מוכנות העורף: "שריף" אחד לניהול העניינים

מוכנות העורף: "שריף" אחד לניהול העניינים

הייתי יכול לחסוך למשרד מבקר המדינה מאות אלפי ואולי מיליוני שקלים שהוצאו כדי להכין את הדוח על המוכנות של הרשויות המקומיות למקרי חירום. כל מי שמבין אפילו מעט בתחום, יודע שזה המצב מזה שנים וששום דבר לא השתנה ואם השתנה, אז רק לרעה.

אבל אני יכול לחסוך לו גם את התקציב לצורך הדו"ח הבא, על מוכנות המדינה למלחמה או מקרה אסון המוני. גם כאן המוכנות שואפת לאפס. למה? כי אין בעל בית. אם מחר נופלים טילים על ישראל, מי לוקח פיקוד בעורף? האם זה צה"ל, המשטרה, פיקוד העורף, אולי רשות החרום הלאומית. הכול נופל וייפול בין הכיסאות וכאן מדובר בחיי אדם, בחיים של כולנו.

יש שר להגנת העורף ויש בעלי תפקידים שנוסעים ברכבים ממשלתיים עם צ'קלקות אבל אין בעל בית. במדינה למודת מלחמות ואיומים כמו ישראל, אין עדיין פירמידה ברורה שאמורה לפעול במקרה של אסון טבע גדול או פגיעה צבאית גדולה בעורף. כל התרגילים של פיקוד העורף, מבטאים רק פן אחד של הנושא. היתר בכלל לא ברור.

כאשר מכבי האש לא יכולים לדבר במערכות הקשר עם המשטרה וצה"ל, כאשר לא ברור מי לוקח פיקוד במקרה ועיר נפגעת מטיל, העסק דפוק. כולם יודעים אבל דבר לא נעשה. אז מה יקרה? מבקר המדינה יכין ללא ספק דו"ח גם על הנושא הזה. ידברו עליו יומיים, יהיו הרבה מרואיינים בכל תכנית אקטואליה בטלביזיה ואז הכול יחזור לקדמותו.

אם לא יהיה בעל עם סמכויות, ישראל לעולם לא תהיה מוכנה לאירועי חירום גדולים. לא מספיק לרכוש כמה כבאיות בעקבות מחדל השריפה בכרמל. לא מספיק לעשות ארגון מחדש של מערכת הכבאות. ישראל היא בגודל של עיר אמריקנית בינונית. צריך שיהיה בה "שריף" אחד שיפקד על הכוחות . כיום יש הרבה "שריפים" אבל כל אחד נותן הוראות לאנשיו והברדק חוגג.

אדוני מבקר המדינה, את הכסף שחסכתי לך עבור הדו"ח על מוכנות המדינה למקרה חירום לאומי אתה יכול לתרום לצורך הקמת כמה מקלטים ציבוריים בכמה ערים בישראל. גם אם יש שם כאלה הם נראים כמו מחראות ציבוריות במזרח אפריקה.