העיניים של הדרום

חיל האיסוף הקרבי מפעיל פלוגה יוצאת דופן של לוחמות שמסוות את עצמן בשטח, כדי להתריע על התרחשויות חשודות בגבול ישראל-מצרים. הצצה ליחידת המודיעין "נחשול"

העיניים של הדרום

לוחמות בפלוגת האיסוף הקרבי (צילום: דו"צ)

חיל האיסוף הקרבי מפעיל פלוגה יוצאת דופן של לוחמות שמסוות את עצמן בשטח, כדי להתריע על התרחשויות חשודות בגבול ישראל-מצרים. במקרה הצורך, הן גם יהיו כוח ההתערבות הראשון. הלוחמות משתייכות לפלוגת "נחשול", שנחשבת למערך הלוחם היחיד בצה"ל, המורכב מבנות בלבד.

הפלוגה, ששייכת לגדוד האיסוף הקרבי הפועל בגזרת הדרום, הוקמה כפיילוט בשנת 2006, ובשנת 2009 החלה לפעול כפלוגה ייעודית המשלבת מיומנויות תצפית ואיסוף מודיעין עם מיומנויות לחימה. הבנות המשרתות ביחידה נחשבות לוחמות לכל דבר, וכל אחת מהן התנדבה לשירות חובה בן שלוש שנים (לעומת השירות הרגיל של חיילות בצה"ל, שנמשך שנתיים).

לוחמות האיסוף הקרבי מפעילות אמצעים ייעודים, שמאתרים ומסכלים פעילות חבלנית עוינת, מזהות אויב ומכוונות כוחות אל המטרה. "בתקופה האחרונה הגזרה מאופיינת בהמון ניסיונות הסתננות, בין אם מדובר בפעילות חבלנית עוינת ובין אם במהגרי עבודה או בפליטים מאפריקה", מספרת מפקדת הפלוגה, סרן דנה בן עזרא. "אנחנו חשות אצלנו את ההתחממות. עומס הפעילות עלה. הלוחמות מסתכלות רחוק ואוספות מידע שיוצר בסופו של דבר את התמונה עבור המפקדים, כדי שיוכלו לקבל החלטות. בסוף צריך לזכור בשביל מה אנחנו שם".

לדברי סג"מ מור דפנה, מפקדת צוות בפלוגה שאחראית על 10 לוחמות, אין מי שמכיר טוב יותר את השטח מאשר הלוחמות של הפלוגה. השהייה הממושכת באותה גזרת פעילות יוצרת היכרות אינטימית עם כל שיח ועם כל גבעה. "המשימה שלנו היא להגן על העיר אילת ועל הישובים האחרים בסביבת גבול מצרים. הפעילויות הנדרשות מאיתנו הן חשאיות ובחתימה נמוכה. אנחנו תופסות עמדות במקומות הכי חיוניים והיתרון האמיתי שלנו הוא במקצועיות הרבה. יש כוחות רבים שמתחלפים באזור והם לא באמת מקצועיים כמונו, כי אנחנו מכירות את השטח ומבינות אותו. יש לנו יכולת אבחנה גבוהה. רק מי שנמצא בשטח זמן רב כל כך, יודע לזהות ארועים חריגים על סמך סימנים כמעט בלתי נראים".

לוחמות פלוגת הבנות הקרביות של חיל האיסוף הקרבי היו הראשונות שזיהו והזעיקו כוחות תגבור בפיגוע שהיה בגבול ישראל- מצרים באוגוסט 2011. בפיגוע נהרגו שישה אזרחים ישראלים, חייל צה"ל ולוחם ימ"מ, כאשר מחבלים שחדרו מסיני פתחו באש על אוטובוס "אגד" ובהמשך ירו טיל נ"ט על אוטובוס נוסף ועל מכוניות ישראליות. במקרים נדירים הבנות נדרשות להגיב בעצמן ולא רק להזעיק כוחות.

"אנחנו מעדיפות שלא להיחשף, אבל אם מדובר באירוע שאין ברירה אלא להגיב מידית, אז גם זה חלק מהתפקיד שלנו", מציינת מור דפנה. הסיבה העיקרית לכך שהפלוגה מורכבת מבנות בלבד, היא העובדה שהן נאלצות לבלות לעתים קרובות שעות רבות יחדיו בעמדות צפופות ומוסוות בשטח. הבנות יוצאות למשימות כאלה כלוחמות חי"ר לכל דבר, עם צבעי הסוואה שמעטרים גם את הפנים. מסיבות מובנות, לא ניתן לשלב בנים ובנות בתנאים כאלה, ביחד.

"אנחנו יוצאות למספר פעילויות בשבוע, פעילויות יותר ארוכות ויותר קצרות, בדרך כלל אנחנו נמצאות בשטח בין 24-48 שעות ברציפות", מספרת חנה לרסון, חיילת בודדה מארצות הברית, ששמעה על הפלוגה כשהתנדבה בבסיס בצפון, וביקשה לשרת בה. "אנחנו נמצאות כולנו ביחד בתנאים לא פשוטים וזה קשה פיזית ומנטאלית, אבל מדובר גם חוויה מיוחדת. אנחנו מבינות את החשיבות של התפקיד - להיות העיניים של המדינה בדרום".