החיילים והרכבת: בושה למדינה

החיילים והרכבת: בושה למדינה

במדינה רצופת מחדלים, ההחלטה על סגירת הקו הצפוני של הרכבת לנסיעת חיילים ביום ראשון בבוקר היא שיא חדש. צריך שילוב של טמטום, חוסר הבנה, רוע לב ואטימות כדי לקבל את ההחלטה בצורה בה היא מבוצעת מהבוקר.

על פי הדיווחים מתחנות הרכבת, הרבה חיילים שהוריהם מסוגלים לממן את הנסיעה שילמו עבורה. אלו שלא התמזל מזלם, חיפשו את האוטובוסים והבלגן חגג. במקום לדאוג שרכבת ישראל תתנהל כמו עסק של תחבורה ציבורית במאה ה-21, עם מספיק קרונות גם לשעות העומס, מנסים לפתור בעיות על ידי החלטות הזויות שבמדינה אחרת היו מפילות ממשלה. אבל כאן משרד התחבורה האחראי על הרכבת מתקפל מול כל דרישה שלה.

המוזר הוא שגם צה"ל משתף פעולה. כנראה שחיידק הטמטום עובר את הגדרות הדלילות סביב בסיסי המטה הכללי. היה מגוחך לראות את הפולטיקיאים שהתייצבו בבוקר קר זה בתחנות הרכבת כדי למחות על ההחלטה. איפה הם היו כאשר היא התבשלה והתקבלה? היכן היו רמטכ"לים לשעבר ואנשי ביטחון בכירים לשעבר בתקופת הדגירה של ביצת הטמטום הזו?

גם האזרחים שסובלים מהדוחק בימי ראשון לא מקבלים את "הדרת החיילים" מהרכבת בקו הצפוני. זו בושה למדינה. זו לא בושה לממשלה ולצה"ל כי שם מקבלים כבר זמן רב החלטות הזויות, ללא בסיס. היום כל אמצעי התקשורת עוסקים בטמטום הלאומי. מחר יצוץ נושא אחר. החיילים ימשיכו לסבול כי אין בישראל בעל בית שמסוגל לרוצה לדפוק על השולחן ולומר "תפתרו בעיות - אבל בדרך ישרה".

כאן ימשיכו לאלתר , למצוא כעין פתרונות עקומים, הנושא ירד מהכותרות אבל ריח הטמטום יישאר באוויר.