"בכל יום נורה טיל של רפאל"
ראש חטיבת הטילים של רפאל, דוד שטמר, אומר בראיון נדיר כי עידן קרבות האוויר-אוויר עדיין לא עבר מן העולם, ומדבר על טיל עתידי שיהיה "ALL IN ONE"
אריה אגוזי
| 19/05/2011
דוד שטמר
רפאל מפתחת ומייצרת כמה מהטילים המתקדמים בעולם. החברה פיתחה טילי אוויר–אוויר, טילי אוויר-קרקע ובאחרונה השיגה הישג מדהים בכך שהצליחה לפתח ולייצר את מערכת "כיפת ברזל" להגנה מפני רקטות קצרות טווח - בתוך פחות משלוש שנים. רפאל גם מפתחת יחד עם החברה האמריקאית ריתיאון את מערכת "שרביט קסמים" להגנה מפני רקטות ארוכות טווח בשכבה שבין "כיפת ברזל" ובין טילי ה"חץ", המיועדים ליירוט מחוץ לאטמוספירה.
"רפאל וריתיאון מארצות הברית הן בתי הטילים המובילים בעולם", אומר בראיון נדיר דוד שטמר, ראש חטיבת הטילים ברפאל. "בריתיאון הגיעו למסקנה שבמקום להתחרות בנו עדיף להם לשתף אתנו פעולה, ושיתוף הפעולה הוא הצלחה עצומה".
חטיבת הטילים של שטמר אחראית ברפאל גם על תחום הקשר והלחימה ברשת, ומועסקים בה למעלה מ-4000 אנשים, יותר ממחציתם אקדמאים. "בכל יום נורה בממוצע טיל אחד של רפאל באיזשהו מקום בעולם – או באימונים או בפעילות מבצעית", אומר שטמר בגאווה בלתי מוסתרת.
אוויר-אוויר
דוד שטמר, אין בשנים האחרונות קרבות אוויר במתכונת שהייתה מקובלת במאה הקודמת. האם יש בכלל צורך בפיתוח טילי אוויר-אוויר מתקדמים יותר מאלה שיש כיום?
"לפי דעתנו, יש צורך בטילי אוויר-אוויר. אם אתה מסתכל על החזית המערבית (מצרים, המצוידת במטוסי קרב אף 16 חמושים בטילים אמריקאיים) ודברים שמתפתחים בצפון או בערב הסעודית, שלה יש מטוסי אף 15 עם טילי אמראם בעלי טווח של 70 קילומטר, אז אתה מבין שחיל האוויר זקוק לטיל אוויר-אוויר דור שישי, אבל לא הצלחנו עדיין לשכנע להשקיע בכך, וזה בגלל הלחצים על תקציב הביטחון.
"אנחנו מוכרים טילי אוויר-אוויר למדינות דרום אמריקה ובמזרח הרחוק, אבל אין בזה די כדי לתחזק את היכולת לפתח מערכת מתקדמות יותר. "זה לא סוד שהצענו בעבר טיל אוויר-אוויר דור שישי ועל הבסיס הזה נולד פרויקט שרביט קסמים".
אתם לא תפתחו טיל אוויר אוויר נוסף, אם לא תהיה דרישה והשתתפות במימון מצד חיל האוויר ומשרד הביטחון?
"כפרויקט, לא נעשה את זה. אמרנו שאנחנו מוכנים להיות שותפים בהשקעה של חיל האוויר, אבל לעשות זאת ממקורותינו בלבד - זה גדול עלינו. הטכנולוגיות שקיימות כבר כיום ב'שרביט קסמים' יכולות להיות הבסיס לפיתוח טיל האוויר-אוויר הבא. רעיונות מהסוג הזה הצגנו למקבלי החלטות במפא"ת (המנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה, ותשתיות טכנולוגיות במשרד הביטחון) ובחיל האוויר, אבל עדיין אין מימון".
האם פיתוח הטיל אוויר-אוויר "פיתון 5", המצוי כיום בשימוש מבצעי בחיל האוויר, היה ממומן?
"כן, משרד הביטחון השתתף ומימן, וכך קיבלנו טיל מעולה".
מערכות הנחיה כמו ה"קיט" "ספייס" שמורכב על פצצות אוויר טיפשות והופך אותן ל"חכמות", יכולות להחליף טילי אוויר-שטח יקרים כמו "פופאי". האם הטילים הללו גמרו את חייהם?
"הלחץ התקציבי גרם לנו לבוא עם פתרונות יצירתיים לצורך תקיפה מרחוק גם של מטרות קרקעיות. זה לא שעולם הטילים נגמר, אבל יש פתרונות נוספים. משפחת ה'ספייס' נותנת כיום מענה לטווחים של עשרות קילומטרים, ועולה על כמה סוגים של פצצות אוויר.
"אני לא יכול לדבר על מערכות נוספות, אבל יצרנו פתרונות זמינים העונים על רוב הדרישות. תמיד יש פינות מיוחדות ואנחנו מטפלים גם בהן, אבל אני כמובן לא יכול לפרט". 
ארצות הברית לא איפשרה לשלב במטוסי האף-35 שחיל האוויר הזמין, מערכות נשק ישראליות. האם זה מדאיג אתכם?
"בוודאי שאנחנו מודאגים. אנו עלולים למצוא את עצמנו מנותקים ממטוס הקרב העתידי. העלינו רעיונות כדי לשנות את המצב, אבל לא יצא מכך דבר, משום שחיל האוויר רצה את המטוס בכל מחיר. "מה שעלול לקרות זה שחיל האוויר יקנה טילי אוויר-אוויר אמריקאיים בלבד, ואז אנחנו נהיה חסומים לתקופה ארוכה בכל הנוגע לתחום. זה עלול להוציא אותנו מהמשחק".
זה, למעשה, ישאיר אתכם בדור הטילים נוכחי. האם זוהי המשמעות?
"כן. זו בדיוק המשמעות, וזה יכול להיות חמור מאוד מבחינתנו כבית טילים".
מה הכיוון או הקו המנחה שלכם בפיתוח טילים חדשים?
"פעם דיברו על טילי מכ"מ או טילים מתבייתי חום, כיום רוצים טיל שיידע לעשות את שניהם. היעד הוא טיל שיהיה בעל טווח גדול יותר, יכולת יירוט בגובה רב וגם נמוך ובכל מזג אוויר, כלומר טיל ALL IN ONE , עם הרבה יכולות. לטיל כזה צריך להיות יותר מסנסור אחד. גם המנועים החדישים אמורים לתת גמישות מירבית".
אתם מפתחים "אבני בניין" לטיל אוויר-אוויר ואוויר-קרקע, שמהם ניתן להרכיב טילים מתקדמים. האם זה עיקרון שמנחה אתכם תמיד?
"כן, אנו משתמשים בראש ביות זהה, שאנו מעבירים ממשפחה למשפחה של טילים תוך כדי התאמות לטיל המסוים. למשל, בדרך זו, על בסיס טילי האוויר-אוויר שלנו, פיתחנו את המיירט של המערכת 'שרביט קסמים'" .
פיתחתם את מערכת 'כיפת ברזל' להגנה מפני רקטות קצרות טווח, שכבר הפכה למבצעית, עכשיו אתם מפתחים את 'שרביט קסמים' לרקטות בטווחים הבינוניים. מדוע אין פריצת דרך במכירות של המערכות האלה בעולם?
"העולם לא ממש נמצא במלחמה, חוץ מדרום קוריאה שמאוימת על ידי שכנתה מהצפון, אז התהליך הזה לא קורה מהר. יש שוק, אך צריך לחנך אותו למוצר חדש. דרך שיתוף הפעולה עם ריתיאון אנחנו מנסים גם למכור את 'כיפת ברזל' לאמריקאים, שם מדובר בעיקר על הצטיידות עבור כוחות המיועדים לפריסה מהירה בשטח".
אתם עובדים גם על פיתוח מערכת ליירוט נקודתי?
"כן, יש פרויקט כזה בשלבי פיתוח ראשונים. הגנה נקודתית מיועדת, למשל, כנגד פצצות מרגמה. לא כנגד כל איום כדאי להפעיל 'כיפת ברזל'".
מה עמדתך בויכוח סביב השאלה האם מערכות יירוט צריכות להיות מבוססות לייזר או לא?
"לייזר הוא לא פתרון בשנים הקרובות. זה יקרה, אולי, עוד מספר עשורים. הלייזר מוגבל במזג אוויר ויש לו עוד מגבלות.'כיפת ברזל' נותנת מענה, אבל צריך עוד סוללות כדי לתת הגנה טובה ליותר אזורים שהם בתחום הסיכון".
האם "שוברי הקופות" של רפאל בעשור האחרון הם בעיקר משפחת טילי ה"ספייק" נגד טנקים ופוד התקיפה האווירי "לייטנינג"?
"טילי ה'ספייק' הם מוצר חזק שנמכר גם באמצעות שיתופי פעולה שיש לנו במדינות שונות באירופה, כמו גרמניה, איטליה, ספרד ופולין. גם ה'לייטנינג' נמכר היטב".
האם לגירסה שפיתחתם, של טיל 'ספייק' NLOS לשיגור ממסוקים, יש שוק אמיתי?
"יש סיכוי למכור את ה'ספייק' למסוקים בעיקר כתחליף לטילים מונחי לייזר".
מה עם תחום התקשורת. האם ברפאל אתם עוסקים בנושא בצורה רחבה?
"כל העניין הוא להביא מטרות. הגענו למסקנה שיכולות שו"ב שהגענו אליהן בפרויקט עבור חיל היבשה, שנועד להעביר מטרה מדויקת ברשת בין כוחות איסוף לגורמי תקיפה, יכולות להתאים לצרכים נוספים.
"אנחנו משקיעים בנושא של תקשורת מנקודה לנקודה, כולל העברת וידאו בזמן אמת, דחיסת מידע, טיפול בהשהיות ובכל הקשור לתקשורת אמינה וחסינה. זה בהחלט תחום עיסקי שבו יש לנו הישגים ייחודיים".
העולם הולך לכיוון השימוש הנרחב במל"טים. האם התאמתם את עצמכם למגמה?
"אנחנו לא עוסקים בייצור כלי טיס בלתי מאוישים, אבל מתאימים מערכת קיימות להתקנה על מל"טים ויש לזה ביקוש גדול. באפגניסטן עבדו כמה מערכות כאלה ובהצלחה גדולה". לפני סיום, דוד שטמר, אם מחר פורצת מלחמה, האם מערכות שפותחו על ידי רפאל יקנו לצה"ל איזשהו יתרון הפתעה? "יש הפתעות בשדה הקרב. אנחנו עובדים על דברים נוספים. זה תהליך שלא נגמר".
רפאל מפתחת ומייצרת כמה מהטילים המתקדמים בעולם. החברה פיתחה טילי אוויר–אוויר, טילי אוויר-קרקע ובאחרונה השיגה הישג מדהים בכך שהצליחה לפתח ולייצר את מערכת "כיפת ברזל" להגנה מפני רקטות קצרות טווח - בתוך פחות משלוש שנים. רפאל גם מפתחת יחד עם החברה האמריקאית ריתיאון את מערכת "שרביט קסמים" להגנה מפני רקטות ארוכות טווח בשכבה שבין "כיפת ברזל" ובין טילי ה"חץ", המיועדים ליירוט מחוץ לאטמוספירה.
"רפאל וריתיאון מארצות הברית הן בתי הטילים המובילים בעולם", אומר בראיון נדיר דוד שטמר, ראש חטיבת הטילים ברפאל. "בריתיאון הגיעו למסקנה שבמקום להתחרות בנו עדיף להם לשתף אתנו פעולה, ושיתוף הפעולה הוא הצלחה עצומה".
חטיבת הטילים של שטמר אחראית ברפאל גם על תחום הקשר והלחימה ברשת, ומועסקים בה למעלה מ-4000 אנשים, יותר ממחציתם אקדמאים. "בכל יום נורה בממוצע טיל אחד של רפאל באיזשהו מקום בעולם – או באימונים או בפעילות מבצעית", אומר שטמר בגאווה בלתי מוסתרת.
אוויר-אוויר
דוד שטמר, אין בשנים האחרונות קרבות אוויר במתכונת שהייתה מקובלת במאה הקודמת. האם יש בכלל צורך בפיתוח טילי אוויר-אוויר מתקדמים יותר מאלה שיש כיום?
"לפי דעתנו, יש צורך בטילי אוויר-אוויר. אם אתה מסתכל על החזית המערבית (מצרים, המצוידת במטוסי קרב אף 16 חמושים בטילים אמריקאיים) ודברים שמתפתחים בצפון או בערב הסעודית, שלה יש מטוסי אף 15 עם טילי אמראם בעלי טווח של 70 קילומטר, אז אתה מבין שחיל האוויר זקוק לטיל אוויר-אוויר דור שישי, אבל לא הצלחנו עדיין לשכנע להשקיע בכך, וזה בגלל הלחצים על תקציב הביטחון.
"אנחנו מוכרים טילי אוויר-אוויר למדינות דרום אמריקה ובמזרח הרחוק, אבל אין בזה די כדי לתחזק את היכולת לפתח מערכת מתקדמות יותר. "זה לא סוד שהצענו בעבר טיל אוויר-אוויר דור שישי ועל הבסיס הזה נולד פרויקט שרביט קסמים".
אתם לא תפתחו טיל אוויר אוויר נוסף, אם לא תהיה דרישה והשתתפות במימון מצד חיל האוויר ומשרד הביטחון?
"כפרויקט, לא נעשה את זה. אמרנו שאנחנו מוכנים להיות שותפים בהשקעה של חיל האוויר, אבל לעשות זאת ממקורותינו בלבד - זה גדול עלינו. הטכנולוגיות שקיימות כבר כיום ב'שרביט קסמים' יכולות להיות הבסיס לפיתוח טיל האוויר-אוויר הבא. רעיונות מהסוג הזה הצגנו למקבלי החלטות במפא"ת (המנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה, ותשתיות טכנולוגיות במשרד הביטחון) ובחיל האוויר, אבל עדיין אין מימון".
האם פיתוח הטיל אוויר-אוויר "פיתון 5", המצוי כיום בשימוש מבצעי בחיל האוויר, היה ממומן?
"כן, משרד הביטחון השתתף ומימן, וכך קיבלנו טיל מעולה".
מערכות הנחיה כמו ה"קיט" "ספייס" שמורכב על פצצות אוויר טיפשות והופך אותן ל"חכמות", יכולות להחליף טילי אוויר-שטח יקרים כמו "פופאי". האם הטילים הללו גמרו את חייהם?
"הלחץ התקציבי גרם לנו לבוא עם פתרונות יצירתיים לצורך תקיפה מרחוק גם של מטרות קרקעיות. זה לא שעולם הטילים נגמר, אבל יש פתרונות נוספים. משפחת ה'ספייס' נותנת כיום מענה לטווחים של עשרות קילומטרים, ועולה על כמה סוגים של פצצות אוויר.
"אני לא יכול לדבר על מערכות נוספות, אבל יצרנו פתרונות זמינים העונים על רוב הדרישות. תמיד יש פינות מיוחדות ואנחנו מטפלים גם בהן, אבל אני כמובן לא יכול לפרט".
ארצות הברית לא איפשרה לשלב במטוסי האף-35 שחיל האוויר הזמין, מערכות נשק ישראליות. האם זה מדאיג אתכם?
"בוודאי שאנחנו מודאגים. אנו עלולים למצוא את עצמנו מנותקים ממטוס הקרב העתידי. העלינו רעיונות כדי לשנות את המצב, אבל לא יצא מכך דבר, משום שחיל האוויר רצה את המטוס בכל מחיר. "מה שעלול לקרות זה שחיל האוויר יקנה טילי אוויר-אוויר אמריקאיים בלבד, ואז אנחנו נהיה חסומים לתקופה ארוכה בכל הנוגע לתחום. זה עלול להוציא אותנו מהמשחק".
זה, למעשה, ישאיר אתכם בדור הטילים נוכחי. האם זוהי המשמעות?
"כן. זו בדיוק המשמעות, וזה יכול להיות חמור מאוד מבחינתנו כבית טילים".
מה הכיוון או הקו המנחה שלכם בפיתוח טילים חדשים?
"פעם דיברו על טילי מכ"מ או טילים מתבייתי חום, כיום רוצים טיל שיידע לעשות את שניהם. היעד הוא טיל שיהיה בעל טווח גדול יותר, יכולת יירוט בגובה רב וגם נמוך ובכל מזג אוויר, כלומר טיל ALL IN ONE , עם הרבה יכולות. לטיל כזה צריך להיות יותר מסנסור אחד. גם המנועים החדישים אמורים לתת גמישות מירבית".
אתם מפתחים "אבני בניין" לטיל אוויר-אוויר ואוויר-קרקע, שמהם ניתן להרכיב טילים מתקדמים. האם זה עיקרון שמנחה אתכם תמיד?
"כן, אנו משתמשים בראש ביות זהה, שאנו מעבירים ממשפחה למשפחה של טילים תוך כדי התאמות לטיל המסוים. למשל, בדרך זו, על בסיס טילי האוויר-אוויר שלנו, פיתחנו את המיירט של המערכת 'שרביט קסמים'" .
פיתחתם את מערכת 'כיפת ברזל' להגנה מפני רקטות קצרות טווח, שכבר הפכה למבצעית, עכשיו אתם מפתחים את 'שרביט קסמים' לרקטות בטווחים הבינוניים. מדוע אין פריצת דרך במכירות של המערכות האלה בעולם?
"העולם לא ממש נמצא במלחמה, חוץ מדרום קוריאה שמאוימת על ידי שכנתה מהצפון, אז התהליך הזה לא קורה מהר. יש שוק, אך צריך לחנך אותו למוצר חדש. דרך שיתוף הפעולה עם ריתיאון אנחנו מנסים גם למכור את 'כיפת ברזל' לאמריקאים, שם מדובר בעיקר על הצטיידות עבור כוחות המיועדים לפריסה מהירה בשטח".
אתם עובדים גם על פיתוח מערכת ליירוט נקודתי?
"כן, יש פרויקט כזה בשלבי פיתוח ראשונים. הגנה נקודתית מיועדת, למשל, כנגד פצצות מרגמה. לא כנגד כל איום כדאי להפעיל 'כיפת ברזל'".
מה עמדתך בויכוח סביב השאלה האם מערכות יירוט צריכות להיות מבוססות לייזר או לא?
"לייזר הוא לא פתרון בשנים הקרובות. זה יקרה, אולי, עוד מספר עשורים. הלייזר מוגבל במזג אוויר ויש לו עוד מגבלות.'כיפת ברזל' נותנת מענה, אבל צריך עוד סוללות כדי לתת הגנה טובה ליותר אזורים שהם בתחום הסיכון".
האם "שוברי הקופות" של רפאל בעשור האחרון הם בעיקר משפחת טילי ה"ספייק" נגד טנקים ופוד התקיפה האווירי "לייטנינג"?
"טילי ה'ספייק' הם מוצר חזק שנמכר גם באמצעות שיתופי פעולה שיש לנו במדינות שונות באירופה, כמו גרמניה, איטליה, ספרד ופולין. גם ה'לייטנינג' נמכר היטב".
האם לגירסה שפיתחתם, של טיל 'ספייק' NLOS לשיגור ממסוקים, יש שוק אמיתי?
"יש סיכוי למכור את ה'ספייק' למסוקים בעיקר כתחליף לטילים מונחי לייזר".
מה עם תחום התקשורת. האם ברפאל אתם עוסקים בנושא בצורה רחבה?
"כל העניין הוא להביא מטרות. הגענו למסקנה שיכולות שו"ב שהגענו אליהן בפרויקט עבור חיל היבשה, שנועד להעביר מטרה מדויקת ברשת בין כוחות איסוף לגורמי תקיפה, יכולות להתאים לצרכים נוספים.
"אנחנו משקיעים בנושא של תקשורת מנקודה לנקודה, כולל העברת וידאו בזמן אמת, דחיסת מידע, טיפול בהשהיות ובכל הקשור לתקשורת אמינה וחסינה. זה בהחלט תחום עיסקי שבו יש לנו הישגים ייחודיים".
העולם הולך לכיוון השימוש הנרחב במל"טים. האם התאמתם את עצמכם למגמה?
"אנחנו לא עוסקים בייצור כלי טיס בלתי מאוישים, אבל מתאימים מערכת קיימות להתקנה על מל"טים ויש לזה ביקוש גדול. באפגניסטן עבדו כמה מערכות כאלה ובהצלחה גדולה". לפני סיום, דוד שטמר, אם מחר פורצת מלחמה, האם מערכות שפותחו על ידי רפאל יקנו לצה"ל איזשהו יתרון הפתעה? "יש הפתעות בשדה הקרב. אנחנו עובדים על דברים נוספים. זה תהליך שלא נגמר".
