הגז מ"תמר" תורם לחוסן הלאומי
לרגל התחלת זרימת הגז מ"תמר" ערב החג - מובא שוב מאמרו של יו"ר חברת חשמל, אלוף (מיל') יפתח רון טל
יפתח רון טל
| 19/05/2011
קידוח תמר. צילום: יח"צ
מאז הקמתה של חברת החשמל לישראל בשנת 1923 משק החשמל בישראל הוגדר כאי חשמלי. יכולת הגיבוי הקיימת במערכי הייצור וההולכה, לדוגמה באירופה או בארה”ב, אינה קיימת בישראל. רשתות הולכת החשמל באירופה פועלות כ–One Grid (אגב, כך גם רשת הולכת הגז הטבעי), ומאפשרות שוק חופשי לאנרגיה בו סוחרים בחשמל.
כאשר יש כשל תפעולי של אחד ה”שחקנים” או אפילו חוסר כדאיות כלכלית, יש את היכולת לבחור ממי לקנות את החשמל. בישראל לא כך הדבר – היותנו שוק אי חשמלי באה לידי ביטוי לכל אורכה של שרשרת החשמל, החל ממקורות האנרגיה הנדרשים לייצור החשמל (דלקים), דרך תחנות הכוח וכלה ברשת ההולכה הארצית - רשת אחת סגורה ועצמאית.
לישראל אין מכרות פחם, אין בארות נפט, ועד שנת 2004 לא היו מאגרי גז טבעי פעילים. מצב זה השתנה באופן דרמטי עם גילוי הגז הטבעי בסמוך לחופי מדינת ישראל, גילויים אשר שינו את מפת מקורות האנרגיה של חברת החשמל. חברת החשמל מתמודדת עם החסר במקורות אנרגיה מקומיים, באמצעות גיוון תמהיל הדלקים בייצור החשמל, קרי שימוש בפחם, גז, סולר ומזוט וכן, היכן שניתן, בהתקשרות עם מספר ספקים על מנת לא להסתכן ולהסתמך על ספק בודד לאספקת פחם או גז טבעי.
כאמור, עם גילוי הגז הטבעי בשדות תמר ולוויתן, מצב זה השתנה בצורה משמעותית עד כדי הפיכת ישראל לנסיכות גז טבעי. מציאות זו תאפשר בעתיד הקרוב למדינת ישראל ולחברת החשמל ליהנות מעצמאות אנרגטית, אם בהסכמי רכישה ואם בבעלות ממשית על שדות גז טבעי העתידים להספיק עשרות שנים קדימה. עצמאות זו משפרת באופן משמעותי וישיר את אמינות אספקת החשמל לצרכנים ולתעשייה, אך השפעתה על כלכלת ישראל וחוסנו של המשק הלאומי רבה עוד יותר.
יתרונותיו של הגז הטבעי כמקור אנרגיה לייצור חשמל ידועים: מחיר אטרקטיבי, זיהום אוויר מופחת בהשוואה לפחם ובוודאי בהשוואה לסולר ומזוט, עלות תחנות כוח נמוכה יותר, וכדומה. מהפכת הגז הטבעי אף תביא בעקבותיה את “המהפכה הירוקה”, שתאפשר לנו לייצר יותר חשמל בפחות זיהום אוויר. על כן, הגדלת היקפי הייצור באמצעות גז טבעי ביחס לדלקים אחרים, וההסתמכות עליו הינה בלתי נמנעת ומחייבת מכל הבחינות.
מעבר לכך, המחיר האלטרנטיבי, אילולא הגילויים והשגת העצמאות בתחום זה, היה כבד ורב השפעה על חברת החשמל ועל כלכלת ישראל כולה. החיסכון בייצור חשמל באמצעות גז טבעי נאמד בכמיליארד דולר בשנה ואף גדל ביחס ישיר להיקף הייצור הגדל. נקודת התורפה המרכזית כעת, לאחר גילוי מאגרי הגז, היא יכולת הולכת הגז ואחסונו ברמה האסטרטגית. \
על מנת להגיע לעצמאות אנרגטית אמיתית, עלינו לייצר יתירות אסטרטגית בשרשרת אספקת הגז הטבעי, על כלל מרכיביה. אם בוחנים מעצמות גז בעולם דוגמת הולנד ובריטניה, רואים כי מערכת הולכת הגז בהן מסועפת, מעגלית ובעלת גיבויים. בנוסף, יש ברשותן חיבורים בין מדינות ואף בין יבשות. בישראל לא כך הדבר ובמובן זה אנו עדיין אי חשמלי. מערכת הולכת הגז בישראל מתבססת על כניסה אחת מן הים ועל צינור אחד יבשתי המגיע אל תחנות הכוח.
לאחרונה חברת החשמל וחברת נתיבי גז הציגו בפני משרד התשתיות הלאומיות את הצעתן לתכנית אסטרטגית לפיתוח מערכת הולכת הגז, ועיקריה הם: הקמת טבעת של צינורות הולכה (יבשתית וימית), הקמת שלוש כניסות (לפחות) של גז טבעי מן הים אל היבשה, הקמת מסוף לקבלת גז טבעי נוזלי (L.N.G), ובניית מאגרים אסטרטגיים ומאגרים תפעוליים לאחסון הגז. מדובר על תכנית רב שנתית ורבת משאבים אך בעלת הכרח לאומי. רק כך מדינת ישראל תשיג עצמאות אנרגטית אמיתית.
מאז הקמתה של חברת החשמל לישראל בשנת 1923 משק החשמל בישראל הוגדר כאי חשמלי. יכולת הגיבוי הקיימת במערכי הייצור וההולכה, לדוגמה באירופה או בארה”ב, אינה קיימת בישראל. רשתות הולכת החשמל באירופה פועלות כ–One Grid (אגב, כך גם רשת הולכת הגז הטבעי), ומאפשרות שוק חופשי לאנרגיה בו סוחרים בחשמל.
כאשר יש כשל תפעולי של אחד ה”שחקנים” או אפילו חוסר כדאיות כלכלית, יש את היכולת לבחור ממי לקנות את החשמל. בישראל לא כך הדבר – היותנו שוק אי חשמלי באה לידי ביטוי לכל אורכה של שרשרת החשמל, החל ממקורות האנרגיה הנדרשים לייצור החשמל (דלקים), דרך תחנות הכוח וכלה ברשת ההולכה הארצית - רשת אחת סגורה ועצמאית.
לישראל אין מכרות פחם, אין בארות נפט, ועד שנת 2004 לא היו מאגרי גז טבעי פעילים. מצב זה השתנה באופן דרמטי עם גילוי הגז הטבעי בסמוך לחופי מדינת ישראל, גילויים אשר שינו את מפת מקורות האנרגיה של חברת החשמל. חברת החשמל מתמודדת עם החסר במקורות אנרגיה מקומיים, באמצעות גיוון תמהיל הדלקים בייצור החשמל, קרי שימוש בפחם, גז, סולר ומזוט וכן, היכן שניתן, בהתקשרות עם מספר ספקים על מנת לא להסתכן ולהסתמך על ספק בודד לאספקת פחם או גז טבעי.
כאמור, עם גילוי הגז הטבעי בשדות תמר ולוויתן, מצב זה השתנה בצורה משמעותית עד כדי הפיכת ישראל לנסיכות גז טבעי. מציאות זו תאפשר בעתיד הקרוב למדינת ישראל ולחברת החשמל ליהנות מעצמאות אנרגטית, אם בהסכמי רכישה ואם בבעלות ממשית על שדות גז טבעי העתידים להספיק עשרות שנים קדימה. עצמאות זו משפרת באופן משמעותי וישיר את אמינות אספקת החשמל לצרכנים ולתעשייה, אך השפעתה על כלכלת ישראל וחוסנו של המשק הלאומי רבה עוד יותר.
יתרונותיו של הגז הטבעי כמקור אנרגיה לייצור חשמל ידועים: מחיר אטרקטיבי, זיהום אוויר מופחת בהשוואה לפחם ובוודאי בהשוואה לסולר ומזוט, עלות תחנות כוח נמוכה יותר, וכדומה. מהפכת הגז הטבעי אף תביא בעקבותיה את “המהפכה הירוקה”, שתאפשר לנו לייצר יותר חשמל בפחות זיהום אוויר. על כן, הגדלת היקפי הייצור באמצעות גז טבעי ביחס לדלקים אחרים, וההסתמכות עליו הינה בלתי נמנעת ומחייבת מכל הבחינות.
מעבר לכך, המחיר האלטרנטיבי, אילולא הגילויים והשגת העצמאות בתחום זה, היה כבד ורב השפעה על חברת החשמל ועל כלכלת ישראל כולה. החיסכון בייצור חשמל באמצעות גז טבעי נאמד בכמיליארד דולר בשנה ואף גדל ביחס ישיר להיקף הייצור הגדל. נקודת התורפה המרכזית כעת, לאחר גילוי מאגרי הגז, היא יכולת הולכת הגז ואחסונו ברמה האסטרטגית. \
על מנת להגיע לעצמאות אנרגטית אמיתית, עלינו לייצר יתירות אסטרטגית בשרשרת אספקת הגז הטבעי, על כלל מרכיביה. אם בוחנים מעצמות גז בעולם דוגמת הולנד ובריטניה, רואים כי מערכת הולכת הגז בהן מסועפת, מעגלית ובעלת גיבויים. בנוסף, יש ברשותן חיבורים בין מדינות ואף בין יבשות. בישראל לא כך הדבר ובמובן זה אנו עדיין אי חשמלי. מערכת הולכת הגז בישראל מתבססת על כניסה אחת מן הים ועל צינור אחד יבשתי המגיע אל תחנות הכוח.
לאחרונה חברת החשמל וחברת נתיבי גז הציגו בפני משרד התשתיות הלאומיות את הצעתן לתכנית אסטרטגית לפיתוח מערכת הולכת הגז, ועיקריה הם: הקמת טבעת של צינורות הולכה (יבשתית וימית), הקמת שלוש כניסות (לפחות) של גז טבעי מן הים אל היבשה, הקמת מסוף לקבלת גז טבעי נוזלי (L.N.G), ובניית מאגרים אסטרטגיים ומאגרים תפעוליים לאחסון הגז. מדובר על תכנית רב שנתית ורבת משאבים אך בעלת הכרח לאומי. רק כך מדינת ישראל תשיג עצמאות אנרגטית אמיתית.
