הכי קרוב שאפשר לימ"ס
הצלם נתי שוחט ליווה את לוחמי ימ"ס איו"ש במשך קרוב לשנה. מערכת ישראל דיפנס הטילה עליו לבחור את התמונות המעניינות ביותר שקלט במצלמתו - וזה מה שיצא: מהמרדף אחר בכירי המבוקשים ועד הפעילות השקטה, האינסופית והסיזיפית, בשטחים. מיוחד
הגנה לישראל
| 19/05/2011
.jpg "צילום: נתי שוחט")
"רוחות רפאים", כך מכנה נתי שוחט, צלם ומבעלי סוכנות פלאש 90 הירושלמית, את לוחמי יחידת המסתערבים של משמר הגבול באזור יהודה ושומרון (ימ"ס איו"ש), שאת פעילותם תיעד דרך עדשת מצלמתו. כמעט שנה ארך המסע של שוחט עם הלוחמים: בלב הכפרים, בהרים ובנקיקי הנחלים.
הלוחמים לבשו מדים, אבל לעתים התחפשו לתושבים מקומיים - הם יכולים להיות הקשיש שחוצה את הכביש באחת הסמטאות החשוכות בכפר פלשתיני, או אולי עורך דין מעונב היוצא ממשרדו. בתום המסע הצטברו אצל שוחט אלפי תמונות מלאות אקשן, כמו גם צילומים המתעדים את הרגעים הארוכים והשקטים, בהם הלוחמים ממתינים בדיוק לשנייה הנכונה לצאת אל טרפם – מבוקשים שחשודים במעורבותכ בטרור או בפשיעה חמורה.
המשימה שהטלנו על שוחט לא הייתה פשוטה: לבחור מבין הצילומים את אלה שאהובים עליו במיוחד.
יחידת העלית של מג"ב
"הלוחמים האלה מתפרסים כבודדים בשטח. זה ממש פחד אלוהים. אתה נמצא בלב השטח העוין, כולם מסביבך חשודים וכל מהלך שגוי יכול להוביל לגילוייך", אומר שוחט. "ביחידה כל לוחם יודע מה התפקיד שלו ומה המשימה שצריך לבצע. הכל קורה ללא פחד ובמהירות מטורפת. אנשים לא מבינים עד כמה הלוחמים עובדים ללא לאות לאתר את המבוקשים. בכל שיטה שניתן לעלות על הדעת, וגם כאלה שלא ניתן לחשוב עליהן. גם במסגרת איסוף המודיעין וגם בפעילות עצמה. הם יכולים להיות כל אחד, וברוב המקרים מעטים יודעים שפעלו".
ימ"ס, יחידת מסתערבים של מג"ב, הוקמה בשנות ה-90 של המאה הקודמת, במטרה להפחית את רמת האלימות בשטחים. מייסד היחידה היה רפ"ק אלי אברם ז"ל, שנהרג במסגרת מילוי תפקידו, בניסיון פריצה לבית בשכונה המזרחית של ג’נין. הלוחמים ביחידה הם שוטרים בשירות קבע או סדיר, והיחידה כפופה לצה"ל, אך בדומה לימ"מ, היחידה המשטרתית המיוחדת ללוחמה בטרור, הם נותנים סיוע מבצעי גם לשב"כ. במספר מקרים היחידה אף פעלה בתוך תחומי הקו הירוק.
"מדובר ביחידה המתמחה בלוחמה בטרור ובפשע המאוד קשה", ממשיך שוחט. "כשיש משימות שאיש אינו יכול לבצע – הם הכתובת אליה פונים. בכל פעילות הם ממציאים את עצמם מחדש, ובסופו של יום הם יגיעו לאותו מבוקש, ויביאו אותו חזרה - אם הוא רוצה או לא", מספר שוחט.
באחרונה זכתה הימ"ס היחידה במקום הראשון בתחרות שנערכה בין היחידות המובחרות של משטרת ישראל, בתחום שחרור בני ערובה.
מסלול ההכשרה של לוחמי הימ"ס נחשב קשה ביותר. ראשית עוברים הלוחמים את טירונות מג"ב, הנמשכת כ-16 שבועות. במהלך הטירונות לומדים החיילים תכנים של קליעה, ביטחון פנים, לוחמה בטרור, שדאות, חבלה, קשר ועוד. לאחר מעבר הגיבוש וקבלה ליחידת הימ"ס, עוברים הלוחמים הכשרות שונות במסגרת קורס ייעודי הנערך בבסיס ההדרכה של משמר הגבול, ואורך כ- 13 שבועות. בקורס שמים דגש רב על מגע פיזי ומגע קרוב. הלוחמים עוברים הכשרה בקרב מגע, לוט"ר (לוחמה בטרור), שליטה והפעלת כלי נשק גדולים וקטנים, לחימה פנים אל פנים, לוחמה בשטח בנוי ועוד. בנוסף, ההכשרה כוללת הסתוות, הסתערבות ועוד אלמנטים של הלוחמה הזעירה.
.jpg "צילום: נתי שוחט")
"בודדים זוכים לקבל זימון ליחידה ואפילו פחות מזה מתקבלים בסופו של דבר להיות לוחמים ביחידה", שוחט מספר. "היחידה מחפשת אנשים בעלי כושר הישרדות מדהים. כושר אלתור. ישנם הרבה לוחמים טובים, אבל בשביל להתקבל ליחידה צריכים יכולות מאוד גבוהות במגוון רחב של תכונות".
"גיליתי במסתערבים דברים שלא העליתי בדעתי שהם קיימים", אומר שוחט. "מצאתי שם שני דברים מאוד מנוגדים, קיצוניים. אחד, זה הצד המאוד אלים של הפעילות שלהם. איפה שצריך להשתמש באלימות, יודעים לעשות את זה. לא כדאי ליפול בידיים שלהם. אם תוקפים אותם, הם מחזירים.
"מצד שני, יש המון אנושיות וחום באנשים הללו. יש ביחידה טוהר נשק שהוא לא נתפס. איך יחידה יכולה להיות כל כך קשוחה אבל מאוד אנושית מצד שני? הם לימדו אותי שאנחנו הצבא עם טוהר הנשק הטוב ביותר בעולם. בניגוד למה שכל הצבאות עושים במדינות אחרות, אצלם אין אלימות ללא לצורך. הם סופר-אנושיים. הניגודיות הזאת מדהימה אותי".
שוחט ליווה את היחידה גם כאשר עסקה בחיפושים אחר האחראים לרצח בני משפחת פוגל באיתמר במרס 2011. בפיגוע הקשה שני מחבלים פרצו לבית המשפחה ביישוב ורצחו בדקירות סכין וביריות את זוג ההורים ושלושה מילדיהם (ביניהם תינוקת בת שלושה חודשים).
"היחידה השתתפה בחיפושים אחר רוצחי משפחת פוגל על פי מידע שהגיע אליהם. הם ערכו חיפושים בכפר עוורתא ואספו מידע. בסופו של דבר שני הרוצחים נתפסו, בין היתר בעקבות המידע שהצליחה הימ"ס לספק".
תמונות למזכרת
"אחת התמונות שהכי אהבתי הייתה של לוחם המעשן את הסיגריה הראשונה של הבוקר בתוך בית בכפר", אומר נתי שוחט. "ללוחמים אסור לעשן במהלך הפעילות, ולכן היכולת להדליק את הסיגריה ולנוח במשך מספר דקות, מאוד מאפיינת את דרך הפעולה של היחידה. בתמונה נוספת ניתן לראות כיצד פלשתיני מהכפר עוורתא מזמין את אחד הלוחמים לקפה של הבוקר. השניים שוחחו דקות ארוכות בערבית. הלוחמים פעלו באופן מאוד אנושי, והתושבים המקומיים נענו לכך. בעל הבית הרגיש את הצורך לקבל את הלוחמים כאורחים, ולא כפולשים, כפי שלעיתים רבות קורה בחיכוך בין לוחמי צה"ל לאוכלוסיה המקומית בשטחים. זה הדבר היפה בעבודת הימ"ס".
שוחט חולק שבחים רבים למפקד היחידה י’ ולערכים, שהנחיל בקרב הלוחמים ביחידה. י’ החל את דרכו כלוחם מן המניין והתקדם במהלך השנים בשורות הפיקוד כלפי מעלה.
"מפקד הימ"ס הוא השוטר הכי מצול"ש במשטרת ישראל. מדובר באיש מרתק, לוחם העשוי ללא חת, שלא פוחד לקחת על עצמו כל משימה. יש הקוראים לו ‘המחסל’, הלוחמים קוראים לו ‘אבא’".
צפו בתמונות נוספות של נתי שוחט:
"רוחות רפאים", כך מכנה נתי שוחט, צלם ומבעלי סוכנות פלאש 90 הירושלמית, את לוחמי יחידת המסתערבים של משמר הגבול באזור יהודה ושומרון (ימ"ס איו"ש), שאת פעילותם תיעד דרך עדשת מצלמתו. כמעט שנה ארך המסע של שוחט עם הלוחמים: בלב הכפרים, בהרים ובנקיקי הנחלים.
הלוחמים לבשו מדים, אבל לעתים התחפשו לתושבים מקומיים - הם יכולים להיות הקשיש שחוצה את הכביש באחת הסמטאות החשוכות בכפר פלשתיני, או אולי עורך דין מעונב היוצא ממשרדו. בתום המסע הצטברו אצל שוחט אלפי תמונות מלאות אקשן, כמו גם צילומים המתעדים את הרגעים הארוכים והשקטים, בהם הלוחמים ממתינים בדיוק לשנייה הנכונה לצאת אל טרפם – מבוקשים שחשודים במעורבותכ בטרור או בפשיעה חמורה.
המשימה שהטלנו על שוחט לא הייתה פשוטה: לבחור מבין הצילומים את אלה שאהובים עליו במיוחד.
יחידת העלית של מג"ב
"הלוחמים האלה מתפרסים כבודדים בשטח. זה ממש פחד אלוהים. אתה נמצא בלב השטח העוין, כולם מסביבך חשודים וכל מהלך שגוי יכול להוביל לגילוייך", אומר שוחט. "ביחידה כל לוחם יודע מה התפקיד שלו ומה המשימה שצריך לבצע. הכל קורה ללא פחד ובמהירות מטורפת. אנשים לא מבינים עד כמה הלוחמים עובדים ללא לאות לאתר את המבוקשים. בכל שיטה שניתן לעלות על הדעת, וגם כאלה שלא ניתן לחשוב עליהן. גם במסגרת איסוף המודיעין וגם בפעילות עצמה. הם יכולים להיות כל אחד, וברוב המקרים מעטים יודעים שפעלו".
ימ"ס, יחידת מסתערבים של מג"ב, הוקמה בשנות ה-90 של המאה הקודמת, במטרה להפחית את רמת האלימות בשטחים. מייסד היחידה היה רפ"ק אלי אברם ז"ל, שנהרג במסגרת מילוי תפקידו, בניסיון פריצה לבית בשכונה המזרחית של ג’נין. הלוחמים ביחידה הם שוטרים בשירות קבע או סדיר, והיחידה כפופה לצה"ל, אך בדומה לימ"מ, היחידה המשטרתית המיוחדת ללוחמה בטרור, הם נותנים סיוע מבצעי גם לשב"כ. במספר מקרים היחידה אף פעלה בתוך תחומי הקו הירוק.
"מדובר ביחידה המתמחה בלוחמה בטרור ובפשע המאוד קשה", ממשיך שוחט. "כשיש משימות שאיש אינו יכול לבצע – הם הכתובת אליה פונים. בכל פעילות הם ממציאים את עצמם מחדש, ובסופו של יום הם יגיעו לאותו מבוקש, ויביאו אותו חזרה - אם הוא רוצה או לא", מספר שוחט.
באחרונה זכתה הימ"ס היחידה במקום הראשון בתחרות שנערכה בין היחידות המובחרות של משטרת ישראל, בתחום שחרור בני ערובה.
מסלול ההכשרה של לוחמי הימ"ס נחשב קשה ביותר. ראשית עוברים הלוחמים את טירונות מג"ב, הנמשכת כ-16 שבועות. במהלך הטירונות לומדים החיילים תכנים של קליעה, ביטחון פנים, לוחמה בטרור, שדאות, חבלה, קשר ועוד. לאחר מעבר הגיבוש וקבלה ליחידת הימ"ס, עוברים הלוחמים הכשרות שונות במסגרת קורס ייעודי הנערך בבסיס ההדרכה של משמר הגבול, ואורך כ- 13 שבועות. בקורס שמים דגש רב על מגע פיזי ומגע קרוב. הלוחמים עוברים הכשרה בקרב מגע, לוט"ר (לוחמה בטרור), שליטה והפעלת כלי נשק גדולים וקטנים, לחימה פנים אל פנים, לוחמה בשטח בנוי ועוד. בנוסף, ההכשרה כוללת הסתוות, הסתערבות ועוד אלמנטים של הלוחמה הזעירה.
"בודדים זוכים לקבל זימון ליחידה ואפילו פחות מזה מתקבלים בסופו של דבר להיות לוחמים ביחידה", שוחט מספר. "היחידה מחפשת אנשים בעלי כושר הישרדות מדהים. כושר אלתור. ישנם הרבה לוחמים טובים, אבל בשביל להתקבל ליחידה צריכים יכולות מאוד גבוהות במגוון רחב של תכונות".
"גיליתי במסתערבים דברים שלא העליתי בדעתי שהם קיימים", אומר שוחט. "מצאתי שם שני דברים מאוד מנוגדים, קיצוניים. אחד, זה הצד המאוד אלים של הפעילות שלהם. איפה שצריך להשתמש באלימות, יודעים לעשות את זה. לא כדאי ליפול בידיים שלהם. אם תוקפים אותם, הם מחזירים.
"מצד שני, יש המון אנושיות וחום באנשים הללו. יש ביחידה טוהר נשק שהוא לא נתפס. איך יחידה יכולה להיות כל כך קשוחה אבל מאוד אנושית מצד שני? הם לימדו אותי שאנחנו הצבא עם טוהר הנשק הטוב ביותר בעולם. בניגוד למה שכל הצבאות עושים במדינות אחרות, אצלם אין אלימות ללא לצורך. הם סופר-אנושיים. הניגודיות הזאת מדהימה אותי".
שוחט ליווה את היחידה גם כאשר עסקה בחיפושים אחר האחראים לרצח בני משפחת פוגל באיתמר במרס 2011. בפיגוע הקשה שני מחבלים פרצו לבית המשפחה ביישוב ורצחו בדקירות סכין וביריות את זוג ההורים ושלושה מילדיהם (ביניהם תינוקת בת שלושה חודשים).
"היחידה השתתפה בחיפושים אחר רוצחי משפחת פוגל על פי מידע שהגיע אליהם. הם ערכו חיפושים בכפר עוורתא ואספו מידע. בסופו של דבר שני הרוצחים נתפסו, בין היתר בעקבות המידע שהצליחה הימ"ס לספק".
תמונות למזכרת
"אחת התמונות שהכי אהבתי הייתה של לוחם המעשן את הסיגריה הראשונה של הבוקר בתוך בית בכפר", אומר נתי שוחט. "ללוחמים אסור לעשן במהלך הפעילות, ולכן היכולת להדליק את הסיגריה ולנוח במשך מספר דקות, מאוד מאפיינת את דרך הפעולה של היחידה. בתמונה נוספת ניתן לראות כיצד פלשתיני מהכפר עוורתא מזמין את אחד הלוחמים לקפה של הבוקר. השניים שוחחו דקות ארוכות בערבית. הלוחמים פעלו באופן מאוד אנושי, והתושבים המקומיים נענו לכך. בעל הבית הרגיש את הצורך לקבל את הלוחמים כאורחים, ולא כפולשים, כפי שלעיתים רבות קורה בחיכוך בין לוחמי צה"ל לאוכלוסיה המקומית בשטחים. זה הדבר היפה בעבודת הימ"ס".
שוחט חולק שבחים רבים למפקד היחידה י’ ולערכים, שהנחיל בקרב הלוחמים ביחידה. י’ החל את דרכו כלוחם מן המניין והתקדם במהלך השנים בשורות הפיקוד כלפי מעלה.
"מפקד הימ"ס הוא השוטר הכי מצול"ש במשטרת ישראל. מדובר באיש מרתק, לוחם העשוי ללא חת, שלא פוחד לקחת על עצמו כל משימה. יש הקוראים לו ‘המחסל’, הלוחמים קוראים לו ‘אבא’".
צפו בתמונות נוספות של נתי שוחט:
