האם צה"ל צריך את מפקדת העומק?
המשימה של מפקדת העומק היא חיונית אך המענה הארגוני לא אופטימלי. התחזית אינה וורודה והחששות מרוביםהאם צה"ל צריך את מפקדת העומק?
שמואל גורדון
| 19/05/2011
כמעט לפתע פתאום הודיעו בחדשות שהוקם פיקוד או מפקדה חדשה. פיקוד העומק הוקם לתיאום ושליטה במבצעים משולבים בין-זרועיים ארוכי-טווח. רבים מעלים תמיהות וסימני שאלה מדוע? מדוע דווקא כעת? האם ישנם שיקולים לא-ענייניים? וכן הלאה. כדי לתת תשובות נבונות, לאו דווקא אלו שהצבא נותן לעצמו, יש להפריד בין המשימה – מבצעי עומק, לבין הקמת ארגון חדש – פיקוד מיוחד.
בשנים האחרונות פעל צה"ל, על פי פרסומים זרים, באזורים מרוחקים למדי. תפיסת ספינת הנשק קארין A, התקפת שיירת אספקה בסודן, השמדת כור גרעיני בעומק סוריה, ועוד כהנה וכהנה. בעלי דמיון משערים כי מועטים המבצעים הגלויים לעומת אלו החסויים. אחד המכנים המשותפים למבצעים ארוכי טווח הוא שילוב בין זרועי של גופי מודיעין שונים, כוחות אוויריים, יחידות ימיות, ויחידות מיוחדות. הפיקוד והשליטה בכל מבצע היה כנראה שונה. לפעמים הוטל על מוצבי שליטה שפועלים בכל תחומי הפעילות הצבאית, ולעתים הוקם גוף שליטה מאולתר.
בשנות השמונים פעל באופן שוטף המשמ"מ – מוצב לשליטה במבצעים מיוחדים; ברבות הימים נסגר כשפעילותו דעכה עקב חוסר התאמה והגדרות מוצקות של תפקידו. כל כישלון במבצעים בעומק עלול לעלות בחיי אדם יקרים, במצוקה מדינית, ובסגירת חלופות פעולה עתידיות, לכן חיוני לקיים גוף שליטה קבוע שמתמחה בתחום ייחודי ורגיש זה. חשוב להגדיר הגדרה מדויקת של תפקידי הגוף החדש: האם יהיה אחראי גם לתכנון, להכנות, לתרגול, לפיתוח אמצעים? באם התשובה היא חיובית כי אז יש להקים גוף גדול הרבה יותר מאשר מאה איש שהוקצו לו. תפקידים אלו יגררו כפילויות ומאבקי כוח ועלולים לגרום לירידה ביכולת המבצעית הגבוהה שקיימת כיום.עד כאן מבחינת המשימה. הסוגיה הארגונית מעורפלת יותר.
ייתכן שמבצעים מיוחדים של סיירת זו או אחרת יישלטו על ידי הפיקוד החדש אשר האלוף (מיל') אביטל שהועמד בראשו, מומחה ומנוסה בפיקוד עליהם; אולם האם עולה בדעת מישהו שהפיקוד על צוללת ייצא ממוטת השליטה של מפקד חיל הים? האם מישהו מעלה בדעתו שהשליטה במטוסים תילקח מידו של מפקד חיל-האוויר? האם הקורא משער אלו משאבי עתק דרושים כדי להקים מערכת שליטה, תקשורת ותקשוב לפיקוד חדש על מבצעים ארוכי טווח? אין לכך שום יתרון מקצועי או ניהולי לכן התשובה היא שלילית נטו. מדוע פיקוד מיוחד? שאמור להשתוות לשלושת הפקיודים הנוכחיים? האין כאן מענה ביורוקרטי מסורבל ויקר לאתגר מבצעי?
זרועות האוויר והים בנויות על אחדות בתכנון, במודיעין, בהכנת הכוחות והאמצעים ובשליטה בכוחות. שבירת תפיסת השליטה שלהן לא תשפר דבר. זרוע היבשה בנויה אחרת לגמרי, היא מפוצלת ברמה שאינה מתקבלת על הדעת: מז"י אחראית להכשרת הכוח, השליטה מפוצלת לשלושה פיקודים מרחביים, ואין לה אפילו מוצב שליטה מרכזי משלה. לכן, המקום הנכון להקים ולשכן בו גוף שליטה במבצעי עומק של יחידות מובחרות מזרוע היבשה, הוא במסגרת מוצב הפיקוד של צה"ל, במסגרת אגף המבצעים. בדרך זו ישלוט מפקד מבצעי העומק במבצעים של יחידות יבשתיות בלבד, וימצה את היכולות והאמצעים של מוצב הפיקוד הצה"לי לתכנון, הכנה ותרגול לפני ביצוע, לפיקוד בזמן ביצוע, והפקת לקחים אחרי המבצע.
המשימה חיונית אך המענה אינו אופטימלי. פיקוד העומק ייבחן ויימדד על פי תרומתו לייזום מבצעים, הכנתם, וביצועם; התחזית אינה וורודה והחששות מרובים. לא נותר אלא לאחל הצלחה לאלוף (מיל') אביטל.
****
בקרוב יצאו לאור שני מחקריו של אל"מ (מיל) ד"ר שמואל גורדון על מלחמת לבנון השניה ומבצע עופרת יצוקה.
כמעט לפתע פתאום הודיעו בחדשות שהוקם פיקוד או מפקדה חדשה. פיקוד העומק הוקם לתיאום ושליטה במבצעים משולבים בין-זרועיים ארוכי-טווח. רבים מעלים תמיהות וסימני שאלה מדוע? מדוע דווקא כעת? האם ישנם שיקולים לא-ענייניים? וכן הלאה. כדי לתת תשובות נבונות, לאו דווקא אלו שהצבא נותן לעצמו, יש להפריד בין המשימה – מבצעי עומק, לבין הקמת ארגון חדש – פיקוד מיוחד.
בשנים האחרונות פעל צה"ל, על פי פרסומים זרים, באזורים מרוחקים למדי. תפיסת ספינת הנשק קארין A, התקפת שיירת אספקה בסודן, השמדת כור גרעיני בעומק סוריה, ועוד כהנה וכהנה. בעלי דמיון משערים כי מועטים המבצעים הגלויים לעומת אלו החסויים. אחד המכנים המשותפים למבצעים ארוכי טווח הוא שילוב בין זרועי של גופי מודיעין שונים, כוחות אוויריים, יחידות ימיות, ויחידות מיוחדות. הפיקוד והשליטה בכל מבצע היה כנראה שונה. לפעמים הוטל על מוצבי שליטה שפועלים בכל תחומי הפעילות הצבאית, ולעתים הוקם גוף שליטה מאולתר.
בשנות השמונים פעל באופן שוטף המשמ"מ – מוצב לשליטה במבצעים מיוחדים; ברבות הימים נסגר כשפעילותו דעכה עקב חוסר התאמה והגדרות מוצקות של תפקידו. כל כישלון במבצעים בעומק עלול לעלות בחיי אדם יקרים, במצוקה מדינית, ובסגירת חלופות פעולה עתידיות, לכן חיוני לקיים גוף שליטה קבוע שמתמחה בתחום ייחודי ורגיש זה. חשוב להגדיר הגדרה מדויקת של תפקידי הגוף החדש: האם יהיה אחראי גם לתכנון, להכנות, לתרגול, לפיתוח אמצעים? באם התשובה היא חיובית כי אז יש להקים גוף גדול הרבה יותר מאשר מאה איש שהוקצו לו. תפקידים אלו יגררו כפילויות ומאבקי כוח ועלולים לגרום לירידה ביכולת המבצעית הגבוהה שקיימת כיום.עד כאן מבחינת המשימה. הסוגיה הארגונית מעורפלת יותר.
ייתכן שמבצעים מיוחדים של סיירת זו או אחרת יישלטו על ידי הפיקוד החדש אשר האלוף (מיל') אביטל שהועמד בראשו, מומחה ומנוסה בפיקוד עליהם; אולם האם עולה בדעת מישהו שהפיקוד על צוללת ייצא ממוטת השליטה של מפקד חיל הים? האם מישהו מעלה בדעתו שהשליטה במטוסים תילקח מידו של מפקד חיל-האוויר? האם הקורא משער אלו משאבי עתק דרושים כדי להקים מערכת שליטה, תקשורת ותקשוב לפיקוד חדש על מבצעים ארוכי טווח? אין לכך שום יתרון מקצועי או ניהולי לכן התשובה היא שלילית נטו. מדוע פיקוד מיוחד? שאמור להשתוות לשלושת הפקיודים הנוכחיים? האין כאן מענה ביורוקרטי מסורבל ויקר לאתגר מבצעי?
זרועות האוויר והים בנויות על אחדות בתכנון, במודיעין, בהכנת הכוחות והאמצעים ובשליטה בכוחות. שבירת תפיסת השליטה שלהן לא תשפר דבר. זרוע היבשה בנויה אחרת לגמרי, היא מפוצלת ברמה שאינה מתקבלת על הדעת: מז"י אחראית להכשרת הכוח, השליטה מפוצלת לשלושה פיקודים מרחביים, ואין לה אפילו מוצב שליטה מרכזי משלה. לכן, המקום הנכון להקים ולשכן בו גוף שליטה במבצעי עומק של יחידות מובחרות מזרוע היבשה, הוא במסגרת מוצב הפיקוד של צה"ל, במסגרת אגף המבצעים. בדרך זו ישלוט מפקד מבצעי העומק במבצעים של יחידות יבשתיות בלבד, וימצה את היכולות והאמצעים של מוצב הפיקוד הצה"לי לתכנון, הכנה ותרגול לפני ביצוע, לפיקוד בזמן ביצוע, והפקת לקחים אחרי המבצע.
המשימה חיונית אך המענה אינו אופטימלי. פיקוד העומק ייבחן ויימדד על פי תרומתו לייזום מבצעים, הכנתם, וביצועם; התחזית אינה וורודה והחששות מרובים. לא נותר אלא לאחל הצלחה לאלוף (מיל') אביטל.
****
בקרוב יצאו לאור שני מחקריו של אל"מ (מיל) ד"ר שמואל גורדון על מלחמת לבנון השניה ומבצע עופרת יצוקה.
