לחשוב מחדש על עסקאות הייצוא הביטחוני

הרוסים לא תמיד פועלים לטובת ישראל, אז למה ממשיכים למכור להם טכנולוגיה ביטחונית? מתי יחלו להציב את "כיפת ברזל" בסמוך לבסיסי צה"ל? האם ממשלת ישראל תלמד בעתיד להפסיק לחשוש מתגובות האו"ם? ומדוע ההצטיידות בצה"ל ממשיכה להתעכב? פותחים שבוע עם אריה אגוזי, כל ראשון ב-12:00

אריה אגוזי | 19/05/2011

הביטול הפתאומי של עסקת הייצוא של מערכות מודיעין אוויריות מישראל לטורקיה, מעיד על הבעייתיות שבעסקאות כאלה בעיקר במזרח התיכון המשתנה. העסקה בוטלה מחשש שטכנולוגיה רגישה, הכלולה במערכות של אלתא ושל אל אופ, תזלוג מטורקיה לאיראן. ישראל איבדה, ובצדק, כל אמון בטורקיה ולכן ההחלטה במקומה.

אבל בזמן שעסקה זו בוטלה, יש עסקאות נוספות שעדיין מתבצעות ושלפי דעתי שכבר הובעה כאן מספר פעמים, דורשות עיון מחדש. כל אספקת המל"טים לרוסיה למשל דורשת עיון מחדש. גם עסקאות מל"טים עם מדינות אחרות שהפרטים עליהן חסויים, דורשות בחינה מחדש.

עסקאות פירושן מאות מיליוני דולרים, אבל ישראל היא לא מדינה נורמלית וגם הייצוא הביטחוני שלה לא אמור להתנהל בצורה נורמלית.

קחו למשל את הקשרים החמים בין ישראל לרוסיה. אלה לא מעידים דבר על החששות שישראל מביעה בהרבה פורומים סגורים מהמשך התמיכה של רוסיה באויבי ישראל כמו סוריה ואיראן. בכמה תרגילים צבאיים סוריים, שהתקיימו לאחרונה, נעשה שימוש גלוי ראשון בכמה מערכות נשק מתוצרת רוסיה שסופקו לסוריה בניגוד לדעתה של ישראל. הקרמלין פועל משיקולים שלו אבל גם ישראל צריכה לשמור על האינטרסים שלה.

יש הרגשה שאנחנו לא מספיק קשוחים בדרישות שלנו מרוסיה בגלל שהיא מעצמה ובגלל שארה"ב איבדה הרבה ממעמד זה. אבל הרוסים מוכיחים פעם אחר פעם שהם פועלים תמיד רק מתוך אינטרסים שלהם ואלה לא תמיד ובזמן האחרון כמעט אף פעם לא תואמים את אלה של ישראל.

מעשה במחשבה תחילה

ובאותו עניין, הפרסום על חברה ישראלית שהציוד שלה למעקב אחר תקשורות הגיע לאיראן אחרי שנשלח לדנמרק לא מפתיע. איראן מפעילה, בעיקר באירופה, מאות ואולי אלפי חברות קש שמטרתן לרכוש ציוד מתוחכם שלא היה נמכר ישירות לטהרן.

אני לא מכיר את הפרטים של הציוד של חברת "אלוט", אבל היו מקרים בעבר שציוד בעל שימוש כפול כלומר כזה שניתן לעשות בו שימושים אזרחיים וצבאיים זלג ממדינת היעד ללקוח אחר. קשה לפקח על מקרים כאלה אבל צריך מראש למנוע יצוא של ציוד רגיש. זה מבטיח סתימה מלאה של הפרצות אבל לפחות יסתום חלק מהן. הכל תלוי באוויר חיל האוויר נערך לקיים את הכשירות של בסיסיו בעת התקפת טילים ורקטות מרוכזת על ישראל.

כלי עבודה

הקמת "פיקוד העומק" מחייבת לתת גם לחיל הים כלים נוספים. החיל הזה מקופח באופן כמעט מסורתי מול חיל האוויר. לולא הסיוע הגרמני המסיבי, גם צי הצוללת של החיל היה מיושן יחסית למרות חשיבותו העליונה. אבל חיל הים זקוק גם לכלי שטח חדישים. משום מה ההתייחסות לצרכיו עקומה כמעט תמיד.

צריך לקבל החלטה מהירה לאיזה ספינות שטח חדישות החיל זקוק ולהתחיל את תהליך ההצטיידות. פיקוד עומק אחראי לפעולות ארוכות טווח גם באוויר, גם בים וגם ביבשה. כלים מתאימים לחיל הים חייבים להירכש במהירות האפשרית. החלטות כאלה לא אמורות להתקבל רק על פי תוצאות של "הורדת ידיים" בין אלופי המטכ"ל.

בעל הבית חייב להתערב וכוונתי לשר הביטחון וראש הממשלה. זה מספיק חשוב.

תדלוק זמין

ושוב למימד העומק. חיל האוויר זקוק ליכולות מתקדמות בתחום התדלוק האווירי. לחיל יש כיום יכולות אלה אבל הן מבוססות על פלטפורמה מיושנת כמו הבואינג-707. נכון שזה מטוס ארבעה מנועי אבל הוא ישן. בשנים האחרונות הועלו מספר רעיונות.

האחד היה להמתין להחלטה האמריקנית על החלפת מטוסי התידלוק. זו כידוע התמהמהה בגלל תחרות שהסתבכה. האופציה השנייה כוללת הסבת מטוסי בואינג 767 משומשים למטוסי תדלוק, משימה אותה מבצעת חטיבת בדק של התעשייה האווירית בהצלחה רבה עבור לקוחות זרים.

מדובר באופציה זולה יחסית אבל כאשר כל מה שקשור לתכניות הצטיידות חדשות של צה"ל תקוע, החלטה לא מתקבלת גם בנושא חשוב זה.

על נשים ורקטות

טפטוף הרקטות מעזה לעבר ישובים בדרום נמשך. בכל מספר ימים נוחתות כמה רקטות. הדיווחים נדחקים לסוף מהדורות החדשות. מי שלא חי באזור התרגל. ראש הממשלה ושר הביטחון משחררים הצהרות לוחמניות. אז מה. הם לא מתכוונים לעשות דבר.

ביומיים האחרונים שיחרר ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהרות קשות ותקיפות נגד התופעות המבישות, הנוראות, של פגיעה בנשים בערים בהן יש ריכוזים של חרדים. הממשלה לא עושה דבר למגר את טפטוף הרקטות. אל תעצרו את נשימתכם, היא גם לא תעשה פעולה של ממש נגד מתקיפי הנשים.

במקרה הראשון היחסים עם ארה"ב ואירופה חשובים יותר מביטחון האזרחים. במקרה השני, שלמות הקואליציה וברכות מחכמי דת חשובה יותר מכבודן של נשים. הנהגה אמיצה יש למדינה שלנו.

ארגון וירטואלי מגוחך

 

ולסיום. גם עד כה ארגון האומות המאוחדות היה ארגון שאיבד את כל הרלוונטיות שלו. הוא לא נוקט עמדה היכן שצריך וכאשר הוא עושה זאת, לא מצורפות לה שיניים. הארגון הזה במתכונתו הנוכחית תחת ניהולו של המנכל באן הפך פשוט לבדיחה.

למי שמטיל ספק. מה שקרה בימים האחרונים באו"ם בכל הקשור לנעשה בסוריה, הוא פרודיה על ארגון המתיימר לעשות דברים שקשורים לשלום העולם ולטובת אזרחיו. אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק. למה כל זה נוגע לנו ?

לעתים גם ישראל מנהלת מגעים עם האו"ם כדי להשיג עמדה כזו או אחרת שלו או לחילופין למנוע אותה. בזבוז של זמן. לא איכפת לי שישראל תמשיך להחזיק שגריר באו"ם. יש שם יופי של מסיבות קוקטייל ובכלל ניו יורק היא עיר נהדרת. אבל לתת לאו"ם קרדיט כלשהו, זו ממש בדיחה.

ישראל חייבת לאמץ לה את האמירה של דוד בן גוריון "או"ם שמום". זה היחס הראוי בעיקר כיום.

שיתוף