דיסקין ודגן: על כישורים ויושרה
דיסקין ודגן: על כישורים ויושרה
שמואל גורדון
| 19/05/2011
הפעם נדבר על ראשי המוסד והשב"כ לשעבר, על אינטגריטי ועל כישורים: שני ראשי הארגונים יצאו בהתקפות אישיות קשות על ראש הממשלה ושר הביטחון, על יכולתם וכשרונם להחליט החלטות אסטרטגיות קשות, וכן על תכונותיהם והתנהלותם האישית.
הדברים של השניים אמורים להיבחן בכמה פרמטרים. אסתפק בשניים מהם: הראשון - במידה שפיהם וליבם של דגן ודיסקין שווים, וזו הערכתם את ראש המממשלה ושר הביטחון היה עליהם להתפטר מזמן. מדוע? כאשר עוסקים בדיני נפשות, בהחלטות גורליות לישראל כמו האם ומתי לתקוף את הפרויקט הגרעיני באיראן – אי אפשר להמשיך לשרת ולציית להוראות של אלו שאינך סומך עליהם ומאמין להם, ובמיוחד כאשר אתה מעריך שהם פועלים על פי שיקולים זרים.
הפעם, נוסף לחילוקי דעות הייתה נימה אישית חריפה שלא איפשרה לשניהם לתפקד באופן שקול תחת נתניהו וברק. במערכת יחסים כזו אי אפשר לגבש מדיניות שקולה, אובייקטיבית ועניינית, גם ההחלטות שהתקבלו היו נגועות ביחסים האישיים בין הקברניטים לבכירי מערכת הביטחון. האינטגריטי – היושרה – מחייבת אותם לפנות את הכסא ולא לתת יד למנהיגים כושלים לפי דעתם.
לדאבוני, שני ראשי הארגונים הללו לא עמדו במבחן הבסיסי הזה מבחן היושרה בתנאי משבר. אני יכול רק לשער ששניהם מתחרטים שלא התפטרו זמן רב קודם. אין לשכוח את היחסים העכורים בין הרמטכ"ל לשר הביטחון שהגיעו לידי משבר שלא היה כדוגמתו.
נושא חשוב שני: אנחנו מקשיבים לדברי ראשי הארגונים ביראת קודש כאילו כל החוכמה והידע נמצאים בידיהם. ובכן לא היא. שניהם מבינים ומקצוענים במבצעים חשאיים, יודעים להעריך יכולות, וסכויי הצלחה. כאשר דנים במבצעים מיוחדים וחשאיים – דגן ודיסקין הם הכתובת. אין רבים בעלי מומחיות וידע שיוכלו להשתוות אליהם; אולם כנראה, בהקשר האיראני שעליו דיברו, לא זה המקרה, כוחות אחרים ישחקו תפקידים ראשיים, בתחומים אלו ראשי מוסד ושב"כ מבינים מעט מאוד. הם אינם מוכשרים ולא כשירים לגיבוש החלטות האסטרגיות. הם שומעים הערכות כאלו ואחרות של מקצוענים בתחום, אך אין להם כלים לשקול ולהעריך בעצמם. לכן חובה על מביני דבר בציבור הרחב לבחון ולבקר ביסודיות את דבריהם.המקצוענים נמצאים במקומות אחרים. ויש לקוות שהקברניטים נותנים את המשקל הנכון לחוות הדעת המקצועיות, הן בתחום המדיני, הן בתחום הדיפלומטי, והן בתחום המבצעי.
הפעם נדבר על ראשי המוסד והשב"כ לשעבר, על אינטגריטי ועל כישורים: שני ראשי הארגונים יצאו בהתקפות אישיות קשות על ראש הממשלה ושר הביטחון, על יכולתם וכשרונם להחליט החלטות אסטרטגיות קשות, וכן על תכונותיהם והתנהלותם האישית.
הדברים של השניים אמורים להיבחן בכמה פרמטרים. אסתפק בשניים מהם: הראשון - במידה שפיהם וליבם של דגן ודיסקין שווים, וזו הערכתם את ראש המממשלה ושר הביטחון היה עליהם להתפטר מזמן. מדוע? כאשר עוסקים בדיני נפשות, בהחלטות גורליות לישראל כמו האם ומתי לתקוף את הפרויקט הגרעיני באיראן – אי אפשר להמשיך לשרת ולציית להוראות של אלו שאינך סומך עליהם ומאמין להם, ובמיוחד כאשר אתה מעריך שהם פועלים על פי שיקולים זרים.
הפעם, נוסף לחילוקי דעות הייתה נימה אישית חריפה שלא איפשרה לשניהם לתפקד באופן שקול תחת נתניהו וברק. במערכת יחסים כזו אי אפשר לגבש מדיניות שקולה, אובייקטיבית ועניינית, גם ההחלטות שהתקבלו היו נגועות ביחסים האישיים בין הקברניטים לבכירי מערכת הביטחון. האינטגריטי – היושרה – מחייבת אותם לפנות את הכסא ולא לתת יד למנהיגים כושלים לפי דעתם.
לדאבוני, שני ראשי הארגונים הללו לא עמדו במבחן הבסיסי הזה מבחן היושרה בתנאי משבר. אני יכול רק לשער ששניהם מתחרטים שלא התפטרו זמן רב קודם. אין לשכוח את היחסים העכורים בין הרמטכ"ל לשר הביטחון שהגיעו לידי משבר שלא היה כדוגמתו.
נושא חשוב שני: אנחנו מקשיבים לדברי ראשי הארגונים ביראת קודש כאילו כל החוכמה והידע נמצאים בידיהם. ובכן לא היא. שניהם מבינים ומקצוענים במבצעים חשאיים, יודעים להעריך יכולות, וסכויי הצלחה. כאשר דנים במבצעים מיוחדים וחשאיים – דגן ודיסקין הם הכתובת. אין רבים בעלי מומחיות וידע שיוכלו להשתוות אליהם; אולם כנראה, בהקשר האיראני שעליו דיברו, לא זה המקרה, כוחות אחרים ישחקו תפקידים ראשיים, בתחומים אלו ראשי מוסד ושב"כ מבינים מעט מאוד. הם אינם מוכשרים ולא כשירים לגיבוש החלטות האסטרגיות. הם שומעים הערכות כאלו ואחרות של מקצוענים בתחום, אך אין להם כלים לשקול ולהעריך בעצמם. לכן חובה על מביני דבר בציבור הרחב לבחון ולבקר ביסודיות את דבריהם.המקצוענים נמצאים במקומות אחרים. ויש לקוות שהקברניטים נותנים את המשקל הנכון לחוות הדעת המקצועיות, הן בתחום המדיני, הן בתחום הדיפלומטי, והן בתחום המבצעי.
