הבחירות הגורליות בתולדות ישראל

מדוע ארה"ב לא תאפשר לישראל להחליט לבדה על תקיפה באיראן? מדוע ליברמן לא היה חשוף חשוף לכל החומרים בנושא האיראני? למה הג'יהאד האיסלאמי לא תקף השבוע בתגובה להפצצות חיה"א בעזה? מי עומד מאחורי נפילת אתרי האינטרנט של מערכת הביטחון, ואיזה קרב יתלהט בתוך ימים? הטור של עמיר רפפורט, ימי חמישי ב- 14:00

עמיר רפפורט | 19/05/2011

הבחירות הגורליות ביותר בתולדות מדינת ישראל מתחילות בימים אלה. כמובן, מדובר במערכת הבחירות של ארצות הברית - עוד שנה מהיום. אי אפשר להפריז בתיאור החשיבות של מערכת בחירות זו. פרסום דו"ח סבא"א על איראן דווקא כאשר מתחילה שנת בחירות בארצות הברית רק ממחיש עובדה זו.

רבות נכתב על הדו"ח ועל הדיון הציבורי בישראל בשאלה האם לבצע תקיפת מנע באיראן או לא, אבל נראה כי בסוגייה האיראנית, עם כל הכבוד לישראל, החלטות יתקבלו בוושינגטון. תקיפה ישראלית באיראן יכולה לזעזע את העולם כולו, הרבה מעבר למתקפת טילים צפויה על ישראל, וארצות הברית לא תוכל לתת לישראל לקבל החלטה כזאת לבד.

לכאורה, לישראל יש את האפשרות להחליט על תקיפה גם בלי תיאום עם ארצות הברית. כך, לפני שחיל האוויר יצא לתקיפת הכור בעיראק בשנת 1981 פעלה ישראל כדי להרדים את האמריקאים, שחששו באותם ימים בעיקר מתקיפת סוללות טילי קרקע - אוויר סובייטיות בלבנון. חיל האוויר הפתיע את הממשל בגדול. אבל, איראן של 2011 איננה עיראק של 1981.

עד כה, האמריקאים נקטו בכל דרך כדי לוודא שישראל לא תתקוף על דעת עצמה (כולל חיבוק של הרמטכ"ל המאריקאי לשעבר, אדמירל מייקל מולן, לרמטכ"ל צה"ל לשעבר רא"ל גבי אשכנזי, שפגש אותו לא פחות מ-14 פעמים), וביקורים של שר ההגנה האמריקאי בישראל (כולל בחודש שעבר). האם זה אומר שלא תתבצע תקיפה של ישראל או של קואליציה רחבה באיראן? לא בטוח.

יכול להיות שהאמריקאים יגיעו בעצמם למסקנה שיתרונות פעולה כזו עולים על חסרונותיה, בעיקר לנוכח העמדה המאכזבת של רוסיה וסין - לאחר פרסום דו"ח סבא"א - כנגד החרפת הסנקציות על איראן. באופן אירוני, מה שיכול להקל על אור ירוק לתקיפה ישראלית זו דווקא העובדה שהאמריקאים החליטו להתרחק מהאזור ולפנות את כוחותיהם מעיראק עד לסוף שנה זו. הרחק מהטרור השיעי בגיבוי איראני, לארצות הברית יש סיבה אחת פחות לשמור על מאזן אימה מתוח מול שלטון האייתולות.

מעבר לכך, אם הנשיא ברק אובמה המקרטע בסקרים, ישוכנע כי הפלת שלטון באיראן יכולה לסייע לו פוליטית - ייתכן ויהיה בכך תמריץ נוסף "לטפל" באחמדינג'אד. אבל, שלא יהיו אי הבנות: נכון לעכשיו, העמדה האמריקאית הבססית היא נגד תקיפה באיראן. לפחות לפני מיצוי הסנקציות הכלכליות.

שבוע טוב, עזה

סיכום ביניים מן השבוע שבו פורסם הדו"ח החד משמעי על הגרעין האיראני, שלו חיכו בישראל שנים ארוכות: קמפיין ה"תחזיקו אותנו" הישראלי, שקדם לפרסום, היה מוצלח מאוד (שאפו לכל המעורבים, מעט מאוד היה מקרי בקמפיין זה), התוצאות הרבה פחות טובות – נכון לעכשיו נראה כי העולם לא מזועזע מן ההממצאים ולומד להשלים עם איראן גרעינית.

זה מחזיר אותנו לסוגיית הבחירות בארצות הברית – העולם בשנת 2011 הרבה יותר רב קוטבי מאשר ההגמוניה האמריקאית המוחלטת בעשורים שחלפו. זו עוד סיבה לקוות שהממשל האמריקאי, הנוכחי או זה שיקום אחרי הבחירות, יפעל בנחישות מול השלטון האיראני, עוד לפני שארצות הברית תשקע לחלוטין בענייניה הפנימים ובצרותיה מבית- כמו בימים שקדמו למלחמת העולם השנייה.

אגב, מי שגורם נזק לקמפיין הישראלי בנושא הגרעין הוא שר החוץ, אביגדור ליברמן. וקבלו פרט מפתיע: למרבה האירוניה, כאשר ליברמן היה ממונה על הנושא האיראני כשר לעניינים אסטרטגיים (תפקיד שבו מחזיק היום השר משה יעלון) הוא לא קיבל לעיונו את כל החומר הקיים בנושא בישראל. אפשר להגיד את זה גם כך: ליעלון יש נגישות הרבה יותר גדולה לכל המידע הרלוונטי מאשר לשר שקדם לו.בלשכת השר ליברמן מכחישים בתוקף את הטענה, כך גם אנשיו של ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, אומרים כי הוא היה חשוף לכל הפרטים.

ובינתיים, בעזה, עוד חדשות טובות מהשבוע: חיל האוויר תקף כמה פעמים מטרות ברצועת עזה, בנימוק שמדובר בחוליות שעמדו לתקוף מטרות ישראליות. להבדיל משבועות קודמים, לא שוגרו רקטות תגובה לעומק העורף הישראלי. נראה על פניו, כי החמאס פועל בצורה נחרצת כנגד ארגונים קטנים ביותר ברצועת עזה, ומבהיר להם כי ירי רקטות לעבר ישראל אינו תואם את האינטרסים שלו (לפחות עד שיושלם שחרור האסירים הפלשתינים במסגרת עסקת גלעד שליט- בעוד כחודש).

וביצוע לא רע נוסף: הטיפול בשתי הספינות שעשו את דרכן לרצועת עזה ויורטו בקלות על ידי הקומנדו הימי. נכון, זו לא הייתה משימה צבאית ראויה, אבל להבדיל מהטיפול במשט שהיה אמור לצאת ביוני, הפעם לא נרשמה היסטריה.

ואם מדברים על חיל הים, השבוע אישר הרמטכ"ל רא"ל בני גנץ שינוי מבני בצמרת החיל- בפעם המי יודע כמה- עם הפרדת תפקידי ראש מספן ים וראש מטה החיל, שאוחדו בתקופת מפקד חיל הים הקודם אלוף אליעזר מרום (צ'יני). שוב יהיו שני תת אלופים מתחת לאלוף, במטה החיל. השינויים המבניים בצמרת חיל הים, בכל כמה שנים, בהתאם לדעה של מפקד חיל הים הנכנס, יכולים להעיד על בעיה בסיסית. על המינויים הרבים שהיו בצה"ל השבוע קרא בקישור זה.

חוזרים לדיוני התקציב

 

אחד האירועים יוצאי הדופן של השבוע היה הנפילה של אתרי האינטרנט הממשלתיים, ימים ספורים אחרי שארגון "אנונימוס" איים להפיל אותם בתגובה על עצירת המשט לעזה. השב"כ וצה"ל, שאתריהם היו בין ה"קורבנות", מיהרו לטעון כי "ככל הנראה" מדובר בתקלה במערכת האיטנרנט הממשלתית המכונה "תהילה".

אין להוציא מכלל חשבון את האפשרות שיד נעלמה בהחלט הייתה קשורה לתקלה זו כמו לתקלות המסתוריות ברשתות סלקום, בזק והוט בשנה האחרונה. וגם אם לא- מלחמת סייבר מתחוללת יום יום, שעה שעה, במלוא עוזה.

ולפני סיום, עוד מלחמה עזה שמתרחשת מתחת למכ"ם (ותחזור בקרוב לכותרות) היא הקרב העל תקציב הביטחון בשנים הבאות. תקציב הפרקים הקודמים: התקציב שהיה אמור לגדול לנוכח השינויים האיזוריים, יקטן על פי החלטת ראש הממשלה, שהתקבלה לאחר מחאות ההמונים של הקיץ. התכנית הרב שנתית של צה"ל, "חלמיש", שהייתה אמורה להיכנס לתוקף בשנת 2012, הוקפאה ושנת 2012 הפכה ל"שנה בדידה" בתכנון הצה"לי. בחודש ינואר יחודשו הדיונים על התכנית.

עוד לפני כן יעלו שוב מעל לפני השטח לא רק הוויכוח בין האוצר למשרד הביטחון אלא גם פערי עמדות תהומיים בין זרוע היבשה, זרוע הים וזרוע האוויר של צה"ל - בשאלה במה להשקיע את תקציב ההתעצמות בחומש הבא: במטוסי קרב F-35, בספינות שטח או במערכות יבשה כדוגמת מערכי אש מדויקים לטווחים רחוקים של עד 100 ק"מ. התכנית שאושרה בחומש הקרוב להצטיידות במאות נגמ"שי מרכבה ("נמר") בסכנה – מסתמנת מגמה לצמצם אותה, למרות התחייבות רכש מוקדמת מול החברה האמריקאית GDLS שבונה את הנגמ"שים במפעליה בעיר לימה שבארצות הברית.

 

לכל הטורים של עמיר רפפורט

 

 

***

תמונות:

הכור הגרעיני בבושהר (ארכיון: AP) 

מטוס F-15 (צילום: חיל האוויר)

משרד הביטחון (צילום: דובר צה"ל)

שיתוף