מדינה ללא בעל בית
הפטפטת המיותרת של בכירי מערכת הביטחון בסוגיות איראן ועזה; "מלחמות היהודים" בין משרד החוץ למוסד; פעולה בעזה? חייבים לנהוג הפעם אחרת; והעולם העומד חסר אונים מול ההתקדמות האיראנית ביכולותיה הגרעיניות. פותחים שבוע עם אריה אגוזי, ימי ראשון ב-12:00
אריה אגוזי
| 19/05/2011
גם אם שר הביטחון אהוד ברק, לא אמר בדיוק כי הוא מבין את השאיפה האיראנית לנשק גרעיני, הרי שהראיונות שהוא מעניק בשבועות האחרונים ודיבורים של בכירים במערכת הביטחון בנושאים רגישים שונים, הם תקלה ענקית. זו כבר לא פטפטת, זה שלשול וכידוע בתופעה רפואית זו טמונות סכנות רבות.
הראיונות של בכירי מערכת הביטחון ובראשם שר הביטחון המדבר על העימות עם איראן; הדברים של הרמטכ"ל על "מכה מהירה וחזקה" בעזה, כל אלה יוצרים רושם של פטפטת בלתי נשלטת ומיותרת הגורמת רק נזק.
בעוד שהאיראנים עובדים בכמה תחומים במקביל וכך גם החמאס בעזה בונה את כוחותיו, בישראל מערכת הביטחון מדברת ללא שליטה. צרפו לכך פטפטת של לשעברים למיניהם והרי לכם תמונה עגומה של מדינה ללא בעל בית. בטהרן ובעזה יש בטח רבים שמחייכים בהנאה מול מבול הדיבורים, חלקם תלושים מכל מציאות שמגיעה מישראל.
בישראל יש נטייה לצחוק על דברי רהב של האיראנים, בעיקר על פיתוח יכולות צבאיות שונות. מוטב היה שכמה מראשי מערכת הביטחון והנספחים אליה יבדקו את עצמם. הם נראים פתטיים כשהם מלהגים ללא הפסק.
"מלחמות היהודים"
משרד החוץ מאשים את המוסד שהוא מטרפד מהלכים מדיניים. הייתי חייב לקרוא את הכותרת הזו בעיתון פעמיים, כדי לדעת שאני לא הוזה. שני גופים ממלכתיים שאמורים לפעול במקביל ובשיתוף פעולה מלא עוסקים במלחמות יהודים מהסוג הגרוע והמסוכן ביותר.
אנחנו מודעים למה שמכונה "מלחמות היהודים", בעיקר כשמצד אחד עומד גוף באחריות שר החוץ אביגדור ליברמן ובצד השני גוף באחריות ראש הממשלה בנימין נתניהו, אבל כאשר זה מגיע למלחמה גלויה כזו בין שני גופים כאלה, מישהו צריך לקרוא לכמה בכירים לחדר אטום ולהסביר להם במלים ברורות, מה יקרה להם אם הם לא יפסיקו את התופעה מיד.
אבל מדינת ישראל מתנהלת כבר זמן רב ללא בעל בית אמיתי. זה מתחיל בעיצומי הרופאים, זה נמשך בפטפטת שהזכרנו למעלה וזה נמשך במלחמות בין משרד החוץ והמוסד. לאן זה יגיע? כנראה שלמקומות גרועים עוד יותר.
רחוק, מדויק וקשה
דבר קשור בדבר. הזכרתי למעלה את דברי הרמטכ"ל רב אלוף בני גנץ על "פעולה משמעותית בעזה". יש לי חשש שבצה"ל ממשיכים לחשוב רק בתוך הקופסה. אז ננסה לסייע לתהליך החשיבה הצה"לי.
אין לי דרגות מרשימות על הכתפיים, אבל אני מכיר את היכולות של צה"ל לפגוע קשה, מדויק ובמפתיע. אז יש יכולת - אבל אין החלטה מדינית לעשות בהן שימוש. החשש ממה יגיד האו"ם, או ארה"ב, או אירופה והשד יודע מי עוד, הופך את היכולות המבצעיות של צה"ל לחסרות משמעות. לא צריך לסכן חייל אחד אם תתקבל החלטה על פעילות נגד תשתיות החמאס.
צריך לעשות שימוש במערכות שפותחו במשך שנים כדי לפגוע בראשי הנחש. מרחוק, מדויק וקשה. קשה כל כך שהם יבינו שישראל לא הולכת למלחמת התשה של רקטות על הדרום ואולי גם על מרכז הארץ. וכאמור חשוב מכל - לא צריך פעילות קרקעית שתעלה בקרבנות רבים.
הגנרלים רוצים מדרך הטבע לנוע בראש כוחות קרקעיים כדי להשיג מטרות צבאיות. מול ארגוני טרור, ניתן לעשות את זה בדרך שונה. הרי לשם כך עוסקים כאן במשך שנים בפיתוח יכולת תקיפה מדויקות מרחוק. עד כה שמענו על היכולות. הגיע זמן להצדיק את ההשקעות העצומות בפיתוח.
המצאת האלתור
העולם הביטחוני משתנה במהירות. קיצוץ תקציבי ביטחון, נסיגת ארה"ב מעיראק, סדר עדיפויות שונה. במצב הזה גם התעשיות הביטחוניות הישראליות חייבות להתאים את עצמן אבל זה לא קורה. הפרטת התעש לא מתקדמת לשום מקום. הלוואות ההצלה הממשלתיות לתעש הן הנשמה מלאכותית לגוף חשוב שכמה מראשי המדינה מתעלמים בעקביות מחשיבותו הקריטית לביטחון מדינת ישראל.
דפוס ההתנהגות במשבר הרופאים הומצא כבר קודם בכל הקשור להפרטת התעש. יש דיבורים, יש כאילו תנועות בכיוונן אבל דבר לא קורה. רק משבר כמו ברפואה, יביא בסופו של דבר לפיתרון חפוז, ופחות טוב מכפי שניתן להשיג בהליך סדור ומתוכנן. אבל אנחנו המצאנו את האלתור.
הוא טוב בכמה מקרים, אבל רע מאוד באחרים. במקרה הזה, הוא רע אבל זה מה שעומד לקרות בסופו של דבר.
בדק בית
ענת קם מערערת על חומרת העונש שנגזר עליה באשמה של הוצאת מסמכים סודיים מצה"ל ומסירתם לעיתונאי. אני מקווה שהיא מודעת לאפשרות שבית המשפט העליון יכול גם להחמיר בעונש. ענת קם עשתה מעשה חמור ביותר.
במדינות אחרות היא הייתה נשלחת לכלא לשנים רבות הרבה יותר. במקרים כאלה העונש הוא כמובן בעיקר בגלל המעשה הישיר אבל גם כדי להרתיע אחרים. מסמכים צבאיים סודיים אסור שיגיעו לידיים בלתי מוסמכות גם אם הן ישראליות.
המעשה של ענת קם גם מחייב את צה"ל לעשות בדק בית בכל הקשור לאיתור גישה לא מורשת למסמכים סודיים.
בעקבות חשיפת הפרשה נמסר כי ננקטו אמצעים כאלה. בהכירי את המערכת, גם אם זה נכון, קיימות עדיין פרצות רבות. בפעם הבאה זה עלול להיות גורם עוין שלידיו יגיעו המסמכים הסודיים.
חוסר אונים
בכל העולם חיכו לדו"ח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) על איראן. הציפייה לא מובנת שכן הכל היה ידוע ופורסם כמעט בכל אמצעי תקשורת. אז אולי בכל זאת יש לדו"ח משקל של ממש? אז גם זה לא. הדו"ח היה בכותרות כמה ימים.
בטהרן אפילו לא התרגשו. אפשר לומר הרבה דברים על המשטר בטהרן, אבל דבר אחד ברור, יש שם החלטה ומבצעים אותה. מנהיגי טהרן האמיתיים,לא אחמידינג'אד שהופעותיו המוזרות והמגוחכות, יוצרות כותרות, החליטו להגיע לפצצה וברור להם שהקהילה הבינלאומית חלשה, חסרת אונים.
הדו"ח של סבא"א ישכח במהרה. הטיפול באיראן מספק עבודה לא רעה לאנשי הסוכנות הזו שיושבים במשרדים מהודרים בווינה שנוסעים בעולם ועושים פוזה של חשיבות. הם לא שווים דבר - כמו גם מה שקרוי הקהילייה הבינלאומית.
גם אם שר הביטחון אהוד ברק, לא אמר בדיוק כי הוא מבין את השאיפה האיראנית לנשק גרעיני, הרי שהראיונות שהוא מעניק בשבועות האחרונים ודיבורים של בכירים במערכת הביטחון בנושאים רגישים שונים, הם תקלה ענקית. זו כבר לא פטפטת, זה שלשול וכידוע בתופעה רפואית זו טמונות סכנות רבות.
הראיונות של בכירי מערכת הביטחון ובראשם שר הביטחון המדבר על העימות עם איראן; הדברים של הרמטכ"ל על "מכה מהירה וחזקה" בעזה, כל אלה יוצרים רושם של פטפטת בלתי נשלטת ומיותרת הגורמת רק נזק.
בעוד שהאיראנים עובדים בכמה תחומים במקביל וכך גם החמאס בעזה בונה את כוחותיו, בישראל מערכת הביטחון מדברת ללא שליטה. צרפו לכך פטפטת של לשעברים למיניהם והרי לכם תמונה עגומה של מדינה ללא בעל בית. בטהרן ובעזה יש בטח רבים שמחייכים בהנאה מול מבול הדיבורים, חלקם תלושים מכל מציאות שמגיעה מישראל.
בישראל יש נטייה לצחוק על דברי רהב של האיראנים, בעיקר על פיתוח יכולות צבאיות שונות. מוטב היה שכמה מראשי מערכת הביטחון והנספחים אליה יבדקו את עצמם. הם נראים פתטיים כשהם מלהגים ללא הפסק.
"מלחמות היהודים"
משרד החוץ מאשים את המוסד שהוא מטרפד מהלכים מדיניים. הייתי חייב לקרוא את הכותרת הזו בעיתון פעמיים, כדי לדעת שאני לא הוזה. שני גופים ממלכתיים שאמורים לפעול במקביל ובשיתוף פעולה מלא עוסקים במלחמות יהודים מהסוג הגרוע והמסוכן ביותר.
אנחנו מודעים למה שמכונה "מלחמות היהודים", בעיקר כשמצד אחד עומד גוף באחריות שר החוץ אביגדור ליברמן ובצד השני גוף באחריות ראש הממשלה בנימין נתניהו, אבל כאשר זה מגיע למלחמה גלויה כזו בין שני גופים כאלה, מישהו צריך לקרוא לכמה בכירים לחדר אטום ולהסביר להם במלים ברורות, מה יקרה להם אם הם לא יפסיקו את התופעה מיד.
אבל מדינת ישראל מתנהלת כבר זמן רב ללא בעל בית אמיתי. זה מתחיל בעיצומי הרופאים, זה נמשך בפטפטת שהזכרנו למעלה וזה נמשך במלחמות בין משרד החוץ והמוסד. לאן זה יגיע? כנראה שלמקומות גרועים עוד יותר.
רחוק, מדויק וקשה
דבר קשור בדבר. הזכרתי למעלה את דברי הרמטכ"ל רב אלוף בני גנץ על "פעולה משמעותית בעזה". יש לי חשש שבצה"ל ממשיכים לחשוב רק בתוך הקופסה. אז ננסה לסייע לתהליך החשיבה הצה"לי.
אין לי דרגות מרשימות על הכתפיים, אבל אני מכיר את היכולות של צה"ל לפגוע קשה, מדויק ובמפתיע. אז יש יכולת - אבל אין החלטה מדינית לעשות בהן שימוש. החשש ממה יגיד האו"ם, או ארה"ב, או אירופה והשד יודע מי עוד, הופך את היכולות המבצעיות של צה"ל לחסרות משמעות. לא צריך לסכן חייל אחד אם תתקבל החלטה על פעילות נגד תשתיות החמאס.
צריך לעשות שימוש במערכות שפותחו במשך שנים כדי לפגוע בראשי הנחש. מרחוק, מדויק וקשה. קשה כל כך שהם יבינו שישראל לא הולכת למלחמת התשה של רקטות על הדרום ואולי גם על מרכז הארץ. וכאמור חשוב מכל - לא צריך פעילות קרקעית שתעלה בקרבנות רבים.
הגנרלים רוצים מדרך הטבע לנוע בראש כוחות קרקעיים כדי להשיג מטרות צבאיות. מול ארגוני טרור, ניתן לעשות את זה בדרך שונה. הרי לשם כך עוסקים כאן במשך שנים בפיתוח יכולת תקיפה מדויקות מרחוק. עד כה שמענו על היכולות. הגיע זמן להצדיק את ההשקעות העצומות בפיתוח.
המצאת האלתור
העולם הביטחוני משתנה במהירות. קיצוץ תקציבי ביטחון, נסיגת ארה"ב מעיראק, סדר עדיפויות שונה. במצב הזה גם התעשיות הביטחוניות הישראליות חייבות להתאים את עצמן אבל זה לא קורה. הפרטת התעש לא מתקדמת לשום מקום. הלוואות ההצלה הממשלתיות לתעש הן הנשמה מלאכותית לגוף חשוב שכמה מראשי המדינה מתעלמים בעקביות מחשיבותו הקריטית לביטחון מדינת ישראל.
דפוס ההתנהגות במשבר הרופאים הומצא כבר קודם בכל הקשור להפרטת התעש. יש דיבורים, יש כאילו תנועות בכיוונן אבל דבר לא קורה. רק משבר כמו ברפואה, יביא בסופו של דבר לפיתרון חפוז, ופחות טוב מכפי שניתן להשיג בהליך סדור ומתוכנן. אבל אנחנו המצאנו את האלתור.
הוא טוב בכמה מקרים, אבל רע מאוד באחרים. במקרה הזה, הוא רע אבל זה מה שעומד לקרות בסופו של דבר.
בדק בית
ענת קם מערערת על חומרת העונש שנגזר עליה באשמה של הוצאת מסמכים סודיים מצה"ל ומסירתם לעיתונאי. אני מקווה שהיא מודעת לאפשרות שבית המשפט העליון יכול גם להחמיר בעונש. ענת קם עשתה מעשה חמור ביותר.
במדינות אחרות היא הייתה נשלחת לכלא לשנים רבות הרבה יותר. במקרים כאלה העונש הוא כמובן בעיקר בגלל המעשה הישיר אבל גם כדי להרתיע אחרים. מסמכים צבאיים סודיים אסור שיגיעו לידיים בלתי מוסמכות גם אם הן ישראליות.
המעשה של ענת קם גם מחייב את צה"ל לעשות בדק בית בכל הקשור לאיתור גישה לא מורשת למסמכים סודיים.
בעקבות חשיפת הפרשה נמסר כי ננקטו אמצעים כאלה. בהכירי את המערכת, גם אם זה נכון, קיימות עדיין פרצות רבות. בפעם הבאה זה עלול להיות גורם עוין שלידיו יגיעו המסמכים הסודיים.
חוסר אונים
בכל העולם חיכו לדו"ח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) על איראן. הציפייה לא מובנת שכן הכל היה ידוע ופורסם כמעט בכל אמצעי תקשורת. אז אולי בכל זאת יש לדו"ח משקל של ממש? אז גם זה לא. הדו"ח היה בכותרות כמה ימים.
בטהרן אפילו לא התרגשו. אפשר לומר הרבה דברים על המשטר בטהרן, אבל דבר אחד ברור, יש שם החלטה ומבצעים אותה. מנהיגי טהרן האמיתיים,לא אחמידינג'אד שהופעותיו המוזרות והמגוחכות, יוצרות כותרות, החליטו להגיע לפצצה וברור להם שהקהילה הבינלאומית חלשה, חסרת אונים.
הדו"ח של סבא"א ישכח במהרה. הטיפול באיראן מספק עבודה לא רעה לאנשי הסוכנות הזו שיושבים במשרדים מהודרים בווינה שנוסעים בעולם ועושים פוזה של חשיבות. הם לא שווים דבר - כמו גם מה שקרוי הקהילייה הבינלאומית.
