אבטחה ישראלית באירועי ספורט: ללמוד מהעבר
אבטחה ישראלית באירועי ספורט: ללמוד מהעבר
גיא צורי
| 19/05/2011
רצח חברי המשלחת הישראלית באולימפיאדת מינכן בשנת 1972 ואירועים טראגיים נוספים שחווינו במהלך השנים הביאו את הגופים המארגנים של המשחקים והמדינות המארחות להשקיע רבות במערכי האבטחה באירוע ושדרוג כל מערך ביטחון הפנים של המדינה.
לצורך כך מחויבת המדינה המארחת להציג תוכנית אבטחה סדורה ואת ההשקעה הכלכלית הנדרשת בפני הוועדות המארגנות כארבע שנים לפני קיום האירוע, כשבמקביל נערכת המדינה לתהליך מכרזי רחב שבסופו נבחרות קבוצות של חברות אבטחה שתפקידן לסייע בבניית מערך האבטחה ובחלק מהמקרים להיות מערך האבטחה בפועל לצד גופי ביטחון הפנים של המדינה.
כיום, אבטחת המשחקים האולימפיים עצמם ומגה אירועים נוספים מהווים רק חלק מהערכות הביטחונית הכללית של המדינה. לצד פתרונות לאבטחת המשחקים, המדינה המארחת משקיעה רבות בגופי ביטחון הפנים שלה ובשדרוג נרחב ביותר של יכולות מתחום המודיעין, לוחמה בטרור, הערכות למצבי חירום וטיפול בסדר ציבורי, בנוסף לבניית מרכזי חירום וניהול המאפשרים לקבל תמונת מצב בזמן אמת הן בשגרה והן בחירום.
כל אלה מאפשרים טיפול יעיל ומהיר תוך ניצול נכון של הכוחות בשטח, ומאפשרים לסיים אירועי בשלבי התפתחותו ובכך למנוע פגיעה רחבה יותר או אסון המוני. בתוך כל המערך המורכב הזה נכנסת תעשיית ביטחון הפנים הישראלית. לאורך שנים השכילה התעשייה להתפתח ולייצר מגוון פתרונות מתקדמים, הן טכנולוגיים והן שירותיים, לטובת אבטחת אירועים בינלאומים בכלל ופתרונות לגופי ביטחון פנים בפרט.
התעשייה הישראלית מתבססת על ניסיון רב שנים בהתמודדות מול טרור ואירועי חירום, שחוותה ישראל, ובעצם מציעה כיום לעולם פתרון שמבוסס נסיון מוכח באירועי אמת. ניתן לזהות כיום מעורבות של חברות ישראליות ביטחוניות רבות באירועים בינלואמיים כגון אולימפיאדה ומונדיאל כבר בשלב תכנון תוכנית האבטחה, בביצוע סקרי סיכונים של המתקנים, הכשרות למערכי אבטחה ויחידות משטרתיות, פתרונות טקטיים ללוחמה בטרור, מערכות מודיעין לניטור והאזנה, פתרונות תצפית מתקדמים, אינטגרציה לאבטחת מתקנים ומערכי תחבורה, פתרונות לפיזור הפגנות ואמצעי אל הרג תשתיות תקשורת בין מרכזי פיקוד ליחידות השטח ושימוש בכלים לא מאויישים לטובת איסוף מידע, מעקב ותצפית.
התעשייה הישראלית ממותגת בעולם כמובילה בתחום וזוכה להשתלב בפרויקטים רבים אם כי בדרך כלל כקבלני משנה ולא כפרויקטור ראשי, דבר המדגיש את הצורך בקיום מתמיד של שותפות עסקית עם שחקנים בינלאומיים או חברות מקומיות לצד החשיפה בפני מקבלי ההחלטות הרלוונטיים בממשל. אין ספק, שאירועי ספורט בינלאומיים מהווים כיום חלק מרכזי בתעשיית ביטחון הפנים העולמית הן, בהשקעה הכספית והן באתגרים אל מול האיומים המשתנים, ונכון עושה התעשייה הישראלית בהתמקדות בחדירה לשווקים על בסיס הפרויקטים הללו.
החלק החסר של התעשייה הוא בהיבטי התחרותיות מבית והשחקנים העולמיים. מבית, התעשיות מוצאות עצמם לעיתים קרובות בהתגוששות פנימית בזכיה על הפרויקטים כאשר מדינות אחרות ניגשות נציגה אחת בלבד, מה שגורם לחברות להפסיד במכרזים. מכון היצוא בפעילות לקידום התעשייה שם לו כיעד לסייע לכלל התעשיות הישראליות באיתור שותפים כאלו וחשיפה בפני גופי הממשל בתחום ביטחון הפנים במדינות יעד בעולם ובמקביל סיוע ב"ארגז הכלים" של איך לייצא לאותם יצואנים מתחילים.
רצח חברי המשלחת הישראלית באולימפיאדת מינכן בשנת 1972 ואירועים טראגיים נוספים שחווינו במהלך השנים הביאו את הגופים המארגנים של המשחקים והמדינות המארחות להשקיע רבות במערכי האבטחה באירוע ושדרוג כל מערך ביטחון הפנים של המדינה.
לצורך כך מחויבת המדינה המארחת להציג תוכנית אבטחה סדורה ואת ההשקעה הכלכלית הנדרשת בפני הוועדות המארגנות כארבע שנים לפני קיום האירוע, כשבמקביל נערכת המדינה לתהליך מכרזי רחב שבסופו נבחרות קבוצות של חברות אבטחה שתפקידן לסייע בבניית מערך האבטחה ובחלק מהמקרים להיות מערך האבטחה בפועל לצד גופי ביטחון הפנים של המדינה.
כיום, אבטחת המשחקים האולימפיים עצמם ומגה אירועים נוספים מהווים רק חלק מהערכות הביטחונית הכללית של המדינה. לצד פתרונות לאבטחת המשחקים, המדינה המארחת משקיעה רבות בגופי ביטחון הפנים שלה ובשדרוג נרחב ביותר של יכולות מתחום המודיעין, לוחמה בטרור, הערכות למצבי חירום וטיפול בסדר ציבורי, בנוסף לבניית מרכזי חירום וניהול המאפשרים לקבל תמונת מצב בזמן אמת הן בשגרה והן בחירום.
כל אלה מאפשרים טיפול יעיל ומהיר תוך ניצול נכון של הכוחות בשטח, ומאפשרים לסיים אירועי בשלבי התפתחותו ובכך למנוע פגיעה רחבה יותר או אסון המוני. בתוך כל המערך המורכב הזה נכנסת תעשיית ביטחון הפנים הישראלית. לאורך שנים השכילה התעשייה להתפתח ולייצר מגוון פתרונות מתקדמים, הן טכנולוגיים והן שירותיים, לטובת אבטחת אירועים בינלאומים בכלל ופתרונות לגופי ביטחון פנים בפרט.
התעשייה הישראלית מתבססת על ניסיון רב שנים בהתמודדות מול טרור ואירועי חירום, שחוותה ישראל, ובעצם מציעה כיום לעולם פתרון שמבוסס נסיון מוכח באירועי אמת. ניתן לזהות כיום מעורבות של חברות ישראליות ביטחוניות רבות באירועים בינלואמיים כגון אולימפיאדה ומונדיאל כבר בשלב תכנון תוכנית האבטחה, בביצוע סקרי סיכונים של המתקנים, הכשרות למערכי אבטחה ויחידות משטרתיות, פתרונות טקטיים ללוחמה בטרור, מערכות מודיעין לניטור והאזנה, פתרונות תצפית מתקדמים, אינטגרציה לאבטחת מתקנים ומערכי תחבורה, פתרונות לפיזור הפגנות ואמצעי אל הרג תשתיות תקשורת בין מרכזי פיקוד ליחידות השטח ושימוש בכלים לא מאויישים לטובת איסוף מידע, מעקב ותצפית.
התעשייה הישראלית ממותגת בעולם כמובילה בתחום וזוכה להשתלב בפרויקטים רבים אם כי בדרך כלל כקבלני משנה ולא כפרויקטור ראשי, דבר המדגיש את הצורך בקיום מתמיד של שותפות עסקית עם שחקנים בינלאומיים או חברות מקומיות לצד החשיפה בפני מקבלי ההחלטות הרלוונטיים בממשל. אין ספק, שאירועי ספורט בינלאומיים מהווים כיום חלק מרכזי בתעשיית ביטחון הפנים העולמית הן, בהשקעה הכספית והן באתגרים אל מול האיומים המשתנים, ונכון עושה התעשייה הישראלית בהתמקדות בחדירה לשווקים על בסיס הפרויקטים הללו.
החלק החסר של התעשייה הוא בהיבטי התחרותיות מבית והשחקנים העולמיים. מבית, התעשיות מוצאות עצמם לעיתים קרובות בהתגוששות פנימית בזכיה על הפרויקטים כאשר מדינות אחרות ניגשות נציגה אחת בלבד, מה שגורם לחברות להפסיד במכרזים. מכון היצוא בפעילות לקידום התעשייה שם לו כיעד לסייע לכלל התעשיות הישראליות באיתור שותפים כאלו וחשיפה בפני גופי הממשל בתחום ביטחון הפנים במדינות יעד בעולם ובמקביל סיוע ב"ארגז הכלים" של איך לייצא לאותם יצואנים מתחילים.
