"העתיד הוא ברקטות"
חטיבת "גבעון" של תעש תגדיל בשנה הבאה את מכירותיה בעשרות אחוזים. מנהל החטיבה, נתן וקסלר, בראיון מיוחד, מסביר מדוע
הגנה לישראל
| 19/05/2011
נתן וקסלר (צילום: תעש)
אם לא יהיו התפתחויות בלתי צפויות, חטיבת "גבעון" של התעשיה הצבאית (התעש) תגדיל את מכירותיה בשנת 2012 בעשרות אחוזים: ההכנסות צפויות להסתכם ב-700 מיליון שקל (כ-190 מיליון דולר), לעומת 470 מיליון שקל (כ-120 מיליון דולר) בשנת 2011 (אומדן לא סופי). לדברי נתן וקסלר, מנהל החטיבה, עיקר הגידול יושג בזכות מכירות של מערכות נשק רקטיות.
רקטות?
"כן, רקטות לא היו 'במיין סטרים' לא של האמריקאים ולא של צה"ל, אבל בשנים האחרונות התגבשה המסקנה שהפתרון האופטימלי הוא אגד ארטילרי שמורכב מגדודי תותחים מתנייעים בשילוב רקטות", אומר וקסלר. "התותחים שומרים על קצב האש, בזמן שהרקטות יכולות לתת מכת אש מוחצת. מבחינת העוצמה, סוללת רקטות שווה לאגד תותחים. אפשר 'להלביש' על הרקטות חימוש מגוון, לא רק כזה שצריך לעמוד בעשרת אלפי ג'י כמו בלוע התותח. בשנים האחרונות, כשהרקטות הפכו מדויקות מאוד, התברר שיש להן יתרונות גם בלחימה אורבאנית. אנחנו מציעים רקטות בטווחים שבין 45 ל-150 קילומטר".
מנהל "גבעון", נתן וקסלר, הוא אחד המנהלים הוותיקים בתעשיות הביטחוניות בישראל. בתעש הוא התחיל לעבוד כמהנדס מכונות (תואר ראשון) ומהנדס אווירונאוטיקה (תואר שני) כבר בשנת 1974. את "גבעון" הוא מנהל כבר כמעט 20 שנים, בהן חילץ את החטיבה ממשבר קשה, שהתרחש לאחר המהפיכה באיראן ב-1978 ונפילת משטר השאה, שהיה לקוח נאמן של החטיבה. בשיא הפריחה עבדו ב"גבעון" 1100 אנשים. בימים הקשים ביותר המצבה הצטמצמה ל-440 עובדים. כיום, מספר המועסקים עומד על 770, והוא צפוי לגדול עוד, בהתאם לגידול במכירות.
צבר המכירות של "גבעון" לשנים הבאות עומד על 1.6 מיליארד שקל (כ-430 מיליון דולר). הגידול בצבר ההזמנות מיוחס רובו ככולו למכירות בחו"ל. תעש אינה מדווחת על עסקאותיה, אבל היא רשמה הזמנות של מערכות כמו הרקטות "אקסטרה" ומשגר הרקטות הרב משימתי LYNW. גם צה"ל צפוי להוציא בקרוב מכרז לאספקת רקטות מדויקות לכוחות היבשה מנועים, נורים, רקטות.
לדברי נתן וקסלר,"ב"גבעון" יש שלושה תחומי פעילות מרכזיים: החטיבה נחשבת "מוקד ידע לאומי" בתחום ההנעה הרקטית (המשמעות של ההגדרה "מוקד ידע" היא קבלת תקציבי מחקר קבועים ממשרד הביטחון). מנועים של גבעון משולבים בכל מערכות הטילים ומשגרי הלוויינים הישראליים.
"גבעון" היא מוקד ידע גם בתחום הפעילות המרכזי הנוסף שלה – פירוטכניקה ונורי הטעיה היוצרים חום, ומשמשים להטעיית טילים נגד מטוסים. בימים אלה משלימה החברה אספקה של נורים מתקדמים שנרכשו על ידי הצבא האמריקאי.
"התחום השלישי, של הרקטות הארטילריות, הוא זה שמריץ אותנו קדימה", אומר וקסלר. לדבריו, "נכנסנו לתחום הרקטות הארטילריות אחרי מלחמת ששת הימים ב-1967. פריצת הדרך בתחום הושגה בשנים האחרונות בזכות הדיוק שניתן לרקטות, שיכול להגיע עד מטרים בודדים (CEP)".
תעש ערכה באחרונה ניסוי בדרום, שבו רקטה מסוג "כידון קסום" (Accular בשמה המסחרי הבינלאומי) פגעה "בול" במטרה ממרחק של קילומטרים רבים. הרקטה המדויקת "כידון קסום" מבוססת על רקטה וותיקה שפותחה בתעש לפני שנים רבות המכונה LAR 160. הרקטה המדויקת מצוידת במנגנון של שסתומים שפולטים גז, ומכוונים אותה ליעדה, בהתאם להכוונה של מערכת ניווט מבוססת ג'י.פי.אס או מערכת אינרציאלית.
ה"אקסטרא" הוא פרויקט אחר, שיצא לדרך בעשור שעבר, בשיתוף פעולה בין התעשייה האווירית לתעש, וכיום מנוהל רק על ידי תעש. מדובר ברקטה בעלת ראש קרב בקוטר 300 מ"מ לטווחים של 150 ק"מ, עם רמת דיוק של 10 מטר CEP. ניתן להתקין על הרקטה מגוון ראשי קרב. אורכה 3790 מ"מ, הניווט מבוסס ג'י.פי. אס או מערכת אינרציאלית (מערכת ניווט אינרציאלית מייקרת את הרקטה ותלויה בהזמנת הלקוח).
לדברי וקסלר, אחד מיתרונותיה הגדולים של ה"אקסטרא" הוא שניתן לשגר אותה ממגוון רחב של משגרים קיימים, והיא אינה חייבת בהכרח משגר יעודי. לגבי תחום המשגרים שמפותחים ב"גבעון", אומר נתן וקסלר כי המשגר LYNX, שנמכר לכמה מדינות, ניתן להתקנה על סוגים שונים של משאיות. "אנחנו משתדלים למכור מערכות מאוד וורסטיליות. אין לנו ספק כי העתיד הוא בתחום הרקטות", מסכם וקסלר את הראיון עמו.
***
הכתבה פורסמה לראשונה בגיליון מספר 6 של ישראל דיפנס
אם לא יהיו התפתחויות בלתי צפויות, חטיבת "גבעון" של התעשיה הצבאית (התעש) תגדיל את מכירותיה בשנת 2012 בעשרות אחוזים: ההכנסות צפויות להסתכם ב-700 מיליון שקל (כ-190 מיליון דולר), לעומת 470 מיליון שקל (כ-120 מיליון דולר) בשנת 2011 (אומדן לא סופי). לדברי נתן וקסלר, מנהל החטיבה, עיקר הגידול יושג בזכות מכירות של מערכות נשק רקטיות.
רקטות?
"כן, רקטות לא היו 'במיין סטרים' לא של האמריקאים ולא של צה"ל, אבל בשנים האחרונות התגבשה המסקנה שהפתרון האופטימלי הוא אגד ארטילרי שמורכב מגדודי תותחים מתנייעים בשילוב רקטות", אומר וקסלר. "התותחים שומרים על קצב האש, בזמן שהרקטות יכולות לתת מכת אש מוחצת. מבחינת העוצמה, סוללת רקטות שווה לאגד תותחים. אפשר 'להלביש' על הרקטות חימוש מגוון, לא רק כזה שצריך לעמוד בעשרת אלפי ג'י כמו בלוע התותח. בשנים האחרונות, כשהרקטות הפכו מדויקות מאוד, התברר שיש להן יתרונות גם בלחימה אורבאנית. אנחנו מציעים רקטות בטווחים שבין 45 ל-150 קילומטר".
מנהל "גבעון", נתן וקסלר, הוא אחד המנהלים הוותיקים בתעשיות הביטחוניות בישראל. בתעש הוא התחיל לעבוד כמהנדס מכונות (תואר ראשון) ומהנדס אווירונאוטיקה (תואר שני) כבר בשנת 1974. את "גבעון" הוא מנהל כבר כמעט 20 שנים, בהן חילץ את החטיבה ממשבר קשה, שהתרחש לאחר המהפיכה באיראן ב-1978 ונפילת משטר השאה, שהיה לקוח נאמן של החטיבה. בשיא הפריחה עבדו ב"גבעון" 1100 אנשים. בימים הקשים ביותר המצבה הצטמצמה ל-440 עובדים. כיום, מספר המועסקים עומד על 770, והוא צפוי לגדול עוד, בהתאם לגידול במכירות.
צבר המכירות של "גבעון" לשנים הבאות עומד על 1.6 מיליארד שקל (כ-430 מיליון דולר). הגידול בצבר ההזמנות מיוחס רובו ככולו למכירות בחו"ל. תעש אינה מדווחת על עסקאותיה, אבל היא רשמה הזמנות של מערכות כמו הרקטות "אקסטרה" ומשגר הרקטות הרב משימתי LYNW. גם צה"ל צפוי להוציא בקרוב מכרז לאספקת רקטות מדויקות לכוחות היבשה מנועים, נורים, רקטות.
לדברי נתן וקסלר,"ב"גבעון" יש שלושה תחומי פעילות מרכזיים: החטיבה נחשבת "מוקד ידע לאומי" בתחום ההנעה הרקטית (המשמעות של ההגדרה "מוקד ידע" היא קבלת תקציבי מחקר קבועים ממשרד הביטחון). מנועים של גבעון משולבים בכל מערכות הטילים ומשגרי הלוויינים הישראליים.
"גבעון" היא מוקד ידע גם בתחום הפעילות המרכזי הנוסף שלה – פירוטכניקה ונורי הטעיה היוצרים חום, ומשמשים להטעיית טילים נגד מטוסים. בימים אלה משלימה החברה אספקה של נורים מתקדמים שנרכשו על ידי הצבא האמריקאי.
"התחום השלישי, של הרקטות הארטילריות, הוא זה שמריץ אותנו קדימה", אומר וקסלר. לדבריו, "נכנסנו לתחום הרקטות הארטילריות אחרי מלחמת ששת הימים ב-1967. פריצת הדרך בתחום הושגה בשנים האחרונות בזכות הדיוק שניתן לרקטות, שיכול להגיע עד מטרים בודדים (CEP)".
תעש ערכה באחרונה ניסוי בדרום, שבו רקטה מסוג "כידון קסום" (Accular בשמה המסחרי הבינלאומי) פגעה "בול" במטרה ממרחק של קילומטרים רבים. הרקטה המדויקת "כידון קסום" מבוססת על רקטה וותיקה שפותחה בתעש לפני שנים רבות המכונה LAR 160. הרקטה המדויקת מצוידת במנגנון של שסתומים שפולטים גז, ומכוונים אותה ליעדה, בהתאם להכוונה של מערכת ניווט מבוססת ג'י.פי.אס או מערכת אינרציאלית.
ה"אקסטרא" הוא פרויקט אחר, שיצא לדרך בעשור שעבר, בשיתוף פעולה בין התעשייה האווירית לתעש, וכיום מנוהל רק על ידי תעש. מדובר ברקטה בעלת ראש קרב בקוטר 300 מ"מ לטווחים של 150 ק"מ, עם רמת דיוק של 10 מטר CEP. ניתן להתקין על הרקטה מגוון ראשי קרב. אורכה 3790 מ"מ, הניווט מבוסס ג'י.פי. אס או מערכת אינרציאלית (מערכת ניווט אינרציאלית מייקרת את הרקטה ותלויה בהזמנת הלקוח).
לדברי וקסלר, אחד מיתרונותיה הגדולים של ה"אקסטרא" הוא שניתן לשגר אותה ממגוון רחב של משגרים קיימים, והיא אינה חייבת בהכרח משגר יעודי. לגבי תחום המשגרים שמפותחים ב"גבעון", אומר נתן וקסלר כי המשגר LYNX, שנמכר לכמה מדינות, ניתן להתקנה על סוגים שונים של משאיות. "אנחנו משתדלים למכור מערכות מאוד וורסטיליות. אין לנו ספק כי העתיד הוא בתחום הרקטות", מסכם וקסלר את הראיון עמו.
***
הכתבה פורסמה לראשונה בגיליון מספר 6 של ישראל דיפנס
