האם צה"ל יעשה שימוש במערכות אוטומטיות שיפתחו באש על דעת עצמן?
ישראל צריכה להתחיל במתקפת נגד בתחום הסייבר; שיתוף הפעולה בין התע"א לבואינג יוצר פוטנציאל רווח גדול; האם מערכות אוטומטיות שיפתחו באש על דעת עצמן יוצבו בגבול מצרים? וביקור הרמטכ"ל האמריקני מבהיר כי אנחנו לבד במערכה מול איראן. פותחים שבוע עם אריה אגוזי, כל ראשון ב-12:00
אריה אגוזי
| 19/05/2011
אין כמעט ספק שמי שיכול להתמודד עם מתקפות הסייבר על ישראל הם אנשי כמה יחידות של צה"ל העוסקים נאמר באופן כללי ביותר, בתחום המחשוב המתקדם. אם ההערכה היא כי כל ההתקפות עד כה על בנקים וקופות חולים, הן רק החזרות לקראת הדבר האמיתי, הרי שעל יחידות אלה להתכונן. אבל לא רק למגננה, אלא בעיקר להתקפה.
לא ברור מי יצר ושלח את ה"תולעים" שפגעו במתקני הגרעין של איראן אבל זו השיטה. לפגוע קשה במתקני תשתית של מדינות עויינות, שכן המתקפה הגדולה על ישראל תבוא מכיוונן של מדינות ולא מכיוון ארגונים של האקרים צעירים בעלי נפש אנרכיסטית. זו רק הסחת דעת מארגונים ממשלתיים שנוצרו כדי לנהל את המלחמה במימד החדש.
ישראל לא ערוכה מול הסוג הזה של מלחמות. לפחות ישראל יכולה להשיב בינתיים במתקפות נגד שתכאבנה, תכאבנה מאוד.
מהלך אסטרטגי
הרחבת הסכם שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית וחברת בואינג בנושא הגנה מפני טילים בליסטיים, הוצג כעוד צעד של שיתוף פעולה תעשייתי בין שתי חברות בעלות טכנולוגיה מתקדמת. אבל זה לא בדיוק כך.
כדי להצטייד ביותר טילי "חץ-2" נחתמה לפני כעשר שנים עסקה עם בואינג. היא מייצרת חלק מהטילים במפעל באריזונה והם נרכשים עבור חיל האוויר הישראלי בכספי הסיוע הביטחוני האמריקני. סידור נוח לכל הדעות ולכל הצדדים.
אבל משהו קרה בדרך. ישראל היא כיום המדינה היחידה בעולם שיש לה מערכת מבצעית להגנה מפני טילים בליסטיים. ארה"ב מציבה מערכת נגד טילים בין יבשתיים אבל זה סיפור אחר. בבואינג הבינו שפרט לקבלנות משנה, יש כאן פוטנציאל גדול, הרבה יותר גדול.
לכן חתימת ההסכם להרחבת שיתוף הפעולה מציין שינוי אמיתי. בואינג מעורבת כיום בצורה גדולה בפיתוח הטיל המתקדם "חץ-3" . אבל גם בכך לא מסתיים העניין. אין לי ספק שאיום הטילים הבליסטיים על מספר גדל והולך של מדינות בעולם, יוצר ביקוש למערכות הגנה. שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית ובואינג יכול להביא למכירת מערכות כאלה לכמה מדינות.
עצמאים בשטח
האם צה"ל יעשה שימוש בעתיד הקרוב במערכות אוטומטיות שמסוגלות לפתוח באש על דעת עצמן? ההחלטה לא טכנית כי הטכנולוגיה קיימת גם בכלים קרקעיים וגם בימיים.
השאלה היא של "קוד הפעלה" אנושי. אבל מה שכרגע נראה לא מתקבל על הדעת, עשוי להיות מאוד מתקבל בעיקר לאורך גבול ארוך כמו עם מצרים. כאשר תסתיים, סופסוף, העבודה הבלתי נגמרת של הקמת גדר הגבול עם מצרים, מישהו יצטרך לגבות את חוטי המתכת מהם היא עשויה.
דווקא לאורך גדר ארוכה כל כך, יכולים הכלים האוטונומיים שיודעים גם להפליל וגם להרוג ,לתת תשובה מתאימה. צה"ל יהיה חייב לשקול את השימוש בטכנולוגיה הזו על כל היבטיה. זו לא תהיה החלטה קלה אבל עם השינוי במצב, זה בהחלט דורש דיון מחודש ומעמיק.
כישלון ידוע מראש
ביטולה ברגע האחרון של עסקה שחתמה יצרנית המל"טים הישראלית "אירונאוטיקס" עם מדינה זרה מעורר שוב את השאלה על הדרך שבה נעשות עסקאות ייצוא ביטחוני מישראל. לכאורה קיימים כל הגורמים והמנגנונים האמורים למנוע עסקאות שלא מתאימות לאינטרס של המדינה.
אז איך בכל זאת קורות תקלות כאלה? הדוגמה הטובה ביותר היא מה שקרוי בעולם הכלכלי "שוק מקביל" יש לצורך הענין את היבואנים או במקרה הזה את היצואנים הרשמיים, אבל לצידם ולא תמיד בתיאום אתם , פועלות דמויות בחצי חשאיות. מדובר בעיקר על קצינים בכירים לשעבר שמנצלים קשרים מימי שרותם הצבאי כדי לנסות ולעשות "מכה".
כל הניסיונות שנעשו להתגבר על התופעה או למעשה לשלוט בה, אם לא למגרה, נכשלו.
לבד במערכה
קוראי "ישראל דיפנס" ידעו כבר במהלך ביקורו של הרמטכ"ל האמריקני בישראל לפני כעשרה ימים כי המצב בשיחות שניהל כאן האורח עם הרמטכ"ל ובכירים אחרים במערכת הביטחון, היה רחוק מאוד מהתמונה של "פיקניק משפחתי" שניסו לייצר הדוברים הרשמיים .
והנה בא ראיון עם הגנרל דמפסי בסוף השבוע וחשף את מה שנחשף כאן כבר במהלך הביקור. אין כל הסכמה בין ארה"ב וישראל בנושא האיראני. הרמטכ"ל האמריקני הגיע לכאן בניסיון למנוע פעולה ישראלית עצמאית והשיחות, בחלקן לפחות, היו "נוקבות" בניסוח עדין.
זה אומר שהאמריקנים לא רוצים בלגן בשנת בחירות. זה אומר שישראל לבדה במערכה הזו. זה אומר שישראל תצטרך לקבל החלטות קשות כבר בזמן הקרוב.
"פרייארים בשלטון"
אלפי או ליתר דיוק עשרות אלפי מילים נכתבו על חוק טל והנסיון להאריך את תוקפו. הפעם אני רוצה לדבר על "פרייארים" אחרים, לא אלה שהולכים כל שנה למילואים. ראש הממשלה ושר הביטחון הם הפראיירים. או שהם לא מאזינים ליועצי התקשורת שלהם או שגם אלה אינם מבינים דבר.
לו נתניהו וברק היו מחליטים מזמן להפסיק את ההשתמטות המסיבית הם היו זוכים לאהדה כזו שבשנת בחירות הם היו מקבלים קולות במספר כזה שהיה הופך את השותפות עם מפלגות דתיות , למיותרת. אז למעשה הם הפריירים.
הם לא מבינים כמה עמוק הזעם בקרב הציבור החילוני על החוק המפלה. כמה הם היו קונים את עולמם בצורה ללא תקדים, לו הם היו מגלים תעוזה כיוצאי יחידות קרביות ועושים את המעשה הנכון. אבל במשך השנים החושים שלהם כבר לא מה שהם היו בזמן שרותם הצבאי.
דווקא עכשיו , חושים אלה היו מועילים להם, כי ההשתמטות היא אויב מסוכן.
אין כמעט ספק שמי שיכול להתמודד עם מתקפות הסייבר על ישראל הם אנשי כמה יחידות של צה"ל העוסקים נאמר באופן כללי ביותר, בתחום המחשוב המתקדם. אם ההערכה היא כי כל ההתקפות עד כה על בנקים וקופות חולים, הן רק החזרות לקראת הדבר האמיתי, הרי שעל יחידות אלה להתכונן. אבל לא רק למגננה, אלא בעיקר להתקפה.
לא ברור מי יצר ושלח את ה"תולעים" שפגעו במתקני הגרעין של איראן אבל זו השיטה. לפגוע קשה במתקני תשתית של מדינות עויינות, שכן המתקפה הגדולה על ישראל תבוא מכיוונן של מדינות ולא מכיוון ארגונים של האקרים צעירים בעלי נפש אנרכיסטית. זו רק הסחת דעת מארגונים ממשלתיים שנוצרו כדי לנהל את המלחמה במימד החדש.
ישראל לא ערוכה מול הסוג הזה של מלחמות. לפחות ישראל יכולה להשיב בינתיים במתקפות נגד שתכאבנה, תכאבנה מאוד.
מהלך אסטרטגי
הרחבת הסכם שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית וחברת בואינג בנושא הגנה מפני טילים בליסטיים, הוצג כעוד צעד של שיתוף פעולה תעשייתי בין שתי חברות בעלות טכנולוגיה מתקדמת. אבל זה לא בדיוק כך.
כדי להצטייד ביותר טילי "חץ-2" נחתמה לפני כעשר שנים עסקה עם בואינג. היא מייצרת חלק מהטילים במפעל באריזונה והם נרכשים עבור חיל האוויר הישראלי בכספי הסיוע הביטחוני האמריקני. סידור נוח לכל הדעות ולכל הצדדים.
אבל משהו קרה בדרך. ישראל היא כיום המדינה היחידה בעולם שיש לה מערכת מבצעית להגנה מפני טילים בליסטיים. ארה"ב מציבה מערכת נגד טילים בין יבשתיים אבל זה סיפור אחר. בבואינג הבינו שפרט לקבלנות משנה, יש כאן פוטנציאל גדול, הרבה יותר גדול.
לכן חתימת ההסכם להרחבת שיתוף הפעולה מציין שינוי אמיתי. בואינג מעורבת כיום בצורה גדולה בפיתוח הטיל המתקדם "חץ-3" . אבל גם בכך לא מסתיים העניין. אין לי ספק שאיום הטילים הבליסטיים על מספר גדל והולך של מדינות בעולם, יוצר ביקוש למערכות הגנה. שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית ובואינג יכול להביא למכירת מערכות כאלה לכמה מדינות.
עצמאים בשטח
האם צה"ל יעשה שימוש בעתיד הקרוב במערכות אוטומטיות שמסוגלות לפתוח באש על דעת עצמן? ההחלטה לא טכנית כי הטכנולוגיה קיימת גם בכלים קרקעיים וגם בימיים.
השאלה היא של "קוד הפעלה" אנושי. אבל מה שכרגע נראה לא מתקבל על הדעת, עשוי להיות מאוד מתקבל בעיקר לאורך גבול ארוך כמו עם מצרים. כאשר תסתיים, סופסוף, העבודה הבלתי נגמרת של הקמת גדר הגבול עם מצרים, מישהו יצטרך לגבות את חוטי המתכת מהם היא עשויה.
דווקא לאורך גדר ארוכה כל כך, יכולים הכלים האוטונומיים שיודעים גם להפליל וגם להרוג ,לתת תשובה מתאימה. צה"ל יהיה חייב לשקול את השימוש בטכנולוגיה הזו על כל היבטיה. זו לא תהיה החלטה קלה אבל עם השינוי במצב, זה בהחלט דורש דיון מחודש ומעמיק.
כישלון ידוע מראש
ביטולה ברגע האחרון של עסקה שחתמה יצרנית המל"טים הישראלית "אירונאוטיקס" עם מדינה זרה מעורר שוב את השאלה על הדרך שבה נעשות עסקאות ייצוא ביטחוני מישראל. לכאורה קיימים כל הגורמים והמנגנונים האמורים למנוע עסקאות שלא מתאימות לאינטרס של המדינה.
אז איך בכל זאת קורות תקלות כאלה? הדוגמה הטובה ביותר היא מה שקרוי בעולם הכלכלי "שוק מקביל" יש לצורך הענין את היבואנים או במקרה הזה את היצואנים הרשמיים, אבל לצידם ולא תמיד בתיאום אתם , פועלות דמויות בחצי חשאיות. מדובר בעיקר על קצינים בכירים לשעבר שמנצלים קשרים מימי שרותם הצבאי כדי לנסות ולעשות "מכה".
כל הניסיונות שנעשו להתגבר על התופעה או למעשה לשלוט בה, אם לא למגרה, נכשלו.
לבד במערכה
קוראי "ישראל דיפנס" ידעו כבר במהלך ביקורו של הרמטכ"ל האמריקני בישראל לפני כעשרה ימים כי המצב בשיחות שניהל כאן האורח עם הרמטכ"ל ובכירים אחרים במערכת הביטחון, היה רחוק מאוד מהתמונה של "פיקניק משפחתי" שניסו לייצר הדוברים הרשמיים .
והנה בא ראיון עם הגנרל דמפסי בסוף השבוע וחשף את מה שנחשף כאן כבר במהלך הביקור. אין כל הסכמה בין ארה"ב וישראל בנושא האיראני. הרמטכ"ל האמריקני הגיע לכאן בניסיון למנוע פעולה ישראלית עצמאית והשיחות, בחלקן לפחות, היו "נוקבות" בניסוח עדין.
זה אומר שהאמריקנים לא רוצים בלגן בשנת בחירות. זה אומר שישראל לבדה במערכה הזו. זה אומר שישראל תצטרך לקבל החלטות קשות כבר בזמן הקרוב.
"פרייארים בשלטון"
אלפי או ליתר דיוק עשרות אלפי מילים נכתבו על חוק טל והנסיון להאריך את תוקפו. הפעם אני רוצה לדבר על "פרייארים" אחרים, לא אלה שהולכים כל שנה למילואים. ראש הממשלה ושר הביטחון הם הפראיירים. או שהם לא מאזינים ליועצי התקשורת שלהם או שגם אלה אינם מבינים דבר.
לו נתניהו וברק היו מחליטים מזמן להפסיק את ההשתמטות המסיבית הם היו זוכים לאהדה כזו שבשנת בחירות הם היו מקבלים קולות במספר כזה שהיה הופך את השותפות עם מפלגות דתיות , למיותרת. אז למעשה הם הפריירים.
הם לא מבינים כמה עמוק הזעם בקרב הציבור החילוני על החוק המפלה. כמה הם היו קונים את עולמם בצורה ללא תקדים, לו הם היו מגלים תעוזה כיוצאי יחידות קרביות ועושים את המעשה הנכון. אבל במשך השנים החושים שלהם כבר לא מה שהם היו בזמן שרותם הצבאי.
דווקא עכשיו , חושים אלה היו מועילים להם, כי ההשתמטות היא אויב מסוכן.
