מהווה יתרון לעומת מדען או מהנדס שסיים אוניברסיטה בלי ניסיון. יתרון נוסף הוא ביכולת של בוגרי מערכות צבאיות לנהל פרוייקטים מורכבים עם תקציבים גדולים ולעשות את המעבר ממחקר לפיתוח במהירות. מדובר על אנשים שבגיל צעיר רכשו ניסיון ניהולי רב בצבא וזה בא לידי ביטוי בתעשיית הביומד הישראלית.
עוד היבט הוא בהבשלה של טכנולוגיות צבאיות לאזרחיות כמו למשל הPillcam של חברת Given Imaging שיצאה מ-RDC או מוצרים של חברות כמו Sensible. אם בודקים למשל תחומים כמו ניווט, ניטור מרחוק או ניתוח מידע, אלו טכנולוגיות שצמחו בצבא ואחר כך עושים להן המרה לטכנולוגיות רפואיות.
מה המגמות בתחום הביומד בשנים הקרובות?
הרפואה יוצאת מבית החולים למרפאות קטנות או לבית של החולה. המגמה היא להשאיר את החולה בבית ככל הניתן היות וזה גם יותר זול למדינה וגם יותר נוח לחולה. לשם כך, יש צורך בטכנולוגיות כמו מכשירי ניטור, תקשורת רחבת פס למרכז, יכולות ניתוח כמויות גדולות של מידע בזמן אמת וטיפול באגירת המידע ושיתוף שלו. לישראל יש הרבה ניסיון בתחומים האלו היות ויש תעשיות ותיקות בתחומי התקשורת, המידע וההיי-טק. הידע בתחומים אלו נותן לתעשיית הביומד הישראלית דחיפה משמעותית בעולם. ישראל היא מקום 12 בעולם בפטנטים על מכשירים רפואיים ומספר 2 אם מסתכלים על פטנטים/לנפש.
אם מסתכלים על טכנולוגיות מתפתחות ניתן לציין מערכות של תפקוד מרחוק , ניטור מרחוק, אנליזה של מידע. אחת הדוגמאות למשל היא מכשירי ניטור לחולה לתקופות קצרות או ארוכות כמו א.ק.ג. אלו מכשירים שמייצרים המון מידע. אתה יודע כמה פעימות לב יש בחודש שלם? מישהו צריך לאגור את המידע, לנתח אותו ולספק לרופא נתונים ייחודיים לאותו חולה להמשך טיפול. מגמה נוספת שנמצאת בעלייה היא מתן תרופות על בסיס פרופיל אישי של החולה. אם יש אלף חולי סכרת, כל חולה הוא אחר והטיפול צריך להיות אחר. המידע הרפואי צריך לעבור התאמה אישית לחולה כדי לתת לו את הטיפול המתאים. בזה ישראל חזקה, היות ויש בארץ טכנולוגיה מאד מתקדמת לניתוח מידע.
על אילו טכנולוגיות עובדים היום בעולם הרפואה?
תחומים נוספים כוללים רובוטיקה, אוטומציה, וסימולציות. היום מאמנים רופאים באמצעות סימולטורים, בדיוק כמו טייסים ויש חברות ישראליות שמתחמות בזה. גם בשיקום יש בארץ כמה טכנולוגיות מתקדמות של שלד חיצוני המחזיק את המשותקים ושיקום של אברים שנפגעו מתאונות או מקרים של אירוע לבבי.
עוד טרנד מתפתח הוא הזיהוי הביומטרי באמצעות סמנים ביולוגיים כמו מגע וחברת EarlySense למשל היא דוגמא לכך. גם ניתוחים של ביג דאטה הופכים להיות טרנד חשוב בתחום הרפואה בהיבט של רפואה אישית. טכנולוגיה נוספת היא ניווט. אלו יכולים להיות קטטרים בלב, ניווט במוח או מערכות כמו אלו של superDimension המשתמשות ב-GPS תוך גופני לזיהוי מחלות ריאה. הטכנולוגיה הזו משמשת לאבחון מחלות ריאה והיא מאפשרת ניווט בין הסימפונות של הריאה לזיהוי גידולים או בעיות אחרות.
דוגמא נוספת היא חברת Biosense שנמכרה לג'ונסון אנד ג'ונסון לפני עשור התחילה בארץ עם טכנולוגיה לניווט ומיפוי מערכות ההולכה החשמליות בלב לזיהוי בעיות קצב והיום הם מספקים מיפוי גם למחלות אחרות. יש לחברה יותר מ-500 עובדים במרכז פיתוח בארץ.
מה היתרונות של תעשיית הביומד בארץ?
בישראל יודעים לעבור מהר מאד לפיתוח של מערכות הדורשות אינטגרציה של תחומים. היתרון הוא בחיבור כל מרכיבי המערכת. אנחנו חיים במדינה קטנה, השירות הרפואי ברמה גבוהה מאד, הרופאים למדו בארץ, נסעו לחו"ל להתמחות וחזרו עם הידע. הדינמיקה הזו עוזרת לכל מי שמתחיל חברה רפואית בישראל לקבל ועדה מייעצת של שלושה או ארבעה חברים עם המון ידע בתחומים שונים.
הגודל הקטן והקשרים האישיים, הם יתרונות לתעשייה. צריך לזכור כי בישראל אין שוק ולכן כל חברה היא חברה גלובלית מיום היווסדה. זה גם החסרון שלנו והוא מתבטא בכך ששיווק ומכירות אנחנו צריכים ללמוד מחברות גלובליות. אנחנו טובים בלעבוד ולפתור בעיות מהר, אבל בשיווק אין לנו יתרון יחסי. יחד עם זאת, הרכישות של חברות ביומד בשנים האחרונות על ידי חברות גלובליות מראות כי בדרך כלל מרכזי הפיתוח נשארים בארץ והופכים להיות מרכזי ידע שמהם מתחילות חברות חדשות. מדובר על תהליך דומה שהתחיל בהיי-טק לפני עשרים שנה ועכשיו מתרחש בתעשיית הביומד.
יתרון נוסף של תעשיית הביומד הישראלית הוא בהשכלה של מדעי החיים. 35 אחוזים מהפירסומים המדעיים בעולם מגיעים מישראל. אם משלבים את הנתון הזה עם יכולת האילתור והחשיבה המיוחדת של היזמים הישראלים, מקבלים סט של יתרונות מהותיים מול לעומת תעשיית ביומד במקומות אחרים בעולם. אם נחזור לנושא השיווק, חייבים לומר כי אפשר גם כאן להצליח. אם אתה מסתכל על חברת טבע, היא התחילה את דרכה בשיתוף פעולה עם חברות גדולות בעולם וככה היא למדה איך עושים שיווק. חברות ישראליות היום שיש להם אישורים למכור בשווקי אירופה וארה"ב גם הן יוכלו להגיע לאט לאט להיות חברות גלובליות.
מה צפוי לבאי הכנס?
הרפואה משתנה ואנשים צריכים לחשוב אחרת. נוצרים מודלים עסקיים חדשים למערכת הרפואה שידברו עליהם בכנס. מסלול נוסף ידבר על שווקי המזרח הרחוק. מדובר על שוק יותר גדול בהיקפו מזה של ארה"ב. אנחנו מבקשים מהמרצים לדבר על החברות שלהם כדוגמאות להתמודדות עם שינויים בעולם כמו עליית השווקים המתפתחים, שינויים רגולטוריים ושינויים כלכליים. אחת המטרות היא לתת הזדמנות לחברות ישראליות ללמוד מאנשים בתעשייה הגלובלית.
נושא נוסף שיעלה בכנס הוא הצורך בהתמודדות עם הוצאות רפואיות גדלות. היום בארה"ב מדובר על 17 אחוזים מהתל"ג, אם זה ימשיך בקצב הזה ההוצאות לרפואה יגיעו ל-48 אחוזים בעוד חמישים שנה. מדינה לא יכולה לעמוד בזה. אחת הסיבות קשורה לירידה בילודה לעומת עליה בתוחלת חיים. יש פחות צעירים שיתמכו במבוגרים שחיים יותר. 80 אחוזים מהוצאות הרפואה הם על 20 אחוזים מהחולים הכרוניים.
הרפואה הולכת לטכנולוגיות שישמרו את הבריאים. רפואה מונעת, תזונה ושינויי התנהגות. מדינות יתחילו להשקיע בזה. עדיין יהיו תרופות ומכשירים לחולים כרוניים, אבל תתחיל מגמה של שימור הבריאים. צריך לזכור כי היום מתוך כל ההוצאות לרפואה רק 10 אחוז על תרופות, 5-6 אחוז על מכשור רפואי וכל השאר זה על תפעול בתי חולים וכו'. בישראל קיימות 26 חממות טכנולוגיות ו-50 אחוזים מהפרוייקטים הם במדעי החיים ורפואה. כל זאת הודות למדען הראשי שמקצה שליש מהתקציב שלו לנושא.
חשוב להבין כי פיתוח מוצר רפואי לוקח יותר מתוכנה לסלולארי וזה משליך על היבט גיוס הכספים. קרנות ההשקעה המסורתיות אינן מסוגלות לתמוך בתהליך הבשלה ארוך ולכן התרומה של המדען היא קריטית לתעשייה. הכנס מהווה נקודת מפגש הן לתעשייה והן לאקדמיה מישראל ומהעולם כולו, כאשר האורחים הבינלאומיים מגיעים במיוחד כדי לשמוע ולחזות מקרוב בחדשנות של תעשיית מדעי החיים הישראלית.
