בשבוע הבא: איראן תשגר לוויין ביום שבו ייפגשו המעצמות
גנץ יוצא לסין, במסגרת ציון דרך נוסף ביחסים ההפכפכים בין הארצות. איראן תשגר לווין ביום מפגש המעצמות, האלוף אשל החליק לכיסא מח"א, האסירים הביטחוניים רושמים עוד הישג מול ישראל, ומשהו על איש השב"כ המבריק גדעון עזרא, שהלך לעולמו. הטור השבועי של עמיר רפפורט
עמיר רפפורט
| 19/05/2011
היחסים בין ישראל לסין הם מורכבים מאין כמותם. בשנות ה-90 של המאה הקודמת, ידעו פריחה גדולה עד כדי כך שישראל חתמה על עסקה למכירת מטוסי ביון מסוג "פאלקון" לענק הקומוניסטי. העסקה עוררה את זעם ארה"ב, דבר שהביא לכך שישראל נאלצה לבטל את העסקה (ואף לפצות את הסינים בכ-300 מיליון דולר).
הלקח לא נלמד עד הסוף, שכן בתחילת העשור שעבר חתמה ישראל על עסקה לשדרוג ציוד של מל"טים, ושוב עיצבנה את וושינגטון (שמעניקה לישראל את מיטב הטכנולוגיה שלה ומיליארדי דולרים בכל שנה). על מנת לא לאבד את הסיוע, ישראל שוב נאלצה לבטל עסקה, ואף התחייבה להקים את האגף לפיקוח על היצוא (אפ"י) במסגרת משרד הביטחון, כדי שמקרים כאלה לא יישנו.
הביטול הנוסף הביא לקיפאון עמוק ביחסים בין ישראל לסין, שנמשך שנים ארוכות, עד שהתחיל להפשיר בשנה שעברה: שר הביטחון, אהוד ברק, ערך ביקור ממלכתי בסין. לפני כחצי שנה ביקר הרמטכ"ל הסיני בישראל, ובשבוע הבא יירשם ציון דרך נוסף, כאשר הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, ייצא לסין בראש משלחת צבאית ענפה.
כמו כל דבר בשנת 2012, גם ליחסי ישראל-סין המתחממים יש היבט איראני: סין היא אחת המעצמות שמקשות על הטלת סנקציות יעילות כנגד איראן. יש להניח כי גנץ יקדיש לפחות חלק מן הביקור שלו כדי להסביר למארחיו עד כמה מסכן הגרעין האיראני את שלום העולם. את היצוא הביטחוני הישראלי הוא לא ינסה לקדם, כמקובל בביקורים דומים במקומות אחרים בעולם: האיסור על מכירת ציוד צבאי מישראל לסין הוא עדיין מוחלט. ישראל לא מתחכמת יותר, היא אינה מנסה למכור לסינים אפילו כדור של רובה, ררק שלא להכעיס שוב את האמריקאים.
האם יש פרצה שמאפשרת לישראל סיוע ביטחוני בכל זאת? כמובן. בתחום ביטחון הפנים יש יחסים הדוקים בין המשטרות הסיניות ובין גופים שונים של משטרת ישראל. כך, בחודש דצמבר הגיעה משלחת של המשטרה הסינית לאימונים בבסיס ההדרכה של מג"ב, והיחסים האלה נמשכים.
ברק בארה"ב
ומעניין לעניין באותו עניין: גם את השבוע הזה עשה ברק בארה"ב, בפעם המי יודע כמה בשנה האחרונה. על רקע זה, מעניין אם יש מישהו שעדיין חושב שאין תיאום עמוק בסוגיה האיראנית? כנראה שלא. והאם זה מסתדר עם העובדה שישראל שומרת לעצמה את הזכות לתקוף את איראן ללא אישור מארצות הברית? בהחלט. ישראל באמת לא יכולה לתת התחייבות כזאת (וארה"ב גם לא רוצה), אבל ברור שישראל אינה יכולה להתעלם מהשיקולים ומהאינטרסים האמריקאיים בסוגיה הכבדה.
ועוד משהו: ביום רביעי ייפגשו ניציגי המעצמות לדון בהמשך הסנקציות על איראן או אף החרפתן (זו גם הסיבה שהביקור של גנץ נעשה חשוב יותר). לאיראנים יש דרך משלהם להתגרות תמיד- באותו יום ממש הם מתכננים לשגר לוויין תצפית נסיוני נוסף - עוד הישג צפוי לתעשיית החלל שלהם.
יום נאכבה רגוע
הכותרות בשבוע הזה היו יכולות להיראות אחרת: "יום הנאכבה" הפלשתיני, שצוין ב-15 במאי, עבר בשקט יחסי, הרבה יותר רגוע מן הציפיות המוקדמות. תזכורת מהשנה שעברה: ביום זה פרצו מאות פלשתינים את גבול ישראל-סוריה, ומהומות נרשמו בכל רחבי השטחים.
מה שסייע להרגיע את האווירה ב"יום הנאכבה" זה ההסכם עם האסירים הפלשתיניים, שבו הם התחייבו לא לעסוק בטרור מבין כותלי הכלא, בתמורה לשיפור בתנאיהם, שהוחמרו אחרי החטיפה של גלעד שליט. הסכם? גם כניעה.
מערכת הביטחון הישראלית נכנסה למצוקה גדולה עקב השביתה, שהייתה עלולה להסתיים במותו של קדוש מעונה פלשתיני, או כמה שאהידים. השב"ס הצטיין בכך שמנע אסון בסדר גודל כזה. בשב"כ, בשירות בתי הסוהר ובמשרד לביטחון פנים נערכו התייעצויות קדחתניות, שבסופם הוחלט לחתום על ההסכם. ההישג הישראלי בהסכם הוא התחייבות של ראשי האסירים, שלא לעסוק בהפעלת טרור מבין כותלי הכלא.
בשורה התחתונה, השביתה הגדולה פרצה לאחר שישראל נכנעה לדרישותיו של אסיר אחד, ששבת רעב. וכמו שכניעה אחת הזמינה תביעות נוספות, כך גם ההסכם מהשבוע רק יזמין את שביתת הרעב הבאה, במוקדם או במאוחר. ומה לגבי החטיפה הבאה? למרבה הצער, סיכוי לא נמוך שגם היא בוא תבוא. הקמפיין שהעלה צה"ל השבוע להעלאת מודעות החיילים מפני סכנה החטיפה, לא בהכרח יועיל.
מח"א חדש
על רקע השבוע הביטחוני היחסית רגוע החליק לתפקידו מפקד חיל האוויר החדש, אלוף אמיר אשל. כשהסתיימו כל הטקסים והפרידות ממח"א היוצא, אלוף עידו נחושתן, אשל התיישב על כיסאו והתחיל לעבוד. בחיל האאויר הישראלי אין אפילו שבוע של חסד – כבר בשלושת הימים הראשונים בתפקידו, קיבל אשל החלטות בסוגיות מבצעיות ובעניינים של כוח אדם.
כנס האש
ולא רק בגלל שמערכת ישראל דיפנס מארגנת את כנס האש – אפשר לצפות כי הכנס שייערך בשבוע הבא יספק עניין עצום. הכנס נערך ביוזמת עמותת התותחנים, חיל התותחנים וזרוע היבשה, ובשיתוף חיל האוויר, אגף התקשוב ואגף המודיעין.
כנס האש הבינלאומי השני יפתח בערב קוקטייל שייערך ביום שני הקרוב ה-21.5, במלון קרלטון בתל אביב. אלוף (מיל') עמוס גלעד, ראש המטה המדיני ביטחוני במשרד הביטחון, יציג בערב זה סקירה אזורית בפני האורחים מחו"ל.
ימי ההשתלמות עצמם ייערכו ב"בבית התותחן", ויתמקדו בהפעלת אש משולבת בסביבת לחימה מורכבת המאפיינת את העידן הנוכחי. את הכנס ייפתח בסקירה מיוחדת סגן הרמטכ"ל, אלוף יאיר נוה.
בין המרצים הנוספים במהלך שני ימי הכנס: מפקד זרוע היבשה, אלוף סמי תורג'מן, ראש אגף התקשוב, אלוף עוזי מוסקוביץ, מפקד פיקוד העורף, אלוף איל אייזנברג, ראש מפא"ת, אופיר שהם, ראש להק מסוקים בחיל האוויר, קצין התותחנים הראשי תא"ל דויד סוויסה, תא"ל דוד ברקי, סגן מפקד פיקוד העומק, תא"ל (מיל') גל הירש, מפקדי צבאות היבשה של פולין ורומניה, קצין התותחנים הראשי של ארצות הברית, והחוקר בן למבת' ממכון ראנד בארה"ב, שכתב מחקר ייחודי על הפעלת חיל האוויר הישראלי בעזה ובלבנון. את ימי הכנס בזיכרון יעקב ינעל השר לעניינים אסטרטגיים, משה (בוגי) יעלון.
ביום חמישי הבא, ה-24 במאי, תיערך במסגרת הכנס בשבטה תצוגת אש חסרת תקדים בהיקפה, שתכלול גם ירי טילי "תמוז" והפצצה של מטוסי קרב, לצד הפעלת נשק ארטילרי.
במסגרת הכנס מקימות התעשיות הביטחוניות המובילות ב"בית התותחן" תערוכה ייחודית של אמצעי לחימה, שלא נראתה כמוה בישראל מזה שנים רבות.
נשיא הכנס הוא סגן הרמטכ"ל והקתמ"ר לשעבר, אלוף (מיל') דן הראל. יו"ר הכנס הוא יו"ר עמותת התותחנים, תא"ל (מיל') דני כסיף. במהלך הכנס יידונו סוגיות מרכזיות בבניין הכוח המשלוב של הזרועות השונות.
פרידה מגדעון
וביום חמישי אחר הצהריים נפגשים אלפים בבית העלמים של כוכב יאיר, להיפרד מחבר הכנסת גדעון עזרא, שהלך לעולמו.
עבור מרבית הציבור הרחב, עזרא היה קודם כל פוליטיקאי, עבור וותיקי מערכת הביטחון הוא שב"כניק ברמ"ח אבריו. תפקידו האחרון של גדעון עזרא בארגון היה סגן ראש השב"כ, אבל התפקיד שבו קנה את עולמו היה ראש מרחב ירושלים. לשיא יכולתו הגיע כאשר עמד בראש החקירה המהירה שהביאה לגילוי מקום מחבואו של החייל נחשון וקסמן ז"ל, שנחטף על ידי אנשי חמאס, והוחזק בבית בביר נבאללה, בשנת 1994.
הסיפור על האופן שבו גילו עזרא ואנשיו את מקום המסתור סופר עד כה רק בחלקו. הסיפור המלא, שיפורסם בבוא היום, יחשוף עד כמה עזרא היה איש שב"כ מבריק, ולא רק מחוספס.
היחסים בין ישראל לסין הם מורכבים מאין כמותם. בשנות ה-90 של המאה הקודמת, ידעו פריחה גדולה עד כדי כך שישראל חתמה על עסקה למכירת מטוסי ביון מסוג "פאלקון" לענק הקומוניסטי. העסקה עוררה את זעם ארה"ב, דבר שהביא לכך שישראל נאלצה לבטל את העסקה (ואף לפצות את הסינים בכ-300 מיליון דולר).
הלקח לא נלמד עד הסוף, שכן בתחילת העשור שעבר חתמה ישראל על עסקה לשדרוג ציוד של מל"טים, ושוב עיצבנה את וושינגטון (שמעניקה לישראל את מיטב הטכנולוגיה שלה ומיליארדי דולרים בכל שנה). על מנת לא לאבד את הסיוע, ישראל שוב נאלצה לבטל עסקה, ואף התחייבה להקים את האגף לפיקוח על היצוא (אפ"י) במסגרת משרד הביטחון, כדי שמקרים כאלה לא יישנו.
הביטול הנוסף הביא לקיפאון עמוק ביחסים בין ישראל לסין, שנמשך שנים ארוכות, עד שהתחיל להפשיר בשנה שעברה: שר הביטחון, אהוד ברק, ערך ביקור ממלכתי בסין. לפני כחצי שנה ביקר הרמטכ"ל הסיני בישראל, ובשבוע הבא יירשם ציון דרך נוסף, כאשר הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, ייצא לסין בראש משלחת צבאית ענפה.
כמו כל דבר בשנת 2012, גם ליחסי ישראל-סין המתחממים יש היבט איראני: סין היא אחת המעצמות שמקשות על הטלת סנקציות יעילות כנגד איראן. יש להניח כי גנץ יקדיש לפחות חלק מן הביקור שלו כדי להסביר למארחיו עד כמה מסכן הגרעין האיראני את שלום העולם. את היצוא הביטחוני הישראלי הוא לא ינסה לקדם, כמקובל בביקורים דומים במקומות אחרים בעולם: האיסור על מכירת ציוד צבאי מישראל לסין הוא עדיין מוחלט. ישראל לא מתחכמת יותר, היא אינה מנסה למכור לסינים אפילו כדור של רובה, ררק שלא להכעיס שוב את האמריקאים.
האם יש פרצה שמאפשרת לישראל סיוע ביטחוני בכל זאת? כמובן. בתחום ביטחון הפנים יש יחסים הדוקים בין המשטרות הסיניות ובין גופים שונים של משטרת ישראל. כך, בחודש דצמבר הגיעה משלחת של המשטרה הסינית לאימונים בבסיס ההדרכה של מג"ב, והיחסים האלה נמשכים.
ברק בארה"ב
ומעניין לעניין באותו עניין: גם את השבוע הזה עשה ברק בארה"ב, בפעם המי יודע כמה בשנה האחרונה. על רקע זה, מעניין אם יש מישהו שעדיין חושב שאין תיאום עמוק בסוגיה האיראנית? כנראה שלא. והאם זה מסתדר עם העובדה שישראל שומרת לעצמה את הזכות לתקוף את איראן ללא אישור מארצות הברית? בהחלט. ישראל באמת לא יכולה לתת התחייבות כזאת (וארה"ב גם לא רוצה), אבל ברור שישראל אינה יכולה להתעלם מהשיקולים ומהאינטרסים האמריקאיים בסוגיה הכבדה.
ועוד משהו: ביום רביעי ייפגשו ניציגי המעצמות לדון בהמשך הסנקציות על איראן או אף החרפתן (זו גם הסיבה שהביקור של גנץ נעשה חשוב יותר). לאיראנים יש דרך משלהם להתגרות תמיד- באותו יום ממש הם מתכננים לשגר לוויין תצפית נסיוני נוסף - עוד הישג צפוי לתעשיית החלל שלהם.
יום נאכבה רגוע
הכותרות בשבוע הזה היו יכולות להיראות אחרת: "יום הנאכבה" הפלשתיני, שצוין ב-15 במאי, עבר בשקט יחסי, הרבה יותר רגוע מן הציפיות המוקדמות. תזכורת מהשנה שעברה: ביום זה פרצו מאות פלשתינים את גבול ישראל-סוריה, ומהומות נרשמו בכל רחבי השטחים.
מה שסייע להרגיע את האווירה ב"יום הנאכבה" זה ההסכם עם האסירים הפלשתיניים, שבו הם התחייבו לא לעסוק בטרור מבין כותלי הכלא, בתמורה לשיפור בתנאיהם, שהוחמרו אחרי החטיפה של גלעד שליט. הסכם? גם כניעה.
מערכת הביטחון הישראלית נכנסה למצוקה גדולה עקב השביתה, שהייתה עלולה להסתיים במותו של קדוש מעונה פלשתיני, או כמה שאהידים. השב"ס הצטיין בכך שמנע אסון בסדר גודל כזה. בשב"כ, בשירות בתי הסוהר ובמשרד לביטחון פנים נערכו התייעצויות קדחתניות, שבסופם הוחלט לחתום על ההסכם. ההישג הישראלי בהסכם הוא התחייבות של ראשי האסירים, שלא לעסוק בהפעלת טרור מבין כותלי הכלא.
בשורה התחתונה, השביתה הגדולה פרצה לאחר שישראל נכנעה לדרישותיו של אסיר אחד, ששבת רעב. וכמו שכניעה אחת הזמינה תביעות נוספות, כך גם ההסכם מהשבוע רק יזמין את שביתת הרעב הבאה, במוקדם או במאוחר. ומה לגבי החטיפה הבאה? למרבה הצער, סיכוי לא נמוך שגם היא בוא תבוא. הקמפיין שהעלה צה"ל השבוע להעלאת מודעות החיילים מפני סכנה החטיפה, לא בהכרח יועיל.
מח"א חדש
על רקע השבוע הביטחוני היחסית רגוע החליק לתפקידו מפקד חיל האוויר החדש, אלוף אמיר אשל. כשהסתיימו כל הטקסים והפרידות ממח"א היוצא, אלוף עידו נחושתן, אשל התיישב על כיסאו והתחיל לעבוד. בחיל האאויר הישראלי אין אפילו שבוע של חסד – כבר בשלושת הימים הראשונים בתפקידו, קיבל אשל החלטות בסוגיות מבצעיות ובעניינים של כוח אדם.
כנס האש
ולא רק בגלל שמערכת ישראל דיפנס מארגנת את כנס האש – אפשר לצפות כי הכנס שייערך בשבוע הבא יספק עניין עצום. הכנס נערך ביוזמת עמותת התותחנים, חיל התותחנים וזרוע היבשה, ובשיתוף חיל האוויר, אגף התקשוב ואגף המודיעין.
כנס האש הבינלאומי השני יפתח בערב קוקטייל שייערך ביום שני הקרוב ה-21.5, במלון קרלטון בתל אביב. אלוף (מיל') עמוס גלעד, ראש המטה המדיני ביטחוני במשרד הביטחון, יציג בערב זה סקירה אזורית בפני האורחים מחו"ל.
ימי ההשתלמות עצמם ייערכו ב"בבית התותחן", ויתמקדו בהפעלת אש משולבת בסביבת לחימה מורכבת המאפיינת את העידן הנוכחי. את הכנס ייפתח בסקירה מיוחדת סגן הרמטכ"ל, אלוף יאיר נוה.
בין המרצים הנוספים במהלך שני ימי הכנס: מפקד זרוע היבשה, אלוף סמי תורג'מן, ראש אגף התקשוב, אלוף עוזי מוסקוביץ, מפקד פיקוד העורף, אלוף איל אייזנברג, ראש מפא"ת, אופיר שהם, ראש להק מסוקים בחיל האוויר, קצין התותחנים הראשי תא"ל דויד סוויסה, תא"ל דוד ברקי, סגן מפקד פיקוד העומק, תא"ל (מיל') גל הירש, מפקדי צבאות היבשה של פולין ורומניה, קצין התותחנים הראשי של ארצות הברית, והחוקר בן למבת' ממכון ראנד בארה"ב, שכתב מחקר ייחודי על הפעלת חיל האוויר הישראלי בעזה ובלבנון. את ימי הכנס בזיכרון יעקב ינעל השר לעניינים אסטרטגיים, משה (בוגי) יעלון.
ביום חמישי הבא, ה-24 במאי, תיערך במסגרת הכנס בשבטה תצוגת אש חסרת תקדים בהיקפה, שתכלול גם ירי טילי "תמוז" והפצצה של מטוסי קרב, לצד הפעלת נשק ארטילרי.
במסגרת הכנס מקימות התעשיות הביטחוניות המובילות ב"בית התותחן" תערוכה ייחודית של אמצעי לחימה, שלא נראתה כמוה בישראל מזה שנים רבות.
נשיא הכנס הוא סגן הרמטכ"ל והקתמ"ר לשעבר, אלוף (מיל') דן הראל. יו"ר הכנס הוא יו"ר עמותת התותחנים, תא"ל (מיל') דני כסיף. במהלך הכנס יידונו סוגיות מרכזיות בבניין הכוח המשלוב של הזרועות השונות.
פרידה מגדעון
וביום חמישי אחר הצהריים נפגשים אלפים בבית העלמים של כוכב יאיר, להיפרד מחבר הכנסת גדעון עזרא, שהלך לעולמו.
עבור מרבית הציבור הרחב, עזרא היה קודם כל פוליטיקאי, עבור וותיקי מערכת הביטחון הוא שב"כניק ברמ"ח אבריו. תפקידו האחרון של גדעון עזרא בארגון היה סגן ראש השב"כ, אבל התפקיד שבו קנה את עולמו היה ראש מרחב ירושלים. לשיא יכולתו הגיע כאשר עמד בראש החקירה המהירה שהביאה לגילוי מקום מחבואו של החייל נחשון וקסמן ז"ל, שנחטף על ידי אנשי חמאס, והוחזק בבית בביר נבאללה, בשנת 1994.
הסיפור על האופן שבו גילו עזרא ואנשיו את מקום המסתור סופר עד כה רק בחלקו. הסיפור המלא, שיפורסם בבוא היום, יחשוף עד כמה עזרא היה איש שב"כ מבריק, ולא רק מחוספס.
