עתיד מטוסי הנוסעים

החברות הישראליות מתעניינות בעתיד מטוסי הנוסעים. מומחים אומרים כי הסיבה לכך היא ההערכה כי הטכנולוגיות שתפותחנה במישור האזרחי, ישנו גם את הטכנולוגיות בהן עושים שימוש בפלטפורמות אוויריות צבאיות

עתיד מטוסי הנוסעים

מטוס בואינג 787

בעתיד זה כנראה יראה אחרת או ליתר דיוק כיוון ההשפעה יתהפך. מומחים אומרים כי טכנולוגיות שתפותחנה בעיקר עבור מטוסי נוסעים חדשים, ישנו גם את הטכנולוגיות בהן עושים שימוש בפלטפורמות אוויריות צבאיות. לישראל עושה רושם יהיה מה לומר בתחום הזה, אם תעשיית המטוסים העולמית תחליט לנצל את הידע הישראלי בכמה תחומים.

התעשיות הישראליות, שכמה מהן מעורבות בשני התחומים, ינסו להשתלב בפיתוח מטוסי הנוסעים העתידיים. החברות, ובראשן התעשיה האווירית, בוחנות את ההצעות של היצרניות האמריקניות והן תקבענה באיזה תחומים יש להן יתרון שיכול להביא חוזים.

העיסוק באיך יראו מטוסי הנוסעים של העתיד החל כאשר סוכנות החלל של ארה"ב ויצרניות המטוסים הגדולות בארה"ב איפשרו לא מכבר הצצה ראשונה למטוסי הנוסעים בהם נטוס בערך בשנת 2025. שלוש חברות אמריקניות - בואינג, נורטרופ גראמן ולוקהיד מרטין נענו ליזומה של סוכנות החלל ובמימונה תכננו בקווים כלליים איך יראו מטוסי הנוסעים העתידיים. כל התכניות מתבססות על מטוסי "ירוקים" שיפלטו פחות זיהום לאוויר וגם יהיו שקטים יותר.

חברת בואינג הציעה רעיון של מטוס על בסיס "כנף מעופפת" ואילו "נורטרופ גראמן" הציעה מטוס בעל גוף כפול. גם לוקהיד מרטין הציעה מטוס בעל צורה ייחודית עם מנועים אחוריים וכנפיים מיוחדות. הרעיונות שהוגשו לסוכנות החלל האמריקנית יבדקו ובקרוב יוחלט מה יתאים יותר לדרישות של התעופה האזרחית החל משנת 2025 . גם יצרנית מטוסי הנוסעים הארופאית "איירבאס", לא נשארת מאחור, וכבר עובדת על תכנון מטוס נוסעים עתידי.

לכל יצרניות המטוסים ולכל חברות התעופה ברור כי הדרישות ממטוסי הנוסעים שיכנסו לשירות בעוד לפחות 20 שנים תהיינה שונות לגמרי מאלו של היום. המעורבות של סוכנות החלל נועדה לבחון את כל הבעיות של תכנונים חדשים שנועדו בעיקר לחסוך דלק, להקטין זיהום ורעש, ועם זאת לספק נוחות מירבית לנוסעים בעיקר בטיסות ארוכות. נראה כי מטוסי העתיד יבנו בעיקר מחומרים מרוכבים, ומתחליפי מתכת וכי זה יאפשר לעצב את גופם בצורות מיוחדות.

"לקפוץ" לניו יורק לארוחת בוקר

במקביל למאמץ לפתח את הדור הבא של מטוסי נוסעים שטסים במהירות תת קולית, נמשך, בעיקר מאחרי הקלעים, מאמץ לפתח דור חדש של מטוסי נוסעים על קוליים. הוצאתו מהשרות של מטוס הנוסעים העל קולי "קונקורד", לפני מספר שנים ,הותירה את חוג הסילון הבינלאומי במצוקה. אם בעבר, יכלו חברי החוג הזה ל"קפוץ" מלונדון לניו יורק לארוחת בוקר ולשוב בזמן כדי לתפוס סייסטה טובה באותו יום, הרי שהתענוג הזה נלקח מהם.

היה ברור כי עם תום עידן הטיסה המסחרית העל קולית, מישהו ינסה לעשות משהו כדי לספק את הצורך של אלו שיש להם כסף ללא הגבלה. יצרניות המטוסים הגדולות בואינג ואיירבאס, החליטו להמשיך בפיתוח מטוסים חדישים אבל כאלו שטסים במהירות הרגילה, התת קולית. אבל השאיפה לחזור לתעופה מסחרית על קולית מצוי כל הזמן ברקע.

את הרמז הראשון לשאיפה לטוס שוב הרבה יותר מהיר ממהירות הקול קיבלנו לפני כשלוש שנים כאשר סוכנות החלל של ארה"ב ביצעה ניסוי מוצלח בכלי טיס מהפכני בלתי מאויש, האיקס-43, שהגיע למהירות של פי 10 ממהירות הקול או בשפה ברורה יותר 10,600 ק"מ בשעה. רק לצורך ההשוואה, מטוס נוסעים רגיל טס כיום במהירות של כ-950 קמ"ש.

הניסוי חשף את העובדה שזמן קצר יחסית אחרי סיום עידן התעופה המסחרית העל קולית מאיצה ארה"ב את המאמצים לפתח את המנועים שיוכלו ל"הקטין" את העולם לממדים שטרם הכרנו. הניסוי הזה לא נקשר בשום דרך למטוסים אזרחיים עתידיים, אבל הוא כאמור הראה כי המדענים עובדים במרץ. ההיסטוריה מוכיחה כי כאשר מאמץ כזה מתחיל גם לצרכים צבאיים או לצרכי מחקר, ההשפעות שלו על התעשייה האזרחית לא מוטלות בספק.

הפעם כאמור תהיה השפעה בעיקר של המאמץ בתחום האזרחי על מה שיקרה בתעופה הצבאית. מומחים אומרים כי כבר כיום יש סימנים לכמה "מהפכות" בתחום ונראה כי לישראל תהיה בתחום תרומה לא מבוטלת.

You might be interested also