עזה: חייבים לשבור את השגרה
עזה: חייבים לשבור את השגרה
אריה אגוזי -תגובה מהירה
| 19/05/2011
שגרה: ישראל מחסלת, הארגונים בעזה, ולא משנה איזה שם מצמידים להם, משגרים רקטות. בדרום מאות אלפים צמודים לחדרי הביטחון, אזרחים ישראלים נפצעים, חיל האוויר תוקף כמה מטרות. כמה מחבלים נהרגים. זו מציאות שלא יכולה להימשך. למה? כי יש כאן כמה ארגוני טרור מול צבא שהוא אחד החזקים בעולם והוא מתנהג בגלל הגבלות של הדרג המדיני, כמו צבא חלש שיכול רק להגיב בצורה "סימטרית". כתבתי כבר בעבר שאת המשוואה המטומטמת הזו צריך לשבור. כתבתי שאין לאפשר מלחמת התשה לאורך גזרת עזה.
אז כתבתי, והממשלה ממשיכה לקשור את ידיו ורגליו של צה"ל. מי שנכנס מזמן למציאות בלתי אפשרית הם אזרחי הדרום. אלה נקראים בכל כמה שבועות או ימים להישאר צמודים למרחבים המוגנים, מבטלים להם אירועים ציבוריים, בקיצור חיים במגבלות קשות. ואת המצב הזה מאפשרת ממשלת ישראל כי היא חוששת מה יגיד העולם.
הסימפטום הזה מוכר כבר זמן רב. לא צריך להיות רופא ממשלות מומחה כדי לזהות אותו. הממשלה מוכנה שמאות אלפים מאזרחיה יחיו בתנאים לא מתקבלים על הדעת ובלבד שארה"ב ואירופה לא ישגרו מחאות חריפות על "פגיעה בחפים מפשע בעזה". לא שמעתי תגובה כזו על הפגיעה בישראלים. גם כאשר היה כאן מזכיר האו"ם דבריו היו מאוזנים כאילו ישראל היא היוזמת את המשך הירי.
התגובה על שיגורים מעזה נגד מטרות אזרחיות לא צריכה להיות "מאוזנת". זו המצאה מבית היוצר של "תהליך השלום עם הפלשתינים". זו פיקציה וגם זו פיקציה. אין ולא יהיה תהליך שלום ואין תגובה מאוזנת. אין בכבילת ידיו של צה"ל שום הגיון. אחוזי היירוט הגבוהים של מערכת "כיפת ברזל" מאפשרת למנהיגינו להגיב בצורה מגוחכת. בנחש פוגעים בראש. עד כה פגעו רק בגוף שלו. זה כאב לו אבל בלוטות הארס שלו ממשיכות לייצר ארס ושיניו מחפשות כל הזמן קורבנות.
לא צריך לחכות עד שרקטת "גראד" אחת תגרום לפגיעה של ממש. לא צריך לחפש תירוצים כדי להגיב. כאשר כנופיות משתוללות - כל כוח משטרה בעולם היה מגיב בעוצמה. בעזה יש כנופיות. לנו יש צבא. צריך רק לתת לו אור ירוק. הוא יודע בדיוק איך לכרות לנחש את הראש.
ומה אתם יודעים. ארה"ב הודיעה אתמול כי היא מודאגת מהמצב. הם בכלל לא חושבים שההודעות האלה בדרך כלל של משרד החוץ בוושינגטון, מגוחכות. ארה"ב מודאגת מהגרעין באיראן. ארה"ב מודאגת מהמצב בסוריה, וארה"ב מודאגת ממה שקורה בין ישראל וארגוני המחבלים בעזה. ומה עושה וושינגטון כדי לשנות את המצב? כלום, נאדא, גורנישט. דיבורים זה זול מאוד.
שגרה: ישראל מחסלת, הארגונים בעזה, ולא משנה איזה שם מצמידים להם, משגרים רקטות. בדרום מאות אלפים צמודים לחדרי הביטחון, אזרחים ישראלים נפצעים, חיל האוויר תוקף כמה מטרות. כמה מחבלים נהרגים. זו מציאות שלא יכולה להימשך. למה? כי יש כאן כמה ארגוני טרור מול צבא שהוא אחד החזקים בעולם והוא מתנהג בגלל הגבלות של הדרג המדיני, כמו צבא חלש שיכול רק להגיב בצורה "סימטרית". כתבתי כבר בעבר שאת המשוואה המטומטמת הזו צריך לשבור. כתבתי שאין לאפשר מלחמת התשה לאורך גזרת עזה.
אז כתבתי, והממשלה ממשיכה לקשור את ידיו ורגליו של צה"ל. מי שנכנס מזמן למציאות בלתי אפשרית הם אזרחי הדרום. אלה נקראים בכל כמה שבועות או ימים להישאר צמודים למרחבים המוגנים, מבטלים להם אירועים ציבוריים, בקיצור חיים במגבלות קשות. ואת המצב הזה מאפשרת ממשלת ישראל כי היא חוששת מה יגיד העולם.
הסימפטום הזה מוכר כבר זמן רב. לא צריך להיות רופא ממשלות מומחה כדי לזהות אותו. הממשלה מוכנה שמאות אלפים מאזרחיה יחיו בתנאים לא מתקבלים על הדעת ובלבד שארה"ב ואירופה לא ישגרו מחאות חריפות על "פגיעה בחפים מפשע בעזה". לא שמעתי תגובה כזו על הפגיעה בישראלים. גם כאשר היה כאן מזכיר האו"ם דבריו היו מאוזנים כאילו ישראל היא היוזמת את המשך הירי.
התגובה על שיגורים מעזה נגד מטרות אזרחיות לא צריכה להיות "מאוזנת". זו המצאה מבית היוצר של "תהליך השלום עם הפלשתינים". זו פיקציה וגם זו פיקציה. אין ולא יהיה תהליך שלום ואין תגובה מאוזנת. אין בכבילת ידיו של צה"ל שום הגיון. אחוזי היירוט הגבוהים של מערכת "כיפת ברזל" מאפשרת למנהיגינו להגיב בצורה מגוחכת. בנחש פוגעים בראש. עד כה פגעו רק בגוף שלו. זה כאב לו אבל בלוטות הארס שלו ממשיכות לייצר ארס ושיניו מחפשות כל הזמן קורבנות.
לא צריך לחכות עד שרקטת "גראד" אחת תגרום לפגיעה של ממש. לא צריך לחפש תירוצים כדי להגיב. כאשר כנופיות משתוללות - כל כוח משטרה בעולם היה מגיב בעוצמה. בעזה יש כנופיות. לנו יש צבא. צריך רק לתת לו אור ירוק. הוא יודע בדיוק איך לכרות לנחש את הראש.
ומה אתם יודעים. ארה"ב הודיעה אתמול כי היא מודאגת מהמצב. הם בכלל לא חושבים שההודעות האלה בדרך כלל של משרד החוץ בוושינגטון, מגוחכות. ארה"ב מודאגת מהגרעין באיראן. ארה"ב מודאגת מהמצב בסוריה, וארה"ב מודאגת ממה שקורה בין ישראל וארגוני המחבלים בעזה. ומה עושה וושינגטון כדי לשנות את המצב? כלום, נאדא, גורנישט. דיבורים זה זול מאוד.
