הקשר בין פרשת יתרו ל"תסמונת זליכה"

בשבת זו אנו וראים את פרשת יתרו. רובה של הפרשה עוסק במעמד הר סיני וקבלת עשרת הדיברות, מעמד שקשה להגזים בחשיבותו להיסטוריה של העם היהודי, ולעולם הנוצרי. המעמד כל כך חשוב ועוצמתי, עד כי הוא ממעיט בערכה של הפרשייה הפותחת את הפרשה. בפרשייה זו 'מלמד' יתרו את משה פרק בבירוקרטיה.

 
כשאני קורא את הטקסט אני חושב שעורך המקרא (או אלוהים) עשה עבודה מצוינת. מיד לאחר היציאה ממצרים, ולאחר שעבר עם ישראל את המשברים הגדולים של מעבר מעבדות לחירות הגיע תורם של צווי המוסר, החוקים, החשובים והמובילים, ובצמוד להם המבנה השלטוני, הבירוקרטיה.

לא במקרה ירדו לעולם הבירוקרטיה ולוחות הברית בסמיכות שכזו ובאגודה אחת. זה שקיבלנו את השיעור בבירוקרטיה לפני שקיבלנו את לוחות הברית מעמיד אותנו על חשיבותה וקדימותה של הבירוקרטיה לקדושה (חוכמת יוסף קודמת כרונולוגית לתבונת יהודה).

הבירוקרטיה, כמו רוב הדברים בחיינו, היא גם טובה וגם רעה. טובה כשהיא משרתת ערכים, ופועלת לטובת המנהיג, ולשיפור השרות שמקבל העם. יתרו שהיה מודע לאיכויותיה וחשיבותה של הבירוקרטיה מסביר זאת מצוין, הוא אומר למשה: .שמות, פרק י"ח, פסוקים 17-23: " ...לֹא-טוֹב, הַדָּבָר, אֲשֶׁר אַתָּה, עֹשֶׂה.  יח נָבֹל תִּבֹּל--גַּם-אַתָּה, גַּם-הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ:  כִּי-כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא-תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ.  יט ...; הֱיֵה אַתָּה לָעָם, מוּל הָאֱלֹהִים, וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת-הַדְּבָרִים, אֶל-הָאֱלֹהִים.  כ וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם, אֶת-הַחֻקִּים וְאֶת-הַתּוֹרֹת; וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם, אֶת-הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ, וְאֶת-הַמַּעֲשֶׂה, אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן.  כא וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת--שֹׂנְאֵי בָצַע; וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם, שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת.  כב וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, בְּכָל-עֵת, וְהָיָה כָּל-הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וְכָל-הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ-הֵם; וְהָקֵל, מֵעָלֶיךָ, וְנָשְׂאוּ, אִתָּךְ.  כג אִם אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, תַּעֲשֶׂה, וְצִוְּךָ אֱלֹהִים, וְיָכָלְתָּ עֲמֹד; וְגַם כָּל-הָעָם הַזֶּה, עַל-מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.

תפקידם של הפקידים הוא להוריד מהעומס המוטל על כתפי המנהיג, ולשאת בעול (פסוק 22 : "... והקל מעליך, ונשאו, איתך"). התוצאה היא שהמנהיג מבצע את תפקידו טוב יותר (פסוק 23 "...ויכולת עמוד") והעם מקבל שרות טוב יותר (פסוק 23 "... על מקומו יבוא בשלום").
 

מתי בירוקרטיה נהפכת לרעה? כשבמקום לשרת את המנהיג ואת העם היא מעמיסה עליהם.
י

ש הרבה סיבות לכך שהבירוקרטיה נהפכת לעול במקום לשיפור איכות השירות. כולנו נתקלנו בפקידים שמרגישים "חובה" להצדיק את קיומם ואשר על כן מעכבים תהליכים,  ואולם הרעה מכולם היא זו אשר נולדת  מכך שפקיד מקדם את האג'נדה או האידאולוגיה של עצמו.

לאחרונה פירסם מבקר המדינה את טיוטת הדו"ח שלו בנושא השריפה בכרמל. בטיוטה זו, הוא מייחס לשר האוצר אחריות אישית לאסון. כזכור, בעקבות מלחמת לבנון השנייה ולחץ פיקוד העורף תיקצבה הממשלה 100 מש"ח עבור ציוד וכוח אדם חסרים. הכסף לא הגיע לשרותיי הכבאות כי האוצר התנה זאת בהתייעלות. מבקר המדינה חשב שיש בכך מבחינת מעשה פסול, והזהיר את שר האוצר באחריות אישית לאסון. מי שקפץ בתקשורת, להגנתו של שר האוצר, הוא פרופסור זליכה (החשכ"ל לשעבר). שטען, באגביות, 'מה רוצים משר האוצר?, 70% מהחלטות הממשלה אינן יוצאות אל הפועל, כי אינן מתוקצבות כראוי'.

זליכה שכבר בהיותו החשכ"ל מינף רעה חולה זו כנגד רראש הממשלה ושר האוצר תחתם שרת, וכנגדנו אזרחי המדינה, ומיסמס את החלטותיהם, הרוויח ביושר כי רעה חולה זו תקרא על שמו: 'תיסמונת זליכה'.

אני כותב שורות אלה כי 'תסמונת זליכה' פושה בימים אלה בתוך משהב"ט. לכן, חשובה ביותר ביקורתו של מבקר המדינה המטילה אחריות אישית על שר האוצר. ראוי להם, לפקידי האוצר, במיוחד אלה שמשרתים כרגע במשהב"ט, לקרוא ולהפנים את ביקורתו ואת השלכות אמירותיו. כאשר אתם ממסמסים או שוחקים את החלטות הצבא במכשיריכם הבירוקרטיים, אתם נושאים באחריות לכישלונות הצבא, אם יבואו, בשדה הקרב.

ראוי לכולנו שנחזור לעיין היטב בפרשת השבוע וניזכר שתפקידה של הפקידות הוא לשרת את המנהיג והעם, ולא לנהל מדיניות ואידיאולוגיה משלה. אני מקבל דבר אחד בדבריו של זליכה, הפקידים אינם נושאים באחריות, זו בדיוק הסיבה בגינה אסור להם לקדם אידיאולוגיה ואג'נדה משלהם, אלא לשרת את הנושאים באחריות ואת לקוחותיהם, העם.

You might be interested also