"במשרד הביטחון אין שקיפות תקציבית"

שר האוצר הגיע לדיון מיוחד בנושא תקציב הביטחןן בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. הוא התייחס בחומרה לחריגות התקציביות ממסקנות דו"ח ברודט ותקף את התנהלות משרד הביטחון בכל הנוגע לשקיפות תקציבית. "93% מהתוספות מאושרות רק בדיעבד", אמר השר

ברק ושטייניץ (צילום: AP)

הקרב על תקציב הביטחון עולה מדרגה: ועדת החוץ והביטחון של הכנסת מקיימת הבוקר דיון פתוח בנושא התקציב, שבו מציג שר האוצר, יובל שטייניץ, את תפיסתו בדבר תקציב הביטחון לאור הצרכים של מערכת הביטחון למול האתגרים הניצבים בפניה: התמורות בעולם הערבי, פרויקט הגרעין האיראני ועוד. 

שר האוצר אמר בדיון כי מאז שנת 2009 ישנן חריגות מהנקבע בדו"ח ברודט, דו"ח של ועדה שהוקמה לקביעת תקציב הביטחון לשנים הבאות. על פי הדו"ח התקציב יקבל תוספת של 100 מיליארד שקלים עד לשנת 2018 - לשימוש להתעצמות, פיתוח נשק חדש ועוד. על פי ועדת ברודט תוספות לתקציב יאושרו רק במקרה של מלחמה כוללת במזרח התיכון.

שטייניץ הציג בדיון נתונים המראים כי בשנים האחרונות חלו חריגות מהדו"ח. "מדובר במצב בעייתי וחמור. התוספות לא היו אמורות להתקיים. מרבית הכספים הנוספים מגיעים בעקבות התחייבות של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בעקבות מבצע "עופרת יצוקה". השר המשיך והטען כי הקיצוץ שאושר על ידי ראש הממשלה, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג, הוא "נכון ומתבקש".ועדת טרכטנברג המליצה לקצץ כמיליארד שקלים מתקציב הביטחון לשנת 2012 וכשלושה מיליארד שקלים בשנת 2013.

שר האוצר התייחס גם להתחייבות מערכת הביטחון לתהליך של התייעלות, כפי שנקבע בדו"ח ועדת ברודט. "עד היום מערכת הביטחון לא תורמת לעצמה את מה שהיא התחייבה לעשות, כלומר ההתייעלות. יש לשפר מאוד את ההתייעלות". על פי שטייניץ, "כל הגדלה בתקציב הביטחון תבוא על חשבון החינוך והרווחה. תקציב הביטחון מתנהל בצורה מאוד בעייתית. יש תחושה שמשרד הביטחון לא מפקח על עצמו כמו שצריך. כי גם הוא לא שקיף".

"יש להשוות את השקיפות במשרד הביטחון לשקיפות בכל משרדי הממשלה לכלל הציבור ולא רק לאוצר או לוועדה בכנסת. במשרד הביטחון קיים חוסר שקיפות אפילו לגורמים מוסמכים. אני כשר אוצר ואנשי העובדים במשרד איינו מכירים את התקציב ואנחנו לא יכולים להתחקות אחרי כל מה שקורה במכרזים או בהתקשרויות השונות של משרד הביטחון, וזאת למרות שיושב שם חשב של משרד האוצר".

"עד היום המשרד בנה בעצמו את התקציב השנתי שלו. כעת אנו פועלים למיסוד בניית תקציב משותפת. בשנה האחרונה עשינו זאת יחד חלקית – אך הדבר טעון שיפור ניכר. 93% מהשינויים בתקציב לא מאושרים מראש אלא רק בדיעבד. רק 7% מהשינויים מאושרים בכנסת מראש. זה מצב חמור, זה מצב שדורש תיקון מבחינה דמוקרטית ולטובת מערכת הביטחון. אחרי 63 שנות קיום המדינה חייבים לשפר ולתקן את המצב". 

יו"ר הוועדה, ח"כ שאול מופז, אמר מנגד כי הוועדה לא אישרה חלק מהתוספות התקציביות שאישר האוצר למשרד הביטחון. מופז כבר אמר בעבר כי "הוועדה לא תהיה חותמת גומי לדרישות משרד הביטחון" . 

  

במערכת הביטחון נשמעים ביטויים קשים כנגד שר האוצר ואנשי משרד האוצר. גורמים במערכת אומרים כי "המצב במזרח התיכון משתנה מיום ליום אבל הכל תקוע. אי אפשר לקבל החלטות על הצטיידות כי כל התכניות הוקפאו. שר האוצר שבוי בידי פקידי האוצר, ראש הממשלה חייב להתערב ולקבל החלטות".

  

 

מאז מלחמת לבנון השנייה תקציב הביטחון גדל משנה לשנה, וזאת בעקבות צרכי הביטחון וצרכי המערכת הביטחונית להתמודד עם האתגרים העומדים בפני ישראל. לדוגמא, בשנת 2006, לפני המלחמה ביולי - אוגוסט, התקציב עמד על 45.6 מיליארד שקלים. לאחר מכן בשנת 2007 התקציב כבר עמד על 47.6 מיליארד שקלים וב- 2008 הוא כבר עמד על 48.2 מיליארד שקלים. בשנה שלאחר מכן, 2009 חלה ירידה בתקציב, בעקבות השקט היחסי שנוצר לאחר המלחמה, והוא עמד על 46.3 מיליארד.

עם זאת ב-2010, בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" בעזה והצורך של מערכת הביטחון להצטייד מחדש – התקציב עמד כבר על 49 מיליארד. תקציב הביטחון היום עומד על כ-50.5 מיליארד שקלים, מתוכם שלושה מיליארד דולר מכספי סיוע אמריקניים. ואולם, חלק גדול מאוד מתקציב הביטחון הוא תקציב "קשיח" שלא ניתן לגעת בו, שכן הוא משולם על משכורות, פנסיה, עלות כוח אדם, מזון ועוד.

You might be interested also