הגרעין האיראני, על פי ברק
נאום חשוב לשר הביטחון בקבלת הפנים המסורתית לרגל יום העצמאות. "המזה"ת גועש.
הגנה לישראל
| 19/05/2011
כור איראני. צילום: איי.פי
שר הביטחון אהוד ברק נשא במוצאי יום העצמאות נאום חשוב, שבו פרש את תפיסתו לגבי איון הגרעין האיראני. ברק דיבר במהלך קבלת פנים שערך לרגל החג בבית חיל האוויר בהרצליה.
להלן עיקרי דבריו:
"מסביבנו גועש, כבר יותר משנה, המזרח התיכון כולו", אמר ברק."משטרים קורסים כדומינו או מתנדנדים וה"אביב הערבי" מקבל בהדרגה גוון ירוק (איסלמיסטי, לא אקולוגי) ומימד של איום על היציבות הפנימית של המשטרים שעדיין שרדו את הטלטלה. זאת לצד אתגרים מיידיים וארוכי טווח – בתחום בט"ש, טרור והתעצמות – המונחים שוב ושוב לפתחנו.
"וכך אנו פועלים, ונמשיך לפעול, לאורך הגדרות ומול החמאס והג'יהאד בעזה, על גבול הלבנון וגם הרחק מגבולותינו. וברקע תמיד אתגר תכנית הגרעין האירנית. ואומר עליו כמה מילים ברצינות ובפרוט החורגות מהטקס הזה.
"זהו אתגר לעולם כולו. אירן גרעינית צבאית תעיר מרוץ חימוש גרעיני אזורי – סעודיה, טורקיה ואף מצריים החדשה – תאלצנה להצטרף למרוץ. וה"ספירה לאחור" אל דליפת ידע וטכנולוגיה לארגוני טרור – תחל. אירן גרעינית, המממשת חזון איסלמיסטי רדיקלי – תפעל באסרטיביות גבוהה לאין שיעור בגיבוי לחיזבאללה ולג'יהאד והחמאס – ובזריעת טרור באזור ובעולם. בעוד ארה"ב יוצאת מעיראק ומתכננת את יציאתה מאפגניסטן – תפעל איראן גרעינית לאינטימידציה של שכניה הערבים וליצירת הגמוניה באזור שמהווה מקור מרכזי לאנרגיה בכל הכלכלות המובילות במזרח.
"התמודדות עם נחישותה של איראן להגיע לגרעין צבאי איננה נעדרת מורכבות, סיכונים ותוצאות שאינן ניתנות לחיזוי, אולם התמודדות עם אותו אתגר עצמו אם יתאפשר למשטר האייתולות להשיג יכולת גרעין צבאית, יהיה לאין ערוך יותר מורכב, לעין ערוך מסוכן יותר, ולאין ערוך יותר יקר בחיי אדם ובמשאבים כספיים.
"זהו הזמן לעולם כולו להידרך לעצירה מהירה ותכליתית של תכנית הגרעין האירנית.
"הסנקציות היום חריפות מבעבר – וסבב שיחות שני בבגדד יתקיים בעוד כ-3 שבועות. אך יש לאמר את האמת – הסיכוי שברמת הלחצים הזאת – תענה איראן לדרישה הבינלאומית לעצור את התכנית באופן בלתי הפיך – הסיכוי הזה נראה נמוך. אשמח להתבדות. אך זו מיטב הערכתי. והיא נשענת על מעקב ארוך שנים אחרי נפתולי התמרון האיראני ועל הדוגמאות ההיסטוריות של צפון קוריאה ופקיסטן.
""דיפלומט בריטי שבילה עשרות שנים באיראן אמר פעם על התנסותו שם: זהו מקום ותרבות שבו לא אומרים את מה שחושבים ולא עושים את מה שאומרים ואין, למרות זאת שום דיסוננס קוגניטיבי. זה גם לא אומר שאין להם היגיון פנימי, משלהם, בדברים.
"האיראנים נחושים לתעתע בעולם כולו ולהגיע לנשק גרעיני. הם מבצעים זאת תוך הפרה חוזרת ונשנית של החלטות מועצת הביטחון והוראות הסוכנות הבינלאומית בוינה. דו"ח אמאנו האחרון מלפני מספר חודשים מבהיר את המצב המודיעיני חד משמעית.
"חששה של ההנהגה האיראנית כי שבירת הפיקוח הבינלאומי (או ניסיון להעלים בניית נשק או מתקן גרעיני) יביאו לפעולה צבאית אמריקאית, ישראלית או בינלאומית כנגדם – מרסן אותם ככל הנראה מביצוע צעד כזה וגורם להם להתרכז בהעמקת הכניסה ל"מרחב החסינות" כמענה לאפשרות תקיפה. – וזאת דרך פעולות שיטתיות להגברת המיגון, הפיזור, היתירות וצבירת החומר המועשר – בכל אתרי התכנית.
"אין בידינו שום בסיס להערכה – כי משתנוח דעתם כי הושגה חסינות – בפני פעולה צבאית מוגבלת –תימנע ההנהגה האירנית מלהמשיך לנוע לכיוון גרעין צבאי – כפי שעשו לפניה, חרף סנקציות קשות ובמקביל לשיחות נפתחות ונקטעות לסירוגין – גם צפון קוריאה ופקיסטן.
"העובדה כי מדובר באנשים מתוחכמים ומחושבים, השואפים להישאר בשלטון, וחותרים למטרותיהם בערמומיות אין קץ ובהערכה רצופה של צעדי וכוונות היריבים – איננה הופכת אותם לרציונליים במובן המערבי של המילה – קרי: מחפשי סטטוס קוו ופתרון בדרכי שלום לבעיות שעל הפרק.
"ההנהגה האיראנית איננה כזאת, למי שרוצה ללמוד מן ההיסטוריה, אני מציע לעיין בכתביהם של ברנארד לואיס ואף טוינבי המנוח ואחרים – גדולי המומחים למזרח התיכון – ולהבין איך יכולים לדור בכפיפה אחת – קיצוניות דתית, שאיפות הגמוניות מרחיקות לכת, תחכום פוליטי ("התקייה" כמשל) ופכחון, לצד אי רתיעה מן האפוקליפסה.
"חזון של שיווי משקל יציב, שעיקרו הישענות על "הגיונה" של קבוצת אייטולות שיעיות, המודיעה חזור ושנה כי ה"ישות הציונית" היא "תקלה היסטורית" שדורש לתיקון - ובמקביל חותרת לנשק גרעיני – הישענות כזאת גובלת בעיוורון או חוסר אחריות.
"ואני מפנה את כל מי שרוצה לנאומו של רפסנג'אני בהיותו נשיא אירן ב – 2003 – "יום אל קודס" נאום על "האיסלאם, הגרעין וישראל". חשוב לקרוא.
"עבור ישראל מדובר באתגר מורכב, סבוך ובעל פוטנציאל להתפתח בעתיד לאיום קיומי. אין לנו את הלוקסוס להתעלם ממנו. אנו בשיח רצוף, עמוק וגלוי עם הממשל האמריקאי. לשבחו של ממשל זה ושל הנשיא אובמה יש לאמר שהוא נערך לאתגר הדיפלומטי והמבצעי בהיקף ובעומק שלא ראינו בעבר. זהו גם ממשל המגבה בעקביות ולעומק את צרכי בטחונה של ישראל.
"ודוגמא אחרונה – היוזמה של הפנטגון באישור הבית הלבן ובתמיכה חוצת מפלגות בקונגרס – לחקוק סיוע נוסף לישראל כדי לפרוס השלמה ל-10 סוללות ואלפי מיירטים של "כיפת ברזל". אני חוזר מכאן הערב ומודה לממשל על התמיכה הזאת.
"הממשל האמריקאי מבין היטב כי ישראל שופטת אחרת – ממקומה והסיכונים שלפתחה, את הנושא האירני. יש בינינו הבדלים מסוימים בגישה – שמקורם בשעונים המתקתקים בקצב שונה – זה של ישראל, שיכולותיה מוגבלות יותר – מתקתק מהר יותר מזה של ארה"ב – אולם גם הממשל האמריקאי מבין ומקבל שעל ישראל להיות מסוגלת להגן על עצמה בכוחות עצמה ושבנושאים הקושרים ליסודות בטחונה ועתידה של ישראל ובמובן מסוים של העם היהודי כולו, שרובו מרוכז כאן לראשונה בהיסטוריה החדשה – ישראל וממשלתה והן בלבד – צריכות לקבל החלטות ולשאת באחריות. אנחנו וארה"ב אומרים שנינו שאין להסיר שום אופציה מהשולחן. שנינו גם מתכוונים לזה.
"ישראל חזקה מאוד ותמשיך להיות החזקה ביותר מטריפולי בלוב ועד טהרן – כולל 2 המקומות הללו – בכל טווח נראה לעין -ולכן יש לפעול בקור רוח, בשיקול דעת ובאחריות עליונה כל הזמן – אין מקום להיסטריה או בהלה, אך אין גם מקום לשיתוק או הדחקה, שגם הן תגובות אנושיות מול הצורך בהכרעות קשות.
"צה"ל, כמוהו כצבא ארה"ב, מופקד על בניית יכולות מבצעיות.
"הדרג המדיני, כאן ובוושינגטון מופקד על שיקול הדעת הרחב, תוך הקשבה זה לזה ולאנשי המודיעין והצבא שלנו, אך תוך הבנה שמדובר בשיח של גורמים ריבוניים ושממשלת ישראל, כמוה כממשל האמריקאי, הם הנושאים בסופו של יום באחריות, כל אחד לחוד להחלטותיהם ולמשמעותן.
"אני מאמין שניתן לשלב בין אחריות מדינית-ביטחונית, ריבונות מוחלטת של החלטותינו בכל מצב, ושמירת היחסים המיוחדים עם ארה"ב, החשובה בבנות בריתנו. בשנה שחלפה מאז יום העצמאות שעבר שינה המזרח התיכון את פניו, האתגרים שפנינו מחייבים אותנו ליתר דריכות וערנות בצורך להיערך לשינויים ותפניות במידה והללו יתרחשו. זוהי אחריותה וחובתה של מערכת הביטחון. הדבר הזה מחייב משאבים, ביטחון אמנם עולה כסף אך זוהי תעודת הביטוח של מדינת ישראל בליבו של אזור סוער, משתנה ועוין. גם כאן הערב אני מאמין שהממשלה תדע לקבל את ההחלטות הנכונות ולהעמיד את המשאבים הנדרשים, כדי לעמוד באתגרי הביטחון כפי שצריך.
"בסיום דברי ברצוני לברך את כל בית ישראל בברכת חג עצמאות שמח ובהבטחה שגם בשנה הבאה נמשיך ונעמול על ביטחון ישראל והבטחת מעמדה הביטחוני, המדיני ועוצמתה הפנימית. השלום הוא נדבך מרכזי בהבטחת עתידנו ועתיד ילדינו ונכדינו לדורות, בתחום זה אני סבור כי עשויות וראוי שתתרחשנה תפניות בשנה שתבוא. אני מקווה שזו לא תישאר רק משאלת לב.
"חג עצמאות שמח לכל בית ישראל".
שר הביטחון אהוד ברק נשא במוצאי יום העצמאות נאום חשוב, שבו פרש את תפיסתו לגבי איון הגרעין האיראני. ברק דיבר במהלך קבלת פנים שערך לרגל החג בבית חיל האוויר בהרצליה.
להלן עיקרי דבריו:
"מסביבנו גועש, כבר יותר משנה, המזרח התיכון כולו", אמר ברק."משטרים קורסים כדומינו או מתנדנדים וה"אביב הערבי" מקבל בהדרגה גוון ירוק (איסלמיסטי, לא אקולוגי) ומימד של איום על היציבות הפנימית של המשטרים שעדיין שרדו את הטלטלה. זאת לצד אתגרים מיידיים וארוכי טווח – בתחום בט"ש, טרור והתעצמות – המונחים שוב ושוב לפתחנו.
"וכך אנו פועלים, ונמשיך לפעול, לאורך הגדרות ומול החמאס והג'יהאד בעזה, על גבול הלבנון וגם הרחק מגבולותינו. וברקע תמיד אתגר תכנית הגרעין האירנית. ואומר עליו כמה מילים ברצינות ובפרוט החורגות מהטקס הזה.
"זהו אתגר לעולם כולו. אירן גרעינית צבאית תעיר מרוץ חימוש גרעיני אזורי – סעודיה, טורקיה ואף מצריים החדשה – תאלצנה להצטרף למרוץ. וה"ספירה לאחור" אל דליפת ידע וטכנולוגיה לארגוני טרור – תחל. אירן גרעינית, המממשת חזון איסלמיסטי רדיקלי – תפעל באסרטיביות גבוהה לאין שיעור בגיבוי לחיזבאללה ולג'יהאד והחמאס – ובזריעת טרור באזור ובעולם. בעוד ארה"ב יוצאת מעיראק ומתכננת את יציאתה מאפגניסטן – תפעל איראן גרעינית לאינטימידציה של שכניה הערבים וליצירת הגמוניה באזור שמהווה מקור מרכזי לאנרגיה בכל הכלכלות המובילות במזרח.
"התמודדות עם נחישותה של איראן להגיע לגרעין צבאי איננה נעדרת מורכבות, סיכונים ותוצאות שאינן ניתנות לחיזוי, אולם התמודדות עם אותו אתגר עצמו אם יתאפשר למשטר האייתולות להשיג יכולת גרעין צבאית, יהיה לאין ערוך יותר מורכב, לעין ערוך מסוכן יותר, ולאין ערוך יותר יקר בחיי אדם ובמשאבים כספיים.
"זהו הזמן לעולם כולו להידרך לעצירה מהירה ותכליתית של תכנית הגרעין האירנית.
"הסנקציות היום חריפות מבעבר – וסבב שיחות שני בבגדד יתקיים בעוד כ-3 שבועות. אך יש לאמר את האמת – הסיכוי שברמת הלחצים הזאת – תענה איראן לדרישה הבינלאומית לעצור את התכנית באופן בלתי הפיך – הסיכוי הזה נראה נמוך. אשמח להתבדות. אך זו מיטב הערכתי. והיא נשענת על מעקב ארוך שנים אחרי נפתולי התמרון האיראני ועל הדוגמאות ההיסטוריות של צפון קוריאה ופקיסטן.
""דיפלומט בריטי שבילה עשרות שנים באיראן אמר פעם על התנסותו שם: זהו מקום ותרבות שבו לא אומרים את מה שחושבים ולא עושים את מה שאומרים ואין, למרות זאת שום דיסוננס קוגניטיבי. זה גם לא אומר שאין להם היגיון פנימי, משלהם, בדברים.
"האיראנים נחושים לתעתע בעולם כולו ולהגיע לנשק גרעיני. הם מבצעים זאת תוך הפרה חוזרת ונשנית של החלטות מועצת הביטחון והוראות הסוכנות הבינלאומית בוינה. דו"ח אמאנו האחרון מלפני מספר חודשים מבהיר את המצב המודיעיני חד משמעית.
"חששה של ההנהגה האיראנית כי שבירת הפיקוח הבינלאומי (או ניסיון להעלים בניית נשק או מתקן גרעיני) יביאו לפעולה צבאית אמריקאית, ישראלית או בינלאומית כנגדם – מרסן אותם ככל הנראה מביצוע צעד כזה וגורם להם להתרכז בהעמקת הכניסה ל"מרחב החסינות" כמענה לאפשרות תקיפה. – וזאת דרך פעולות שיטתיות להגברת המיגון, הפיזור, היתירות וצבירת החומר המועשר – בכל אתרי התכנית.
"אין בידינו שום בסיס להערכה – כי משתנוח דעתם כי הושגה חסינות – בפני פעולה צבאית מוגבלת –תימנע ההנהגה האירנית מלהמשיך לנוע לכיוון גרעין צבאי – כפי שעשו לפניה, חרף סנקציות קשות ובמקביל לשיחות נפתחות ונקטעות לסירוגין – גם צפון קוריאה ופקיסטן.
"העובדה כי מדובר באנשים מתוחכמים ומחושבים, השואפים להישאר בשלטון, וחותרים למטרותיהם בערמומיות אין קץ ובהערכה רצופה של צעדי וכוונות היריבים – איננה הופכת אותם לרציונליים במובן המערבי של המילה – קרי: מחפשי סטטוס קוו ופתרון בדרכי שלום לבעיות שעל הפרק.
"ההנהגה האיראנית איננה כזאת, למי שרוצה ללמוד מן ההיסטוריה, אני מציע לעיין בכתביהם של ברנארד לואיס ואף טוינבי המנוח ואחרים – גדולי המומחים למזרח התיכון – ולהבין איך יכולים לדור בכפיפה אחת – קיצוניות דתית, שאיפות הגמוניות מרחיקות לכת, תחכום פוליטי ("התקייה" כמשל) ופכחון, לצד אי רתיעה מן האפוקליפסה.
"חזון של שיווי משקל יציב, שעיקרו הישענות על "הגיונה" של קבוצת אייטולות שיעיות, המודיעה חזור ושנה כי ה"ישות הציונית" היא "תקלה היסטורית" שדורש לתיקון - ובמקביל חותרת לנשק גרעיני – הישענות כזאת גובלת בעיוורון או חוסר אחריות.
"ואני מפנה את כל מי שרוצה לנאומו של רפסנג'אני בהיותו נשיא אירן ב – 2003 – "יום אל קודס" נאום על "האיסלאם, הגרעין וישראל". חשוב לקרוא.
"עבור ישראל מדובר באתגר מורכב, סבוך ובעל פוטנציאל להתפתח בעתיד לאיום קיומי. אין לנו את הלוקסוס להתעלם ממנו. אנו בשיח רצוף, עמוק וגלוי עם הממשל האמריקאי. לשבחו של ממשל זה ושל הנשיא אובמה יש לאמר שהוא נערך לאתגר הדיפלומטי והמבצעי בהיקף ובעומק שלא ראינו בעבר. זהו גם ממשל המגבה בעקביות ולעומק את צרכי בטחונה של ישראל.
"ודוגמא אחרונה – היוזמה של הפנטגון באישור הבית הלבן ובתמיכה חוצת מפלגות בקונגרס – לחקוק סיוע נוסף לישראל כדי לפרוס השלמה ל-10 סוללות ואלפי מיירטים של "כיפת ברזל". אני חוזר מכאן הערב ומודה לממשל על התמיכה הזאת.
"הממשל האמריקאי מבין היטב כי ישראל שופטת אחרת – ממקומה והסיכונים שלפתחה, את הנושא האירני. יש בינינו הבדלים מסוימים בגישה – שמקורם בשעונים המתקתקים בקצב שונה – זה של ישראל, שיכולותיה מוגבלות יותר – מתקתק מהר יותר מזה של ארה"ב – אולם גם הממשל האמריקאי מבין ומקבל שעל ישראל להיות מסוגלת להגן על עצמה בכוחות עצמה ושבנושאים הקושרים ליסודות בטחונה ועתידה של ישראל ובמובן מסוים של העם היהודי כולו, שרובו מרוכז כאן לראשונה בהיסטוריה החדשה – ישראל וממשלתה והן בלבד – צריכות לקבל החלטות ולשאת באחריות. אנחנו וארה"ב אומרים שנינו שאין להסיר שום אופציה מהשולחן. שנינו גם מתכוונים לזה.
"ישראל חזקה מאוד ותמשיך להיות החזקה ביותר מטריפולי בלוב ועד טהרן – כולל 2 המקומות הללו – בכל טווח נראה לעין -ולכן יש לפעול בקור רוח, בשיקול דעת ובאחריות עליונה כל הזמן – אין מקום להיסטריה או בהלה, אך אין גם מקום לשיתוק או הדחקה, שגם הן תגובות אנושיות מול הצורך בהכרעות קשות.
"צה"ל, כמוהו כצבא ארה"ב, מופקד על בניית יכולות מבצעיות.
"הדרג המדיני, כאן ובוושינגטון מופקד על שיקול הדעת הרחב, תוך הקשבה זה לזה ולאנשי המודיעין והצבא שלנו, אך תוך הבנה שמדובר בשיח של גורמים ריבוניים ושממשלת ישראל, כמוה כממשל האמריקאי, הם הנושאים בסופו של יום באחריות, כל אחד לחוד להחלטותיהם ולמשמעותן.
"אני מאמין שניתן לשלב בין אחריות מדינית-ביטחונית, ריבונות מוחלטת של החלטותינו בכל מצב, ושמירת היחסים המיוחדים עם ארה"ב, החשובה בבנות בריתנו. בשנה שחלפה מאז יום העצמאות שעבר שינה המזרח התיכון את פניו, האתגרים שפנינו מחייבים אותנו ליתר דריכות וערנות בצורך להיערך לשינויים ותפניות במידה והללו יתרחשו. זוהי אחריותה וחובתה של מערכת הביטחון. הדבר הזה מחייב משאבים, ביטחון אמנם עולה כסף אך זוהי תעודת הביטוח של מדינת ישראל בליבו של אזור סוער, משתנה ועוין. גם כאן הערב אני מאמין שהממשלה תדע לקבל את ההחלטות הנכונות ולהעמיד את המשאבים הנדרשים, כדי לעמוד באתגרי הביטחון כפי שצריך.
"בסיום דברי ברצוני לברך את כל בית ישראל בברכת חג עצמאות שמח ובהבטחה שגם בשנה הבאה נמשיך ונעמול על ביטחון ישראל והבטחת מעמדה הביטחוני, המדיני ועוצמתה הפנימית. השלום הוא נדבך מרכזי בהבטחת עתידנו ועתיד ילדינו ונכדינו לדורות, בתחום זה אני סבור כי עשויות וראוי שתתרחשנה תפניות בשנה שתבוא. אני מקווה שזו לא תישאר רק משאלת לב.
"חג עצמאות שמח לכל בית ישראל".
