חשש בארה"ב: ג'יהאד עירוני כנקמה על חיסול בין לאדן
פתיחת ברזים של מיכלית סולר בצומת סואן, הפלת עמודי חשמל, ניתוק כבלי טלפון ראשיים, הצתת דליקות בכמה מוקדים בבת אחת - כל אלה נחשבים כלים מקובלים במסגרת הפעלת הטרור האורבאני. גורמי מודיעין בארה"ב טוענים כי יש להתכונן למתקפות מסוג שכזה כנקמה על חיסול בכירים בארגוני הטרור הגלובלי
אריה אגוזי
| 19/05/2011
צילום: AP
הדאגה בארה"ב לגבי פעולת טרור קיימת בעיקר מאז מתקפות ה-11 בספטמבר 2001. רמת הדאגה עולה ויורדת לפי דיווחי המודיעין. עכשיו דואגים שם מפעולת נקם על חיסולו של בן לאדן.
מומחים אומרים כי ארגון אל קעאדה ואולי גם ארגוני מחבלים אחרים, מתכננים ג'יהאד עירוני, שיבוש מסיבי של החיים העירוניים בארה"ב ואולי גם במדינות אחרות. בכל העולם נעשות בשנים האחרונות הכנות למלחמה עירונית, או בשמה האחר מלחמה בעצימות נמוכה.
גם ארה"ב נערכת לסוג זה של מלחמה אולם במתכונת של כוחות משלוח כמו של ארה"ב באפגניסטן, נגד כוחות מקומיים. איש בארה"ב לא חשב שגירסה מיוחדת של המלחמה העירונית, תהפוך לכלי הבא של הטרוריסטים.
ממעקב אחרי ארגון אל קעאדה מתברר לאנשי המודיעין כי הארגון התקדם מאוד בהכנות לסוג הזה של מלחמת קודש. בקלטות רבות, נראים אנשי אל קעאדה מתאמנים על חיסולים בתוך שטחים עירוניים. זה לכאורה לא חדש ולא יצר הפתעה. הבעיה היא שבאחת הקלטות נראים אנשיו של בין לאדן, מתאמנים על דגם מוקטן של עיר מערבית, אותו הקימו באפגניסטן באמצעים פרימיטיביים שהמרכיבים העיקרים שלהם, היו שקים ואבנים.
מרכיבי הדגם בסיסיים אבל הרעיון שטני ומעורר דאגה רבה, בעיקר בגלל חוסר היכולת להתמודד אתו ביעילות. מה שעולה בברור הוא שהארגון של בין לאדן, הבין כבר בשנת 1997, ארבע שנים לפני התקפת ה-11 בספטמבר, כי הערים הגדולות הן הבטן הרכה של המערב.
אף מדינה לא רוצה ולא יכולה להפוך ערים כמו ניו יורק, לונדון או פריס למבצרים מאובטחים היטב. את זה רוצים אנשי אל קעאדה לנצל. אין כאן מקום לשום טעות. לא מדובר בחוליות מחבלים שנועדו לפגוע בכוחות קרקעיים של האויב, במדינות כמו אפגניסטן. מדובר בחוליות מאומנות היטב אותן ניתן להכניס למדינה כמו ארה"ב, לאפשר לאנשיהן להשתלב בקהילה ואז לתת את פקודת הביצוע.
ברה"מ נהגה לשתול סוכני ק.ג.ב "רדומים" במדינות שונות. נעשו על כך הרבה סרטים. במציאות, מעריכים מומחי מודיעין, חלק מאלה עדיין ממתינים להוראה. מעתה כנראה אנשי הק.ג.ב אינם יחידים.
תסריט דמיוני או לא כל כך
העיר לוס אנג'לס, שעת אחר צהריים של יום קיץ חם. לפתע קורסת מערכת החשמל בכל אזור מרכז העיר. מערכות הגיבוי אינן מספיקות להתגבר על העומס. מערכות בקרת התנועה קורסות. פקקי ענק. תאונות בכמה צמתים. כשעה אחרי הפסקת החשמל מדווחים תושבים על טעם רע במים היוצאים מהברזים בבתיהם. בתי חולים מדווחים על נפגעי הרעלה ממקור לא ברור. איש מהמופקדים על הביטחון בעיר אינו קולט עדיין כי הג'יהאד האורבאני היכה את העיר.
דיווחים על מקרי מוות ראשונים, מגבירים את הפאניקה. "מאז רעידת האדמה הגדולה, לא היתה מהומה כזו בעיר" מדווחת תחנת טלויזיה מקומית. מסוק פיקוח תנועה של משטרת לוס אנג'לס מבחין בשעות אחר הצהריים במכונית חשודה החונה ליד מאגר מים גדול. כוח משטרה מוזעק למקום ומגלה מכונית מסחרית גנובה ובה מיכלים עם שרידי רעל הנמהל בקלות במים. עד כאן הכל דמיון, אולם תסריט בלהות כזה עלול להתרחש בכל שעה. האם ניתן כלל להערך מולו?
עד כה נערכו צבאות בכל העולם למלחמה עירונית, מהסוג שצה"ל ניהל בעזה במבצע "עופרת יצוקה". לצורך המלחמות הקטנות הללו, פותחו בעולם כולו וגם בישראל, שיטות ואמצעים שנועדו ל"הרוג את הזבוב על הקיר" מבלי לגרום הרג מסיבי של אזרחים באזור הפעילות הצבאית. העסק אינו פשוט. צבאות נועדו למלחמות גדולות. כלי המשחית כמו טנקים, תותחים ומטוסי קרב נועדו לגרום הכי הרבה אבידות בשטח נתון.
אולם המציאות משנה את פני הדברים וגורמת להתאמתם של אמצעים קיימים ולפיתוחם של אמצעים חדשים. כל המומחים מסכימים כי נעשתה הערכות לא רעה למלחמה עירונית. אולם לא בכך אנו עוסקים עתה, אם לשפוט על פי הקלטות של אל קעאדה. לא מדובר במחבלים חמושים שיפתחו באש על סיורים צבאיים או יטמינו מטעני חבלה על הדרכים. כאן מדובר כאמור בחוליות קטנות, חלקן "רדומות", מאומנות היטב שתפעלנה על פי פקודה. זו יכולה לבוא למשל בצורה מוצפנת באתר אינטרנט דתי או לחילופין של תמונות פורנו.
רשת האינטרנט מספקת למחבלי אל קעאדה אמצעי מעולה להעברת מסרים. מערכת "אשלון" האמריקנית, העוקבת בכל רגע נתון אחר כמעט כל שידור אלקטרוני או קווי, תתקשה לפענח את השדרים המוצפנים הללו, גם אם תקלוט אותם. אפילו אם יתבצע פענוח הוא לא יהיה בזמן שיאפשר לעלות על חוליה של טרוריסטים שקיבלו הוראה לבצע פעולה של ג'יהאד עירוני.
ממש בעת כתיבת שורות אלו, עוסקים מומחי הטרור האמריקנים בנסיון להגדיר את הסכנה שבג'יהאד העירוני. הבעיה הראשונה הניצבת בפניהם, היא שכמעט כל פעולה יכולה לבוא בחשבון. פתיחת ברזים של מיכלית סולר בצומת סואן, הפלת עמודי חשמל, ניתוק כבלי טלפון ראשיים, הצתת דליקות בכמה מוקדים בבת אחת, החדרת פצצות עשן לתוך מבנים גדולים כדי לגרום לבהלה קטלנית, הפלת שלטי חוצות גדולים ותמרורים מעל כבישים מהירים ופגיעה בגשרים . אלו רק מקצת האפשרויות שהועלו בדיונים שהתקיימו עד כה. אין כמעט ספק שהרשימה הזו תתארך, ככל שהדיונים ימשכו. המכנה המשותף לכל הפעולות הללו - יצירת פגיעה ישירה, במספר מועט יחסית של אנשים אבל פגיעה עקיפה במספר גדול הרבה יותר, בעיקר בגלל פאניקה.
הדאגה בארה"ב לגבי פעולת טרור קיימת בעיקר מאז מתקפות ה-11 בספטמבר 2001. רמת הדאגה עולה ויורדת לפי דיווחי המודיעין. עכשיו דואגים שם מפעולת נקם על חיסולו של בן לאדן.
מומחים אומרים כי ארגון אל קעאדה ואולי גם ארגוני מחבלים אחרים, מתכננים ג'יהאד עירוני, שיבוש מסיבי של החיים העירוניים בארה"ב ואולי גם במדינות אחרות. בכל העולם נעשות בשנים האחרונות הכנות למלחמה עירונית, או בשמה האחר מלחמה בעצימות נמוכה.
גם ארה"ב נערכת לסוג זה של מלחמה אולם במתכונת של כוחות משלוח כמו של ארה"ב באפגניסטן, נגד כוחות מקומיים. איש בארה"ב לא חשב שגירסה מיוחדת של המלחמה העירונית, תהפוך לכלי הבא של הטרוריסטים.
ממעקב אחרי ארגון אל קעאדה מתברר לאנשי המודיעין כי הארגון התקדם מאוד בהכנות לסוג הזה של מלחמת קודש. בקלטות רבות, נראים אנשי אל קעאדה מתאמנים על חיסולים בתוך שטחים עירוניים. זה לכאורה לא חדש ולא יצר הפתעה. הבעיה היא שבאחת הקלטות נראים אנשיו של בין לאדן, מתאמנים על דגם מוקטן של עיר מערבית, אותו הקימו באפגניסטן באמצעים פרימיטיביים שהמרכיבים העיקרים שלהם, היו שקים ואבנים.
מרכיבי הדגם בסיסיים אבל הרעיון שטני ומעורר דאגה רבה, בעיקר בגלל חוסר היכולת להתמודד אתו ביעילות. מה שעולה בברור הוא שהארגון של בין לאדן, הבין כבר בשנת 1997, ארבע שנים לפני התקפת ה-11 בספטמבר, כי הערים הגדולות הן הבטן הרכה של המערב.
אף מדינה לא רוצה ולא יכולה להפוך ערים כמו ניו יורק, לונדון או פריס למבצרים מאובטחים היטב. את זה רוצים אנשי אל קעאדה לנצל. אין כאן מקום לשום טעות. לא מדובר בחוליות מחבלים שנועדו לפגוע בכוחות קרקעיים של האויב, במדינות כמו אפגניסטן. מדובר בחוליות מאומנות היטב אותן ניתן להכניס למדינה כמו ארה"ב, לאפשר לאנשיהן להשתלב בקהילה ואז לתת את פקודת הביצוע.
ברה"מ נהגה לשתול סוכני ק.ג.ב "רדומים" במדינות שונות. נעשו על כך הרבה סרטים. במציאות, מעריכים מומחי מודיעין, חלק מאלה עדיין ממתינים להוראה. מעתה כנראה אנשי הק.ג.ב אינם יחידים.
תסריט דמיוני או לא כל כך
העיר לוס אנג'לס, שעת אחר צהריים של יום קיץ חם. לפתע קורסת מערכת החשמל בכל אזור מרכז העיר. מערכות הגיבוי אינן מספיקות להתגבר על העומס. מערכות בקרת התנועה קורסות. פקקי ענק. תאונות בכמה צמתים. כשעה אחרי הפסקת החשמל מדווחים תושבים על טעם רע במים היוצאים מהברזים בבתיהם. בתי חולים מדווחים על נפגעי הרעלה ממקור לא ברור. איש מהמופקדים על הביטחון בעיר אינו קולט עדיין כי הג'יהאד האורבאני היכה את העיר.
דיווחים על מקרי מוות ראשונים, מגבירים את הפאניקה. "מאז רעידת האדמה הגדולה, לא היתה מהומה כזו בעיר" מדווחת תחנת טלויזיה מקומית. מסוק פיקוח תנועה של משטרת לוס אנג'לס מבחין בשעות אחר הצהריים במכונית חשודה החונה ליד מאגר מים גדול. כוח משטרה מוזעק למקום ומגלה מכונית מסחרית גנובה ובה מיכלים עם שרידי רעל הנמהל בקלות במים. עד כאן הכל דמיון, אולם תסריט בלהות כזה עלול להתרחש בכל שעה. האם ניתן כלל להערך מולו?
עד כה נערכו צבאות בכל העולם למלחמה עירונית, מהסוג שצה"ל ניהל בעזה במבצע "עופרת יצוקה". לצורך המלחמות הקטנות הללו, פותחו בעולם כולו וגם בישראל, שיטות ואמצעים שנועדו ל"הרוג את הזבוב על הקיר" מבלי לגרום הרג מסיבי של אזרחים באזור הפעילות הצבאית. העסק אינו פשוט. צבאות נועדו למלחמות גדולות. כלי המשחית כמו טנקים, תותחים ומטוסי קרב נועדו לגרום הכי הרבה אבידות בשטח נתון.
אולם המציאות משנה את פני הדברים וגורמת להתאמתם של אמצעים קיימים ולפיתוחם של אמצעים חדשים. כל המומחים מסכימים כי נעשתה הערכות לא רעה למלחמה עירונית. אולם לא בכך אנו עוסקים עתה, אם לשפוט על פי הקלטות של אל קעאדה. לא מדובר במחבלים חמושים שיפתחו באש על סיורים צבאיים או יטמינו מטעני חבלה על הדרכים. כאן מדובר כאמור בחוליות קטנות, חלקן "רדומות", מאומנות היטב שתפעלנה על פי פקודה. זו יכולה לבוא למשל בצורה מוצפנת באתר אינטרנט דתי או לחילופין של תמונות פורנו.
רשת האינטרנט מספקת למחבלי אל קעאדה אמצעי מעולה להעברת מסרים. מערכת "אשלון" האמריקנית, העוקבת בכל רגע נתון אחר כמעט כל שידור אלקטרוני או קווי, תתקשה לפענח את השדרים המוצפנים הללו, גם אם תקלוט אותם. אפילו אם יתבצע פענוח הוא לא יהיה בזמן שיאפשר לעלות על חוליה של טרוריסטים שקיבלו הוראה לבצע פעולה של ג'יהאד עירוני.
ממש בעת כתיבת שורות אלו, עוסקים מומחי הטרור האמריקנים בנסיון להגדיר את הסכנה שבג'יהאד העירוני. הבעיה הראשונה הניצבת בפניהם, היא שכמעט כל פעולה יכולה לבוא בחשבון. פתיחת ברזים של מיכלית סולר בצומת סואן, הפלת עמודי חשמל, ניתוק כבלי טלפון ראשיים, הצתת דליקות בכמה מוקדים בבת אחת, החדרת פצצות עשן לתוך מבנים גדולים כדי לגרום לבהלה קטלנית, הפלת שלטי חוצות גדולים ותמרורים מעל כבישים מהירים ופגיעה בגשרים . אלו רק מקצת האפשרויות שהועלו בדיונים שהתקיימו עד כה. אין כמעט ספק שהרשימה הזו תתארך, ככל שהדיונים ימשכו. המכנה המשותף לכל הפעולות הללו - יצירת פגיעה ישירה, במספר מועט יחסית של אנשים אבל פגיעה עקיפה במספר גדול הרבה יותר, בעיקר בגלל פאניקה.
