הקמפיין להפיכת צה"ל ל"צבא השם"
הקמפיין להפיכת צה"ל ל"צבא השם"
אריה אגוזי -תגובה מהירה
| 19/05/2011
דבריו של אלי ישי על כך שהתוצאות הלא טובות של מלחמת לבנון השנייה נגרמו בגלל ליקויי האמונה של החיילים שנלחמו בה, הם עוד נדבך בקמפיין הדתי שרוצה שצה"ל כולו יגדל פאות. איסור השירה של חיילות, היציאה של חיילים דתיים כאשר בנות מופיעות על הבמה.
אלו הם רק חלק מהגילויים של קמפיין מתוזמן היטב שמטרתו להפוך את צה"ל ל"צבא השם" בכל מובן וצורה. זה שהדתיים ובהם גם "נאורים" לכאורה כמו השר ישי, מנסים זה אולי בינם ובין אלוהים. זה ששר הביטחון לא נוקט עמדה זה חמור ביותר.
אתמול מיד אחרי שדבריו של אלי ישי נחשפו, היה צריך שר הביטחון לצאת בהכרזה נגדית, קשה בוטה, שהייתה מעמידה את ישי על מקומו. אבל שיקולי קואליציה גוברים על הכל. כך זה בישראל. הדתיים חובטים במרקם החברתי של צה"ל על יחידות המילואים והסדיר וראשי המדינה שותקים. כל אחד שומר על התחת שלו בכיסא החמים של מכונית השרד. אין ביניהם גבר אחד שיצא להגנת החיילים שיצאו בשלום ממלחמת לבנון השנייה ולהגנה על נפשם של בני המשפחות השכולות.
התופעות המכוערות של פוליטיקה במסווה של ציוויים אלוהיים, הגיעו בתקופה האחרונה לשיאים של כל הזמנים. אבל ראשי המדינה ממשיכים לעלות לרגל לביתו של הרב עובדיה שסוטר להם בחביבות על לחייהם וממלמל כמה משפטים שאמורים להיות פניני חוכמה. הייתי רוצה לשמוע פעם מה אומרים אותם ראשי מדינה דקות לאחר הטקס המוזר כאשר הם לבדם עם עוזריהם. זה היה יכול להיות מעניין.
אבל מה לא עושים כדי להישאר בשלטון. מקבלים סטירות מהגדול בתורה, לא מגנים על כבודו של צה"ל ועל כבוד החיילים והנופלים. הכל כשר. הכל כדי להמשיך ולשלוט. ולחשוב שמדובר במקרה דנן בראש ממשלה ובשר ביטחון שהיו פעם לוחמים. לאן נעלמה הגבורה? לאן נעלם הכבוד? כל אלה נבלעו בתאוות השלטון ובמנעמיו. הכל בשביל להישאר בכיסא.
דבריו של אלי ישי על כך שהתוצאות הלא טובות של מלחמת לבנון השנייה נגרמו בגלל ליקויי האמונה של החיילים שנלחמו בה, הם עוד נדבך בקמפיין הדתי שרוצה שצה"ל כולו יגדל פאות. איסור השירה של חיילות, היציאה של חיילים דתיים כאשר בנות מופיעות על הבמה.
אלו הם רק חלק מהגילויים של קמפיין מתוזמן היטב שמטרתו להפוך את צה"ל ל"צבא השם" בכל מובן וצורה. זה שהדתיים ובהם גם "נאורים" לכאורה כמו השר ישי, מנסים זה אולי בינם ובין אלוהים. זה ששר הביטחון לא נוקט עמדה זה חמור ביותר.
אתמול מיד אחרי שדבריו של אלי ישי נחשפו, היה צריך שר הביטחון לצאת בהכרזה נגדית, קשה בוטה, שהייתה מעמידה את ישי על מקומו. אבל שיקולי קואליציה גוברים על הכל. כך זה בישראל. הדתיים חובטים במרקם החברתי של צה"ל על יחידות המילואים והסדיר וראשי המדינה שותקים. כל אחד שומר על התחת שלו בכיסא החמים של מכונית השרד. אין ביניהם גבר אחד שיצא להגנת החיילים שיצאו בשלום ממלחמת לבנון השנייה ולהגנה על נפשם של בני המשפחות השכולות.
התופעות המכוערות של פוליטיקה במסווה של ציוויים אלוהיים, הגיעו בתקופה האחרונה לשיאים של כל הזמנים. אבל ראשי המדינה ממשיכים לעלות לרגל לביתו של הרב עובדיה שסוטר להם בחביבות על לחייהם וממלמל כמה משפטים שאמורים להיות פניני חוכמה. הייתי רוצה לשמוע פעם מה אומרים אותם ראשי מדינה דקות לאחר הטקס המוזר כאשר הם לבדם עם עוזריהם. זה היה יכול להיות מעניין.
אבל מה לא עושים כדי להישאר בשלטון. מקבלים סטירות מהגדול בתורה, לא מגנים על כבודו של צה"ל ועל כבוד החיילים והנופלים. הכל כשר. הכל כדי להמשיך ולשלוט. ולחשוב שמדובר במקרה דנן בראש ממשלה ובשר ביטחון שהיו פעם לוחמים. לאן נעלמה הגבורה? לאן נעלם הכבוד? כל אלה נבלעו בתאוות השלטון ובמנעמיו. הכל בשביל להישאר בכיסא.
