נורת האזהרה בגבול מצרים
דו"ח מבקר המדינה, ובו ביקורת על ההתנהלות בנושאי הייצוא הביטחוני, יישכח במהרה; במשטרה החליטו לחשוף את מעבדות הזיהוי הפלילי למצלמות הטלוויזיה; החיישנים המוצבים בגדר בגבול מצרים אינם מספיקים בינתיים וגם- רצף הפרשנים לא מפסיק לפטפט. פותחים שבוע עם אריה אגוזי, ראשון ב-12:00
אריה אגוזי
| 19/05/2011
יותר מפעם אחת כתבתי כאן על האשליה שתרגילי פיקוד העורף מכינים את המדינה למקרי חרום. והנה בא ענן הריח הגדול במרכז הארץ ביום חמישי האחרון והוכיח שוב שאני צודק. הבלבול, המבוכה חוסר האונים של המערכות השונות, הוכיחו שוב שאין גוף אחד אחראי.
באחד מאתרי האינטרנט יכולנו לשמוע הקלטת שיחה של אזרחית מודאגת עם פיקוד העורף. המוקדן שלף משהו על "חומר שבו עשו שימוש בתרגיל של פיקוד העורף". שליפה ללא כל בסיס כמובן.
זו אחת הדוגמאות לחוסר הרצינות של כל המערכת. אם חס וחלילה היה מדובר במתקפה כימית על מרכז ישראל, מה שקרה ביום חמישי הוא המרשם לאסון המוני. איש לא ידע את המקור של הריח, איש לא ידע בתחילה מה הוא החומר, הבלבול במידע היה ענק. אם נוסיף לכך את העובדה שלחלק גדול מהאוכלוסייה אין ערכות מגן, הרי לכם מרשם לאסון.
אבל במדינת ישראל כמו במדינת ישראל. כל הנוגעים בדבר, כמעט, התראיינו ואמרו בהבעה רצינית כי "כל ההיבטים יבדקו". אז סמכו עלי. בפעם הבאה זה יראה בדיוק כך. במדינה השליפות כך זה עובד ואין מישהו עם אחריות וסמכות שייתן הוראות של ממש לשינוי המצב.
אתם מודאגים? אני עוד יותר.
פרשנות בגרוש
הבחירות תתקיימנה בארבעה בספטמבר 2012. ההתקפה על איראן תבוצע לכן בראשון בספטמבר - כי זה יבטיח לממשלה הנוכחית הצלחה בבחירות אבל זה לא הכל. גם כיווני הרוח טובים להשלכת הפצצות מכסחות הבונקרים ויש עוד סיבה. בטהרן יתקיים באותו יום שוק מסורתי של שטיחים פרסיים וכל מפקדי משמרות המהפכה יהיו עסוקים בקניות ויופתעו.
כך בערך נשמעו התחזיות של הפרשנים חמורי הסבר שטענו בעיקר בכמה תכניות טלוויזיה כי יש להם מידע אמין על קשר בין הבחירות ומועדן ובין ההתקפה המתוכננת על מתקני הגרעין של איראן.
נדמה שבהיסטוריה העולמית לא נאמרו כל כך הרבה דברי הבל על מלחמה שבכלל לא בטוח שתקרה. חוק בל יעבור לפרשנים למיניהם - אם אין לכם מה לומר קחו לכם ערב חופשי, שבו עם המשפחה ותראו איך עמיתיכם מבלבלים לכולנו את המוח. האמינו לי זה יותר טוב מ"ארץ נהדרת" וזה קולגות. רק אז תבינו כמה חכם עשיתם שנשארתם בבית.
דו"ח המבקר לא יוביל לשינוי
במדינה אחרת, יום אחרי פרסום דו"ח מבקר המדינה היו כמה מבכירי משרד הביטחון מניחים מכתבי התפטרות. אבל בישראל גם אחרי דו"ח קטלני כזה על מעשים חמורים כאלה , אף אחד לא משלם את המחיר. המבקר מוסר את הכרך עב הכרס של הדוח ליו"ר הכנסת. הצלמים מצלמים, העיתונות מפרסמת את הפרקים הקשים, יש כמה פרשנויות, הדוברים למיניהם של הגופים המבוקרים משחררים תגובות מטופשות לעיתונות והפסטיבל הקצר נגמר.
מה שנשאר זה ריח רע של הפקרות שלטונית. של התעלמות מתקנות ונהלים. קחו למשל את נושא הייצוא הבטחוני. אף אחד שם לא הופתע מהדו"ח. כל מי שיש לו תפקיד חצי בכיר בתעשיות האלה, יכול היה לכתוב דו"ח דומה בעצמו. ישראל היא מדינה קטנה ואין כמעט סודות. המבקר לא חשף דבר, הוא פשוט עשה סדר בשמועות, בלחשושים שמלווים את פעילות הייצוא הביטחוני במשך זמן רב.
האם משהו ישתנה? אני מבטיח לכם שלא. אם ראשים לא התגלגלו, אז שום דבר לא ישתנה. במדינה נורמלית, דו"ח כזה היה גורם לרעידת אדמה. ואני מוכרח לומר עוד דבר. במדינה נורמלית האופוזיציה הייתה חוגגת עם דו"ח כזה ומתקיפה את השלטון. אבל בישראל אופוזיציה זה רק על הנייר כמו חוקים ותקנות.
גדר פרוצה
הפריצה של הגדר החדשה על גבול מצרים, לא הפתיעה כלל את מי שמכיר את הפרטים. בפרויקט הגדר הזו יש מחדלים רבים. אחד הוא הזמן שדרוש להקמתה, השני הוא התכנון שמבוסס בעיקר על מכשול פיסי. שיטה כזו כבר מזמן לא יעילה. אז מסיבות שונות, בטח חיסכון, עושים השקעה אדירה אבל לא מגדילים אותה מעט, כדי שהיא תהיה יעילה.
החיישנים הוצבו לאורך הגדר לא מספיקים כדי למנוע את פריצתה. יש כיום בישראל את כל החיישנים אותם ניתן להתקין על גדר כזו כדי שסיור של צה"ל יגיע למקום בו יש ניסיון פריצה, ברגעים הראשונים שלו ולא רק אחרי שחוליית המבריחים או המחבלים מצויה כבר בצד הישראלי של הגדר.
אבל שוב, אנחנו מדינה של שליפות, של אלתורים, של חסכון במקומות הכי פחות נכונים. דו"ח מבקר המדינה הבא יהיה עוד יותר מעניין. זה היה יכול להיות מבדח לולא היה מדובר בחיי אדם.
עיניים לעבר מצרים
ישראל עושה הכל כדי לשמור על הבעת פנים נורמלית כלפי מה שקורה במצרים, מדינה בתוהו ובבוהו מוחלט. זה בסדר גמור כי הרי יש הסכם שלום עם מצרים. אבל במקביל להבעת הפנים שאמורה לשדר "עסקים כרגיל", צריך ואני מקווה שכך נעשה, להביט היטב על מה שקורה שם.
במצב כזה של תוהו ובוהו יכולים דברים להתפתח במהירות. זה יכול לקרות בגלל הרבה סיבות אבל אחת הכי סבירות זה הרצון של השלטון הלא יציב להסיט את תשומת הלב מהעוני, מחוסר הביטחון האישי מהאבטלה ל"אויב שבחוץ" וישראל היא תמיד המועמדת המובילה.
בחירה מבפנים
ולשם שינוי משהו טוב. דירקטוריון התעשייה האווירית בראשות דב בהרב, בחר בשבוע שעבר ביוסי וייס למנכ"ל הבא של החברה. בחירה מוצלחת מאוד של איש מתוך החברה. לפני הבחירה, היה חשש כבד בחברה ומחוצה לה שלתפקיד יביאו מישהו מבחוץ, מישהו שהשלטון "חייב" לו.
אז הפעם השכל הישר גבר ועל זה מגיע יישר כוח לדירקטוריון. לא מתקבל על הדעת שבתוך חברה ענקית כמו התעשייה האווירית אין מועמד מתאים. אז בטח שיש והפעם הלכו על הבחירה הנכונה מאוד.
וייס הוא מנהל מוערך עם רקע מכובד בחיל הים ובתעשייה האווירית עצמה. המשימה לפניו לא פשוטה. הוא חייב לקחת את התעשייה האווירית לשיאים חדשים מול מציאות עולמית משתנה ולא פשוטה של מדינות שאסור למכור להן, של מדינות שהופכות מלקוחות גם למתחרות. זו משימה לא פשוטה אבל בתעשייה האווירית יש יכולות ייחודיות ועם מנהל כיוסי וייס השמיים הם הגבול תרתי משמע.
ציון לשבח נוסף לתהליך הבחירה - הוא התנהל במהירות, במקצועיות ובסודיות מוחלטת ללא הדלפות ומניפולציות. עכשיו נותר לראות באיזה מהירות יאשרו שרי הביטחון והאוצר את המינוי.
מול המצלמות
הרבה אנשים ובכללם אני לא הבינו מה קורה מולם על המסך. בתכנית היומן של ערוץ 2 ביום שישי שודרה כתבה שהכותרת שלה יכלה להיות "הדרכה איך לבצע פיגוע מבלי להיתפס". כתב המשטרה של הערוץ תאר בכתבה מעניינת, אגב, איך אנשי הזיהוי הפלילי של המשטרה עלו על עקבות רוצחי משפחת פוגל באיתמר.
הסבירו איך הם מצאו טביעת אצבע חלקית על ידית הדלת ועל שלב של תריס ואיך מצאו סיב של בגד על גדר הישוב ממנה הפיקו דגימת DNA. הרוצחים נתפסו ונשפטו. המחדל הוא של המשטרה שפתחה את המעבדות שלה במקרה כזה ושיתפה את כולם, גם את המחבלים והרוצחים העתידיים במידע יקר מפז.
הכתבה הייתה פשוט סרט הדרכה שכותרתו - איך לבצע פיגוע רצחני מבלי להשאיר עקבות . כמה עוד טמטום ינפיקו במדינה הזו?
יותר מפעם אחת כתבתי כאן על האשליה שתרגילי פיקוד העורף מכינים את המדינה למקרי חרום. והנה בא ענן הריח הגדול במרכז הארץ ביום חמישי האחרון והוכיח שוב שאני צודק. הבלבול, המבוכה חוסר האונים של המערכות השונות, הוכיחו שוב שאין גוף אחד אחראי.
באחד מאתרי האינטרנט יכולנו לשמוע הקלטת שיחה של אזרחית מודאגת עם פיקוד העורף. המוקדן שלף משהו על "חומר שבו עשו שימוש בתרגיל של פיקוד העורף". שליפה ללא כל בסיס כמובן.
זו אחת הדוגמאות לחוסר הרצינות של כל המערכת. אם חס וחלילה היה מדובר במתקפה כימית על מרכז ישראל, מה שקרה ביום חמישי הוא המרשם לאסון המוני. איש לא ידע את המקור של הריח, איש לא ידע בתחילה מה הוא החומר, הבלבול במידע היה ענק. אם נוסיף לכך את העובדה שלחלק גדול מהאוכלוסייה אין ערכות מגן, הרי לכם מרשם לאסון.
אבל במדינת ישראל כמו במדינת ישראל. כל הנוגעים בדבר, כמעט, התראיינו ואמרו בהבעה רצינית כי "כל ההיבטים יבדקו". אז סמכו עלי. בפעם הבאה זה יראה בדיוק כך. במדינה השליפות כך זה עובד ואין מישהו עם אחריות וסמכות שייתן הוראות של ממש לשינוי המצב.
אתם מודאגים? אני עוד יותר.
פרשנות בגרוש
הבחירות תתקיימנה בארבעה בספטמבר 2012. ההתקפה על איראן תבוצע לכן בראשון בספטמבר - כי זה יבטיח לממשלה הנוכחית הצלחה בבחירות אבל זה לא הכל. גם כיווני הרוח טובים להשלכת הפצצות מכסחות הבונקרים ויש עוד סיבה. בטהרן יתקיים באותו יום שוק מסורתי של שטיחים פרסיים וכל מפקדי משמרות המהפכה יהיו עסוקים בקניות ויופתעו.
כך בערך נשמעו התחזיות של הפרשנים חמורי הסבר שטענו בעיקר בכמה תכניות טלוויזיה כי יש להם מידע אמין על קשר בין הבחירות ומועדן ובין ההתקפה המתוכננת על מתקני הגרעין של איראן.
נדמה שבהיסטוריה העולמית לא נאמרו כל כך הרבה דברי הבל על מלחמה שבכלל לא בטוח שתקרה. חוק בל יעבור לפרשנים למיניהם - אם אין לכם מה לומר קחו לכם ערב חופשי, שבו עם המשפחה ותראו איך עמיתיכם מבלבלים לכולנו את המוח. האמינו לי זה יותר טוב מ"ארץ נהדרת" וזה קולגות. רק אז תבינו כמה חכם עשיתם שנשארתם בבית.
דו"ח המבקר לא יוביל לשינוי
במדינה אחרת, יום אחרי פרסום דו"ח מבקר המדינה היו כמה מבכירי משרד הביטחון מניחים מכתבי התפטרות. אבל בישראל גם אחרי דו"ח קטלני כזה על מעשים חמורים כאלה , אף אחד לא משלם את המחיר. המבקר מוסר את הכרך עב הכרס של הדוח ליו"ר הכנסת. הצלמים מצלמים, העיתונות מפרסמת את הפרקים הקשים, יש כמה פרשנויות, הדוברים למיניהם של הגופים המבוקרים משחררים תגובות מטופשות לעיתונות והפסטיבל הקצר נגמר.
מה שנשאר זה ריח רע של הפקרות שלטונית. של התעלמות מתקנות ונהלים. קחו למשל את נושא הייצוא הבטחוני. אף אחד שם לא הופתע מהדו"ח. כל מי שיש לו תפקיד חצי בכיר בתעשיות האלה, יכול היה לכתוב דו"ח דומה בעצמו. ישראל היא מדינה קטנה ואין כמעט סודות. המבקר לא חשף דבר, הוא פשוט עשה סדר בשמועות, בלחשושים שמלווים את פעילות הייצוא הביטחוני במשך זמן רב.
האם משהו ישתנה? אני מבטיח לכם שלא. אם ראשים לא התגלגלו, אז שום דבר לא ישתנה. במדינה נורמלית, דו"ח כזה היה גורם לרעידת אדמה. ואני מוכרח לומר עוד דבר. במדינה נורמלית האופוזיציה הייתה חוגגת עם דו"ח כזה ומתקיפה את השלטון. אבל בישראל אופוזיציה זה רק על הנייר כמו חוקים ותקנות.
גדר פרוצה
הפריצה של הגדר החדשה על גבול מצרים, לא הפתיעה כלל את מי שמכיר את הפרטים. בפרויקט הגדר הזו יש מחדלים רבים. אחד הוא הזמן שדרוש להקמתה, השני הוא התכנון שמבוסס בעיקר על מכשול פיסי. שיטה כזו כבר מזמן לא יעילה. אז מסיבות שונות, בטח חיסכון, עושים השקעה אדירה אבל לא מגדילים אותה מעט, כדי שהיא תהיה יעילה.
החיישנים הוצבו לאורך הגדר לא מספיקים כדי למנוע את פריצתה. יש כיום בישראל את כל החיישנים אותם ניתן להתקין על גדר כזו כדי שסיור של צה"ל יגיע למקום בו יש ניסיון פריצה, ברגעים הראשונים שלו ולא רק אחרי שחוליית המבריחים או המחבלים מצויה כבר בצד הישראלי של הגדר.
אבל שוב, אנחנו מדינה של שליפות, של אלתורים, של חסכון במקומות הכי פחות נכונים. דו"ח מבקר המדינה הבא יהיה עוד יותר מעניין. זה היה יכול להיות מבדח לולא היה מדובר בחיי אדם.
עיניים לעבר מצרים
ישראל עושה הכל כדי לשמור על הבעת פנים נורמלית כלפי מה שקורה במצרים, מדינה בתוהו ובבוהו מוחלט. זה בסדר גמור כי הרי יש הסכם שלום עם מצרים. אבל במקביל להבעת הפנים שאמורה לשדר "עסקים כרגיל", צריך ואני מקווה שכך נעשה, להביט היטב על מה שקורה שם.
במצב כזה של תוהו ובוהו יכולים דברים להתפתח במהירות. זה יכול לקרות בגלל הרבה סיבות אבל אחת הכי סבירות זה הרצון של השלטון הלא יציב להסיט את תשומת הלב מהעוני, מחוסר הביטחון האישי מהאבטלה ל"אויב שבחוץ" וישראל היא תמיד המועמדת המובילה.
בחירה מבפנים
ולשם שינוי משהו טוב. דירקטוריון התעשייה האווירית בראשות דב בהרב, בחר בשבוע שעבר ביוסי וייס למנכ"ל הבא של החברה. בחירה מוצלחת מאוד של איש מתוך החברה. לפני הבחירה, היה חשש כבד בחברה ומחוצה לה שלתפקיד יביאו מישהו מבחוץ, מישהו שהשלטון "חייב" לו.
אז הפעם השכל הישר גבר ועל זה מגיע יישר כוח לדירקטוריון. לא מתקבל על הדעת שבתוך חברה ענקית כמו התעשייה האווירית אין מועמד מתאים. אז בטח שיש והפעם הלכו על הבחירה הנכונה מאוד.
וייס הוא מנהל מוערך עם רקע מכובד בחיל הים ובתעשייה האווירית עצמה. המשימה לפניו לא פשוטה. הוא חייב לקחת את התעשייה האווירית לשיאים חדשים מול מציאות עולמית משתנה ולא פשוטה של מדינות שאסור למכור להן, של מדינות שהופכות מלקוחות גם למתחרות. זו משימה לא פשוטה אבל בתעשייה האווירית יש יכולות ייחודיות ועם מנהל כיוסי וייס השמיים הם הגבול תרתי משמע.
ציון לשבח נוסף לתהליך הבחירה - הוא התנהל במהירות, במקצועיות ובסודיות מוחלטת ללא הדלפות ומניפולציות. עכשיו נותר לראות באיזה מהירות יאשרו שרי הביטחון והאוצר את המינוי.
מול המצלמות
הרבה אנשים ובכללם אני לא הבינו מה קורה מולם על המסך. בתכנית היומן של ערוץ 2 ביום שישי שודרה כתבה שהכותרת שלה יכלה להיות "הדרכה איך לבצע פיגוע מבלי להיתפס". כתב המשטרה של הערוץ תאר בכתבה מעניינת, אגב, איך אנשי הזיהוי הפלילי של המשטרה עלו על עקבות רוצחי משפחת פוגל באיתמר.
הסבירו איך הם מצאו טביעת אצבע חלקית על ידית הדלת ועל שלב של תריס ואיך מצאו סיב של בגד על גדר הישוב ממנה הפיקו דגימת DNA. הרוצחים נתפסו ונשפטו. המחדל הוא של המשטרה שפתחה את המעבדות שלה במקרה כזה ושיתפה את כולם, גם את המחבלים והרוצחים העתידיים במידע יקר מפז.
הכתבה הייתה פשוט סרט הדרכה שכותרתו - איך לבצע פיגוע רצחני מבלי להשאיר עקבות . כמה עוד טמטום ינפיקו במדינה הזו?
