בתכנון: מל"ט ה"איתן" – המל"ט האסטרטגי של כל צבאות נאט"ו
האיומים ששוגרו בכנס הרצליה לא ישפיעו על התקדמות הגרעין האיראני; חייבם לסיים במהרה את חקירת התרסקות מל"ט ה"איתן" – למישהו יש תכניות גדולות לגביו; וגם הברחות הנשק לעזה הנמשכות ללא הפרעה. פותחים שבוע עם אריה אגוזי, ראשון ב-12:00
אריה אגוזי
| 19/05/2011
בישראל הפכו איומים לחלק מההתנהלות בכל פעם שיש משבר. ההסתדרות מאיימת לשתק את המשק, הרופאים מאיימים לעזוב את המחלקות וכך הלאה. האיום החדש, כפי שפורסם בישראל דיפנס, הוא - שיפסיקו את ייצור טנק המרכבה ונגמ"ש הנמר. שום דבר מזה לא יקרה.
משרד הביטחון, להפתעתי, גם חושב שמישהו ייבהל מהאיום. יש לצה"ל תכנית רכש מסודרת של הטנק והנגמ"ש והיא תבוצע, אולי בעיכובים אבל במלואה. מה שמפתיע הוא שגם בכירים ומנוסים, נזעקו לשמע הלוחמה הפסיכולוגית בגרוש שמפעילה מערכת הביטחון. הכי טוב מבחינתם היה לשתוק ולהמשיך לראות את הטנקים והנגמש"ים ממשיכים לרדת מקווי הייצור. יש לכך שתי סיבות.
תקציב הביטחון לא יקוצץ במונחים ריאליים ואולי אף יגדל. מעטים מאוד במדינה יודעים איך הוא מורכב ותמיד יש את הסעיפים "הסודיים". חוץ מזה תמיד ניתן להעביר כספים מסעיף לסעיף. שום דבר כרגע לא ימנע את המשך תכנית הטנק והנגמ"ש. אולי יהיו עיכובים בלוחות הזמנים אבל פרויקטים כאלה לא מתים בגלל קשיי תקציב, שכן אין להם תחליף.
חסרה משמעת
בכל כמה שבועות אני כותב כאן על המשמעת הלקויה בצה"ל. גם הפעם וזה כמובן בהקשר של החייל שנשכח בתוך כפר פלשתינאי אחרי שהכוח שהוא היה חלק ממנו,חזר לשטח ישראל. גם כאן מדובר במשמעת לקויה או בחוסר משמעת של מפקדים. יש הוראות ברורות של יציאה משטח עוין והן לא קוימו. במזל זה נגמר כך ולא בצורה אחרת.
מישהו במטכ"ל חייב להבין שללמד חיילים לירות זה חשוב אבל בלי משמעת זה תמיד יגמר רע. מישהו עוד לא הפנים זאת וזה מצב חמור.
מדברים ומאיימים
בשבוע שעבר השמיעו הרמטכ"ל ושר הביטחון מילים שיכלו להשתמע כאיום ממשי לפני התקפה על מתקני הגרעין באיראן. יש שאומרים שזה נעשה במתכוון כדי ליצור לחץ בינלאומי על טהרן. אם זה נכון הרי שלמרות כל מאמצי המודיעין שמשקיעה ישראל בלדעת מה קורה בראש של שליטי איראן, התוצאה די עלובה.
לו הם היו באמת מבינים מה קורה אצל האייתולות והבובה שלהם אחמדיניג'אד, הם היו יודעים מזמן שאיומים לא יעשו את העבודה. איראן נחושה להגיע ליכולת גרעינית ושום איום מכנס הרצליה או אחר בישראל, לא ישנה זאת. במקום לדבר כל הרבה צריך לעשות משהו זה או אחר.
מרוב דיבורים כבר לא ברור מי עושה מה.
תקוות גדולות
חיל האוויר חייב לסיים במהירות האפשרית את חקירת נסיבות התרסקות מל"ט ה"איתן" סמוך לגדרה. זה לא רק מסיבות מבצעיות שהן חשובות כשלעצמן, אלא בגלל שיקולים נוספים. צרפת החליטה עקרונית לרכוש את המל"ט הענק לצרכיה.
אבל חברת דאסו הצרפתית, השותפה של התעשייה האווירית במקרה של עסקה כזו, מתכננת הישג גדול יותר - להפוך את ה"איתן" למל"ט האסטרטגי של כל צבאות נאט"ו. כאן מדובר על עסקאות פוטנציאליות ענקיות ולכן חייבים לדעת מה גרם להתרסקות.
אם מדובר בטעות אנוש המצב חמור פחות. אבל אם מדובר בכשל תכנוני, צריך לפרסם את המסקנות וגם מה נעשה כדי לתקן את הכשל הזה.
גדר פרוצה
החיסולים הממוקדים בעזה, ירי מדויק לעבר מניחי מטענים על גדר המערכת ועוד פעולות נקודתיות כאלה, לא עוצרות את שטף הנשק המתקדם הנכנס לעזה. הנשק מקורו באיראן והוא עושה מסלול ארוך לפני שהוא מגיע לעזה. תקיפת שיירות נשק בסודן, אשר יוחסה לישראל על ידי פרסומים זרים, הייתה כנראה רק טיפה בים.
כל מומחי המודיעין מאשרים כי הזרימה הזו נמשכת ואף גברה. לא מדובר רק בנשק קל וחומרי נפץ אלא ברקטות מתקדמות עם כושר הרס גדול. 200 אלף הטילים והרקטות שמכוונים אל ישראל הם גם מעזה. ישראל חייבת לנקוט ביד הרבה יותר קשה על כל שיגור של רקטות לעבר ישראל.
הפצצה של פתחי מנהרות או מבנים ריקים "ששימשו לייצור רקטות" ממש לא מרתיעים. החמאס בעזה חייב להבין שאולי יש לו הרבה רקטות אבל אם הוא יעשה בהן שימו , הוא יחטוף מכה כזו שתגרום לו להצטער.
בינתיים הצער הוא של כולנו , מול העמדה הרופסת של ישראל.
סאגת החמקן
כל מפקד חיל אויר רוצה ששמו ייזכר בהיסטוריה של החיל כמי שרכש מטוס קרב מסוים. המפקד החדש של החיל יעשה טוב אם יבחן מחדש את הצרכים ויקרא את הדוחות על מטוס ה-F-35.
רק השבוע התפרסמו שוב בארה"ב ידיעות על כך שפרויקט המטוס החמקן הוא בין הבעייתיים ביותר בתולדות תעשיית מטוסי הקרב האמריקנים. קשיים טכניים, התייקרויות בלתי צפויות, לוחות זמנים שהשתבשו. ישראל רכשה 20 מטוסים כאלה, מה ששיעבד את החלק של הסיוע הביטחוני האמריקני המוקדש ליכולת אווירית כמעט רק לרכש המטוס הזה.
אין ספק שכאשר ה-F-35 יתבגר הוא יהיה מטוס קרב מעולה. אבל השאלה היא אם את היכולות שהוא יספק, לא ניתן יהיה להשיג בהרבה פחות כסף. רכישת טייסת נוספת שהיא כרגע הנושא על הפרק, תייצר שיעבוד כזה לעוד שנים רבות.
עדיף להשקיע במערכות שאין למדינות ערביות, עדיף להשקיע ביכולות שייצרו הפתעה. מומחים רבים אומרים כי החמקן כבר אינו חמקן כל כך וכי יש הרבה מערכות שיכולות לגלות אותו ממרחק. אז מה ההיגיון להשקיע סכומים אדירים במטוס הזה?
ממש עם כתיבת שורות אלה נמסר כי איטליה שוקלת לקצץ את מספר מטוסי ה-F-35 שהיא תרכוש. גם שם הבינו שמדובר במטוס יקר מאוד שיגיע באיחור גדול.
כלים שלובים
בכל תרגילי העורף שהתקיימו בשנים האחרונות לא נפתרה בעיה מרכזית אחת - השילוב בין כוחות החירום שאמורים לטפל במצב שיגרמו רקטות או טילים שיפגעו באזור מיושב בצפיפות. שאלה? מה קורה אם מחר בבוקר פוגע טיל במרכז הארץ? מי אמור לטפל בנפגעים שחלקם נלכד בתוך מבנים שקרסו?
לשטח יגיעו כוחות של משטרה, מד"א ורק אז של פיקוד העורף. מי לוקח פיקוד? האם מערכות הקשר של כל הגורמים מחוברות יחד? התשובה היא שלילית. למרות כל תרגילי העורף המתוקשרים, את הבעיות הבסיסיות ביותר לא פתרו וזה במדינה שגודלה הוא של עיר ממוצעת בארה"ב. אני מקווה שאני לא אצטרך לומר לכם "אמרתי לכם". כולם מכירים את הבעיות הבסיסיות אבל מעט מאוד נעשה לפתור אותן וזה כאשר רק להזכיר 200 אלף רקטות וטילים מכוונים אלינו.
בישראל הפכו איומים לחלק מההתנהלות בכל פעם שיש משבר. ההסתדרות מאיימת לשתק את המשק, הרופאים מאיימים לעזוב את המחלקות וכך הלאה. האיום החדש, כפי שפורסם בישראל דיפנס, הוא - שיפסיקו את ייצור טנק המרכבה ונגמ"ש הנמר. שום דבר מזה לא יקרה.
משרד הביטחון, להפתעתי, גם חושב שמישהו ייבהל מהאיום. יש לצה"ל תכנית רכש מסודרת של הטנק והנגמ"ש והיא תבוצע, אולי בעיכובים אבל במלואה. מה שמפתיע הוא שגם בכירים ומנוסים, נזעקו לשמע הלוחמה הפסיכולוגית בגרוש שמפעילה מערכת הביטחון. הכי טוב מבחינתם היה לשתוק ולהמשיך לראות את הטנקים והנגמש"ים ממשיכים לרדת מקווי הייצור. יש לכך שתי סיבות.
תקציב הביטחון לא יקוצץ במונחים ריאליים ואולי אף יגדל. מעטים מאוד במדינה יודעים איך הוא מורכב ותמיד יש את הסעיפים "הסודיים". חוץ מזה תמיד ניתן להעביר כספים מסעיף לסעיף. שום דבר כרגע לא ימנע את המשך תכנית הטנק והנגמ"ש. אולי יהיו עיכובים בלוחות הזמנים אבל פרויקטים כאלה לא מתים בגלל קשיי תקציב, שכן אין להם תחליף.
חסרה משמעת
בכל כמה שבועות אני כותב כאן על המשמעת הלקויה בצה"ל. גם הפעם וזה כמובן בהקשר של החייל שנשכח בתוך כפר פלשתינאי אחרי שהכוח שהוא היה חלק ממנו,חזר לשטח ישראל. גם כאן מדובר במשמעת לקויה או בחוסר משמעת של מפקדים. יש הוראות ברורות של יציאה משטח עוין והן לא קוימו. במזל זה נגמר כך ולא בצורה אחרת.
מישהו במטכ"ל חייב להבין שללמד חיילים לירות זה חשוב אבל בלי משמעת זה תמיד יגמר רע. מישהו עוד לא הפנים זאת וזה מצב חמור.
מדברים ומאיימים
בשבוע שעבר השמיעו הרמטכ"ל ושר הביטחון מילים שיכלו להשתמע כאיום ממשי לפני התקפה על מתקני הגרעין באיראן. יש שאומרים שזה נעשה במתכוון כדי ליצור לחץ בינלאומי על טהרן. אם זה נכון הרי שלמרות כל מאמצי המודיעין שמשקיעה ישראל בלדעת מה קורה בראש של שליטי איראן, התוצאה די עלובה.
לו הם היו באמת מבינים מה קורה אצל האייתולות והבובה שלהם אחמדיניג'אד, הם היו יודעים מזמן שאיומים לא יעשו את העבודה. איראן נחושה להגיע ליכולת גרעינית ושום איום מכנס הרצליה או אחר בישראל, לא ישנה זאת. במקום לדבר כל הרבה צריך לעשות משהו זה או אחר.
מרוב דיבורים כבר לא ברור מי עושה מה.
תקוות גדולות
חיל האוויר חייב לסיים במהירות האפשרית את חקירת נסיבות התרסקות מל"ט ה"איתן" סמוך לגדרה. זה לא רק מסיבות מבצעיות שהן חשובות כשלעצמן, אלא בגלל שיקולים נוספים. צרפת החליטה עקרונית לרכוש את המל"ט הענק לצרכיה.
אבל חברת דאסו הצרפתית, השותפה של התעשייה האווירית במקרה של עסקה כזו, מתכננת הישג גדול יותר - להפוך את ה"איתן" למל"ט האסטרטגי של כל צבאות נאט"ו. כאן מדובר על עסקאות פוטנציאליות ענקיות ולכן חייבים לדעת מה גרם להתרסקות.
אם מדובר בטעות אנוש המצב חמור פחות. אבל אם מדובר בכשל תכנוני, צריך לפרסם את המסקנות וגם מה נעשה כדי לתקן את הכשל הזה.
גדר פרוצה
החיסולים הממוקדים בעזה, ירי מדויק לעבר מניחי מטענים על גדר המערכת ועוד פעולות נקודתיות כאלה, לא עוצרות את שטף הנשק המתקדם הנכנס לעזה. הנשק מקורו באיראן והוא עושה מסלול ארוך לפני שהוא מגיע לעזה. תקיפת שיירות נשק בסודן, אשר יוחסה לישראל על ידי פרסומים זרים, הייתה כנראה רק טיפה בים.
כל מומחי המודיעין מאשרים כי הזרימה הזו נמשכת ואף גברה. לא מדובר רק בנשק קל וחומרי נפץ אלא ברקטות מתקדמות עם כושר הרס גדול. 200 אלף הטילים והרקטות שמכוונים אל ישראל הם גם מעזה. ישראל חייבת לנקוט ביד הרבה יותר קשה על כל שיגור של רקטות לעבר ישראל.
הפצצה של פתחי מנהרות או מבנים ריקים "ששימשו לייצור רקטות" ממש לא מרתיעים. החמאס בעזה חייב להבין שאולי יש לו הרבה רקטות אבל אם הוא יעשה בהן שימו , הוא יחטוף מכה כזו שתגרום לו להצטער.
בינתיים הצער הוא של כולנו , מול העמדה הרופסת של ישראל.
סאגת החמקן
כל מפקד חיל אויר רוצה ששמו ייזכר בהיסטוריה של החיל כמי שרכש מטוס קרב מסוים. המפקד החדש של החיל יעשה טוב אם יבחן מחדש את הצרכים ויקרא את הדוחות על מטוס ה-F-35.
רק השבוע התפרסמו שוב בארה"ב ידיעות על כך שפרויקט המטוס החמקן הוא בין הבעייתיים ביותר בתולדות תעשיית מטוסי הקרב האמריקנים. קשיים טכניים, התייקרויות בלתי צפויות, לוחות זמנים שהשתבשו. ישראל רכשה 20 מטוסים כאלה, מה ששיעבד את החלק של הסיוע הביטחוני האמריקני המוקדש ליכולת אווירית כמעט רק לרכש המטוס הזה.
אין ספק שכאשר ה-F-35 יתבגר הוא יהיה מטוס קרב מעולה. אבל השאלה היא אם את היכולות שהוא יספק, לא ניתן יהיה להשיג בהרבה פחות כסף. רכישת טייסת נוספת שהיא כרגע הנושא על הפרק, תייצר שיעבוד כזה לעוד שנים רבות.
עדיף להשקיע במערכות שאין למדינות ערביות, עדיף להשקיע ביכולות שייצרו הפתעה. מומחים רבים אומרים כי החמקן כבר אינו חמקן כל כך וכי יש הרבה מערכות שיכולות לגלות אותו ממרחק. אז מה ההיגיון להשקיע סכומים אדירים במטוס הזה?
ממש עם כתיבת שורות אלה נמסר כי איטליה שוקלת לקצץ את מספר מטוסי ה-F-35 שהיא תרכוש. גם שם הבינו שמדובר במטוס יקר מאוד שיגיע באיחור גדול.
כלים שלובים
בכל תרגילי העורף שהתקיימו בשנים האחרונות לא נפתרה בעיה מרכזית אחת - השילוב בין כוחות החירום שאמורים לטפל במצב שיגרמו רקטות או טילים שיפגעו באזור מיושב בצפיפות. שאלה? מה קורה אם מחר בבוקר פוגע טיל במרכז הארץ? מי אמור לטפל בנפגעים שחלקם נלכד בתוך מבנים שקרסו?
לשטח יגיעו כוחות של משטרה, מד"א ורק אז של פיקוד העורף. מי לוקח פיקוד? האם מערכות הקשר של כל הגורמים מחוברות יחד? התשובה היא שלילית. למרות כל תרגילי העורף המתוקשרים, את הבעיות הבסיסיות ביותר לא פתרו וזה במדינה שגודלה הוא של עיר ממוצעת בארה"ב. אני מקווה שאני לא אצטרך לומר לכם "אמרתי לכם". כולם מכירים את הבעיות הבסיסיות אבל מעט מאוד נעשה לפתור אותן וזה כאשר רק להזכיר 200 אלף רקטות וטילים מכוונים אלינו.
