תסריט דמיוני? תלוי את מי שואלים
טיל ה"חץ-3" מיועד לפגוע ישירות בטיל הבליסטי המשוגר לעבר שטח ישראל. ייתכן ולא יעבור זמן רב עד אשר הוא יעמוד למבחנו האמיתי הראשון
אריה אגוזי
| 19/05/2011
שיגור חץ 2(ארכיון: תע"א)
יום ראשון בחודש נובמבר 2013. בבונקר התת קרקעי במתקן צבאי סמוך לטהרן תכונה רבה של הרבה בעלי דרגות וגם אזרחים. אחרי דיון של כשעה ניגש שלישו הצבאי של אחמדיניג'אד שהמתין מחוץ לחדר בו נערכה השיחה, למכשיר טלפון שניצב על שולחן בחדר סמוך.
הוא לחץ על כפתור אחד והחל לדבר. שעה מאוחר יותר החלו לנוע שלושה משגרים ניידים של טילי "סאג'יל" מתוך המחפורות המוגנות לעבר שני משטחי בטון סמוכים. הצוותים המיומנים הציבו את המשגרים על משטחי הבטון שהוכנו מראש לצורך ייצובם.
באותה שעה היה שקט רגיל בשל שיגרה בחדר הפיקוד המרכזי של יחידת "חרב מגן", יחידת טילי החץ של חיל האוויר. בשעה 12 בדיוק החלו כמה נורות אדומות על תקרת החדר להבהב וזמזמים להשמיע צרצור מחריש אוזניים.
על אחד המסכים הופיעה כתובת "אותר שיגור לעבר שטח המדינה". שתי דקות לאחר מכן שוגרו טילי ה"חץ-3" הראשונים לעבר השמיים. הטילים הלבנים נפלטים מהמיכלים האטומים שלהם על המשגרים ונוסקים במהירות לשמים. שובלי העשן נעלמים אי שם בכיוון מזרח.
תסריט דמיוני? יכול להיות, אבל אנשי יחידת טילי החץ של חיל האוויר, מתייחסים אליו כאילו הוא עלול להתממש כבר מחר בבוקר. ישראל היא כיום המדינה היחידה בעולם בעלת מערכת הגנה לאומית מפני טילי קרקע-קרקע. האמריקנים מנסים להציב מערכת כזו באירופה כדי ליירט מוקדם ככל האפשר טילים שיכוונו לעברה. אבל ארה"ב גדולה ופגיעה באזור מסוים שלה, לא בהכרח יהיה בבחינת איום קיומי. כאן המצב שונה.
בשנת 2000 הפכו טילי ה"חץ", שפיתחה ויצרה התעשייה האווירית, למבצעיים. חיל האוויר, המפעיל את המערכת המתקדמת, דרש שיפורים ואלה הוכנסו בצורה שוטפת. בשלב מסוים התברר כי האיומים, בעיקר מכיוון איראן, הופכים להיות שונים מאוד. לא עוד שיפור מסוים בטיל כזה או אחר - אלא קפיצות מדרגה. אבל עיקר הדאגה הוא ממה שעוד מכינים בטהרן.
תוכנית הטילים ארוכי הטווח של איראן ובמקביל מאמציה בתחום הגרעין, יצרו איום שלא היה כמותו בתולדות המדינה. לפני כשלוש שנים התקבלה החלטה לפתח את הטיל החדש שיוכל להתמודד עם האיום הגובר.
המשימה הוטלה גם הפעם על התעשייה האווירית וזו עוסקת ממש בימים אלה בפיתוח הטיל שזכה לכינוי "חץ 3" . ניתן להבין כי מדובר בדור מתקדם, בבן או בנכד של ה"חץ" הקיים המגן כיום על ישראל. זו טעות. מדובר בטיל חדש ושונה לגמרי. הוא ישוגר מאותם משגרים, הוא יקבל הכוונה באותה מערכת מכ"ם, אבל הוא שונה ומותאם לאיום הקיומי שהופך מוחשי יותר ויותר מדי שבוע.
הסיפור פשוט, כאשר מדובר בטיל איראני עם ראש קרבי רגיל מלא בכמה מאות ק"ג של חומר נפץ מרסק, מספיק ליירט אותו ולהשמידו בגובה ובמרחק של כמה עשרות ק"מ. התמונה שונה כאשר מדובר בטיל החמוש בראש קרבי מלא בחומרים כימיים או פצצה גרעינית. במקרה כזה, ההשמדה חייבת להיות כמה שיותר רחוק משטחה של ישראל, הכי קרוב שניתן לנקודת השיגור. לזה מיועד ה"חץ -3".
לא ניתן לספר הרבה על היכולות של הטיל החדש אבל ניתן בהחלט לומר שהוא יהיה המתקדם מסוגו בעולם. בניגוד ל"חץ", המיועד לחלוף ליד טיל הקרקע-קרקע ולהשמיד אותו באמצעות ראש קרבי מלא חומר נפץ ורסיסי מתכת המופעל על ידי מרעום קרבה, ב"חץ-3 " לא יהיה בכלל ראש קרבי. נשמע דמיוני ? אז לא. ה"חץ-3" מתוכנן לפגוע ממש בטיל הבליסטי, מה שמכנים "ברזל בברזל". לצורך המחשה, זה כמו לזרוק מחט באויר ולנסות לפגוע בה במחט שניה.
האם זה ניתן לביצוע? המומחים עמם שוחחנו והמתמצאים בפרויקט אומרים שאין להם ספק שהיכולת הזו תושג.
יום ראשון בחודש נובמבר 2013. בבונקר התת קרקעי במתקן צבאי סמוך לטהרן תכונה רבה של הרבה בעלי דרגות וגם אזרחים. אחרי דיון של כשעה ניגש שלישו הצבאי של אחמדיניג'אד שהמתין מחוץ לחדר בו נערכה השיחה, למכשיר טלפון שניצב על שולחן בחדר סמוך.
הוא לחץ על כפתור אחד והחל לדבר. שעה מאוחר יותר החלו לנוע שלושה משגרים ניידים של טילי "סאג'יל" מתוך המחפורות המוגנות לעבר שני משטחי בטון סמוכים. הצוותים המיומנים הציבו את המשגרים על משטחי הבטון שהוכנו מראש לצורך ייצובם.
באותה שעה היה שקט רגיל בשל שיגרה בחדר הפיקוד המרכזי של יחידת "חרב מגן", יחידת טילי החץ של חיל האוויר. בשעה 12 בדיוק החלו כמה נורות אדומות על תקרת החדר להבהב וזמזמים להשמיע צרצור מחריש אוזניים.
על אחד המסכים הופיעה כתובת "אותר שיגור לעבר שטח המדינה". שתי דקות לאחר מכן שוגרו טילי ה"חץ-3" הראשונים לעבר השמיים. הטילים הלבנים נפלטים מהמיכלים האטומים שלהם על המשגרים ונוסקים במהירות לשמים. שובלי העשן נעלמים אי שם בכיוון מזרח.
תסריט דמיוני? יכול להיות, אבל אנשי יחידת טילי החץ של חיל האוויר, מתייחסים אליו כאילו הוא עלול להתממש כבר מחר בבוקר. ישראל היא כיום המדינה היחידה בעולם בעלת מערכת הגנה לאומית מפני טילי קרקע-קרקע. האמריקנים מנסים להציב מערכת כזו באירופה כדי ליירט מוקדם ככל האפשר טילים שיכוונו לעברה. אבל ארה"ב גדולה ופגיעה באזור מסוים שלה, לא בהכרח יהיה בבחינת איום קיומי. כאן המצב שונה.
בשנת 2000 הפכו טילי ה"חץ", שפיתחה ויצרה התעשייה האווירית, למבצעיים. חיל האוויר, המפעיל את המערכת המתקדמת, דרש שיפורים ואלה הוכנסו בצורה שוטפת. בשלב מסוים התברר כי האיומים, בעיקר מכיוון איראן, הופכים להיות שונים מאוד. לא עוד שיפור מסוים בטיל כזה או אחר - אלא קפיצות מדרגה. אבל עיקר הדאגה הוא ממה שעוד מכינים בטהרן.
תוכנית הטילים ארוכי הטווח של איראן ובמקביל מאמציה בתחום הגרעין, יצרו איום שלא היה כמותו בתולדות המדינה. לפני כשלוש שנים התקבלה החלטה לפתח את הטיל החדש שיוכל להתמודד עם האיום הגובר.
המשימה הוטלה גם הפעם על התעשייה האווירית וזו עוסקת ממש בימים אלה בפיתוח הטיל שזכה לכינוי "חץ 3" . ניתן להבין כי מדובר בדור מתקדם, בבן או בנכד של ה"חץ" הקיים המגן כיום על ישראל. זו טעות. מדובר בטיל חדש ושונה לגמרי. הוא ישוגר מאותם משגרים, הוא יקבל הכוונה באותה מערכת מכ"ם, אבל הוא שונה ומותאם לאיום הקיומי שהופך מוחשי יותר ויותר מדי שבוע.
הסיפור פשוט, כאשר מדובר בטיל איראני עם ראש קרבי רגיל מלא בכמה מאות ק"ג של חומר נפץ מרסק, מספיק ליירט אותו ולהשמידו בגובה ובמרחק של כמה עשרות ק"מ. התמונה שונה כאשר מדובר בטיל החמוש בראש קרבי מלא בחומרים כימיים או פצצה גרעינית. במקרה כזה, ההשמדה חייבת להיות כמה שיותר רחוק משטחה של ישראל, הכי קרוב שניתן לנקודת השיגור. לזה מיועד ה"חץ -3".
לא ניתן לספר הרבה על היכולות של הטיל החדש אבל ניתן בהחלט לומר שהוא יהיה המתקדם מסוגו בעולם. בניגוד ל"חץ", המיועד לחלוף ליד טיל הקרקע-קרקע ולהשמיד אותו באמצעות ראש קרבי מלא חומר נפץ ורסיסי מתכת המופעל על ידי מרעום קרבה, ב"חץ-3 " לא יהיה בכלל ראש קרבי. נשמע דמיוני ? אז לא. ה"חץ-3" מתוכנן לפגוע ממש בטיל הבליסטי, מה שמכנים "ברזל בברזל". לצורך המחשה, זה כמו לזרוק מחט באויר ולנסות לפגוע בה במחט שניה.
האם זה ניתן לביצוע? המומחים עמם שוחחנו והמתמצאים בפרויקט אומרים שאין להם ספק שהיכולת הזו תושג.
